פסקי דין על גולן כהן רמי | פסקי דין על ניר אלי | פסקי דין על פז אלין |

1539/03 א     29/05/2003




א 1539/03 גולן כהן רמי נ' ניר אלי,פז אלין




בעניין:

17



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
001539/03


בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
29/05/2003



בעניין
:
גולן כהן רמי





התובע

נ
ג
ד


1 . ניר אלי

2 . פז אלין




הנתבעים

פסק דין

1.
הנתבעים שכרו מהתובע בית בקיסריה לתקופה של שנה, וזאת על פי הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 8.6.01.

2.
כחודשיים אחרי שנכנסו להתגורר בבית, ביקשו הנתבעים לסיים את השכירות מאחר שנקלעו לקשיים כלכליים, והתקשו לעמוד בתשלום דמי השכירות שנקבעו בהסכם.

3.
על פי ס' 6 ב' להסכם ניתנה לנתבעים, השוכרים, האפשרות לעזוב את המושכר לפני תום תקופת השכירות, בתנאים שנקבעו באותו סעיף, ואשר מפאת חשיבותם אביאם כלשונם:
"6. ב'.
היה והשוכר יבקש לעזוב את המושכר לפני תום תקופת השכירות, ימצא השוכר מחליף שיהיה מקובל על המשכיר בתנאים זהים לתנאי הסכם זה.
עם איתור המחליף, יבוטל הסכם זה על כל סעיפיו בין השוכר למשכיר".

4.
מאחר שכאמור ביקשו הנתבעים לעזוב את הבית לפני תום תקופת השכירות, הם פעלו למציאת שוכר מחליף.

לשם כך פירסמו מודעות בעיתונים ואף פנו למתווכים על מנת שאלה יסייעו להם למצוא שוכר מחליף.

5.
בסופו של דבר, נמצא מועמד לשכור את הבית במקום הנתבעים. מדובר באדם בשם לזר מורדכייב (להלן: לזר), והוא הגיע לראות את הבית בליווי המתווכת, הגב' יניב, שאליה פנו הנתבעים במסגרת מאמציהם למצוא שוכר מחליף.

6.
לאחר שראה לזר את הבית, וזה מצא חן בעיניו, נקבעה פגישה בבית ונכחו בה הנתבעים, התובע, לזר והמתווכים, הן אלה שלזר פנה אליהם בחיפושיו אחר בית, והן הגב' יניב שבאה מטעם הנתבעים.

7.
הפגישה התקיימה ביום 4.10 ולאחריה התקיימה פגישה נוספת ביום 18.10, הפעם בביתו של התובע, ובה נחתם חוזה שכירות בין התובע לבין לזר. באותה פגישה לא נכחו הנתבעים.

8.
אין מחלוקת שבאותה פגישה נחתם, כאמור, הסכם שכירות בין התובע ללזר, ולזר אף מסר לתובע שיקים לתשלום דמי השכירות באופן ובמועדים שנקבעו בהסכם.

9.
מסתבר כי לאחר מכן, נעלם אותו לזר, ואין יודעים, לפחות על פי הנתונים שהובאו בפני
י, היכן הוא.

10.
התובע טוען כי בנסיבות אלה ומאחר שהעיסקה עם לזר לא יצאה אל הפועל, על הנתבעים לשלם לו את דמי השכירות לכל תקופת השכירות שנקבעה בהסכם שנחתם עימם, וזאת מאחר שההסכם עימם לא בוטל.

התובע טוען כי הבהיר לנתבעים שאין הם משוחררים מהתחייבויותיהם על פי הסכם השכירות עד שיחתם הסכם ביטול, וכי הסכם ביטול לא יחתם עד שיעמוד לזר במלוא התחייבויותיו על פי הסכם השכירות עימו, ובכלל זה ימציא שטרי בטחון וחתימות ערבים.

11.
הנתבעים לעומת זאת טוענים כי בכך שהפגישו בין התובע ובין לזר, ובכך שלזר היה מקובל על התובע כשוכר חליפי, מילאו אחר כל התחייבויותיהם בס' 6 ב' להסכם, והם משוחררים לכן מהתחייבויותיהם על פי הסכם השכירות.

12.
ב"כ התובע טען, כי הוכח שהתובע הודיע לנתבעים מפורשות כי אינם משוחררים מהתחייבויותיהם על פי הסכם השכירות, עד שיחתם הסכם ביטול, ומשום כך, ומשלא נחתם הסכם ביטול כזה, הרי שעל הנתבעים לעמוד בהתחייבויותיהם ובכלל זה לשלם את דמי השכירות לכל תקופת השכירות.

13.
ב"כ הנתבעים טען מאידך, כי לא היו דברים מעולם וכי יש לקבל את דברי מרשו שהעיד שהתובע אמר לנתבעים מפורשות, כבר בפגישה מיום 4.10, כי לזר מקובל עליו כשוכר חליפי וכי הם משוחררים לכן מהסכם השכירות.

לחילופין טען ב"כ הנתבעים, כי גם אם ביקש התובע לחתום על הסכם ביטול, אין בכך כדי לשנות מהוראות ס' 6 ב' להסכם שנחתם בין הצדדים, ועל פי הוראות אלה אין כל צורך בחתימת הסכם ביטול, וההסכם מתבטל עם מציאת שוכר מחליף.

14.
לאחר ששמעתי את כל העדים ואת טיעוני באי כוחם של הצדדים, אני מחליטה לדחות את התביעה.

15.
אני סבורה כי לשון ס' 6 ב' להסכם ברורה וחד משמעית, והיא מחייבת את השוכרים אך ורק למצוא שוכר מחליף שיהיה מקובל על המשכיר, ובתנאים זהים להסכם עימם. על פי לשונו של ס' 6 ב', הרי שההסכם שנחתם בין התובע לנתבעים, יבוטל עם איתור המחליף, ומכאן שייתכן שאף לו לא נחתם הסכם עם לזר, היו הנתבעים משוחררים מהתחייבויותיהם על פי ההסכם, שכן איתרו מחליף. ההסכם אינו מתלה את שחרור הנתבעים בחתימת הסכם חדש עם שוכר אחר, וכל שכן שאינו מתלה את שחרורם בכך שאותו שוכר יעמוד בכל ההתחייבויות על פי ההסכם שיחתם עימו.

16.
הנתבעים עמדו בהתחייבותם כפי שבאה לידי ביטוי בס' 6 ב' להסכם, ולמעשה עשו אף למעלה מכך, כאשר בפועל נחתם בין התובעים ללזר הסכם שכירות, וזאת ביום 18.10.02.



17.
משנחתם הסכם השכירות, לא יכול עוד להיות ספק שהשוכר החלופי שמצאו הנתבעים, מקובל על המשכיר (שאם לא כן, לא היה התובע מתקשר עימו בהסכם), וכן לא יכול עוד להיות ספק שהשוכר החליפי, לזר, הסכים להתחייב בתנאים זהים לתנאי ההסכם שבין התובעים לנתבעים (שכן לזר הסכים למעשה לשלם אף יותר).

18.
העובדה שהתובע, ביחסים שבינו ובין לזר, התנה את כניסת ההסכם עם לזר לתוקף בכך שיתקיימו תנאים נוספים כגון חתימת הסכם ביטול עם הנתבעים, אין לה ולא כלום עם השאלה אם עמדו הנתבעים בתנאי ס' 6 ב' של ההסכם שבינם ובין התובע.

19.
לכאורה, די בלשונו של ס' 6 ב' ובמשמעותו הברורה, כדי להביא לדחיית התביעה, ואולם למעלה מן הצורך אני רואה להתייחס גם לעדויותיהם של הצדדים.

20.
מטעם התובע העידו התובע עצמו, אשתו ומר מאיר אלכס שעבד במשרד התיווך שאליו פנה לזר בחיפושיו אחר דירה.

התובע מבקש לסמוך את טיעוניו, לפיהם דרש מהנתבעים חתימה על הסכם ביטול, וכי הבהיר להם כי עד לחתימה על הסכם ביטול כזה, לא יבוטל הסכם השכירות, גם על עדותה של הגב' שוש יניב שבאה מטעם הנתבעים.

21.
עדותה של הגב' שוש יניב הותירה רושם מהימן ביותר, ואני מאמינה לעדותה, ואולם אין היא יכולה להועיל לתובע. מעדותה עולה כי במעמד חתימת החוזה, מעמד בו לא נכחו הנתבעים כלל, אמר התובע ללזר כי הסכם השכירות שנחתם בין התובע ללזר לא ייכנס לתוקף עד שיעזבו הנתבעים את הבית. אין בכך כדי לתמוך בטענת התובע, שכן מעדות זו מתברר כי הדברים נאמרו שלא בנוכחות הנתבעים, וממילא אין בהם כדי לחייב את הנתבעים.




22.
אשר לעדותו של מר אלכס –
הסתבר במהלך החקירה הנגדית, כי עד זה אינו קורא היטב עברית. לטענת העד, הוקרא לו האמור בתצהיר טרם שחתם עליו.

אין לכך כל אישור בנוסח התצהיר עצמו למרות שהדבר מתחייב מפקודת הראיות.

אין מדובר בדרישה פורמלית אלא בדרישה מהותית שמטרתה לוודא כי אכן כל האמור בתצהיר הוקרא, הוסבר ותורגם למצהיר.

העד העיד אמנם כי מעסיקו, מר יצחק בטיטו, הקריא לו את התצהיר ורק אז חתם עליו, אולם מאחר שהעד אינו קורא היטב עברית, אין כל וודאות לכך שאכן הוקרא לו התצהיר כלשונו, וכי אם קרא אותו בעצמו – הבין אותו על בוריו.

מר בטיטו עצמו לא התייצב להעיד.

העד לא חזר בעדותו בפני
י על הדברים שאמר בס' 4 לתצהירו, ולא ניתן לכן לבסס ממצא עובדתי על סמך האמור בתצהיר בלבד.

23.
אשר לעדותו של התובע –
לצערי אינני יכולה לסמוך על עדות זו, שכן רבות הסתירות בין העדות כפי שנשמעה בפני
י, לבין האמור במסמכי התובע ובתצהירו.

א.
כך למשל טען התובע בס' 7 לתצהירו כי לזר רק חתם על חוזה, לא המציא שטרות, לא המציא ערבים ולא שילם ולו שקל אחד, ואילו בחקירה הנגדית הסתבר כי במעמד חתימת החוזה נתן לזר לתובע שיקים לכיסוי דמי השכירות על פי ההסכם. אמנם שיקים אלה לא נפרעו שכן טרם הגיע מועד פרעונם על פי ההסכם, אולם ראוי היה לבאר עובדה זו בתצהיר במיוחד כאשר נטען בו כי לזר "רק" חתם על חוזה.

ב.
התובע לא היסס לדרוש מן הנתבעים תשלום בגין עבודות גינון שנדרשו לטענתו בגינה, לאחר שהנתבעים עזבו את הבית, ואולם הסתבר במהלך חקירתו הנגדית כי בפועל לא בוצעו עבודות גינון כאלה עד עצם היום הזה, למרות שהבית הושכר כבר לשוכר אחר.

ג.
התובע טען במכתבו לב"כ הנתבעים (נספח ו' לתצהירו), כי נגרם לו נזק כספי מאחר שרכש עבור לזר מספר פריטי ריהוט ולזר לא שילם לו תמורתם. ואולם במהלך החקירה הנגדית הסתבר כי בפועל לא שילם התובע דבר עבור פריטים אלה מאחר שהיה לו הסכם עם המוכר, ובסופו של דבר השיקים העתידיים שהפקיד בידי המוכר, הוחזרו לו.

ד.
לא היה לתובע הסבר מניח את הדעת לכך שמצד אחד טען כי גם לאחר שנחתם ההסכם עם לזר, טרם ראה בו הסכם תקף, בעוד שמצד שני מיד לאחר חתימת ההסכם עם לזר, יצא התובע לרכוש פריטים כמו תנור, ארון, מיטה וכיו"ב, שאותם התחייב להעמיד לרשות לזר על פי אותו הסכם.

ה.
התובע טען בעדותו, כי ההסכם עם לזר לא נכנס לתוקף אף לאחר שנחתם, וזאת מאחר ולזר לא המציא באותו מעמד גם שטרי חוב וערבים.


ראשית – אין לכך כל בסיס בנוסח ההסכם עם לזר.

ושנית – לו אכן כך סבר התובע, מדוע לא הוסיף תנאי זה בנספח שערך בכתב יד, ואשר צורף כנספח להסכם עם לזר?

ו.
בעוד שבתצהירו טען התובע כי בעת שחתם עם הנתבעים על הסכם השכירות "היו קופצים רבים לדירה", הרי שאשת התובע העידה כי לא ניתן לומר שאלה "עמדו בתור" אם כי היו אנשים שהתעניינו.


24.
אשר לאשת התובע –
עדותה של זו אינה יכולה להועיל מאחר שלגבי הדברים שנאמרו או לא נאמרו בפגישה מיום 4.10, היא עדות שמיעה שכן אשת התובע לא היתה באותה פגישה, ואילו בפגישה מיום 18.10 לא נכחו כאמור הנתבעים, ואין לראות במה שנאמר בה משום התחייבות כזו או אחרת של הנתבעים.

25.
מכל אלה עולה כי גם לתובע היה ברור כי ההסכם שנחתם עם לזר מחייב, וכי הנתבעים משוחררים מהתחייבויותיהם על פי ההסכם. ייתכן אמנם שהתובע חפץ לחתום הסכם ביטול עם הנתבעים על מנת להיות סמוך ובטוח כי הוא משוחרר מהתחייבויותיו להם על פי אותו הסכם, אולם אין בכך כדי לשנות מהוראות הסכם השכירות כפי שבאו לידי ביטוי בס' 6 ב'.

26.
אל מול עדויות התובע, העידו הנתבע והגב' יניב.


כבר ציינתי כי הגב' יניב הותירה רושם מהימן ביותר, ואני מאמינה לעדותה.

27.
גם עדותו של מר ניר הותירה רושם מהימן.

העובדה שמר ניר סיפר לתובע כי הוא עוזב את הבית ונוסע לחו"ל למטרות עבודה, בעוד שבפועל עבר להתגורר בבית הוריו אינה מערערת, לטעמי, את מהימנות העד, אלא אף מוסיפה לה.

28.
השאלה לאן עבר הנתבע עם עזיבת הבית כלל אינה רלבנטית למחלוקת שבין הצדדים, וההסבר שנתן הנתבע לדברים שאמר בדבר עבודה בחו"ל, מתקבל ביותר על הדעת והודאת הנתבע בענין זה בעדותו, לא רק שאינה פוגעת במהימנותו אלא ההיפך הוא הנכון.


29.
אני מקבלת לכן את טענת הנתבעים, לפיה עמדו בהתחייבויותיהם על פי ס' 6 ב' להסכם, בכך שאיתרו שוכר חליפי, שהיה מקובל על התובע, ואשר אף נחתם בינו ובין התובע הסכם שכירות. לפיכך, שוחררו הנתבעים מהתחייבויותיהם על פי ההסכם.

30.
אינני מקבלת את טענת ב"כ התובע, לפיה מסעיף 6 ב' עולה שיש צורך בהסכם נוסף, הסכם ביטול, וזאת מאחר שס' 6 ב' סיפא נוקט במילים "יבוטל הסכם זה" ולא "מתבטל הסכם זה".

31.
מקריאת הסעיף ברורה כוונת הצדדים, ולא עולה ממנו כל דרישה לחתימת מסמך נוסף כתנאי לביטול ההסכם, מעבר לדרישה לאתר מחליף שיהיה מקובל על המשכיר בתנאים זהים.

32.
התוצאה היא לכן שאני דוחה את התביעה.

33.
התובע ישא בהוצאות הנתבעים (שכר עדים) וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח ומע"מ.


המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסה"ד.


ניתן היום כ"ז באייר, תשס"ג (29 במאי 2003) בהעדר.


הדסה אסיף
, שופטת

ב.ב.






א בית משפט שלום 1539/03 גולן כהן רמי נ' ניר אלי,פז אלין (פורסם ב-ֽ 29/05/2003)