פסקי דין על אבי קירשנבאום | פסקי דין על גילה כהן | פסקי דין על טיראן כהן | פסקי דין על שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

2078/01 בשא     06/09/2001




בשא 2078/01 אבי קירשנבאום,גילה כהן,טיראן כהן נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי נצרת
בשא 002078/01
בשא 002127/01

ת. עיקרי: הפ 000270/00

בפני
:
כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי
תאריך:
06/09/2001



בעניין:
1. אבי קירשנבאום

2. גילה כהן
3. טיראן כהן


ע"י ב"כ עוה"ד מ. הפלר ו/או מ. פלח
מרח' העצמאות 57, חיפה 31330

המבקשים


- נ ג ד

-


שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד פרי איקו ו/או סוסן דוד

מרח' יהושע 34, ת.ד. 2107, עפולה 18120

המשיבה

החלטה


בפני
שתי בקשות הכרוכות יחדיו ועל כן אתן החלטתי לגבי שתיהן.

המרצת הפתיחה
שהוגשה עניינה בקשה לביטול פסק בורר.

בדיון הראשון שהתקיים בפני
, הודיעו הצדדים כי בדעתם לנסות לנהל מו"מ, כאשר הוסכם ביניהם שאם לא יושג הסדר, יסכמו בכתב לגבי סמכותם של הבוררים לדון בעניין שהיה בפני
הם.

הסכמה זו צויינה בפרוטוקול הדיון וניתן לה תוקף של החלטה.
בישיבה שהתקיימה לאחר מכן, הודיעו הצדדים שלא הגיעו להסדר, וב"כ המשיבים בה"פ, בקשה להעלות טענה בדבר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול.

ב"כ המבקשים בה"פ התנגד לאפשרות העלאת טענה כזו, נוכח העובדה שצויינה לעיל, שבישיבה הקודמת הוסכם על טיעונים בכתב רק לגבי סמכות הבורר. משמע, כל נושא מועד הגשת בקשת הביטול אינו עומד כלל על הפרק.

תשובת ב"כ המשיבים היתה, שכאשר צויין בפרוטוקול "סמכות הבוררים", כלולה בכך גם טענה לעניין מועד הגשת בקשת הביטול, ומכל מקום אין הם מנועים מלהעלות טענה זו.

ב"כ המשיב נדרשה להגיש בקשתה בכתב תוך התייחסות לסיכום כפי שנרשם בפרוטוקול ובקשה זו הוגשה בהתאמה בבש"א 2078/01, כשהיא נושאת כותרת בקשה למחיקה (על הסף) של הבקשה לביטול פסק הבורר.

בקשה זו מבוססת על שני ראשים. האחד חלוף המועד להגשת בקשת הביטול. והשני מניעות.

בהמשך לכך, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול וזאת בבש"א 2127/01.

ראשית אדון בטענה האם מנועים המשיבים מלהעלות את טענת חלוף המועד נוכח ההסכמה שנרשמה בפרוטוקול ביום 30/4/01.
כאמור הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ונרשם בהחלטתי כי הצדדים יפעלו בהתאם לאמור בפרוטוקול הדיון. הצדדים היו אמורים קודם לנהל מו"מ, ואף לא נקבעו עדיין מועדים לעניין סיכום הטענות בכתב.

סבורני כי בהסכמה זו ותרו המשיבים על כל טענה שהיתה להם אם היתה לעניין חלוף המועד. הטענה, כי בהסכמה בדבר סיכומים בכתב לגבי סמכות הבוררים גלומה גם הסכמה לגבי טיעון בדבר חלוף המועד, מוטב היה לה שלא תטען.

הדברים נרשמו באופן מאוד ברור בפרוטוקול הדיון כדלקמן:

"נבקש לסכם בכתב קודם כל לגבי השאלה המשפטית אם לבוררים היתה סמכות אם לאו, ובכפוך להחלטה בשאלה זו יקבע ההמשך".

היינו, המחלוקת מוגדרת בדיוק – האם לבוררים היתה סמכות אם לאו, ואין בין סוגייה זו ובין שאלת חלוף המועד כל קשר.

כל נסיון לפרש את הכתוב אחרת, לא יצלח.

