פסקי דין על אלי מור יוסף | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על אבי כהן | פסקי דין על יונית כהן ואח' |

4678/07 בשא     12/07/2007




בשא 4678/07 אלי מור יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי,אבי כהן ,יונית כהן ואח'




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
בש"א 4678/07
בשא004897/07

בתיק עיקרי:
פשר 006014/00
בפני
:
כבוד השופטת, רחל ברקאי

תאריך:
12/07/2007
בעניין:
אלי מור יוסף

המבקש

נ ג ד
1. כונס הנכסים הרשמי

2. אבי כהן
- החייב
3. יונית כהן - החייבת
4. בנק הפועלים בע"מ
המשיב 1 ע"י
המשיב 4 ע"י
עו"ד חזוב

עו"ד ליאור אללוף

המשיבים

החלטה

1. בפני
מונחת בקשת המבקש (להלן: "מור יוסף") לחזור ולדון בבקשה 1903/06 וכמבוקש בה להורות כי כל העיקולים אשר הוטלו על משק 15 במושב גבעולים (להלן: "המשק") בטלים ומבוטלים, כי המשק אינו חלק ממסת נכסי החייבים וכי הוא שייך בלעדית למבקש וכן להורות למנהל מקרקעי ישראל למחוק מספריו את הערת ההגבלה שנרשמה לטובת הכונס הרשמי (להלן: "הכונ"ר) וכן העיקולים ולהעביר אישור זכויות למבקש כשהוא נקי מזכויות צד ג'.

2. יש להבהיר כי בקשה 1903/06 נמחקה לאחר שהובהר כי המבקש פנה במקביל בתובענה אזרחית נפרדת לקבלת סעד הצהרתי כאמור לעיל. המבקש הגיש תובענה זו לבית משפט זה, אשר מחק אותה מאוחר יותר לבקשת המבקש. כעת מבקש המבקש לחזור ולעורר את הדיון בבקשה במסגרת תיק הפש"ר הנדון ולגופה של בקשה מבקש כי תמחק הערת ההגבלה של הכונ"ר על המשק כאשר במקביל, הוא יפעל לסילוק יתרת המשכנתא, אל מול הבנק הנושה, על מנת שיוכל לקבל את הזכויות במשק כשהן נקיות מכל שעבוד.

3. במקביל באה בפני
בקשת הכונ"ר (בש"א 4897/07) בה ביקש כי בית המשפט יורה לבנק הפועלים (להלן: "הבנק") או לקונה המשק, מור יוסף, להשיב לקופת פשיטת הרגל סך של 103,798 ₪, סכום אותו שילמו החייבים לבנק על חשבון סילוק המשכנתא, לאחר צו הכינוס ולאחר שנמכר המשק למור יוסף, והכול כתנאי לביטול הערת ההגבלה אשר נרשמה לטובת הכונס הרשמי על זכויות החייבים במשק.

4. לעובדות:
ביום 17.1.00 ניתן צו כינוס לנכסי החייבים, על פי בקשתם. ביום 16.7.01 הוכרזו החייבים כפושטי רגל והכונ"ר מונה כנאמן על נכסיהם.
במהלך איתור נכסי החייבים אותר נכס מקרקעין – הוא המשק החקלאי הנדון. הנכס ממושכן לטובת הבנק החל מיום 28.5.98 כאשר ההתחייבות לרישום משכנתא נרשמה במינהל מקרקעי ישראל ביום 31.1.91. הבנק הנו אפוא נושה מובטח.
לאחר מתן צו הכינוס נגד החייבים הגיש המבקש ביום 9.4.00 תביעה נגד החייבים לסעד הצהרתי (ת.א. 1100/00), אשר במסגרתו עתר לסעד של אכיפת הסכם מכר המשק אשר נערך בין החייבים לבינו ביום 30.12.96.
המבקש לא צרף כמשיבים לתביעה זו לא את הבנק ולא את הכונ"ר.
ביום 28.12.04 ניתן

פסק דין
בתובענה הקובע כי:
"ניתן להצהיר על כך שההסכם נכרת ללא תנאי, וכי ההסכם הנו בר תוקף במערכת היחסים בין התובע לנתבעים. כמו כן, ניתן וראוי להורות לנתבעים לפנות את המשק, ולמסור את החזקה במשק לתובע, בלי שיהא בכך כדי לפגוע בכל זכות וטענה שיש לצדדים שלישיים, כמו האגודה בה מאוגד המושב או הבנק שלזכותו ניתנה המשכנתא וזכויות של גורמים נוספים שאינם צד לדיון".

המבקש לא טרח ליידע את הכונ"ר סמוך לאחר מתן פסק הדין הנדון אלא רק במועד מאוחר יותר.

5. על פי דווח הכונ"ר עולה כי יתרת המשכנתא לסילוק עומדת כיום על סך של 162,000 ₪ וכי החייבים המשיכו בשוגג ובתום לב לשלם תשלומים על חשבון המשכנתא, אף לאחר מתן צו הכינוס שניתן זמן רב לאחר מכירת המשק למור יוסף, בסך של 103,798 ₪. לפיכך, מבקש כיום הכונ"ר להבטיח את החזר התשלום האמור לקופת הנושים בפרט כאשר קיימת הערכה לפיה ערכו של המשק עולה עשרות מונים על שווי יתרת המשכנתא כך שאם ימכר המשק תיוותר יתרה לאחר ניכוי יתרת החוב לבנק והכול כדי להבטיח את זכויות הנושים.

6. בהיות המשק רשום על שם החייבים פעל ב"כ הכונ"ר, אשר התמנה כנאמן על נכסי החייבים, כדין כאשר רשם הערה על המשק. אולם, במצב הדברים הנוכחי, בו עומד לזכותו של מור יוסף

פסק דין
ביחסיו אל מול החייבים, הקובע כי הוא זכאי להירשם כבעלים של המשק, אזי ביריבות אל מול הכונ"ר, אשר נכנס בנעלי החייבים וכינס את נכסי החייבים, אין לומר כי מדובר בנכס השייך עוד לחייבים ועל כן אין הכונ"ר רשאי לכנוס אותו. ולפיכך לכאורה יש לקבל את הבקשה ולהורות על דבר מחיקת הערת הכונ"ר אשר נרשמה על הזכויות במשק.
כמובן, שאין בכך כדי לפגוע בזכויות נושים אחרים ובפרט זכויותיו של הבנק הטוען לזכות גוברת על פני זכויותיו של מור יוסף.

7. ניתן היה לסיים את המלאכה כאן ולהותיר את היריבות בין מור יוסף לבנק לדיון ביניהם בהליכים משפטיים אחרים, אולם עומדת על הפרק מנגד בקשת הכונ"ר שלא לשחרר את הנכס מרישום עיקול של הכונ"ר לאור מהלך של העדפת נושים אותו ביצעו החייבים אל מול הבנק, בכך ששילמו לבנק כספים לאחר מתן צו הכינוס וכאשר המשק כבר נמכר למור יוסף.
טוען הכונ"ר כי אין למחוק את הערת ההגבלה על המשק אלא עד לאחר שיחזיר הבנק או מור יוסף את הכספים ששילמו החייבים לבנק. לבקשה זו התנגד מור יוסף והבנק לא הגיב.

8. ביצוע התשלום האמור שביצעו החייבים לבנק היה בו כדי להיטיב עם הבנק הנושה, כאשר הנהנה המשני להטבה זו הנו מור יוסף. שכן אילו לא היו החייבים מעדיפים את הבנק, על פני נושים אחרים ולא משלמים לו תשלומי החזר משכנתא היתה עומדת יתרת המשכנתא לסילוק על סכום של 260,000 ₪ אותה היה על מור יוסף במצב הנוכחי לסלק כדי לקבל לידיו את המשק נקי משעבודים.
במצב הנוכחי בו שילמו החייבים לבנק כספים לאחר מתן צו הכינוס הוקטן חובם לבנק לסך של 160,000 ₪ וזאת על חשבון קופת הנושים. מכך לא יכולים להנות לא הבנק ולא מור יוסף.
במצב דברים זה אך לגיטימית בקשת הכונ"ר להתנות את מחיקת האזהרה הרשומה על הזכויות של החייבים במשק, עד אשר יחזיר הנהנה, הבנק או מור יוסף, את הכספים שקיבל או שנהנה ממנו, שלא כדין.
אם למור יוסף טענות כלפי החייבים, במישור החוזים הפרטי שביניהם, אזי יוכל לפרוס טענותיו ותביעותיו במסגרת תביעת חוב בתיק פשיטת הרגל.
אם למור יוסף טענות כלפי הבנק, אזי יוכל להביאם לדיון אזרחי נפרד בבית המשפט.

9. סוף דבר – אני קובעת כי הערת ההגבלה שרשם ב"כ הכונ"ר על המשק תמחק בכפוף להחזר או/תשלום סך של 103,798 ₪ לקופת פשיטת הרגל, סכום המהווה את סך התשלומים ששילמו החייבים לבנק לאחר מתן צו הכינוס נגדם, תוך העדפתו על פני הנושים האחרים ואשר צריך להיות מופקד בקופת הנושים, ממנו נהנים הבנק ו/או המבקש שלא כדין.

אין בהחלטה זו כדי לבטל רישומם של עיקולים או הערות של נושים אחרים.
החלטה זו כוחה יפה אל מול הכונ"ר בלבד.
ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
רחל ברקאי
, שופטת
004897/07בשא055 בת שבע








בשא בית משפט מחוזי 4678/07 אלי מור יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי,אבי כהן ,יונית כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 12/07/2007)