פסקי דין על אלי בר לב בע"מ | פסקי דין על עדני מיכל

56581/06 א     06/08/2007




א 56581/06 אלי בר לב בע"מ נ' עדני מיכל




1
בתי המשפט
א 056581/06
בית משפט השלום תל אביב-יפו
06/08/2007
תאריך:
כב' השופט תמיר מיכאל

בפני
:

אלי בר לב בע"מ

בעניין:
תובעת
ענת וקסלבאום

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
עדני מיכל
נתבעת
אופיר גפן

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
פסק דין
זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים, נציג התובעת והנתבעת 2 בעצמה, במסגרת תביעה שטרית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין שני שיקים כדלקמן: (1) שיק מספר 2440906 על סך 2,500 ₪ מיום 31/12/05; ו- (2) שיק מספר 2440907 על סך 2,500 ₪ מיום 30/1/06.

בהחלטה שניתנה במסגרת הדיון בהתנגדות, נקבע כי תינתן לנתבעת רשות להתגונן אך ורק בגין הטענה לפיה השיקים נמסרו לד"ר מרדכי יהושע כשסחירותם מוגבלת והם נושאים את המילים "שלמו ל...", אולם לאחר מסירתם הוסיף מאן דהוא על השיקים, שלא על דעת הנתבעת ו/או בעלה ובלא ידיעתם את האות פ', על-מנת להפוך את השיקים לסחירים.

הנתבעת ובעלה הגישו תצהירי עדות ראשית בהם חזרו על טענת ההגנה הנ"ל, וכן הוסיפו וטענו שחתימתה של הנתבעת אינה מופיעה בצידה של האות פ' אשר נוספה על גבי השיקים, שכן לא ניתנה על-ידה הרשאה להסב או להעביר את השיקים לאחרים. עוד נטען כי דינם של השיקים להתבטל, הואיל והוספת האות פ' הינה בגדר שינוי מהותי שנעשה בשיקים ללא הסכמת הנתבעת. כמו-כן הועלו בתצהירים טענות נוספות הנוגעות לעסקת היסוד, ואשר בגינן לא ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

מר אלי בר לב, אשר הצהיר כי הוא משמש כמנהל התובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה בו טען כי התובעת ביצעה במהלך שנת 2005 עד תחילת שנת 2006 ניכיונות בגין מספר שיקים שקיבל ד"ר יהושע מלקוחותיו, וביניהם שיקים של הנתבעת. עוד נטען כי בכל השיקים של הנתבעת מאותה סדרה הוספה האות פ' מראש ושלא על-ידי התובעת, וכולם נפרעו על-ידי הנתבעת ללא יוצא מן הכלל. בהמשך התצהיר קיים פירוט באשר לתמורה ששולמה למר יהושע בגין ניכיון השיקים, וכן צורפו לתצהיר העתקים של קבלות ודפי חשבון וכן תדפיס מכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת להוכחת ביצוע התשלום. לבסוף נטען כי התובעת אוחזת כשורה בשיקים, שכן קיבלה אותם כשהם סחירים, תקינים ושלמים בתום-לב ובתמורה.

במהלך הדיון נחקרה הנתבעת על תצהירה, והעידה כי התוספת של האות פ' לא נכתבה בכתב ידה. כשנשאלה כיצד, אם כן, נפרעו השיקים הקודמים בסדרה בחשבונה של התובעת, השיבה כי כל עוד קיבלה טיפול מהרופא לא היתה שום סיבה לבטל את השיקים. הנתבעת העידה בנוסף כי איננה זוכרת האם השיקים הקודמים שנתנה לד"ר יהושע נותרו פתוחים.

מר עדני העיד בחקירתו כי האות פ' לא נרשמה בכתב היד של אשתו. בהמשך טען כי לא ידע שהבנק פרע את השיקים לתובעת ולא לד"ר יהושע, ואילו היה מודע לכך, היה עוצר זאת מזמן.

מר בר-לב נחקר אף הוא על תצהירו. כשנשאל האם כאשר קיבל את השיקים נשוא התובענה שם לב לכך שיש אות שנוספה אחרי ה- "שלמו ל", השיב כי זה לא משנה לגביו כיוון שהשיקים היו סחירים גם ללא האות פ', אך ציין שהוא לא זה אשר הוסיף את האות פ'. מר בר-לב אישר את האמור בתצהירו לפיו חלק מהתמורה בגין השיקים ניתנה במזומן, והודה שלא החתים את ד"ר יהושע על הכספים שקיבל בגין הניכיון.

בסיכומיו טען ב"כ הנתבעת שהשיקים נשוא התובענה אינם סחירים, תוך שהוא מסתמך על ע"א 1560/90 ציטאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, פ"ד מח(4), 498 (להלן: "עניין ציטאט"). עוד טען ב"כ הנתבעת, כי ההוראה "שלמו ל-" אשר הופיעה על גבי השיקים היתה חד משמעית וברורה, בעוד הוספת האות פ' נועדה לאפשר סיחורם של השיקים וגבייתם. בהמשך נטען שעדותו של מר בר-לב כי אין זה משנה לגביו אם הוספה האות פ' או אם לאו, שוללת את תום ליבה של התובעת, אשר לא בדקה ולא התעניינה האם התוספת נעשתה בהרשאתה של הנתבעת. כמו-כן נטען כי התובעת לא הוכיחה שנתנה תמורה מלאה בעד השיקים הספציפיים נשוא התובענה. לבסוף חזר ב"כ הנתבעת על הטענה לפיה הוספת האות פ' מהווה שינוי מהותי בשטרות, ומאחר ששינוי זה נעשה ללא הסכמתה של הנתבעת, הרי שעל-פי סעיף 64 לפקודת השטרות דינם של השיקים להתבטל.
ב"כ התובעת טענה בסיכומיה כי קיימת הלכה משפטית חד משמעית וברורה לפיה המילה "לפקודת" היא מיותרת ויש להשמיט אותה, ומכאן שאין במילים "שלמו ל-" כדי לשלול סחרות של שיקים. בעניין זה הפנתה ב"כ התובעת לע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי (מיום 10/5/01) (להלן: "עניין יצחקי"), וטענה כי על-פי ההלכה שנקבעה בפסק הדין הנ"ל, הדרך היחידה להגביל סחרותם של שיקים היא רישום "למוטב בלבד" או "בלבד" לאחר שמו של הנפרע. עוד נטען כי הואיל והמילה "לפקודת" היא מיותרת, די בכך כדי לקבוע שהוספת האות פ' אינה מהווה שינוי מהותי בשטרות, ואין בה כדי להפוך אותם לסחירים. בנוסף הועלתה טענה לפיה הנתבעת מושתקת ומנועה מלטעון שהתכוונה להגביל את סחירותם של השיקים, הואיל וכל השיקים האחרים של הנתבעת מאותה סדרה אשר נשאו את אותו כיתוב, נפרעו בעבר בחשבונה של התובעת. לבסוף נטען כי לא נסתרה החזקה לפיה התובעת פעלה בתום לב, וכן הוכח שניתנה תמורה מלאה בעד השיקים.

דיון

תחילה אתייחס למחלוקת הנוגעת לעצם סחירותם של השיקים נשוא התובענה. בעניין זה נקבע בסעיף 7(ד) לפקודת השטרות כדלקמן:

"שטר בר פרעון לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר פרעון לאדם מיוחד ואין בו מלים האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עביר".

אין חולק כי בשיקים שבפני
נו לא נרשמו מילים האוסרות את העברתו כגון "למוטב בלבד" או "לא סחיר". עם זאת, לטענתו של ב"כ הנתבעת, המילים "שלמו ל-" שהודפסו על גבי השיקים והופיעו במקור ללא ציון האות פ' וללא המילה "לפקודת", מהוות הוראה שיש בה כדי להגביל את סחירותם של השיקים. אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית יצוין כי מנוסחו של סעיף 7(ד) לפקודת השטרות המצוטט לעיל, ניתן להסיק כי רישום שיק לטובת אדם מסוים אינו גורע מסחירותו.

שנית, הלכה פסוקה היא כי אין במחיקת המילה "לפקודת" כדי להגביל סחירותו של שטר (ראה ע"א 467/59 הירש נ' זוננבליק, פ"ד י"ד(3) 502, בעמוד 504). לפיכך ומכוח קל וחומר, מקום שהודפסו על שטר המילים "שלמו ל-" ולא נרשמה אחריהן המילה "לפקודת" כלל, העדר הרישום אינו יכול להעיד כשלעצמו על כוונה להגבלת הסחירות.

יתרה מזאת, בע"א 24/67 איגלברג נ. זיכרבוד, פ"ד כא (2) 33, קבע כבוד השופט זוסמן בעמוד 36 לפסק הדין כי "מלים מפורשות וחד משמעיות דרושות כדי ליטול מן המסמכים תכונות הסחרות שהחוק ייחד להם", כאשר נקודת המוצא הינה כי כל שטר הינו סחיר (ע"א 444/82 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' שייקביץ פ"ד לט(3) 113). ברי כי אין במילים "שלמו ל-" שהודפסו על גבי השיקים מראש ללא כל הוראה נוספת, כדי לענות על הדרישה לביטוי מפורש וחד משמעי
השולל את סחירותו של השטר.

שונים היו פני הדברים אילו נרשמו על השיקים המילים "למוטב בלבד", שכן כפי שקבע כב' הנשיא בדימוס ברק בעניין יצחקי לעיל בעמודים 85-86, בעוד המילה "לפקודת" הינה מיותרת, הרי שהמילים "למוטב בלבד" מעידות על כוונה ברורה לשנות מדיני הסחרות הרגילים. משום כך, אין לגזור גזירה שווה מההלכה שנקבעה בעניין ציטאט, עליה הסתמך ב"כ הנתבעת, למקרה שבפני
, בו לא נרשם על גבי השיקים ביטוי פוזיטיבי וברור כלשהו המעיד על כוונה להגביל העברתם לידי צד ג'.

באשר להוראה הקבועה בסעיף 64 לפקודת השטרות, הנני נוטה לקבל את טענתה של ב"כ התובעת לפיה הואיל ואין בהוספת האות פ' כדי להפוך את השטר לסחיר, הרי שתוספת זו אינה מהווה שינוי מהותי בשטר. אולם מכל מקום, הואיל ועל-פי גרסתה של התובעת אשר לא נסתרה, הנתבעת לא הביעה התנגדות לסיחורם של שיקים אחרים מאותה סדרה אשר נשאו כיתוב זהה, הרי שהיא מנועה מלטעון כעת שהשינוי נעשה ללא הסכמתה.

כעת יש להידרש לשאלת תום ליבה של התובעת. על-פי גרסתו של מר בר-לב בתצהיר עדותו הראשית, אשר לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, התובעת או מי מטעמה לא הוסיפו את האות פ' הרשומה על-גבי השיקים. בנוסף לכך, מעדותו של מר בר-לב עולה לכאורה כי לא היה לו חשד לגבי תקינותם של השיקים או לגבי האפשרות לסחרם (עמוד 3 פסקה 6 לפרוטוקול), כאשר לא נסתר כאמור שכל השיקים הקודמים של הנתבעת מאותה סדרה נפרעו על ידה ללא יוצא מן הכלל (סעיף 4 לתצהיר). מכאן, שלא עלה בידי הנתבעת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השטרות לפיה התובעת פעלה בתום לב.

לבסוף יצוין כי חקירתו הנגדית של מר בר-לב התמקדה בנושא התמורה שניתנה בעד השיקים, וזאת על-אף שמדובר בטענה אשר לא ניתנה בגינה רשות להתגונן. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך, יובהר כי די באסמכתאות שצורפו לתצהירו של מר בר-לב, וביניהן קבלות ודפי חשבון המתייחסים לשיקים הספציפיים נשוא התובענה, כדי להרים את הנטל המוטל על התובעת על מנת להוכיח שנתנה תמורה בעד השיקים.

לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התובענה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום השיקים.

כמו-כן ובהתחשב ביתרת הזכות במאזן ההוצאות שנפסקה לזכות התובעת במסגרת ההחלטה בהתנגדות, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,500 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד.

הנני מורה בזאת על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 01-26189-06-3.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב באב, תשס"ז (6 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים.
_______________
מיכאל תמיר, שופט









א בית משפט שלום 56581/06 אלי בר לב בע"מ נ' עדני מיכל (פורסם ב-ֽ 06/08/2007)