Google

יהודית קרמר - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ , מבטחים קרנות פנסיה בע"מ

פסקי דין על יהודית קרמר | פסקי דין על מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים | פסקי דין על מבטחים קרנות פנסיה |

5878/03 עב     20/06/2007




עב 5878/03 יהודית קרמר נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ , מבטחים קרנות פנסיה בע"מ




1


בתי הדין לעבודה

בית דין איזורי לעבודה ת"א – יפו
עב 005878/03


בפני
:
כב' השופטת חנה בן-יוסף

תאריך:
20/06/2007



בעניין:
יהודית קרמר



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד גולן תמר

התובעת

נ ג ד


1 . מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד כפתורי

2 . מבטחים קרנות פנסיה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד קריגר





הנתבעות
פסק דין


לפנינו תביעתה של הגב' יהודית קרמר
(להלן – התובעת) נגד מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
(להלן – מבטחים ו/או הנתבעת 1) ונגד מבטחים קרנות פנסיה בע"מ
(להלן – מבטחים החדשה ו/או הנתבעת 2).

הרקע העובדתי הינו כדלקמן:

1. 1. התובעת הינה ילידת שנת 1947, מורה ללימודי אנגלית במקצועה.

2. 2. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ, בניהול מיוחד, המנהלת בין היתר תכנית פנסיה יסוד ותכנית מקיפה לעמיתים ותיקים (להלן: קרן הפנסיה).

3. 3. הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ המנהלת, בין היתר, קרן פנסיה מקיפה לעמיתים חדשים (להלן – קרן הפנסיה לעמיתים חדשים).

4. 4. בין השנים 1970 – 1977 הועסקה התובעת כמורה על ידי עיריית קריית גת.
החל משנת 1977 עובדת התובעת כמורה לאנגלית בבית הספר האזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר, כעובדת המועצה האזורית גבעת ברנר (להלן – המועצה האזורית).
מאז שנת 1990 עובדת התובעת במקצועה גם במסגרת האוניברסיטה העברית (להלן – האוניברסיטה).

5. 5. בחודש 9/1970 הצטרפה התובעת כמבוטחת לקרן הפנסיה המקיפה של הנתבעת 1. בהתאם, העבירו המועצה האזורית והאוניברסיטה לנתבעת 1 דמי גמולים.

6. 6. בתקופה שבין חודש 9/93 ועד 8/96, משך שלוש שנים, שהתה התובעת מחוץ לישראל בעקבות שליחות בארה"ב אליה נשלח בעלה. בתקופה זו שהתה התובעת בחופשה ללא תשלום ממקומות עבודתה.

7. 7. בין יציאת התובעת לחופשה ללא תשלום ועד לחזרתה לעבודה, התקבלה ביום 29.3.95 החלטה מספר 5156 של הממשלה. בפתח ההחלטה צויין כך: "בשל הצורך לאפשר פתיחת ענף הפנסיה לקרנות חדשות, כמתחייב מחוקי היסוד, ובשל הצורך לטפל בגרעונות האקטוארים של קרנות הפנסיה, יינקטו צעדים להבטחת החסכון בפנסיה, תוך שמירת היציבות בשוק ההון. צעדים אלה ישתלבו במדיניות פנסיונית כוללת".
בהמשך להחלטת הממשלה, הוציא משרד האוצר – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן – הממונה) הוראות להקמה ולניהול של קרנות פנסיה חדשות. במסגרת הוראות אלו נקבע כי כל קרן פנסיה אשר פעלה ביום 31.3.95 וקיבלה או בכוונתה לקבל עמיתים חדשים בעתיד, תהא חייבת לקבלם רק לקרן חדשה. במסגרת הוראות לניהול של קרנות פנסיה ותיקות, אשר הוציא משרד האוצר ביום 27.3.97 נקבע כך:
"7. הפסקת חברות ורציפות זכויות בין הקרנות הישנות
עמית בקרן פנסיה ותיקה אשר הפסיק את תשלומיו לקרן לתקופה שאינה עולה על 24 חודשים, אך לא משך כספים כלשהם מהקרן, יהיה רשאי להצטרף לקרן ישנה אחרת, האחרונה שהיה מבוטח בה או אחרת".

8. 8. עם חזרתה ארצה בחודש 9/96, שבה התובעת לעבוד במועצה האזורית ובאוניברסיטה. במועד זה חודש ביטוחה הפנסיוני. ואולם, החל מחודש 9/96 ועד היום, מועברים דמי הגמולים אל קרן הפנסיה של הנתבעת 2.

9. 9. במהלך שנת 2003 פנתה התובעת אל הנתבעת 1 בדרישה לשוב ולחדש את ביטוחה בה. התובעת הופנתה אל וועדת הערעורים לענייני קרן מבטחים. ביום 9.7.03 התקיים דיון בפני
וועדת הערעורים. בהחלטתה קבעה וועדת הערעורים כך:

"העוררת לא שמרה על זכויותיה בכל תקופת שהותה בחו"ל במשך 3 שנים (מ – 1993 – 1996) לכן עם חזרתה לעבודה ולאחר שחלפו מעל 24 חודשים בהם לא העבירה דמי גמולים לקרן ולאחר סגירת הקרן הישנה הופרשו כספי הגמולים החל מ – 1996 ע"י המעביד לקרן החדשה.
מכל אלה עולה כי אין מקום לטענות העוררת, ועל כן הערעור נדחה".

10. 10. ביום 24.8.03 הגישה התובעת תביעתה שלפני.
בטרם יפורטו טענות הצדדים יצויין כי בהחלטתנו מיום 21.12.04 דחינו את בקשת התובעת לתקן תביעתה על ידי הוספת סעד כספי בגין נזקים אשר לטענת התובעת נגרמו לה וזאת נוכח קביעתנו כי מאחר והתובעת טרם הגיעה לגיל פרישה לזקנה, הרי שתביעתה לסעד כספי הינה מוקדמת.
עוד יצויין כי בהתאם להחלטה נוספת מיום 21.12.04, משאין התובעת עותרת לסעד כלשהו ביחס לנתבעת 2, הרי שהנתבעת 2 הינה נתבעת פורמלית בלבד.
ביום 19.9.06 העידו בפני
נו התובעת וכן הגב' אילנה גולדמן, מנהלת מחלקה באגף הפנסיה של הנתבעת 1. בהמשך הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

עיקרי טענות התובעת:

11. 11. הסעדים להם עתרה התובעת בכתב תביעתה הינם כדלקמן:

א. א. ליתן

פסק דין
הצהרתי לפיו החלטת וועדת הערעורים הינה שגויה ואינה נכונה ודינה להתבטל.
ב. ב. ליתן צו המורה על העברת כל הכספים הצבורים בקשר עם התובעת בנתבעת 2 לחשבון התובעת בנתבעת 1.
ג. ג. ליתן

פסק דין
הצהרתי לפיו עם העברת הכספים יש לראות בתובעת כעמיתה בנתבעת 1, באופן רצוף מאז הצטרפותה לנתבעת 1 בחודש ספטמבר 1970 ואילך.

12. 12. לשיטת התובעת, זכאותה לסעדים הנתבעים נובעת מהפרת חובת הגילוי המוטלת על מבטחים בכך שנמנעה מלהודיע לה כי דמי הגמולים אינם מועברים עוד בגינה ואת התוצאות הנובעות מכך, לרבות: את האפשרויות הקיימות בפני
ה להמשיך ביטוח שלא באמצעות מעבידיה בתקופתה בחו"ל, את הפגיעה בזכויותיה כתוצאה מאי העברת דמי גמולים, את העובדה כי אי העברת דמי גמולים תחסום אותה בחלוף פרק זמן מן האפשרות לחדש את ביטוחה במבטחים ואת דבר העברתה לביטוח במסגרת מבטחים החדשה.

13. 13. התובעת טענה כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, במערכת היחסים שבין קרן פנסיה לבין עמיתיה, קיימות חובת תום לב וחובת גילוי מוגברות. (התובעת ביקשה להפנות, בין היתר, לפסקי הדין בעניין ע"ע 1341/01 רפפורט נ' מבטחים; ע"ע 211/05 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ נ' אריה ביסטריצר; ע"ע 600009/98 יואב להב נ' מבטחים בע"מ). חובת הגילוי המוטלת על קרנות הפנסיה ועל הנתבעת 1 ככזו, נובעת אף מהוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד – 1964.
במקרה דנן הוכח לטענת התובעת כי מבטחים לא פנתה אליה כאשר הופסקה העברת דמי הגמולים בגינה עם יציאתה לחו"ל. עוד הוכח כי מבטחים לא פנתה אל התובעת ו/או אל מעסיקיה על מנת לברר מדוע הופסק התשלום ולא הציגה בפני
התובעת את התוצאות האפשריות הנובעות מהפסקה זו.

14. 14. לאורך כל הדרך ניסתה מבטחים לרפא את מחדלה בעניין אי מתן הודעה לתובעת על ידי כך שהפנתה למכתב האוניברסיטה מיום 27.9.06. ואולם אין לטענותיה בעניין שחר ראשית, משום שמדובר במכתב שמעולם לא נמסר לתובעת, שנית משום שמבטחים מסלפת את האמור במכתב ושלישית משום שמבטחים איננה יכולה לגלגל את החובות המוטלות עליה אל המעביד.

15. 15. עוד נטען כי התובעת לא ידעה מהן המשמעויות הנובעות מאי העברת דמי הגמולים. לתובעת אושרה חופשה ללא תשלום. עם שובה ארצה, חידשה את עבודתה במועצה האזורית ובאוניברסיטה ומבחינתה חודשו כל תנאי העסקתה כמקודם. במשך שש שנים לא שמה לב התובעת כי באופן חד צדדי הועברו זכויותיה לפנסיה ממבטחים למבטחים החדשה. בכך אין כדי להפתיע שכן הטפסים אשר נשלחו אליה על ידי שתי הנתבעות היו טפסים עמוסים בפרטים טכניים בלתי ברורים ולתובעת, הנעדרת ידע כלשהו בתחום הפנסיה, לא היתה ברורה משמעותם. בעניין זה ביקשה התובעת להדגיש כי בחינת דוחות שתי הנתבעות, תוביל למסקנה כי לא ניתן לזהות איזה דוח מתייחס לאיזו נתבעת וזאת משמדובר בדוחות זהים כמעט לחלוטין. לא רק שמדובר בדוחות זהים כמעט לחלוטין, הרי שהדוחות הגיעו לידי התובעת במועדים שונים כך שלא היתה סיבה כי יתעורר חשדה. רק במהלך שנת 2003 התגלתה לתובעת העובדה כי דמי הגמולים אינם מועברים למבטחים, אלא למבטחים החדשה וזאת החל משנת 1996.

16. 16. התובעת הוסיפה וטענה כי דווקא סגירת הקרנות הוותיקות בפני
מצטרפים חדשים במהלך שנת 1995, היתה צריכה ל"העיר" את הנתבעת 1 ולדרבן אותה לפנות אל כל מי שעשוי להינזק מכך, לרבות מההוראה כי לא ניתן לחדש חברות בחלוף 24 חודשים, ולהבהיר לו את מצבו באופן ברור.

17. 17. אשר לסעד המבוקש – משהוכח כי מבטחים הפרה את חובת הגילוי זכאית התובעת בראש ובראשונה כי כבקשתה יועברו דמי הגמולים אשר הועברו משך השנים אל הנתבעת 2, אל הנתבעת 1 וינתן

פסק דין
הצהרתי לפיו יש לראות בתובעת כמי שהיתה מבוטחת כל השנים בנתבעת 1. לשיטת התובעת, הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר אינן יוצרות מחסום בלתי עביר של חוקיות. מאחר ודמי הגמולים לא הועברו בשל הפרת חובותיה של הנתבעת 1, אין בהוראות הממונה כדי לשחררה מן התוצאות הנובעות מכך. בעניין זה ביקשה התובעת ללמוד מהוראת סעיף 19א לחוק הגנת השכר, הקובע בסעיף קטן ד' כי סכום אשר מעביד חייב לקופת גמל, יראו לעניין זכויות העובד כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו. הדרך היחידה הקיימת לקופת הגמל להשתחרר מהמשך היותה חייבת כלפי העובד הינה זו הקבועה באותו סעיף, המחייבת אותה לנהל הליכים מול המעביד.

18. 18. לחלופין טענה התובעת, יש ליתן סעד הצהרתי הקובע כי החלטת וועדת הערעורים של הנתבעת 1 הינה שגויה. על בסיס סעד זה תוכל התובעת לעתור לפיצוי כספי במועד פרישתה.



