Google

אליהו חסון בע"מ - סולטן שלומי

פסקי דין על אליהו חסון בע"מ | פסקי דין על סולטן שלומי

9100/01 בשא     23/12/2001




בשא 9100/01 אליהו חסון בע"מ נ' סולטן שלומי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט המחוזי בבאר שבע
בש"א 009100/01

בת.א.
001198/01

בפני
:
כבוד השופטת חני סלוטקי



23/12/01




אליהו חסון בע"מ

בעניין:

ע"י ב"כ עוה"ד קפלן יהודה

המבקשת



נגד




סולטן שלומי


ע"י ב"כ עוה"ד גלעד חיון

המשיב

החלטה
1.
בפני
בקשה לדחיית תובענה על הסף מחמת מעשה בית דין או מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית או מנימוקים אחרים (להלן: "הבקשה")
בת.א. 1198/01 שעניינו בקשה למתן

פסק דין
הצהרתי ועיכוב הליכי הוצל"פ.


לטענת ב"כ המבקשת, המשיב ערך את טענותיו בתצהיר, בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר (להלן: "ההתנגדות") אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בת"א ביום 23.01.01 וביום 21.05.01 נדחתה הבקשה להתנגדות, וכיום מנסה המשיב להעלות טענות בדבר חוסר סמכות של המוציא לפועל או ראש ההוצאה לפועל וטענות הגנה נוספות מכח חוק הערבות, פקודת השטרות או מכח כל דין אחר.


עוד טוען ב"כ המבקשת כי כל הטענות הנ"ל היו בידיעתו ובהישג ידו של המשיב בטרם הגיש את ההתנגדות ומשנדחתה בקשתו הרי שפסק הדין הפך לחלוט ואין לו להלין אלא על עצמו.


בנוסף טוען ב"כ המבקש כי השיקים שהוגשו להוצאה לפועל הוגשו במקור והם הוחתמו על ידי ההוצאה לפועל והוחזרו לו.


עוד טוען ב"כ המבקשת כי מכתב התביעה שהוגש ע"י המשיב עולה כי הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשתו הינה במסגרת בית משפט השלום בפתח תקוה מקום מגורי המבקשת.

2.
ביום 22.11.01 הגישה המבקשת בקשה ליתן החלטה בבקשה.


לטענת ב"כ המבקשת הבקשה הומצאה על ידה למשיב ביום 16.10.01 ובחלוף 20 הימים פנה ב"כ המבקשת ביום 07.11.01 לב"כ המשיב לבירור פשר אי הגשת התגובה, וב"כ המשיב ביקש ארכה נוספת עד לתאריך 21.11.01, ואף בחלוף מועד זה טרם נתקבלה התגובה.


ב"כ המבקשת צירף לבקשתו אישור מסירה מתאריך 16.10.01.

3.
בחלוף המועדים המצויינים בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), החלטתי לדון בבקשה לגופו של עניין.


המבקשת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה בקשה לביצוע 18 שטרי שיקים בתיק הוצל"פ 201429499 לשם ביצועם וזאת בהתאם לסעיף 81 א (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק").


המשיב הגיש ההתנגדות בהתאם לסעיף 81 א (ג) לחוק הקובע:-

"החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט; לענין הדיון
בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג - 1963".


ביום 21.05.00 נדונה ההתנגדות בפני
רשמת בית המשפט השלום באשדוד, ובמסגרת זו התייחסה לטענות ההגנה שהעלה המשיב.


רשמת בית משפט השלום באשדוד דחתה ההתנגדות וקבעה "לפיכך ההתנגדות נדחית. הליכי הוצל"פ יחודשו".


בתביעה בתיק א' 1198/01 שהוגשה לבית משפט זה למתן פס"ד הצהרתי ועיכוב הליכי הוצל"פ, מבקש המשיב לתקוף את החלטת ראש ההוצאה לפועל ולהעלות טענות הגנה נוספות אשר לא צויינו בבקשה להתנגדות שהוגשה על ידו.


בספרו של דוד בר אופיר, "הליכים והלכות", סעיף 351 עמ' 556 נאמר:-

"כיצד יערערו על החלטה הדוחה התנגדות שניתנה על ידי רשם בית המשפט, ולא על ידי שופט? החלטת רשם הדוחה התנגדות, מקפלת בתוכה מתן

פסק דין
לבצוע שטר, ובנוסף לכך מסירה את העיכוב מעל ביצועו. דינה של דחיית ההתנגדות לביצוע שטר הוא כדין דחיית בקשה לרשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אך להבדיל מסדר הדין המקוצר, אין הרשם נותן, לאחר מכן,

פסק דין
בהעדר הגנה, אלא שהשטר עצמו חוזר ומקבל מאליו תוקף של

פסק דין
".

4.
העולה מהנאמר לעיל הוא כי ההחלטה לדחות הבקשה להתנגדות, הינה

פסק דין
ולכן הדרך לתקוף החלטה זו היא בדרך של ערעור לערכאה גבוהה יותר, כך שהמשיב היה צריך להגיש ערעור על החלטת כב' הרשמת.


עוד נאמר בספרו של ד"ר יגאל זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, בסעיף 454 עמ' 563:-

"והוא הדין בתובע היכול לבצע את זכותו על דרך ופניה לגוף סטטורי או ערעור בדרך שנקבעה בדין: בית המשפט המוסמך ימאן, בדרך כלל, ליתן לו סעד על דרך של הצהרה".


ובאשר לטענות ההגנה הנוספות שהעלה המשיב ואשר לא באו לידי ביטוי בהגשת הבקשה להתנגדות - הרי שבסעיף 81 א (ג) לחוק נאמר:-

"החייב רשאי להגיש התנגדות שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות...".


אך המשיב לא העלה בהתנגדות את העובדות והנימוקים שהועלו בכתב תביעתו.

בספרו של כב' השופט אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 315 נאמר:

"כאשר בקשה לרשות להתגונן נדחתה, ובעקבות כך ניתן

פסק דין
, קם מעשה בית דין בין הצדדים בנושא זה"

.

וכן נאמר בע.א. 76/86 ד"ר יוסף פינשטיין נ. ה.ש. מלונות בע"מ ואח', פ"ד מ"ג (3) 124 בעמ' 132-131:-

"יש הבדל משמעותי בין הליך, שעניינו מחיקת תביעה על הסף, לבין הליך שעניינו דחיית בקשת רשות להתגונן ומתן

פסק דין
בעקבות הדחייה. במקרה הראשון מחיקת התביעה על הסף אינה מקימה מעשה בית דין ויכול התובע לחזור לתביעתו אם וכאשר יציב עילת תביעה טובה שיכולה לעמוד בפני
הביקורת. מה שאין כן ב

פסק דין
בעקבות דחיית בקשת רשות להתגונן, שאז מתהווה מעשה בית דין".

5.
לאור כל האמור לעיל, ומאחר שדחיית ההתנגדות מהווה מעשה בית דין, אני דוחה את התביעה על הסף ומחייבת את המשיב לשלם למבקשת הוצאות בסך של 2,500 ₪.

6.
מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק החלטה זו לב"כ בעלי הדין.

ניתנה היום ח' בטבת, תשס"ב (23 בדצמבר 2001) בהעדר הצדדים.


ח. סלוטקי, שופטת

שם הקלדנית: אתי אביטן.






בשא בית משפט מחוזי 9100/01 אליהו חסון בע"מ נ' סולטן שלומי (פורסם ב-ֽ 23/12/2001)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים