פסקי דין על גולן מלכה | פסקי דין על מלון הולידיי אין - ירושלים | פסקי דין על המגן - חברה לביטוח |

4092/02 א     26/07/2007




א 4092/02 גולן מלכה נ' מלון הולידיי אין - ירושלים, המגן - חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט
א 004092/02
בית משפט השלום נצרת
26/07/2007
תאריך:
כב' השופט עאטף עיילבוני

בפני
:
גולן מלכה
ת.ז. 25646548
בעניין:
התובע
עו"ד מאיר זנטי

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. מלון הולידיי אין - ירושלים

2. המגן - חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
עו"ד לוריג רפאל

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. ר.ט. הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ מר טופר צבי ועו"ד ברוך נוימן
2. הדר חב' לביטוח בע"מ

צדדי ג'
עו"ד אפרים ולדמן
ע"י ב"כ
נ ג ד
1. מלון הולידיי אין - ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד לוריג רפאל

2. יוסף פרידמן

צדדי ד'
עו"ד אפרים ולדמן
ע"י ב"כ

פסק דין
הקדמה:

תיק זה עניינו פגיעתו של התובע בתאונת התחשמלות אשר התרחשה ביום 30/12/98, כאשר במהלך התנסות מקצועית, במסגרת קורס טבחות, דרך לשכת התעסוקה, ניסה לפתוח תנור חימום במטבח הנתבע מס' 1, מלון הולידיי אין קראון פלאזה ירושלים (להלן: "בית המלון"), וספג זרם חשמלי (להלן: "התאונה").

התובענה הוגשה כנגד בית המלון ומבטחתו, "המגן" חברה לביטוח בע"מ. הנתבעים מצידם שלחו הודעת צד ג' כנגד חברת ר.ט. הנדסת חשמל בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת ר.ט."), החברה שביצעה עבור בית המלון שיפוץ כללי במערכת החשמל במטבח בו אירעה התאונה, שיפוץ אשר הסתיים כ-10 חודשים לפני התרחשות התאונה, וכנגד "הדר" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הדר"), מבטחתה של החברה בפוליסה לביטוח בתי עסק. צדדי ג' מצידם שיגרו הודעה לצדדים רביעיים כנגד בית המלון וכנגד מר יוסף פרידמן - סוכן הביטוח אשר ערך עבור החברה, במשך שנים עובר לתאונה, את כל ביטוחי העסק (להלן: "סוכן הביטוח"), בטענת התרשלות מקצועית במילוי תפקידו כסוכן ביטוח ובעריכת סוג הביטוח שהונפק בפועל לחברה.

בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים כי הושגה פשרה ביחס לגובה סכום הפיצוי שישולם לתובע; הוגש הסכם פשרה בהתאם, וניתן לו תוקף של

פסק דין
חלקי, והמחלוקת היחידה שנותרה להכרעה עניינה חלוקת האחריות בין הנתבעות לבין יתר הצדדים, ועל כן, נשמעו ראיות בשאלה זו בלבד.

בישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 6/12/06 העיד התובע, ומטעם בית המלון העיד מר דרור גולדשטיין, מנהל האחזקה של בית המלון בעת קרות התאונה. בישיבת 26/4/07 נחקר מר חיים מייליס, חשמלאי בצוות האחזקה של בית המלון, אשר הוזמן לעדות מטעם הדר, ובישיבת 17/5/07 העידו מר טופר צבי, מנהל חברת ר.ט., וכן מר יוסף פרידמן, סוכן הביטוח.

לאחר סיום שמיעת הראיות, יוחדה ישיבת 25/6/07 לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה.

המחלוקת בין הצדדים:

אפתח ואדגיש, כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה שהתאונה נגרמה בשל כבל הארקה מנותק בקופסת חיבור השקעים אשר סיפקה את החשמל לתנור החימום אותו ביקש התובע לפתוח ואשר ממנו לבסוף התחשמל, קופסה זו הותקנה וחוברה לחשמל ע"י חב' ר.טי. במסגרת עבודות החשמל שהיא ביצעה כנ"ל. (קופסת חיבור השקעים, מוצג צ"ג/7, תיקרא להלן: "קופסת החיבורים").

יחד עם זאת, הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת האחריות הנזיקית לקרות התאונה והן בשאלת הכיסוי הביטוחי לצד ג', חברת ר.ט., אלא שהדיון בשאלה השניה הנוגעת לכיסוי הביטוחי, תלוי בהטלת אחריות נזיקית על החברה, לכן, מצאתי להידרש תחילה לשאלת האחריות הנזיקית של כל אחד מהצדדים, ולאחר מכן, במידת הצורך, אכריע בשאלת הכיסוי הביטוחי, רק אם תוטל אחריות נזיקית על חברת ר.ט.
עובדות המקרה:

החברה ביצעה משך שנים עבודות חשמל בבית המלון, כקבלן עצמאי וחיצוני ובמקביל לה פעלה מחלקת אחזקה בבית המלון, אשר עובדיה עבדו כשכירים של בית המלון והם עסקו בתיקונים ועבודות אחזקה שוטפות.

כ-10 חודשים לפני התאונה הנ"ל בה התחשמל התובע, השלימה החברה ביצוע עבודות חשמל מקיפות במטבח של בית המלון והתקינה קופסאות חשמל מיוחדות הן קופסאות החיבורים (מוצג צ"ג/7), המיועדות לספק חשמל למכשירי חשמל מיוחדים עם תקעים חד פאזיים ותלת פאזיים מיוחדים, ולא דוגמת התקעים והשקעים שבבתים (ראה מוצגים צ"ג/7 ו-צ"ג/8).

המטבח עבד מספר חודשים עם רשת החשמל המשופצת ללא תקלות, עד שהתרחשה התאונה, אז נבדקה קופסת החיבורים שהתנור המחשמל היה מחובר אליה, ונמצא כבל הארקה מנותק ממקומו.

לטענת הנתבעים - האחריות להתרחשות התאונה, כולה, מוטלת על החברה אשר לא ביצעה את עבודתה כראוי, ואילו החברה טוענת שהאחריות המלאה נמצאת לפתח בית המלון ועובדיו אשר השתמשו במפצלי חשמל (מוצג צ"ג/8) שהתקע שלו חד פאזי מיוחד, והשקעים שלו הם רגילים, כמו אלה שבבתי המגורים, כדי להשתמש בקופסת חיבורים חד פאזית לשני תנורים רגילים, אף שהדבר מסוכן וגרם, לעיתים קרובות, לנפילת החצי אוטומט שבקופסת החיבורים, לכן נאלצו עובדי האחזקה של בית המלון לפתוח את הקופסא מספר רב של פעמים כדי להרים את החצי אוטומט, דבר שגרם להתנתקות כבל הארקה, שאילולא אותה פעולה, לא היה מתנתק. לטענת החברה השימוש במפצלים היה בעיקר בימים שבהם שרר לחץ עבודה עקב ריבוי המכשירים ומיעוט השקעים שבוצעו לפי התכנון, ולכן - לא במקרה התרחשה התאונה בלילה שלפני הסילבסטר -חג ראש השנה של הנוצרים.

טענות הצדדים במישור האחריות:

כפי שצוין לעיל, הנתבעים (בית המלון ומבטחתו המגן) שלחו הודעה לצדדים השלישיים שהם חברת ר.ט. ומבטחתה הדר (ראה בש"א 3664/06).

לטענת הנתבעים, יש להטיל את מלוא האחריות לתאונה על החברה, הואיל וזו ביצעה את עבודות השיפוץ של מערכת החשמל במטבח בית המלון, לרבות התקנת קופסאות החיבורים וכבלי ההארקה שבתוך הקופסאות, בצורה רשלנית ולא בטיחותית, ואף לא דאגה לתעד את עבודתה ביומן עבודה כמקובל.

עוד טוענים הנתבעים, כי במידה ומר טופר, מנהל החברה, אכן הבחין עובר לתאונה - כטענתו - בכך שעובדי האחזקה של בית המלון פתחו וסגרו את קופסאות החיבורים לעיתים תכופות, דבר שעפ"י הנטען על ידו עלול היה לגרום להינתקות כבל ההארקה ולהתחשמלות התובע, הרי שהיה עליו לבדוק את תקינות החיבורים ולהדקם מיוזמתו מדי תקופה, ובכל מקרה היה עליו להתריע בכתב על הסכנה שבפתיחת הקופסאות, דבר שלא נעשה על ידו.

הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי על החברה היה להתקין במטבח מפסק פחת כאמצעי הגנה נוסף מפני התחשמלות, וזאת בין מכוח הוראות הדין ובין מכוח חובת הזהירות הנדרשת מקבלן חשמל, בעוד שבפועל הותקן במטבח רק אמצעי הגנה אחד - הוא כבל ההארקה - אשר אף הוא הותקן בצורה לקויה ולבסוף התנתק.

לטענת הנתבעים, עדותו של מר טופר, מנהל החברה, ביחס לעבודות שבוצעו במערכת החשמל, הינה עדות בעל דין שיש לו אינטרס בתוצאות ההליך המשפטי ואשר בעדותו ניסה להפחית מחלקו ומידת אחריותו לתאונה. לא זו בלבד, אלא שלטענת הנתבעים, הואיל ומטעם חברת ר.ט. לא הובאו כל עדים נוספים למתן עדות, יש להפעיל נתון זה לחובתה של החברה.

כמו כן, מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי מעמדה של חברת ר.ט. הינה כחשמלאי בית של בית המלון על כל המשתמע מכך.

יתר על כן, לטענת הנתבעים, עצם העובדה שמר טופר בדק את קופסת החיבורים בה התנתק כבל ההארקה ואף חיזק את החיבורים בקופסא לאחר התאונה מצביעה על כך שאף הוא הכיר באחריותו לאירוע, נתון אשר גם לו יש להעניק את המשקל המתחייב.

כן טוענים הנתבעים, כי לאחר סיום ביצוע העבודות נותרה החברה אחראית לעבודותיה במסגרת שנת בדק, וגם מטעם זה היה עליה לבדוק ולוודא כי החוטים מחוברים כנדרש.

ביחס לאחריות עובדי האחזקה מטעם בית המלון, מפנים הנתבעים לכך שעובדי בית המלון לא ביצעו שינויים בתשתית החשמל אלא אך ורק עבודות אחזקה חיצוניות שוטפות ברשת החשמל.

הנתבעים ממשיכים וכופרים בטענת החברה כי נעשה על ידי עובדי בית המלון שימוש לא בטיחותי ברשת החשמל ובטענה לפיה בית המלון נהג להשתמש במפצלי חשמל, לצורך חיבור שני תנורי חימום לשקע אחד המיועד לתנור אחד, באופן המנוגד לתכנון המקורי ובדרך שהובילה לבסוף לקרות התאונה.

בנוסף, טוענים הנתבעים, כי עבודתה של חברת ר.ט. עם בית המלון הופסקה לאחר השלמת עבודות שיפוץ החשמל שבוצעו על ידה במטבח המלון, זאת עקב התרשלותה הנטענת של החברה בביצוע העבודות האמורות.

מאידך, חברת ר.ט. כופרת בטענות הנתבעים ומכחישה את אחריותה לתאונה נשוא התביעה. לטענתה, כל החלקים שהותקנו על ידה במסגרת עבודות החשמל שביצעה, לרבות קופסאות החיבורים וכבלי ההארקה, היו תקינים ובטיחותיים, ולא הוכח כי ביצעה עבודה לא מקצועית ו/או כי השתמשה בחלקים פגומים, מה גם שבפועל, החלקים שהותקנו על ידה פעלו בצורה תקינה מספר חודשים עד לתאונה, ואף עבודות השיפוץ עצמן הסתיימו מספר חודשים קודם לכן.

כן מוסיפה החברה וטוענת, כי אמנם התאונה אירעה במהלך שנת הבדק שסיפקה לבית המלון, אלא שאחריות החברה במהלך שנה זו הינה רק לטיב העבודה, ולא מוטלת עליה במשך תקופה זו כל אחריות לביצוע עבודות תחזוקה שוטפות, עבודות שהיו באחריות חשמלאי מחלקת האחזקה בבית המלון.

החברה מוסיפה ודוחה את טענות בית המלון כי שימשה כ"חשמלאי בית" של בית המלון ומפנה לחוזה ולחשבונות בין הצדדים, כאשר לטענתה, עצם העלאת הטענה מצביעה על כך שהאחריות העיקרית לקרות התאונה מוטלת על כתפי בית המלון, ולא על כתפיה, הרי אם האחריות על חשמלאי הבית, הרי מחלקת האחזקה בבית המלון היא שהיתה "חשמלאי הבית" של בית המלון.

כן כופרת החברה בטענת בית המלון כי בתקופת התרחשות התאונה היתה מוטלת עליה חובה חוקית או אחרת להתקין מפסק פחת בכל קופסת חיבורים כאמצעי הגנה נוסף מפני התחשמלות, וטוענת כי אף העד, מר מייליס, המשמש חשמלאי שכיר בבית המלון לא ציין בעדותו כי היתה חובה להתקין, בנוסף לחצי אוטומט, גם הגנה של מפסק פחת.
בנוסף טוענת החברה, כי הלכה למעשה, מוטלת האחריות לקרות התאונה על בית המלון, שכן התאונה התרחשה בשל שימוש שנעשה ע"י בית המלון בתנור לא תקין שנהוג היה לטלטלו ולהזיזו ממקום למקום ואשר ידית דלתו לא היתה מבודדת כמו יתר התנורים, נתונים אשר כל אחד מהם תרם להתרחשות התאונה.

כמו כן, אחריותו של בית המלון, לטענת החברה, באה לידי ביטוי גם בעצם העובדה שעובדי התחזוקה של המלון, חרף אזהרותיו והתרעותיו של מר טופר, נהגו לפתוח ולסגור את קופסאות החיבורים בכדי להרים את החצי אוטומט שקפץ בשל השימוש שנעשה במפצל החשמלי אליו חוברו שני תנורים, בצורה שאינה בטיחותית פעולות שגרמו בסופו של יום לניתוק כבל ההארקה ולהתחשמלות התובע.

יצויין כי מר טופר העיד כי עם התרחשות התאונה "החרים" את המפצל החשמלי שהיה מחובר לקופסת החיבורים הספציפית והגישו כמוצג צ"ג/8.

ביחס לטענה כי לא הובאו עדים נוספים מטעם חברת ר.ט. מעבר למר טופר מנהל החברה, טוענת החברה כי להבדיל מבית המלון, לא היה מקום מבחינתה לזמן עדים נוספים, וכן מוסיפה וטוענת, כי למעשה, כל העדים שזומנו להעיד במשפט הינם בעלי דין או שלוחיהם, כך שטענת הנתבעים באשר להיותו של מר טופר בעל דין ובעל אינטרס אינה במקומה.

לחלופין, טוענת החברה, כי גם אם מוטלת עליה אחריות כלשהי בנסיבות העניין, הרי שרשלנותו המכרעת והעיקרית של בית המלון מנתקת את הקשר סיבתי בין התרשלות כלשהי שיכולה להימצא מצידה לבין קרות התאונה.

לטענותיה של חברת ר.ט. במישור האחריות מצטרפת גם חברת הביטוח "הדר".

עד כאן טענות הצדדים במישור האחריות הנזיקית. באשר לטענות הביטוחיות ולשאלת הכיסוי הביטוחי, אדון בהן במידת הצורך בהמשך, במידה ואמצא כי נכון להטיל אחריות נזיקית על חברת ר.ט..
האחריות להתרחשות התאונה - על מי?:

במסגרת הדיון בחלוקת האחריות בין הנתבעים לבין יתר הצדדים, יש לבחון את מידת האשמה של כל אחד מהצדדים, תוך ששוקלים את מידת הרשלנות של כל אחד מהם (ראה ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פד"י מב(1) 415 (1988) פיסקה 11 לפסק הדין).
חלוקת האחריות מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין, הרואה את העדים, מתרשם מהם ומחומר הראיות שמובא בפני
ו וקובע את החלוקה לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם. (ע"א 435/63, 448 מלכוב נ' תמרוב, פ"ד יח(2) 146, 149).

אחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, ראיותיהם ואת כל השיקולים הרלוונטיים לעניין זה, דעתי היא, כי בית המלון נושא באחריות הנזיקית המלאה לאירוע התאונה נשוא התביעה.

מבחינה עובדתית, כפי שצוין לעיל, אין מחלוקת כי התאונה נגרמה בשל הינתקותו של כבל ההארקה בקופסת החיבורים אליה היה מחובר תנור החימום ממנו התחשמל התובע (ראה למשל עדותו של מר גולדשטיין בעמ' 19 לפרוטוקול, שורות 15-17; עמ' 20 לפרוטוקול, שורה 14; עדותו של מר מייליס בעמ' 41 לפרוטוקול, שורות 24-25; עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 3-14 ושורה 20; וכן עדותו של מר טופר בעמ' 51 לפרוטוקול, שורות 18-22).

לפיכך, השאלה העיקרית בה יש להכריע לצורך קביעת אחריותם הנזיקית של הגורמים המעורבים היא מה היתה הסיבה להינתקות כבל ההארקה - האם התקנתו הראשונית הלקויה והלא בטיחותית ע"י חברת ר.ט., כנטען ע"י בית המלון, או שמא פעולות פתיחה וסגירה תכופות של קופסת החיבורים ע"י עובדי האחזקה של המלון לאחר ההתקנה, עקב שימוש רשלני, לא בטוח ואף מסוכן ע"י עובדי בית המלון, כנטען ע"י החברה?

הנטל להוכיח התרשלות של חברת ר.טי. מוטל - כמובן - על בית המלון, שולח ההודעה כנגד צדדי ג'.

בראש ובראשונה יצוין, כי בהתאם לחשבוניות שהונפקו ע"י חברת ר.ט. לבית המלון (מוצגים צ"ג/3 ו-צ"ג/4), התשלומים בגין העבודות במטבח, לרבות החשבון הסופי, בוצעו בין החודשים 1/98 ל-4/98, כאשר במוצג צ"ג/4 מצוין כי העבודה הסתיימה ביום 15/2/98. בהתחשב באמור לעיל, לא צריכה להיות מחלוקת כי עבודות השיפוץ במערכת החשמל של מטבח בית המלון הסתיימו כ-10 חודשים לפני התאונה, אשר התרחשה, כאמור, ביום 30/12/98.

כמו כן יצוין, כי במסגרת הראיות שהובאו בפני
לא הוכח כי עד למועד התאונה, משך מספר חודשים, היתה תקלה או פגם כלשהו בכבל ההארקה, נתון המדבר בעד עצמו.

יצוין עוד, כי אין להתעלם מכך שהעד גולדשטיין - העד היחיד מטעם בית המלון, אשר - בלשון המעטה - לא השאיר עלי רושם אמין וניכרת בעדותו נימה של רגשי עליונות וניסיון להטיל רפש על מר טופר ועל החברה, בניסיון יזום להראות חוסר מקצועיות של מר טופר והחברה, ניסה לטשטש את העובדה שהעבודות שבוצעו ע"י החברה הסתיימו טרם התאונה (ראה עמ' 21 לפרוטוקול בשורות 12-14; עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 4-8; עמ' 25 לפרוטוקול, שורה 4), מה גם שבפתח אחת מישיבות ההוכחות ציין ב"כ "הדר" כי לאחר בירור עם בית המלון הובהר כי מר גולדשטיין עצמו החל את עבודתו בבית המלון 10 ימים בלבד לפני התאונה, ולא במקביל לעבודות השיפוץ כנטען על ידו בעדותו!! (ראה עמ' 25 לפרוטוקול, שורות 8-10), נתונים שיש בהם כדי לפגום אנושות במידת מהימנותו של העד.

הואיל וכאמור העבודות שביצעה חברת ר.ט. במטבח נסתיימו מספר חודשים עובר לתאונה ולפני שמר גולדשטיין החל לעבוד בבית המלון, נותר לבחון את טענות בית המלון לפיהן התאונה אירעה מלכתחילה בשל ביצוע העבודות ע"י החברה בצורה רשלנית ו/או שלא לפי התקן ו/או תוך שימוש בחלקים פגומים ולא בטיחותיים.

בהקשר זה, חרף העובדה שמדובר בטענות בנושאים שבמומחיות ובעניינים מקצועיים, לא טרחו הנתבעים להגיש חוות דעת מומחה מטעמם להוכחת טענותיהם המקצועיות, ומשכך, לא ניתן לקבוע כי חברת ר.ט. התרשלה בהתקנת קופסת החיבורים או כבל ההארקה ו/או כי התקינה חלקים פגומים ולא בטיחותיים בניגוד לתקן ובאופן שגרם לתאונה, וכן לא ניתן לקבוע מהי הדרך הנכונה והבטוחה לביצוע החיבורים ולקיבוע כבל ההארקה, כך שכל טענות הנתבעים בעניינים המנויים לעיל דינן להידחות.

יצוין, כי עדותו של מר גולדשטיין בעניין זה אין בה די, שכן העד - שלא היה אמין עלי - לא הובא לעדות כעד מומחה, וממילא שלא הוגשה חוות דעת מומחה מטעמו בתמיכה לטענות בית המלון, זה בנוסף לחוסר אמינותו.

הואיל ובמקרה דנא לא היתה כל מניעה להמציא חוות דעת מומחה כאמור שתתמוך בטענות בית המלון ותזים את טענות החברה, יש לזקוף הימנעותו של בית המלון מהמצאת חוות דעת לחובתו (ראה למשל ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חב' בע"מ, פ"ד מד(4) 595 (1990)).
לא זו אף זו; לאחר שמיעת עדותו של מר גולדשטיין - העד מטעם בית המלון, הגישו חב' ר.ט. ומר טופר בקשה לאפשר להם להגיש חוות דעת מומחה מטעמם, ובמקום שבית המלון יסכים לכך ויתנה הסכמתו בהגשת חוות דעת מקצועית גם מטעמו, הוא התנגד לבקשה בתוקף ובית המשפט - בהיעדר הסכמה - דחה את הבקשה, אסר הגשת חוות דעת מקצועיות באותו שלב, אם כי הותיר "פתח מילוט" בזו הלשון:

"יודגש, כי לאחר שתישמע עדותם של העדים מטעם הצדדים הנוספים, ובכלל זה עדותו של מר צבי טופר, יבחן בית המשפט האם יש במכלול העדויות שנשמעו בפני
ו משום העלאת נושאים מקצועיים שמצריכים הגשת חוות דעת, ובמידת הצורך תינתן החלטה בנושא בהמשך".
(החלטתי מיום 22/4/07, בעמ' 35 לפרוטוקול, שורות 21-18)

על אף פי כל הנ"ל, ולאחר שנשמעו כל העדים, לא מצא בית המלון - שהוא שולח ההודעה ועליו נטל ההוכחה, לעתור לאפשר לו הגשת חוות דעת של מומחה חשמל - והתיק נותר ללא חוות דעת מקצועיות, על אף השאלות המקצועיות הרבות שהוא מעלה. כך בחר בית המלון לנסות להוכיח תובענתו ללא חוות דעת מקצועית מטעמו, אלא שדרך זו נועדה לכישלון.

ראוי לציין, כי העובדה שעבודות השיפוץ במערכת החשמל של מטבח המלון הסתיימו מספר חודשים לפני התאונה, כאשר במשך מספר חודשים לא נמצאו פגמים במערכת החשמל, מחזקת אף היא את גרסתה של חברת ר.ט. כי העבודות שבוצעו על ידה הושלמו כנדרש וכי הגורם לתאונה מקורו בפעולות שביצעו עובדי צוות האחזקה של בית המלון לאחר השלמת השיפוץ ע"י החברה, נושא לו אתייחס בהמשך פסק הדין.

באשר לטענה, כי על חברת ר.ט. היתה מוטלת חובה חוקית להתקין במטבח מפסק פחת כאמצעי הגנה נוסף מפני התחשמלות, הרי שלא הוכח בפני
שהדרישה בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט), התשנ"א-1991, הקובעת כי יש לצייד לוח במתקן דירתי במפסק מגן, חלה בנסיבות העניין, שכן לא הוכח כי קופסת החיבורים בענייננו מהווה "לוח במיתקן דירתי" כהגדרתו בתקנות, ולא הובאו ראיות בשאלה אם בלוח המטבח, אשר לא הובאה שום ראיה לגבי מיקומו, הותקן מפסק פחת אם לאו, כך שאי התקנת מפסק פחת בקופסת החשמל עצמה אינה מצביעה על רשלנות או הפרת חובה חוקית מטעם חברת ר.ט.

אימרת העד מייליס בעמ' 42 לפרוטוקול בשורה 1: "ממסר פחת לא היה שם, אלא הכוונה שלי לחצי אוטומט" - המילה "שם" מתייחסת לקופסת החיבורים, אשר כאמור, לא הוכח שהיא עונה להגדרת לוח חשמל. באשר לשאלה אם בלוח החשמל הראשי של המטבח הותקן ממסר פחת, זו שאלה שלא הועלתה ולא הובאו לגביה ראיות ועדויות, לכן טענתו של בית המלון בנדון דא לא הוכחה כלל ועיקר.

כך גם ביחס לטענה להפרת הדרישה להתקנת מפסק פחת במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש"ן-1990 (תקנות אשר הנתבעים לא טרחו לאזכרן עד לסיום שלב הראיות ולאחר שמיעת הסיכומים). במסגרת תקנות אלה נדרשת התקנה של מפסק מגן המופעל בזרם דלף ביחס ל"לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד", כאשר לא הוכח שקופסת החיבורים דנא עומדת בדרישת התקנות, לרבות היותה בגדר "לוח חשמל" כהגדרתו בתקנות, דהיינו: כי מדובר ב"מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי", ואף לא הוכח כי התנור ממנו התחשמל התובע הינו בגדר מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד, ועל כן אף תקנות אלה אינן יכולות לסייע לבית המלון בטענותיו בהקשר זה, עקב מחסור משמעותי בראיות שסופקו לבית המשפט בנדון דא.

ביחס לטענת בית המלון כי קיימת דרישה להתקין מפסק פחת מכוח חובת הזהירות הנדרשת בנסיבות העניין מקבלן חשמל, הרי שאף לשם הוכחת הסטנדרט המקובל מקבלן חשמל סביר במועד התאונה בכל הקשור להתקנת מפסק פחת בנוסף לכבל הארקה, יש צורך בהגשת חוות דעת מקצועית, כאשר עדותו של מר גולדשטיין מטעם בית המלון בהקשר זה אינה בגדר עדות מומחה שיש בה כדי למלא את החסר בהגשת חוות דעת מומחה כאמור. מכל מקום, גם לא הוכח שבלוח החשמל הראשי (להבדילו מקופסת החיבורים) לא הותקן מפסק פחת ועל כך לא הובאו עדויות וראיות טובות.

מבלי לפגוע באמור לעיל, סבורני, כי לאחר שמיעת הראיות, ניתן להוסיף ולקבוע, כקביעה עובדתית, כי בית המלון אכן נהג להשתמש במסגרת העבודה במטבח במפצל השקעים - מוצג צ"ג/8 שהוצג בפני
ע"י מר טופר, אשר עדותו בעניין זה היתה אמינה עלי (ראה עמ' 48 לפרוטוקול, שורות 16-20; עמ' 49 לפרוטוקול, שורות 14-26; עמ' 50 לפרוטוקול, שורות 24-28; עמ' 54 לפרוטוקול, שורות 15-21).

כן ניתן לקבוע, כי עובדי התחזוקה של בית המלון, אשר חלקם היו חשמלאים בהכשרתם (ראה לעניין זה את עדותו של מר גולדשטיין מטעם בית המלון בעמ' 20 לפרוטוקול, שורה 30) נהגו לפתוח ולסגור את קופסת החיבורים, אשר היתה קופסא שקופה, על מנת להרים חזרה את החצי אוטומט שקפץ עקב השימוש המוגבר במפצל אחד לשני תנורים, בניגוד לאופן שתוכנן מלכתחילה (ראה עדותו של מר טופר בעמ' 55 לפרוטוקול, שורות 1-2 ו- 5-6). גם העד מייליס, חשמלאי בבית המלון, לא חלק על כך שעובדי המלון, ככלל, נהגו לפתוח את קופסאות החיבורים ולהרים את החצי אוטומט שקפץ, במידה ואכן היתה קיימת במי מהקופסאות הגנה כאמור (ראה עמ' 41 לפרוטוקול, שורות 8-12 ושורות 14-17; עמ' 43 לפרוטוקול, שורות 26-28).

מכלול הנסיבות המתוארות לעיל, מביאות אותי למסקנה המסתברת והסבירה יותר, לדעתי, כי דווקא פעולות עובדי המלון הן אלו אשר יכלו לגרום וגרמו להינתקות כבל ההארקה ולהתחשמלות התובע, ולא פגם שהיה קיים עוד בשלב התקנת קופסת החיבורים ו/או כבל ההארקה ע"י חברת ר.ט., כ-10 חודשים קודם לתאונה.

אוסיף ואדגיש, כי ראוי שתיזקף לחובת בית המלון העובדה שלא הובאו על ידו לעדות עדים רלוונטיים אשר יכולים היו לתמוך בגרסתו, כגון עובדי האחזקה או עובדי המטבח, אשר היו יכולים להעיד ביחס לטענה לשימוש במפצלים במסגרת העבודה במטבח או ביחס לטענה לפתיחת קופסאות החיבורים ע"י עובדי התחזוקה של בית המלון לצורך הרמת החצי אוטומט שקפץ וכן באשר לטענות בדבר הימצאותו או היעדרו של מפסק פחת בלוח החשמל. יושם אל לב, כי העד מייליס העובד בבית המלון הובא לעדות ע"י חברת הביטוח "הדר", כך שעדותו של מנהל האחזקה גולדשטיין היתה ונותרה בגדר עדות יחידה, עובדה הפועלת לחובתו של בית המלון, אשר בחר לא להביא עדים, אף שהעדים הרלוונטיים היו או שהם עדיין עובדיו ובשליטתו.