עיקרי טענות מבטחים:

19. 19. ביום 29.3.95 קיבלה הממשלה החלטה מקיפה בדבר פעילות קרנות הפנסיה (להלן – החלטת הממשלה). בעקבות החלטת הממשלה, קבע הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון הוראות להקמה ולניהול של קרנות פנסיה חדשות והוראות לניהול קרנות פנסיה ותיקות. בהתאם להחלטת הממשלה והוראות הממונה, נסגרה קרן הפנסיה לעמיתים ותיקים המנוהלת על ידי הנתבעת לקבלת עמיתים חדשים והוקמה הנתבעת 2. בהוראות לניהול קרנות פנסיה ותיקות מיום 27.3.97 נקבע כי עמית בקרן פנסיה ותיקה אשר הפסיק את תשלומיו לקרן לתקופה שאינה עולה על 24 חודשים, אך לא משך כספים כלשהם מהקרן, יהיה רשאי להצטרף לקרן ותיקה. משהפסיקה התובעת את תשלומיה לקרן הפנסיה לתקופה העולה על 24 חודשים, הינה בגדר עמית חדש וחזרתה לקרן הפנסיה הותיקה אינה אפשרית. בהתאם להוראות הממונה משחזרה התובעת להעביר תשלומים לקרן הפנסיה באמצעות מעסיקה, הועברו תשלומים אלה לנתבעת 2 המנהלת קרן פנסיה לעמיתים חדשים.
החלטת הממשלה והוראות הממונה באו לעולם בשנת 95', כך שלא ניתן היה להנחות את העמיתים אשר פרשו לחל"ת בשנת 93' לגבי אירועים עתידיים אלה.
במועד יציאת התובעת לחל"ת אף לא היתה כל חובה חוקית על הנתבעת להודיע לתובעת על האפשרויות העומדות בפני
ה עת הקפיאה זכויותיה. חובות אלה הוסדרו במסגרת תקנה 41לא' לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ה – 1965. תחולתה של תקנה זו מיום 1.12.94 ולא היתה קיימת במועד יציאת התובעת לחופשה ללא תשלום בחודש 9/93. חובת הגילוי לעניין האפשרות להמשיך את הביטוח בתקופת החל"ת חוקקה שנה ויותר לאחר שהתובעת יצאה לחו"ל והפסיקה את תשלומיה.

20. 20. לעניין טענת התובעת כי הופרה חובת הגילוי, טענה הנתבעת 1 כך:
מעדות התובעת עולה כי הבינה את משמעות יציאתה לחו"ל, קרי כי התשלומים לפנסיה יפסקו. המדובר לשיטת הנתבעת 1 בעובדה טריוויאלית, שכן כל בר דעת מבין כי אם הוא מפסיק עבודתו ממילא מופסקים הניכויים מהשכר לטובת קרן פנסיה או קופת גמל.
זכות המבוטח להמשיך את ביטוחו במימון עצמי הינה זכות תקנונית טבעית וספק אם מוטלת על קרן הפנסיה החובה לגלות אפשרות זו למבוטח שכן מדובר בתהליך נפוץ ותדיר.
הדין החל על קרן פנסיה בעניין מתן ידיעות והסברים לעמיתים קבוע בתקנה 41לא לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ה – 1965. תקנה זו נכנסה לתוקפה ביום 1.12.94 לאחר מועד יציאת התובעת לחל"ת וקרן הפנסיה נערכה מיחשובית להתמודד עם תקנה זו רק לאחר התקנתה.
אף אם במועד יציאת התובעת לחל"ת היתה פורשת בפני
ה הנתבעת 1 את מלוא האפשרויות העומדות בפני
ה, לא ניתן היה לגלות לה כי עצם הפסקת התשלומים תמנע ממנה בעתיד לחזור ולהצטרף לקרן הותיקה, שכן עניין זה נקבע רק בשנת 95' עם החלטת הממשלה. במועד הפסקת התשלומים לא יכולה היתה הנתבעת 1 ליתן לתובעת עצה שתמנע ממנה את רצונה שלא להמשיך את הביטוח בתקופת החל"ת. קרן הפנסיה לא היתה יכולה לדעת כי מעבר לצורך בצבירת וותק נוסף, תהיה להפסקת התשלומים משמעות לפיה לא ניתן יהיה לחזור ולהיות מבוטח בקרן הותיקה.
הנתבעת 1 מעולם לא הציגה בפני
התובעת מצג לפיה זכויותיה בקרן הפנסיה אותה מנהלת הנתבעת 1 נשמרו במהלך תקופת החל"ת וכי נמשכת רכישת זכויות בקרן זו. הנתבעת 1 כמו גם הנתבעת 2 שלחו לתובעת מדי שנה דו"ח לחבר בו מפורטים התשלומים ששולמו לקרן הפנסיה בשנת המס שעברה ונתונים לגבי צבירת הזכויות. המדובר בדוחות לגבי הקרן הותיקה בנפרד ולגבי הקרן החדשה בנפרד.
התובעת לא "הועברה" לביטוח פנסיוני אצל הנתבעת 2 אלא מדובר בהצטרפותה לקרן הפנסיה לעמיתים חדשים, לאחר שמכח הוראות הדין נסגרו בפני
ה דלתות הקרן הותיקה.

