פסקי דין על אמנון עזוז | פסקי דין על שטרודל נכסים | פסקי דין על יהב גלסמן |

5436/06 עב     18/07/2007




עב 5436/06 אמנון עזוז נ' שטרודל נכסים בע"מ , יהב גלסמן




1


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
עב 005436/06


בפני
:
כבוד השופטת יהלום הדס


18/07/2007



בעניין:
אמנון עזוז



ע"י ב"כ עו"ד
אטיאס

התובע

נ ג ד


1. שטרודל נכסים בע"מ

2. יהב גלסמן



ע"י ב"כ עו"ד
ברץ
ואח'
הנתבעים

החלטה
1. התובע עתר בבקשה להורות על עיכוב גילוי תמלילי שיחות שניהל עם הנתבע 2 מר גלסמן, וזאת עד לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, להלן החלטה בבקשה.

3. תקנה 51 לתקנות בית הדין העבודה (סדרי דין) תשנ"ב 1991 קובעת כדלקמן:
"בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק -
(1) ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;

(2) לאחר דברי הפתיחה והבאת העדים והראיות האחרות, יסכם התובע את פרשתו ואחריו יסכם הנתבע את פרשתו, אולם בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להשיב על טענות הסיכום של הנתבע, כולן או מקצתן."

10. נקבע בענין זה:
"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור... משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך-כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל-הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי-הדין לכלל פשרה; אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שגרסתו שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי בכדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים הוא להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו.".

(רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515)

4. התובע מבקש בבקשה זו לפעול בחריגה מהוראות תקנה 51.
אין המדובר בראיה שמבקשים להגישה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק.
עסקינן בבקשה לעיכוב גילוי הראיה, עד לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבעים.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי שלא להעתר לבקשה.
אלה הטעמים להחלטתי:
א. עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי הוא כולל פירוט רב באשר למסכת העובדתית, שלטענת התובע הובילה לסיום יחסי העבודה בין הצדדים, לרבות פירוט עיקרי שיחות שניהל עם מר גלסמן.
ב. משכך, משהשיחות פורטו למעשה בכתב התביעה, אין מניעה שיצורפו התמלילים כבר עתה.
ג. אמת, בכתב ההגנה אין התיחסות מפורשת לכל אחד מסעיפי התביעה.
כך, כל הסעיפים המתייחסים לדין ודברים בין התובע לנתבע, טענות התובע להרעת תנאים, הפחתת 17% מהשכר, כל אלה לא קיבלו התיחסות בכתב ההגנה, אישור, הכחשה או התיחסות כלשהי.
לנושא זה יוכל התובע להתיחס בשלב ההוכחות ובסיכומים.
ד. יחד עם זאת, אין בכך כדי לחרוג מהכלל של חובת הגילוי של מלוא החומר הרלבנטי.

13. לאור האמור, בקשת התובע נדחית.
הוצאות הבקשה ישקלו בעת מתן פסק הדין.

ניתנה היום ג' באב, תשס"ז (18 ביולי 2007) בהעדר הצדדים

יהלום הדס
, שופטת

תשובה חן – קלדנית.








עב בית דין אזורי לעבודה 5436/06 אמנון עזוז נ' שטרודל נכסים בע"מ , יהב גלסמן (פורסם ב-ֽ 18/07/2007)