באשר לטענה כי היה על מר טופר, מנהלה של חברת ר.ט., לבדוק פיזית (ולא רק ויזואלית כפי שלטענתו עשה) כי כבל ההארקה מחובר ומקובע כנדרש, בייחוד בהתחשב בכך שעפ"י הנטען היה מודע לפתיחת קופסת החיבורים ע"י עובדי בית המלון לעיתים תדירות, הרי שלטעמי דין טענה זו להידחות, כיוון שלא הוכח שחברת ר.ט. נשכרה לצורך תחזוקה שוטפת של מערכת החשמל בבית המלון (להבדיל מאנשי התחזוקה של המלון שהיו כאמור בחלקם חשמלאים), ולא הוכח כי במסגרת היחסים העסקיים עם בית המלון היה מוטל על החברה לבדוק באופן תדיר ושוטף את תקינות החיבורים במטבח, לרבות בקופסת החיבורים בה נותק כבל ההארקה במקרה דנא.

בהתחשב באמור לעיל, ולאחר שהוכח כי עבודות השיפוץ הושלמו כ-10 חודשים לפני התאונה, השאלה היחידה העומדת על הפרק ביחס לאחריותה של חברת ר.ט. היא האם זו ביצעה את עבודתה במסגרת השיפוץ כנדרש וללא רשלנות והאם עמדה בדרישות ביחס לטיב העבודה שבוצעה על ידה, ולא מעבר לכך. הואיל ובשאלה זו, כאמור, לא הובאו ע"י בית המלון חוות דעת של מומחים, לא הוכחה אחריותה של חברת ר.ט לקרות התאונה ודין ההודעה כנגדה להידחות.

יצוין, כי העובדה שמר טופר בדק את קופסת החיבורים בה התנתק כבל ההארקה לאחר התאונה אינה מצביעה על אחריותו לאירוע ואינה מצביעה על כך שחברת ר.ט. שימשה כ"חשמלאי בית" של בית המלון, באופן שיש בו להטיל עליה אחריות לתאונה.

עוד יצוין, כי אינני מוצא לנכון להעניק משמעות לכך שמר טופר לא מצא לנכון להתריע בכתב על פתיחת קופסת החיבורים ע"י עובדי המלון, כי אם הסתפק בהתרעות בעל פה, ואין בעובדה שלא מסר דיווח בכתב על פעולות צוות האחזקה של בית המלון והשימוש שנעשה על ידם בקופסת החיבורים כדי להטיל עליו ו/או על חברת ר.ט. אחריות כלשהי לקרות התאונה.

משקבעתי כי לא מוטלת כל אחריות לקרות התאונה על חברת ר.ט., אינני נדרש לטענות הצדדים באשר לכיסוי הביטוחי של ר.ט. ולשאלה האם פוליסת הביטוח שהוציאה "הדר" מכסה את אחריותה של החברה, אם לאו.

סיכום:

אשר על כן אני דוחה את ההודעה כנגד צדדי ג' וקובע כי הנתבעים הם אלה שצריכים לשאת בפיצוי התובע, לבדם.

כפועל יוצא מהנ"ל, אני דוחה גם את ההודעה לצדדי ד'.

אני מחייב את הנתבעים לשלם הוצאות משפט בסך -.6,000 ₪ ומע"מ כחוק, לכל אחד מבעלי הדין, חברת ר.ט. והדר.

הואיל ויוסף פרידמן היה מיוצג על ידי אותו משרד עורכי דין שייצג את הדר, אין מקום לחייב בהוצאות משפט גם לזכותו.
סכומי ההוצאות האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

יתרות האגרה בתיק תחולנה על הנתבעים ותשולמנה על ידם.

ניתן היום, י"א באב, תשס"ז (26 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.
עאטף עיילבוני
, שופט
004092/02א 116 נאוה צוברי








א בית משפט שלום 4092/02 גולן מלכה נ' מלון הולידיי אין - ירושלים, המגן - חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/07/2007)