פסקי דין על צפורה רחמים | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובניה בית שאן | פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על עיריית בית שאן | פסקי דין על פריזדה מאיר | פסקי דין על פריזדה הושנג |

104/01 עתמ     18/06/2001




עתמ 104/01 צפורה רחמים נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה בית שאן,מנהל מקרקעי ישראל,עיריית בית שאן,פריזדה מאיר,פריזדה הושנג




בעניין:

27



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בנצרת
עתמ000104/01


בפני
:
כב' השופט אהרן אמינוף

תאריך:
18/06/2001



בעניין:
צפורה רחמים





המבקשת

נ ג ד



1 . ועדה מקומית לתכנון ובניה בית שאן


2 . מנהל מקרקעי ישראל

3 . עיריית בית שאן

4 . פריזדה מאיר

5 . פריזדה הושנג




המשיבים



פסק דין
1.
בעתירה זו שהוגשה נגד 5 משיבים נתבקש בית המשפט להצהיר כדלקמן:


א.
החלטת המשיבה מס' 1 ליתן ליגליזציה למבנה קיים (מזנון פונדק) (להלן:
"המבנה") על שטח שיעודו שולי כביש בין עירוני ושולי אזור תעשיה קביעת
תנאים והוראות בניה עפ"י תוכנית מפורטת המהווה שינוי לתוכנית מיתאר
ג/6995 הינה בלתי חוקית, או מהווה חריגה מסמכות, או ניתנה בחוסר סבירות ו/או תוך שיקולים זרים וכי היא בטלה מעיקרא, או דינה להתבטל.


ב.
הסכמת המשיבים מס' 2 ו – 3 להקצות למשיב מס' 4 את המבנה ניתנה שלא כדין
וכי דינה להתבטל, או כי היא בטלה מעיקרא על אשר ניתנה שלא בסמכות, או תוך חריגה מסמכות.




ג.
המשיבים מס' 4 ו – 5 מחוסרי כל זכות חזקה במבנה ועליהם לפנות לאלתר
ולסלק ידם, או לעשות בו כל פעולה שהיא, או לבנות, או להשכיר, או לקבל כל
זכות במקרקעין, או כי המשיבות מונעות מלהקצות, או להעניק לו כל זכות
כאמור.


ד.
לחילופין להצהיר על המשיבה מס' 2 ו – 3 לקיים מכרז להקצאת המבנה, או
שטח המקרקעין עליו הוא בנוי, או הוקם באופן שהמבקשים יורשו לרכוש את
הזכויות במבנה הנ"ל, או לקבלו בתנאים שיוויוניים.


ה.
ליתן צו פיצול סעדים בגין הנזקים שנגרמו, או יגרמו למבקשים כתוצאה
מהתנהגות המשיבים.


כללי:
2.
א.
בישיבה הראשונה, שהתקיימה ביום 9.5.01 כדיון מקדמי, בקשה ב"כ העותרים
למחוק את משיב מס' 2 – מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל) ואכן משיב זה
נמחק ללא צו להוצאות.


ב.
בישיבה זו העלו המשיבים האחרים טענות, כלפי העותרים, של שהוי, העדר נקיון
כפיים וטענות נוספות.
בשל טענות אלה בקשו עוה"ד אור (ב"כ העותרים) וכהן (ב"כ משיבים 5-4) ליתן
להם שהות לבדוק את נושא ההיתר ולנהל משא ומתן ובאם מו"מ זה לא יעלה
יפה, יהא רשאי עו"ד כהן להגיש תצהיר משלים ועו"ד אור תהא רשאית להגיש
תשובה לתצהיר משלים זה.
עו"ד ליבוביץ - ב"כ משיבים 1 ו – 3 - לא הביע התנגדות לבקשתם של עוה"ד אור
וכהן אך בקש שיהא זה ברור שלא תהיה שום הרחבת חזית.
לאור עמדת הצדדים ניתן צו ברוח הדברים הנ"ל (ראה עמ' 3).


ג.
עוה"ד אור וכהן לא הגיעו לעמק השווה. לפיכך, הגיש עו"ד כהן תצהיר משלים
ועו"ד אור במקום להגיש תשובה הגישה אף היא תצהיר משלים.

מכיוון שבתצהיר המשלים שהגישה עו"ד אור – מטעם העותרים – היתה הרחבת
חזית – בנגוד לצו מפורש בענין זה - ולאור התנגדות ב"כ המשיבים, נתנה החלטה
שאין להתחשב בתצהיר המשלים שהוגש ע"י העותרים (עמ' 10).

3.
אעבור עתה לדון לגופו של ענין בעתירה עצמה. לפני שאתיחס אחד לאחד לסעדים
המבוקשים, להלן מספר הערות כלליות לגבי העתירה:

אשור תצהיר ע"י עו"ד :
א
.
לעתירה צורף תצהיר של ציפי רחמים. בסופו של התצהיר הודפס כי התצהיר
אושר ע"י עורכת הדין יעל אור – שהופיעה לדיונים בתיק זה. דא עקא, התצהיר
נחתם ע"י עו"ד אכתילאת שריף שחתם בחתימת ידו ובחותמת שלו. תופעה זו
חזרה על עצמה בתצהיר שהוגש ע"י צפורה רפאל במקום תצהיר העותרת . אין
צורך להרחיב את הדבור על מהותו, משמעותו וחשיבותו של תצהיר וכן על אשורו
ע"י עו"ד.
התיחסותם של עורכי הדין בקלות ראש ובזלזול לאשור תצהיר יש בה כדי לעורר
הרהורים נוגים.
מן הראוי היה להעביר ענין זה לידיעת לשכת עורכי הדין אך אסתפק הפעם
בדברים שכתבתי תוך תקוה שעו"ד שריף ילמד את הלקח.


החלטת הועדה המקומית


ב.
בסעיף 7 לעתירה נאמר כי עותק מהחלטת משיבה מס' 1, ליתן ליגליזציה
להתנהגות משיב 4, צורפה לעתירה ומסומנת כנספח ד'.
על אף האמור לא צורפה כל החלטה.
גם במהלך הדיון כשבית המשפט העיר על כך לעו"ד אור – ב"כ העותרים –
הגישה זו את המוצג ת/1 – שכביכול אמור להיות נספח ד' הנ"ל.
רק מאוחר יותר במהלך הדיון, כשהעירו על כך ב"כ המשיבים, הגישה עו"ד אור
את ת/2.


ג.
בעתירה טענה ב"כ העותרים כי משיבים 1 עד 3 נהגו בחריגה מסמכות, בצורה
בלתי חוקית, בחוסר סבירות ומתוך שיקולים זרים ולגבי משיבה 1, אף תוך נגוד ענינים אישי.
ברם, כל הטענות הנ"ל נטענו באופן כללי מבלי שהונחה לכך תשתית ראייתית הולמת.
תקנה 5 (ב) (5) לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א 2000 (להלן – התקנות) קובעת שיש לכלול בכתב העתירה פרוט הנימוקים שבעובדה ובחוק שעליהם מתבססת העתירה.
העותרים לא טרחו לציין את הנימוקים שבחוק עליהם מתבססת העתירה.
זאת ועוד, קיימת חזקת חוקיות על מעשי הרשויות וחזקה היא שהחלטה מינהלית נעשתה כחוק, ואדם הטוען כי החלטה שפגעה בו נתקבלה שלא כדין, עליו הראיה (ראה ספרו של יצחק זמיר – הסמכות המינהלית כרך ב', 920).
במקרה שלפנינו לא הובאה בפני
כל ראיה שהחלטת הועדה המקומית נתקבלה שלא כדין.


ד.
סעיף 14 לעתירה אין לו כל מובן באשר הוא מתיחס ל"החלטת משיבה 4" (?)
להקצאת המבנה למשיב 4.


שהוי

ה.
העתירה מכוונת בעקרה נגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה בית שאן
(להלן – הועדה המקומית),
שלדברי העותרים "נתנה ליגליזציה למבנה (להלן – ההחלטה), על שטח שיעודו שולי כביש בין עירוני ושולי אזור תעשיה.
העותרים לא טרחו לציין בעתירה באיזה גוש וחלקה נמצא המבנה.

מסעיף 7 לעתירה עולה כי ביום 11.8.99 נודע לעותרים על ההחלטה.
מכיוון שהעתירה הוגשה רק בתאריך 13.2.01 הרי שהעתירה הוגשה לאחר שהוי
של כשנה וחצי.

במהלך שמיעת העתירה טענה ב"כ העותרים כי לא היה כל שהוי בהגשת העתירה
מכיוון שהעתירה מתיחסת למחדל של הועדה המקומית בבצוע צו הריסה שניתן
ע"י בית משפט השלום בבית שאן וצו ההריסה לא בוצע.
דא עקא, ענין ההריסה ובצוע צו ההריסה לא הועלה כלל בעתירה עצמה. אמנם
ענין זה נזכר בדרך אגב בסעיף 16 לתצהיר, שצורף לעתירה, אך מבלי להתיחס
כלל לענין מועד הגשת העתירה, או השהוי.
טענת ב"כ העותרים שהענין נזכר בסעיף 3 לעתירה (עמ' 9 למטה ועמ' 10 למעלה)
איננה נכונה ויש בה כדי להטעות. אין בסעיף 3 לעתירה מלה וחצי מלה בענין
הריסה וצו הריסה.
נסיונה של ב"כ העותרים להיתלות בצו ההריסה לענין השהוי מעורר תמיהה, אם
לנקוט לשון המעטה.


ו.
בעתירה נאמר כי העותרים הם בעלי זכות חכירה לדורות במסעדה שבצמוד לה
נמצא מחסן הנמצא באיזור התעשיה הצפוני בבית שאן הידועה כחלקה 9 בגוש 22889 (להלן – המסעדה).
נספח א' שצורף לעתירה אכן מעלה שלעותר רחמים רפאל (לא לעותרים) הסכם חכירה שתוקפו עד 9.12.2021 וכי שטח הנכס הוא 56 מ"ר.

מתצהירו של משיב 5 עולה שהעותרים מחזיקים למעשה בשטח של 135 מ"ר הכולל, פרט למסעדה, מרפסת ומחסן וכי הם יושבים למעשה על שטח נוסף של 85 מ"ר ללא זכות ומבלי שיש בידם היתר בניה.

העותרים לא גלו פרטים אלו בעתירה שהגישו.

רק בשל השהוי והעדר נקיון כפיים הנ"ל,
מן הדין לדחות את העתירה.




4.
על אף האמור לעיל, אתיחס בקצרה לסעדים המבוקשים בעתירה:


א.
בסעיף 1 לעתירה מבוקש להצהיר כי החלטת הועדה המקומית בטלה מעקרה
בהיותה בלתי חוקית ומהווה חריגה מסמכות.
לא הובאה בפני
כל ראיה שהחלטת הועדה בלתי חוקית, או שנתנה בחריגה מסמכות.
יתירה מזו, מסעיף 12 לתצהיר המשלים שהגיש העותר עולה כי ימים אחדים בטרם הוגשה העתירה נודע לו שהועדה המחוזית לתכנון ובניה לא אשרה את החלטת הועדה המקומית.
אם כך, לא ברור כלל מדוע מבוקש סעד זה שהרי החלטת הועדה המחוזית מאיינת את ההחלטה.

ב.

בסעיף 2 לעתירה מבוקש להצהיר כי הסכמת משיבים 2 ו – 3 להקצות למשיב 4
את המבנה נתנה שלא כדין ודינה להתבטל.
משיב 2 נמחק כאמור מן העתירה.
באשר למשיבה 3 – עירית בית שאן – (להלן – העיריה),
מהחומר שהוגש עולה כי
משיבה זו איננה בעלת הזכויות ולפיכך, אינה יכולה להקצות את הזכות
במקרקעין והיא גם לא הקצתה שום זכות כזו. לפיכך, הסעד המבוקש בסעיף זה תלוי על בלימה.

ג
.
בסעיף 3 לעתירה מבוקש להצהיר כי משיבים 4 ו – 5 הם מחוסרי כל זכות חזקה
במבנה וכי עליהם לסלם ידם ולפנותו לאלתר.
הסעד המבוקש בסעיף זה הוא למעשה סעד של פנוי וסלוק יד ומקומו של סעד זה איננו בבית משפט מנהלי.
לא למותר להעיר בענין זה שתי הערות:
האחת
, ב"כ המינהל – בטרם מחיקת המינהל מן העתירה – הגיש תשובה בכתב שבה נאמר כי המינהל מעולם לא נתן ליגליזציה למבנה וכי משיבים 4 ו – 5 מחזיקים בקרקע שלא כדין וללא כל הסכם עם המינהל.
השניה,
החלטת הועדה המקומית איננה בגדר מתן ליגליזציה (כטענת העותרים) להתנהגות משיבים 4 ו – 5. בעת שמיעת הבקשה התברר כי אפילו הוגש כתב אישום נגד משיב מס' 4 באשר ל"התנהגותו".

ד
.
בסעיף 4 לעתירה מבוקש להצהיר כי על משיבים 2 ו – 3 (המינהל והעיריה) לקיים
מכרז להקצאת המבנה, או שטח המקרקעין שעליו הוא בנוי, כך שהעותרים יוכלו לרכוש את הזכויות במבנה, או לקבלו בתנאים שיויוניים.
כאמור, המינהל נמחק מן העתירה ומשיבה 3 איננה בעלת הזכויות ולא הגוף שיכול להקצות את המבנה, או השטח ולכן גם איננה יכולה לקיים מכרז בענין זה.
לפיכך, ולאור החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שלא לאשר את החלטת הועדה המקומית, גם הסעד המבוקש בסעיף 4 לעתירה תלוי על בלימה ומיותר.






5.
מכל האמור לעיל, עולה כי דין העתירה להידחות.
לפיכך, אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרים לשלם למשיבים 1 ו – 3 הוצאות עתירה זו ושכ"ט עו"ד בסך של -.5,000 ש"ח וכן לשלם למשיבים 4 ו – 5 הוצאות עתירה זו ושכ"ט עו"ד בסך של -.5,000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום.

6.
המזכירות תשלח העתק מ

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.

היום כ"ז בסיון, תשס"א (18 ביוני 2001)





אהרן אמינוף
- שופט


















עתמ בית משפט מחוזי 104/01 צפורה רחמים נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה בית שאן,מנהל מקרקעי ישראל,עיריית בית שאן,פריזדה מאיר,פריזדה הושנג (פורסם ב-ֽ 18/06/2001)