21. 21. הנתבעת 1 התייחסה להתנהלותה של התובעת ביחס למידע אשר קיבלה וכך טענה: התובעת הודתה כי קיבלה דיווחים שוטפים הן מקרן הפנסיה לעמיתים ותיקים והן מקרן הפנסיה לעמיתים חדשים. בדיווחים אלה מצוי בין היתר המידע לעניין התנאי אשר נקבע בדין בשנת 95' באשר לאפשרות להחשב כעמית ותיק ובלבד שהפסקת התשלומים לקרן הפנסיה הינה לתקופה שאינה עולה על 24 חודשים. מעדות התובעת עולה כי לא ייחסה חשיבות לדוחות אשר נשלחו אליה. התנהלותה התבטאה בחוסר תשומת לב וחוסר התייחסות לפרטי הדיווחים אשר נשלחו אליה. עוד עולה כי לתובעת לא היתה כל כוונה להמשיך את ביטוחה בקרן הפנסיה בתקופת שהותה בחל"ת על ידי מימון עצמי והודתה כי היה לה ברור שלא יצטברו לזכותה זכויות וכי יהא עליה להשלים תקופת עבודה של 35 שנים.

22. 22. אשר להוראות חוק הגנת השכר נטען כי אין המדובר בחוב מעסיק המטיל חבויות על הקרן להעניק זכויות כאילו שולמו הכספים, אלא בהפסקה רצונית של התובעת בתשלומים לקרן הפנסיה.

23. 23. מכל הטעמים הללו טענה הנתבעת 1 כי דין התביעה להדחות.

דיון והכרעה:

24. 24. ראוי להקדים ולהבהיר כי לאחר שבחנו את הראיות אשר בפני
נו ואת טענות הצדדים, סבורים אנו כי התובעת איננה זכאית לסעדים הנתבעים על ידה. ונפרט -

25. 25. האם בנסיבות המקרה דנן הפרה הנתבעת 1 את חובת הגילוי המוטלת עליה? לשיטתנו התשובה לשאלה זו הינה שלילית. ונפרט –

במהלך שנת 93' יצאה התובעת יחד עם בני משפחתה לארצות הברית וזאת במסגרת שליחות אליה נשלח בעלה ממקום עבודתו.
במשך שלוש שנים, בין חודש 9/93 ועד לחודש 8/96 שהתה התובעת עם בני משפחתה בארצות הברית.
במהלך אותן שלוש שנים לא הופרשו בעבור התובעת כספים עבור פנסיה.
בתצהירה טענה התובעת כי לא עלה על דעתה כי עליה לבצע פעולה כלשהי בקשר עם זכויותיה הפנסיוניות וכי אין לה כל הבנה מיוחדת בתחום זה והיה נראה לה טבעי וברור לחלוטין כי עם שובה מחו"ל, יחודשו כל תנאי העסקתה והזכויות הקשורות בהם. בעדותה בפני
נו הוסיפה וטענה כי לו מישהו היה מעיר את תשומת ליבה כי היא עלולה להפסיד – היתה משלמת מכספה הפרטי לקרנות הפנסיה כדי לשמור על זכויותיה.
לצד זאת העידה התובעת כך:

"היה לי ברור שבאותן 3 שנים שאני בחו"ל לא נצברות זכויות וכשאני אחזור אצטרך להשלים תקופת עבודה על מנת להגיע ל – 35 שנות עבודה".