השאלה העולה הינה, האם למרות הוויתור הנ"ל, עדיין יכולה ב"כ המשיבים להעלות את הטענה בדבר חלוף המועד, ואין הדבר יוצר נגדה מניעות, נוכח הוראות סעיף 27 לחוק הבוררות.

מאחר ובינתיים הוגשה בקשה להארכת מועד, ובמקביל אני דנה אף בבקשה זו מתייתר לפיכך הדיון בשאלה הקודמת, נוכח התוצאה אליה הגעתי (בבקשה להארכת מועד).

ב"כ המשיבה הסכימה שהחלטת בית המשפט בבקשה להארכת המועד תנתן על סמך המסמכים ללא צורך בחקירת המצהיר.

סעיף 27 לחוק הבוררות מחייב טעמים מיוחדים שיירשמו להצדקת הארכת מועד, ובהתאמה אתייחס לכך.

אמנם המבקשים טוענים בבקשתם כי אין הם זקוקים לטעם מיוחד, נוכח קיומה של עילת ביטול על פי סעיף 24 (10) לחוק הבוררות, אך לא אדרש לכך משום שסבורני שעל פי התצהיר גם טעם מיוחד קיים כאן.

למהותם של הטעמים המיוחדים הנדרשים לפי סעיף 27 (א) לחוק הבוררות, התייחס בית המשפט העליון בע"א 5896/95 סיליס נ' אלקנה פד"י נ' 1 447. שם היתה התייחסות להחלטת רשם, בה נקבע כי הטעמים המיוחדים צריכים להתייחס לאיחור עצמו, הם צריכים לנטרל את האיחור וליטול ממנו את עוקצו.

אם איישם כללים אלו כאן, ראשית יש לציין כי מדובר באיחור של 4 ימים!

מהתצהיר שהוגש, עולה כי המבקשת הינה אגודה שחבריה שומרי מסורת, וכאשר התברר, שבתוך התקופה שעמדה לרשותם להגשת בקשת הביטול, מאז התקבל הפסק אצלה ביום 3/9/00, חלו חגי ישראל, ולפחות ששה ימים מתוכם היו ימי חג או ערבי חג, שבהם לפי האמור בתצהיר לא היו יכולים לעסוק בכך, וכאשר התברר מהתצהיר כי לאורך כל התקופה שבין מתן הפסק ובין הגשת הבקשה לביטול התנהל מו"מ בין הצדדים, סבורני כי טעמים אלו הינם טעמים מיוחדים למתן הארכת מועד של 4 ימים!

אדגיש כי משלא נחקרו המצהירים, הרי הדברים האמורים בתצהיר מקובלים עלי, וגם אם עו"ד הפלר מצידו מטעם המשיבים מצהיר כי הוא באופן אישי לא ניהל מו"מ, אין הדבר מאיין את האמור בתצהיר המבקשים כי מו"מ נוהל.

אין מדובר בשכחה, אין מדובר בויתור, אין מדובר בהסכמה לפסק, ואין מדובר בשיהוי, אלא כאמור ב-4 ימי איחור שנבעו מהסיבות שמניתי לעיל, שיש בהם כדי להוות "טעם מיוחד",
ולפיכך אני מאריכה את המועד כמבוקש, ובהתאמה בקשת המחיקה נדחית ככל שהדבר נוגע לחלוף המועד.

הטעם השני המצויין בבקשת המחיקה הינו מניעות של המבקשים להגיש הבקשה לביטול הפסק.

ראשית סבורני כי אותה הסכמה בפרוטוקול חוסמת את דרכם של המשיבים גם להעלות טענה כזו, אך מכל מקום דחיית הבקשה נדרשת בשל סיבה אחרת:

טענת המניעות מתבססת על עובדות וסיבות המפורטות בבקשת המחיקה בהרחבה.
והנה כתמיכה לבקשת המחיקה, הוגש תצהיר של מר קירשנבאום אשר למען שלמות התמונה אביאו כלשונו:

"הנני מאשר בזאת כי האמור בבקשה למחיקת הבקשה לביטול פסק הבורר בכפוף לתיקונו ולחילופין למתן צו ביניים הינו אמת לאמיתה, כמי אשר ניהל את כל ההליכים מול האגודה".

הנה, מעבר לכך שהמשיבים גם מבקשים למחוק על הסף את בקשת הביטול הם מבקשים גם לתקן, את הפסק ולחילופין ליתן צו ביניים, והכל על פי התצהיר הנ"ל!!

ההלכה הינה כי המצהיר חייב לפרט בתצהירו את כל העובדות שברצונו להוכיח, ולא ניתן להגיש תצהיר המאמת את העובדות על דרך אזכור מסמך אחר. [ראה לעניין זה בספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שישית עמ' 543, וכן פסה"ד ע"א 166/90 אזולאי נ' מפעלי תיירות אילת בע"מ, דינים עליון, כרך כ"ח, 297].

לפיכך, בהעדר כל תצהיר ערוך כדין ובהעדר כל תמיכה לעובדות הנטענות בבקשה, הבקשה נדחית גם ככל שהדבר נוגע לחלקיה האחרים.

אציין רק מספר דברים נוספים לגבי הבקשה שהוגשה:
בתחילת הבקשה מבוקש מבית המשפט רק להורות על מחיקתה של הבקשה לביטול פסק הבורר, ולאחר מכן מופיעים הנימוקים.
אך בהמשך בעמ' 4 תחת הכותרת: "סיכום", מופיעות לפתע מספר בקשות:

ראשית
בקשה למחוק את בקשת הביטול, אך שנית ושלישית, להורות על אישור פסק הבורר בכפוף לתיקונו כמפורט שם, היינו גם לתקן את פסק הבוררות. רביעית, (לחילופין) למחוק בבקשה טענות לגביהן לא ניתן להעלות טענות מניעות. וחמישית ליתן צו ביניים!!

תקצר היריעה מלפרט את הליקויים המופיעים בבקשה שכזו אשר ראשיתה כאמור רק בבקשה למחיקת בקשת הביטול ואחריתה בבקשות כה רבות; רק אציין כי לגבי כל אחת ואחת מהבקשות המנויות, יש סדרי דין מסויימים וטעמים משפטיים שונים ותצהירים שיש לערוך, אשר כל אלה אינם מופיעים בבקשה ובוודאי לא בתצהיר.

רק יאמר כי אם מדובר בבקשה לאישור הפסק, זו יכול שתוגש בנפרד ובמובחן מכל שאר הבקשות בדרך הקבועה בחוק, ועל כן איני מתייחסת אליה.

באשר לבקשה לתיקון הפסק, נאמר בבקשה בסעיף 26 ד' כי "אין מחלוקת כי פסק הבורר מתייחס להחלטה זו..." וכו'. הכיצד ידע בית המשפט כי אכן אין מחלוקת, וכי אכן מדובר "במגרש" ולא "במשק", כפי שמבוקש, ומה ההבדל ביניהם, בלי שהוכח הדבר?

אלו הן טעויות שלא ניתן להגדירם כטעויות קולמוס בלבד או השמטה, לפחות לא מתוך המסמכים עצמם. בענין זה על המבקשים לפנות לבורר בבקשה לתיקון, או לחילופין במסגרת בקשה מסודרת לאישור הפסק להגיש בקשה נוספת נתמכת בתצהיר כדין לעניין התיקונים הנדרשים, תוך צירוף כל המסמכים הרלבנטיים.
סעד הביניים המבוקש בבקשה אינו סעד ביניים אותו מוסמך ליתן בית המשפט, אף אם היה
ניתן לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה לאישור הפסק, מאחר ומבוקש להורות על ביצוע סופי של הפסק, בטרם נדונה כלל בקשת הביטול ובטרם אושר הפסק.

מהטעמים הנ"ל הבקשה נדחית.

התוצאה היא שהבקשה להארכת מועד בבש"א 2127/01 מתקבלת, ואילו בקשת המחיקה בבש"א 2078/01 נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתנה היום י"ח באלול, תשס"א (6 בספטמבר 2001) בלשכתי בהעדר הצדדים.


המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


___________________
גבריאלה (דה-ליאו) לוי


שופטת
002078/01בשא054 רחל






בשא בית משפט מחוזי 2078/01 אבי קירשנבאום,גילה כהן,טיראן כהן נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/09/2001)