פסקי דין על לי עובד אוטצ'י | פסקי דין על רן דמתי

3186/01 ברע     21/04/2002




ברע 3186/01 לי עובד אוטצ'י נ' רן דמתי




1
בתי המשפט
ברע003186/01
בית משפט מחוזי ירושלים
21/04/02
תאריך:
כב' השופט מ' גל

לפני:
לי עובד אוטצ'י

המבקש
בעניין:

- נ ג ד -
רן דמתי

המשיב

בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, מיום 2.5.01 בת"ק 5267/00, שניתן ע"י כב' השופט א' בן-הדור
פ ס ק - ד י ן
1. הצדדים מתגוררים בשכנות האחד לשני: המבקש מתגורר ברח' נוב 8, שכונת נחלאות בירושלים, ואילו המשיב מתגורר ברח' נוב מס' 10. בעבר הוגשה אל בית-משפט השלום בירושלים תביעה על-ידי המבקש כנגד המשיב (ת"א 22191/99), בשל עבודות בנייה שביצע האחרון בגדרן חדר אל תחום חלקתו. בסופו של יום הגיעו שם הצדדים להסכם של פשרה, אשר קיבל תוקף פסק-דין, ובו פיצה המשיב את המבקש בסכום השווה ל6,700-$ ארה"ב, לפי השער היציג, זאת חלף חובתו להחזיר את המצב לקדמותו ולהרוס את אשר בנה בשטחו של המבקש. עם זאת, המשיב הסכים כי המבקש יוכל להשתמש בקירות שנבנו על-ידו, ולשם כך הוא אף יהיה רשאי "לסתת ו/או לגרד ו/או לקלף את שכבות הקיר" (סעיף 4(א) להסדר הפשרה).

יוצא מן האמור, שבהסדר הפשרה הצדדים הכשירו את הפלישה אל חלקתו של המבקש, כאשר האחרון יוכל לעשות בקיר המבונה שימוש, אולם לא להרסו כליל.
2. לטענת המשיב, הרס המבקש את הקיר לחלוטין ועל-כך הוא הגיש תביעה אל בית-משפט לתביעות קטנות בירושלים, שבה עתר לחייב את המבקש לפצותו בסך של 14,174 ש"ח, זאת לאור נזקיו בשל הפרת ההסכם הנ"ל. הדיון התקיים לפני כב' השופט בדימ' א' בן-הדור, אשר שמע את טענות הצדדים ובפסק-דינו קבע, כי על המבקש לשלם למשיב סך של 9,000 ש"ח, כפיצוי כולל. לפי המפורט בפסק הדין: "הנתבע [הוא המבקש דנן - מ' ג'] טוען כי החדירה לשטח של התובע התחייבה עקב צורת הבנייה, רוחב הקיר שביניהם, ומודה כי הוא חדר כ20- ס"מ לתוך רכוש התובע". מכיוון שבהתנהגות זו קיימת הפרה של הסכם הפשרה, באופן שנגרעות חלק מזכויות המשיב בו, נקבע סכום הפיצוי על דרך של אומדנה, בבחינת גריעה מסכום הפיצוי הראשוני.

3. על-כך הוגשה הבקשה שלפני, ליתן רשות ערעור על פסק הדין. לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להביע דעתם בנושא, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

4. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש, כי בית-משפט קמא טעה במסקנתו הסופית, כמו גם בקביעותיו השונות. לגרסתו, המבקש לא חדר לרכוש של המשיב ולא הפר בדבר את הסדר הפשרה. כמו-כן מלין המבקש על שיעור הסכום שנקבע, אשר לדעתו אינו עומד בכל יחס להסכם הפשרה אשר אליו הגיעו הצדדים. עוד הוסיף המבקש וטען, בהסתמך על סעיף 4(א) הנ"ל להסדר הפשרה, כי הוא רשאי להשתמש בקירות שנבנו. בנסיבות אלו, הוא גרד את הקיר שלו ואף סיתת ככל הניתן, אולם לא הגיע אל הקיר המשותף.

המשיב עומד בתשובתו על קיום פסק הדין, לאחר שהמבקש הפר את הסכם הפשרה, כפי הממצאים והמסקנות שאליהם הגיע בית-משפט קמא.

5. הצדדים חלוקים אפוא בטענתם האם המבקש הפר את הסכם הפשרה, אם לאו. בנושא זה שמעה הערכאה הקודמת את גרסת שניהם, והיא הייתה רשאית לקבוע את הממצא, כפי שנקבע בפסק הדין, דהיינו: שבהתנהגותו המבקש גרם להפרת התחייבותו בהסכם הפשרה, על-ידי-כך שפעל מעבר למותר בסעיף 4 ולא הסתפק בגירוד וקילוף הקיר. בית-משפט קמא לא פרט כיצד הגיע לחיוב המבקש בסך של 9,000 ש"ח, בהשוואה לסכום הפשרה הכולל בהליך הקודם, אולם עניין לנו בכל מקרה באומדנה דדינא, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעתה. ייתכן שהסכום גבוה מעט מהנדרש, אולם אף-על-פי-כן אין ערכאת הערעור נוהגת לקבוע הערכה אחרת, כפי שהיא הייתה קובעת לו ישבה בערכאה הראשונה, זולת במקרים שבהם חלה סטייה מהותית ומשמעותית מהנדרש. לא אלה הם פני הדברים בענייננו, קל וחומר בשים לב לכך שהסכום אשר נפסק אף נופל ממחצית סכום הפשרה שנקבע בהליך הקודם.

6. בנסיבות האמורות, משהגיע בית-משפט לתביעות קטנות למסקנותיו, לא מצאתי הצדקה להתערב בהן. לפיכך, הערעור מכוח בקשת רשות הערעור - נדחה.

7. המבקש ישא בהוצאות המשיב (שלא היה מיוצג בהליך דנן), בסך של 750 ש"ח.

ניתן היום, ט' באייר תשס"ב (21.4.02).

המזכירות תשלח אל הצדדים העתקים מפסק-דין זה.

מ' גל
, שופט








ברע בית משפט מחוזי 3186/01 לי עובד אוטצ'י נ' רן דמתי (פורסם ב-ֽ 21/04/2002)