המשמעות היא כי במועד יציאתה לחופשה ללא תשלום, היה ברור לתובעת כי במהלך אותן שלוש שנים לא מופרשים עבורה כספים. אף היה ברור לתובעת כי לעובדה זו ישנן השלכות, שכן, כדבריה, באותה תקופה "לא נצברות זכויות". ספק אם היה בהודעה מצד הנתבעת 1 כדי לשנות את החלטתה של התובעת שלא לשאת בעצמה בעלות ההפרשות, שהרי ההשלכה העיקרית היתה ממילא ברורה לה.

מעדותה של התובעת עולה כי במועד יציאתה לחופשה ובמשך שנים לאחר שובה ארצה, עניין ההפרשות לפנסיה לא היה במוקד תשומת ליבה והא לא נהגה לבדוק את מצב זכויותיה. על כך ניתן ללמוד מפניית התובעת לועדת הערעורים (במהלך שנת 2003), שם ציינה כך:
"כיוון שאני מתקרבת לשנים שבהם אפשר להתעניין בפרישה התחלתי לעיין בתשומת לב רבה יותר בדווחי קופת הפנסיה. בהפתעה מוחלטת גיליתי שבדיווח האחרון מ"מבטחים" נכללו הפקדות עד 1993. התחלתי לברר ואז גיליתי לתדהמתי כי בעת העדרותי מהארץ היה שינוי בחקיקה ובעקבות כך המשך ההפרשות לאחר חזרתי הוזרמו ל"מבטחים" החדשה, מבלי שאיש יטרח לספר לי על כך".
ובהמשך:
"חברותי בקרן "מבטחים" היתה בעקבות עבודתי בגבעת ברנר. זהו הסכם קיבוצי עם המעסיק. לא היתה ברירה בידי אלא להצטרף, במיוחד בעקבות גרירת זכויותי ממקום עבודה קודם. מקום עבודה זה, גבעת ברנר היה חייב לעדכן אותי עם חזרתי, בתיאום עם "מבטחים", מה עלי לעשות בכדי לשמור על זכויותי. אז מה אם באותיות הקטנות של התקנות של "מבטחים" כתוב שאחרי הפסקת הפרשות של 24 חודש החברות מפסיקה? בית הספר ידע שאני חוזרת. לא ידעתי שעלי לשאול שאלות.
אחרי חזרתי ארצה, חזרתי לתלם. הכל חזר לקדמותו. מנין לי לדעת שעלי לפשפש בדוחות התקופתיים של "מבטחים"? כמה מבוטחים באותה תקופה עיינו באותיות הקטנות של הדיווחים? לי הספיק לבדוק בתלוש המשכורת כי מבצעים ניכוי חודשי לקופת פנסיה. מישהו העלה על הדעת כי מבלי לשאול אותי פתחו לי קופה חדשה?".

בעדותה בפני
נו הוסיפה התובעת והעידה כך:

"כמות הניירות שמקבלים בדואר היא עצומה ובאשר לדיווחי קרן הפנסיה במשך השנים ודיווחי מבטחים הם לתיוק, זה לא בשליטתי ולא בהחלטתי ולכן זה מתוייק".

מעדותה זו של התובעת מתקבלת התמונה כי עד לשנת 2003 לא גילתה התובעת עניין רב במצב זכויותיה הפנסיוניות. התובעת נהגה לתייק את הדוחות והסתפקה בכך שראתה כי בתלושי השכר היו ניכויים. וזאת למרות שהעידה כי היה ברור לה שלא יופרשו כספים במהלך תקופת החל"ת וכי יש לכך משמעות מבחינת צבירת זכויותיה.

יתרה מכך - החלטת הממשלה התקבלה כשנה וחצי לאחר יציאת התובעת לחופשה ללא תשלום. מובן כי במועד יציאת התובעת לחופשה זה לא ניתן היה "להתריע" בפני
התובעת כי עלולה להחסם בפני
ה האפשרות לשוב ולהיות מבוטחת בנתבעת 1. "מחסום" זה נוצר רק בדיעבד בהחלטת הממשלה ובהוראות הממונה במשרד האוצר.

זאת ועוד, עיון בדוחות התקופתיים אשר הוגשו במהלך הדיון מלמד כי אמנם יש דמיון רב בין דוחות הנתבעת 1 לבין דוחות הנתבעת 2, אך די בנתונים המפורטים בדוחות כדי שיוכל האדם הסביר להבין כי מדובר בשתי קרנות נפרדות.
כך, השוואה בין הדוחות לשנת 1996 מלמדת כי בדו"ח הנתבעת 1, אשר בכותרתו מופיע השם "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
", מצויין כי "בשנה האחרונה לא היתה פעילות בחשבונך" ומופיעה יתרה בסך של 40,537.98 ₪ נכון ליום 31.12.96. בדו"ח הנתבעת 2 אשר בכותרתו מופיע השם "מבטחים קרנות פנסיה בע"מ
" מפורטות ההפרשות אשר בוצעו במהלך אותה שנה ומופיעה יתרה בסך של 3,081.48 ₪ נכון ליום 31.12.96.
הגם ששמות הנתבעות דומים, הרי שהנתונים המהותיים המפורטים בדוחות המתייחסים לצבירת הכספים אינם יכולים להיות נכונים ביחס לאותה קרן פנסיה.
לשיטתנו, כבר בשלב זה, עם קבלת הדיווחים לשנת 96', היתה צריכה להתעורר תהיה באשר למידע אשר נמסר.

עוד יש לציין כי על גבי כל אחד מהדוחות מופיעה הדיווח הבא:
"חבר/ה יקר/ה
דו"ח זה כולל נתונים אישיים וכספיים כפי שהם רשומים ב"מבטחים". זכויותיך מותנות בהעברת דמי גמולים שוטפים. אני בדוק אם ההפקדות שלך ושל מעבידך הועברו כיאות ובמועד. אם נוצר פיגור הודע מיד למעסיק לשלם את החוב וזאת כדי שזכויותיך לא יפגעו. אם החלפת מקום עבודה או הפסקת לעבוד הנך רשאי להמשיך חברותך במבטחים באופן אישי. את הבקשה יש להגיש תוך ששה חודשים מיום הפסקת העבודה.

לתשומת לב חבר בקרן פנסיה ותיקה!
הפסקה בתשלום דמי גמולים לתקופה העולה על 24 חודשים תמנע ממך אפשרות להצטרף בעתיד לקרן הפנסיה לעמיתים ותיקים. הבטח רצף זכויותיך ע"י המשכת חברות אישי.

לתשומת לב חבר בקרן פנסיה חדשה!
אם צברת זכויות בקרן פנסיה ותיקה וטרם חלפו 24 חודשים מיום ההפסקה ועד לחידוש החברות – פנה לסניף מבטחים באזור מגוריך והבא עמך אישור מקרן הפנסיה בה היית חבר לצורך עדכון פרטים".

סבורים אנו כי הן הפירוט בדוחות השנתיים והן האמור בגב הדוחות, יש בו כדי ללמד על קיומה של הנתבעת 2 לצד הנתבעת 1 וכי אין המדובר בהחלפת שם בלבד, כפי שטענה התובעת כי סברה.

26. 26. בנסיבות אלה, מאחר ומצאנו כי התובעת הבינה את ההשלכות שיש להפסקת העברת דמי גמולים, כפי שהיו קיימות במועד יציאתה לחופשה ומאחר והתובעת עצמה לא ייחסה חשיבות משך שנים לדוחות אשר המציאו לידיה הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 2, לא מצאנו כי התובעת זכאית לסעדים הנתבעים על ידה.

27. 27. מצאנו להבהיר כי לשיטתנו אין המקרה שבפני
נו דומה לעניין רפפורט המוזכר לעיל. באותו עניין, העובדה כי לא הופרשו כספים לקרן הפנסיה, התבררה למבוטחת רק בתום החופשה ללא תשלום בה שהתה. בסמוך לכך, חתמה המבוטחת על הסכם עם מבטחים בדבר רציפות זכויות ושילמה את כל הסכומים שבפיגור במהלך תקופת החל"ת. התובעת בענייננו, לא נקטה בצעד כלשהו מאז שנת 96' ועד לשנת 2003 וזאת חרף העובדה כי קיבלה מדי שנה דוחות הן מהנתבעת 1 והן מהנתבעת 2.

28. 28. סוף דבר – התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.


ניתן היום ד' בתמוז, תשס"ז (20 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.




בן-יוסף חנה - שופטת










עב בית דין אזורי לעבודה 5878/03 יהודית קרמר נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ , מבטחים קרנות פנסיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/06/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים