פסקי דין על ג'רוסי יצחק | פסקי דין על הליכוד התנועה הלאומית ליבראלית | פסקי דין על ח"כ בנימין נתניהו - יו"ר הליכוד | פסקי דין על ליאון בנלולו | פסקי דין על גי אריאלי |

6137/07 בשא     05/07/2007




בשא 6137/07 ג'רוסי יצחק נ' הליכוד התנועה הלאומית ליבראלית, ח"כ בנימין נתניהו - יו"ר הליכוד, ליאון בנלולו, גי אריאלי




בעניין:
ג'רוסי יצחק

ע"י עו"ד ש' אשבול
המבקשת

נ ג ד
1. הליכוד התנועה הלאומית ליבראלית

2. ח"כ בנימין נתניהו - יו"ר הליכוד

3. ליאון בנלולו

4. גדי אריאלי

ע"י עוה"ד א' הלוי ומ' סטולר
המשיבים

החלטה
לפני בקשת חבר הליכוד שהינו אף חבר הסתדרות, ובעל זכות לבחור ולהבחר במוסדות הליכוד ובמוסדות ההסתדרות.
המבקש עותר לקבלת צו עשה המורה למשיבים לקיים בחירות למועמדי סיעת הליכוד בהסתדרות לבית נבחרי ההסתדרות ולהורות כי כינוס הועידה ייערך באיזור תל אביב.

מהות הבקשה
1. המבקש פותח את בקשתו ב"תמצית" כדלקמן:

"בקשה זו מוגשת בדחיפות שכן ביום ה' 5.7.07 תתכנס ועידת סיעת הליכוד בהסתדרות לשם בחירת נציגיה לבית נבחרי ההסתדרות (להלן: "בינ"ה") המשמשת כפרלמנט העליון של ההסתדרות.
חוקת הליכוד קובעת כי מועמדי סיעת הליכוד בהסתדרות לתפקידים נבחרים בהסתדרות ייבחרו על ידי חברי ועידת סיעת הליכוד, בבחירות כלליות ישירות וחשאיות.
על אף זאת, קבע בית הדין של הליכוד כי לא תערכנה בחירות לנבחרי בינ"ה אלא שהיו"ר הנבחר יציג רשימה אותה ירכיב על דעת עצמו, וזו תובא להצבעה בעד או נגד בפני
ועידת סיעת הליכוד. רשימה זו הינה סודית וחסויה ועד למועד הגשת בקשה זו - לא פורסמה!
פסיקתו זו של בית הדין, מעבר לכך שהיא נוגדת את הכתוב מפורשות בחוקה ונוגדת את השכל הישר, הינה חלק מסדרה של פסיקות תמוהות, מאוחרות שניתנות בעיכוב רב - לעיתים אף בבחינת מטריות לאחר הגשם, המצדיקות התערבותו של בית המשפט ומתן סעד והכל כפי שיפורט להלן.
עוד קבע בית הדין כי כינוס הועידה יערך באיזור תל אביב - כפי שמתקיימים בדרך כלל כינוסים של מוסדות הליכוד.
חרף, זאת המשיב 3, שלח הזמנות לכינוס הועידה, (בחוסר סמכות כפי שיפורט להלן), באשדוד, הנמצאת כידוע במחוז דרום, באולם המכיל לכל היותר 650 אנשים בשעה שמספר חברי הועידה עומד על כ-1750.
כפי שיפורט להלן, מטרת הכינוס נועדה לאיין תוצאות של בחירות מוקדמות שנערכו בליכוד, נועדה לקבוע תוצאות אחרות - שייקבעו על ידי המשיב 3, מאיינת תהליכים דמוקרטיים, שוללת את הזכות לבחור ולהיבחר מאת המבקש ומרבים אחרים, עתידה לשלול את זכות הבחירה של מאות רבות של חברים - שיאלצו להישאר מחוץ לאולם מפאת חוסר מקום - והכל תוך רמיסה ברגל גסה של זכויות בסיסיות של המבקש ואחרים.
כל זאת נעשה תחת חסותו ועינו הפקוחה של בית הדין של הליכוד."

2. כן מוסיף המבקש ומציין כי ביום 18.3.07 נערכו בחירות מקרב כ-1750 חברי סיעת הליכוד ההסתדרות (ככלל מדובר באנשים החברים בליכוד ובהסתדרות על פי קריטריונים שנקבעו בחוקת הליכוד). בחירות אלו נועדו לבחור את נציגי סיעת הליכוד בהסתדרות לועידת ההסתדרות. הבחירות התנהלו כסדרן ולא הוגשו ערעורים על תוצאותיהן. תוצאות הבחירות דרגו את רשימת המועמדים לפי דרך בחירתם, לרבות בחירת יו"ר הסיעה ויו"רית הסיעה בנעמ"ת.
הבחירות הללו היו חשאיות, אישיות, כלליות, שוות. תוצאות הבחירות היו שהמשיב 3 נבחר ליו"ר הסיעה ואולם רוב הנבחרים (כ-180 מתוך כ-240) אינם ממחנהו של המשיב 3.
ביום 15.5.07 נערכו הבחירות הכלליות להסתדרות בישראל. תוצאות הבחירות הקנו לסיעת הליכוד בהסתדרות כ-12% מכלל הקולות. לפיכך, חלקה היחסי של סיעת הליכוד בועידת ההסתדרות הינו כ-12% ומספרית - המשמעות היא ש-243 החברים שנבחרו ראשונים בבחירות הפנימיות - הם נציגי סיעת הליכוד בועידת הסתדרות.
ועידת ההסתדרות מתכנסת פעם אחת בלבד בכל חמש שנות הכהונה וכינוסה זה הוא לצורך בחירת חברי בינ"ה. כינוס ועידת ההסתדרות נקבע ליום 9.7.07.
כל סיעה מגישה את רשימת מועמדיה לבינ"ה עד ליום כינוס הועידה ו/או ביום הכינוס עצמו.

3. המבקש סומך ידיו על חוקת הליכוד הרלוונטית להליכי הבחירות.
למבקש טענות נגד בית הדין של הליכוד ובין היתר כי בית הדין מעניק את חסותו לכל פעולות המשיבים: נותן החלטות בשיהוי ניכר - לאחר שחלף הזמן ליישומן, אינו קובע דיונים לחלק מן העתירות שהגישו המבקש וחבריו. לעומת זאת קובע דיונים דחופים בעתירות המוגשות כנגד המבקש, ולאחרונה - ככל הנראה - הגיעה החלטת בית הדין, באורח פלא לידי המשיבים - עוד בטרם פורסמה, אחרת לא ניתן, לדברי המבקש, להסביר כיצד ידע המשיב 3 להזמין מודעות בעיתונים במוצאי שבת - בהתאם להחלטה שניתנה ביום א' בבוקר.
כמו כן מביא המבקש דוגמאות לכך שבית הדין קובע מועדי דיון "רחוקים" לעתירות שהוגשו, ומוסיף:

"מן הסיבה הזו לבדה, נאלץ המבקש לפנות לבית המשפט בקשה לסעד שכן מיצה הליכיו בפני
בית הדין וגם אם יפנה בבקשה לדיונים ו/או הבהרות נוספות - לא יצלח הדבר שכן כאמור בית הדין יתכנס לדיון - אם בכלל, ויתן החלטותיו - לאחר המועדים הקבועים, וחמור מכך - בית הדין לא התייחס כלל לסעדים שהתבקשו - בין לחיוב ובין לשלילה."
עמדת המשיבים
4. המשיבים טוענים כי הבקשה הגיעה אליהם רק שעות ספורות בטרם הדיון שנקבע, ולא היה סיפק בידיהם להגיש תשובה.
מכל מקום, טוענים הם כי אין כל חדש באופן הבחירות הצפויות וכך נהוג מימים ימימה.
הבקשה הוגשה בשיהוי בולט. ההזמנות נשלחו, המקום הוכן וההשקעה רבה. אין בעיה של מקום לכל הנציגים, כבר התקיימו אירועים כאלה במקום. אין כל הצדקה להעביר הבחירות לאיזור תל אביב, אנשים ממילא מגיעים מכל הארץ.
המבקש לא מיצה זכויותיו על פי חוקת הליכוד ולא הגיש בקשה לדיון נוסף.
בית המשפט לא מתערב בנושאים פנימיים אלא במקרים של חריגה מסמכות, ואין כזו במקרה דנן.

דיון
5. מדובר בהליך בחירות בו ועידת הליכוד בהסתדרות אמורה לבחור את נציגיה ל"בית נבחרי ההסתדרות" (להלן: "בינ"ה").
ההליך אמור להתקיים היום 5.7.07, וכל ההכנות נעשו. אין ספק שהמבקש הגיש את בקשתו בשיהוי רב, שכן ביום 15.5.07 נערכו הבחירות במוסדות ההסתדרות וסיעת אופק זכתה ב-243 מושבים בועידת ההסתדרות. המבקש פנה למנכ"ל התנועה במכתבים בנושא נשוא בקשה זו, ומשלא נענה, פנה לבית הדין של תנועת הליכוד ביום 12.6.07 בעתירה (ע'904/07) שנדונה ביום 21.6.07. בית הדין נתן את החלטתו ביום 26.6.07 או אז פנה המבקש בבקשת הבהרה, והחלטה בה ניתנה ביום 29.6.07.
יחד עם זאת, לא אדחה את הבקשה מטעם זה של שיהוי.
השאלות המצריכות דיון לגופו של עניין הינן:
א. האם המבקש מיצה את זכויותיו על פי חוקת הליכוד.
ב. האם יש מקום, בנסיבות העניין, להתערב בנושאים פנימיים של מפלגה.

אשר למיצוי הליכים
6. המבקש לא זו בלבד שאינו חולק על חוקת הליכוד אלא מסתמך עליה, והוא מפנה להוראות שבה הנוגעות לאופן הבחירות הנדונות.
מכאן שהמבקש לא נקט בהליך המתאים בפני
יתו לבית המשפט, ולא מיצה את הדרך הפתוחה בפני
ו על פי החוקה.
פרט ט' של החוקה כותרתו: "בית הדין", וסעיף 119 קובע כי בית הדין הוא המוסד השיפוטי העליון של התנועה, וכי "בכל ענייני התנועה יהיו חברי התנועה, רשויותיה ומוסדותיה כפופים לשיפוט בפני
בית הדין של התנועה בהתאם לחוקה זו".

הנה כי כן, המבקש פנה לבית הדין בעתירה הדומה לזו שלפני. בית הדין, כאמור לעיל, דחה את העתירה ביום 24.6.07. וכך קבע בית הדין שנשיאו א. משאלי שופט (דימ') והחברים עו"ד מ' שני וש' מולנר, ישבו בדין:

"א. כי בחירת נציגי הסיעה לבינ"ה מסורה ע"י הוראות החוקה לא לצירי הליכוד לועידת ההסתדרות ולא ליו"ר הסיעה, אלא לועידת סיעת הליכוד בהסתדרות, שהינה הגוף העליון של סיעת הליכוד בהסתדרות (סעיף 143(2)א לחוקה).
ב. עפ"י הוראות החוקה וכפי שמייחסים זאת העותרים עתירתם (סעיף 26), מנכ"ל התנועה, המשיב 2, יהיה ממונה ואחראי לכינוס ועידת הליכוד בהסתדרות וקיום הבחירות לנציגי הסיעה לבינ"ה, עפ"י הוראות החוקה וזאת בהקדם האפשרי.
ג. כפי שהדבר קבוע בחוקה לגבי בחירת בעלי תפקידים למזכירות, הנעשית ע"י חברי המזכירות עפ"י הצעת יו"ר התנועה, בחירת נציגי הסיעה לבינ"ה תיעשה ע"י ועידת סיעת הליכוד בהסתדרות, עפ"י רשימת מועמדים שתוצע ע"י יו"ר הסיעה."

7. המבקש לא השלים עם ההחלטה ופנה בבקשת הבהרה בטענה כי בית הדין החליט כי מנכ"ל התנועה יהיה הממונה ואחראי לכינוס ועידת הליכוד בהסתדרות וקיום בחירות לנציגי הסיעה לבינ"ה, אולם לאור התנהגותו של המנכ"ל, והמחטפים שביצע, התבקש בית הדין ליתן הוראות ברורות על פיהן על המנכ"ל לפעול. בית הדין קבע בהחלטתו, בזו הלשון:

"לאחר עיון נוסף בבקשת ההבהרה ובשל סד הזמנים בו אנו מצוים, החליטו ביה"ד ליתן הבהרה בלא לקיים דיון, כדלקמן:
1. מנכ"ל התנועה, הממונה והאחראי לכינוס ועידת הליכוד בהסתדרות וקיום בחירות לנציגי הסיעה לבינ"ה, יפעל לקיום מערכת בחירות תקינה עפ"י הוראות החוקה.
2. בשל קוצר הזמן ימסרו הזמנות והודעות חברים באמצעות פרסום ב-2 עיתונים יומיים בעלי תפוצה גדולה.
3. הפרסום יכלול פרטים על מקום הכנוס באיזור המרכז, לפי קביעת המנכ"ל ואת סדר היום.
4. למבקש בסעיף 12 מן הבקשה, בית הדין אינו נוהג ליתן הוראות ופתרונות למצב עתידי (אפשרי) שטרם ארע".
(שם, פסקה 16)

8. בין אם הדרך היתה הנכונה אכן לפנות בבקשת הבהרה או להגיש עתירה נפרדת, מכל מקום, המבקש לא מימש את זכותו, בין עם קבלת החלטת בית הדין מיום 24.6.07 או ההחלטה בבקשה להבהרה מיום 29.6.07, לפנות לבית הדין על פי הדרך המותווית בסעיף 129 לחוקת הליכוד הקובע:

"(א) על החלטה של בית הדין רשאי כל צד להגיש בקשה לדיון נוסף . הבקשה תוגש לנשיאות בית הדין, והיא רשאית לקבלה אם מצאה כי נושא הדיון הוא עקרוני. החלטת נשיאות בית הדין תהא סופית."

לא אוכל לקבל את טענת המבקש כי פנה לבית המשפט יען כי אין הוא נותן אמון בבית הדין, ומאשים אותו במתן חסות לפעולות המשיבים, ואף בהדלפת מסמכים כמצוטט לעיל. מכל מקום, אין בהליך זה מקום וסמכות לדון בהתנהלותו של בית הדין, ובוודאי כשהוא לא צד להליך זה. הדרך לתקוף החלטה של טריבינל כגון זה הנדון כאן, הינה על דרך בקשה לביטולו כפסק בוררות או בהגשת תובענה לסעד הצהרתי בדבר בטלותו (ראו ע"א 935/93 מאיר איגנט נ' אגד, אגודה שיתופית לתחבורה, פ"ד מט(2), 793).

בבש"א (מחוזי יר') 5535/07 אופק - סיעת הליכוד בהסתדרות נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, תק-מח 2007(2), 5186 , 5189 (2007), קבע חברי, כב' השופט צ' זילברטל:

"כידוע, כאשר מדובר בהחלטות של טריבונאלים פנימיים של גופים וולונטריים, בית המשפט אינו נחפז להתערב בהן. ראו, למשל, ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(1) 629, 634:

"הלכה מכבר היא, כי בית המשפט אינו נחפז להתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטאריות. חזקה על חברי אותן אגודות, כי סברו וקיבלו עליהם מראש הכרעות של אותם טריבונאלים, ובהכריע טריבונאל שלא לרצונם, אל להם לבוא לבית המשפט ולבקש כי יתערב בהחלטות שנעשו. לפיכך, הלכה מכבר הא כי בית-משפט לא יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטאריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו: אחת, במקום שבו חרג טריבונאל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום שבו פגע טריבונאל בעיקרי הצדק הטבעי. ואולם בתי המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם כי ייתכנו מקרים נוספים שבהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכול מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות (ראה לאחרונה ע"א 835/93, רע"א 2835/92 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' איגנט פ"ד מט(2) 793). ראו עוד פסקי-דין הנזכרים בחוות-דעתם של השופטים אשר ישבו בדין באותו עניין. לא הזכרנו שלוש קטיגוריות אלה של התערבות בהחלטותיהם של טריבונאלים פנימיים, אלא כדי להוסיף ולהזכיר את ה'אידך גיסא', לאמור, כי בית-משפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונאל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטיגוריה השלישית האמורה לעיל". (שם, פסקה 10).

אשר לדרך הבחירה
9. אין למעשה מחלוקת כי קיים נוהג בסיעת הליכוד בהסתדרות מזה שנים רבות, לפיו יו"ר הסיעה הוא זה שהרכיב את רשימת חברי הליכוד, לבית נבחרי ההסתדרות.
קיומו של נוהג כזה מהווה מעיין הסכמה בשתיקה בין חברי הגוף המאוגד או חברי הליכוד במקרה דנן, לסטות מתקנונו או "חוקתו". הלכה זו נקבעה מימים ימימה. יפים דבריו של כב' השופט ברנזון בע"א 84/64 בית חנניה נ' פרידמן, פ"ד יח(3), 20 (להלן: 'פרשת בית חנניה'), כדלקמן:

"תקנונה של אגודה הוא רק בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה, או בין החברים לבין עצמם, לפיו הם נוהגים מתוך הסכמה הדדית. בנסיבות מסויימות, אותה הסכמה כוחה יפה גם לתת תוקף לסטיה ממנו. כשהסטיה היא מתמידה ורצופה במשך זמן מספיק, ידועה לכל הנוגעים בדבר ומכריעה ביחסיהם ההדדיים, היא מקבלת כוח של מנהג מחייב שהחוק מכיר בו כמו שהוא מכיר בכל מנהג או נוהג עסקי אחר שהנוגעים בדבר אינם יכולים לכפור בו.
מכיוון שכך, אין ספק כי הנוהג בדבר קבלת חברים לאגודה המערערת לפי אורך הזמן שנהגו על פיו, בהתמדה וברציפות, והיותו ידוע ומפורסם (ע"א 5/40, (2); ע"א 25/50, (1)), הפך להיות למנהג מחייב שהמשיבים אינם רשאים להתכחש לו..." (שם, 27).

(כן ראו ה"פ (מחוזי יר') 5299/06 אורי בנק נ' הקרן הקיימת לישראל, תק-מח 2007(2), 11679 (2007) (להלן: "פרשת קק"ל")).
התערבות בית המשפט בהליכים פנימיים בארגון

10. בע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים, תק-על 2002(3), 1653 , 1658 (2002), נקבע:

"הקריטריונים שקבעו בתי-המשפט המחוזיים להתערבות שיפוטית בהחלטת אסיפה כללית של קיבוץ להוציא חבר מתוכו, עולים בקנה אחד עם פסיקת בית משפט זה לעניין הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות טריבונאלים של אגודה שיתופית, שאינה קיבוץ, כבענייננו. בע"א 835/93, רע"א 2835/92 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד מט(793 (2 (להלן: עניין איגנט) נדונה סוגיית הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת טריבונאל של האגודה השיתופית לתחבורה "אגד" להוציא חבר מתוכה. בסוגיה זו קבע בית-המשפט ברוב דעות (השופטים מצא ובך), כי בתי-המשפט יתערבו בהחלטותיהם של טריבונאלים פנימיים של ארגונים וולונטאריים כאשר הטריבונאל חרג מסמכותו על-פי החוק והתקנות הפנימיות של הארגון, או כאשר הופרו כללי הצדק הטבעי, ובמקרים מיוחדים, כאשר נראה בעליל כי הסנקציה שננקטה נגד החבר היא בלתי מידתית למהות מעשיו ולחומרתם. בית המשפט עמד על השיקולים התומכים בצמצום מידת ההתערבות של בתי המשפט. שיקולים אלה נובעים מאופיו הוולונטארי של הארגון שחבריו הכפיפו עצמם מרצונם לשלטונו ובידו היתרון להחליט מה טוב עבורו. לצד שיקולים אלה קיים צורך לקיים פיקוח שיפוטי "מאופק וזהיר אך גם רגיש ויעיל" על פעולתם של גופים אלה לשם שמירה על עקרונות יסוד של אי תלות, יושר והגינות. (בסוגיית האיזון הנדרש בין כיבוד עצמאותם של הטריבונאלים הפנימיים לבין קיום פיקוח שיפוטי על פעולתם ראו גם, השופט בן יאיר בע"א 674/89 ד' טורטן ואח' נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 715 , 726.
ככל שמדובר בהתערבות בית המשפט בהטלת עונש בלתי סביר על-ידי טריבונאל פנימי, ציין בית המשפט כי המבחן להתערבותו הוא מהות הזכות הנפגעת, "לאמור: כשהפסק איננו פוגע בזכות חיונית וראויה להגנה של הנילון, תצטמצם הביקורת השיפוטית לשאלות הכרוכות בתקינותו הדיונית של ההליך המשמעתי. ואולם כשהפסק פוגע בזכות חיונית של הנילון, והפגיעה אינה קלת ערך, ייטה בית המשפט להתערב גם בשל היותו של הפסק מוטעה" (עניין איגנט, בע' 814). בית המשפט הדגיש, כי כאשר מדובר באגודה שיתופית שמטרתה שיתוף של חבריה בביצוע עבודה - להבדיל מהתאגדות שמטרתה חברתית גרידא - הרי שפסק של טריבונאל פנימי המורה על הוצאת חבר משורותיה של האגודה פוגע בזכותו של החבר לעבוד ולהתפרנס. לפיכך נתון פסק כזה לביקורת שיפוטית, הן לעניין צדקת ההרשעה והן לעניין הנורמה שיושמה בעקבות ההרשעה, כאשר שני אלה צריכים לעלות בקנה אחד עם ההסכם שבין האגודה לבין החבר כפי פירושו הנכון "שכן לטריבונאל פנימי אין כוח המתיר לו לפגוע גם שלא כדין בזכות מוגנת של חבר האגודה". דעת המיעוט בסוגיה זו (השופט ד' לוין) גרסה, כי התערבות בית המשפט מוגבלת רק לעילות של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי ואין בית המשפט מוסמך להתערב בשאלת סבירות הסנקציה שננקטה כנגד החבר.
הלכת איגנט אומצה בפסיקה מאוחרת לה (ראו: ע"א 2822/98 יהודה אטיאס נ' "אגד", דינים עליון, כרך נד 536). " (שם, 1658).

בה"פ (מחוזי יר') 4428/05 כהן אילן נ' נצב"א חברה להתנחלות בע"מ, תק-מח 2006(1), 6737 (להלן: "פרשת נצב"א"), נקבע כדלקמן:

"הלכה היא כי בית המשפט לא יתערב בניהול ענייניה הפנימיים של החברה, ולא יחליף את שיקול דעתה של הנהלת החברה בשיקול דעתו, גם אם הוא בעצמו היה מגיע לתוצאה אחרת. יפים הם לעניין זה דבריו של כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 131/88 ישראל דן רוגובסקי ואח' נ' עדנה סביר, פ"ד מד(2) 622 (להלן: "פרשת רוגובסקי"):
"בית המשפט לא יתערב בהחלטת המנהלים, ולא ימיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו - אפילו היה הוא עצמו מגיע לתוצאה אחרת; ואף אם הוא משוכנע כי המנהלים טעו, בשקלם את אינטרס החברה (ע"א 332/73 הנ"ל, שם).

דין זה הוא פועל יוצא של כלל היסוד בדיני החברות, שלפיו אף שהחברה היא אישיות משפטית הקיימת ופועלת מכוח החוק, הניהול הפנימי של ענייני התאגיד נתון בידי מנהליו ובעלי מניותיו (ראה ע"א 87/75 פויכטוונגר בע"מ נ. אשר פוכטוונגר בע"מ, פד"י כ"ט(2) 85, 92." (שם, בעמ' 625).

יחד עם זאת, אכן מן הראוי שרשימת המועמדים לא תשאר עלומה, למען שקיפות ההליך (ראו פרשת קק"ל הנ"ל). נראה כי לכך אף מסכימים המשיבים, כעולה מדברי עו"ד א' הלוי בתגובתו לעתירה 904/07 בבית הדין של התנועה, הנ"ל, באומרו:

"למרות זאת, סבורים המשיבים, כי יש להוסיף מימד דמוקרטי לנוהג שרווח במשך שנים רבות לפיו, יו"ר הסיעה הוא זה, שהרכיב את רשימת מועמדי הליכוד לחברות בבית נבחרי ההסתדרות ולבקש, כי יו"ר הסיעה יציג את חברי בית נבחרי ההסתדרות בפני
ועידת סיעת הליכוד בהסתדרות וכי הועידה תאשר את הרכב רשימת המועמדים להיות חברים בבית נבחרי ההסתדרות".
(שם, פסקה 9).

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים בדואר אלקטרוני.

ניתנה היום י"ט בתמוז, תשס"ז (5 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

_______________
יוסף שפירא
- שופט
10

10

בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 6137/07
בפני
:
כבוד השופט יוסף שפירא
05/07/2007








בשא בית משפט מחוזי 6137/07 ג'רוסי יצחק נ' הליכוד התנועה הלאומית ליבראלית, ח"כ בנימין נתניהו - יו"ר הליכוד, ליאון בנלולו, גי אריאלי (פורסם ב-ֽ 05/07/2007)