פסקי דין על אבי קירשנבאום | פסקי דין על גילה כהן | פסקי דין על טיראן כהן | פסקי דין על שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ

2789/01 בשא     11/10/2001




בשא 2789/01 אבי קירשנבאום,גילה כהן,טיראן כהן נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי נצרת
בשא002789/01

ת. עיקרי: הפ
000270/00

בפני
:
כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי
תאריך:




בעניין:
1. אבי קירשנבאום

2. גילה כהן
3. טיראן כהן


ע"י ב"כ עוה"ד מ. הפלר
ואח'
מדרך העצמאות 57, חיפה
המבקשים


- נ ג ד

-


שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי
להתיישבות חקלאית בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד איקו פרי
מרח' יהושע 34, חיפה
המשיבה

החלטה


בפני
בקשה שהוכתרה בכותרת בקשה למתן "צו עשה מיידי".

בקשה זו הוגשה במסגרת המרצת פתיחה שהוגשה על ידי המושב שדה יעקב לביטול פסק בוררות, בקשה לה התנגדו המבקשים בבקשה זו.

למעשה בבקשתם הנוכחית מבקשים המבקשים לקיים את פסק הבוררות כפי שיובהר בהמשך, וזאת בטרם תנתן הכרעה בבקשה לביטול הפסק.

פסק הבוררים שביטולו התבקש ניתן ביום 3/8/01, בתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה, ובו נקבע כי ועד המושב יקצה את מגרש 100 לטובת המבקשת 2, וזאת תמורת תשלום של 25,000 ₪ בערך של 31/12/97.
המבקשת בבקשה לביטול פסק הבוררות - מושב שדה יעקב, הינה אגודה שיתופית שמקום מושבה בעמק יזרעאל (להלן "האגודה").

המשיבים שם (המבקשים כאן), הינם אב ובתו וחתנו הגרים במושב, לפי טענת האגודה כתושבים, ולפי טענתם כחברים.

על פי כתבי הטענות, האגודה הינה חדלת פרעון, וחובותיה לנושיה מוסדרים על ידי חוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי התשנ"ב – 1972 (להלן: "חוק גל"), באמצעות "המשקם" על פי חוק גל.

על פי החוק גובש הסדר נושים, אשר בסופו של יום ניתן לו תוקף של

פסק דין
, בת"א 11135/99 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על ידי כב' השופטת ר. שטרנברג-אליעז.

האגודה טענה בבקשתה לביטול פסק הבוררות, כי הנאמנים לביצוע ההסדר, שמונו על ידי בית המשפט פנו לבוררים עוד בטרם ניתן פסק הבורר, והודיעו להם כי אין לבוררים סמכות להזקק לתובענת המשיבים, מאחר והסמכות היחידה, נתונה לנאמנים שמונו על ידי המשקם.

לטענת האגודה הנאמנים התעלמו מכך והמשיכו בבוררות ונתנו את פסקם. גם לאחר מתן הפסק נעשתה על ידם פנייה ואף ממנה התעלמו, עד שהגישה האגודה בקשתה לביטול פסק הבוררות, מטעם עיקרי זה, שהבוררים היו נטולי סמכות לדון בסוגייה שהובאה בפני
הם.

האגודה בבקשתה מצביעה על נימוקים נוספים לביטול הפסק: שהנאמנים לא זומנו לדיון, שיש טעות גלויה על פני הפסק – התובעים שם אינם חברי האגודה, וכן כי פסק הבורר מנוגד לתקנות הציבור בכך שהתעלם מקביעת המשקם, כי זכויות במקרקעי האגודה יועברו אך ורק בהתאם להוראות ההסדר.

המשיבים בתגובתם לבקשה לביטול פסק הבורר מפנים להסכם בין המשיב 1 לבין המבקשת אשר בו כלול סעיף בוררות, והוא המקנה לדעתם את הסמכות לבוררים.

המשיבים טוענים כי בניגוד לנטען הינם חברי המושב ולא רק תושבים, ועובדה זו בוררה אף על ידי הבוררים.

עוד טוענים המשיבים כי נציגי האגודה הופיעו לישיבות הבוררות ובכך הכירו בסמכותם של הבוררים.

המשיבים מאשרים בתגובתם כי הנאמנים אכן פנו לבוררים והודיעו להם כי אין להם סמכות, אך לטענתם הנאמנים לא בקשו להופיע בפני
הבוררים.

לטענת המשיבים, בפני
הבוררים הוצגה גם עמדת הנאמנים. לפני שנתנו את פסקם, והמבקשת היא שכשלה בהעלאת טענותיה בפני
הבוררים.

עוד ממשיכים וטוענים המשיבים בתשובתם כי הנאמנים לא זמנו את המשיבים לדיון שהתקיים בבית המשפט בת"א, וממילא כל הסכמה שהגיעו אליה עם הנושים אינה יכולה לחייב אותם.

כפי שציינתי לעיל המבקשים למעשה בבקשתם היום מבקשים לקיים את פסק הבוררות כלשונו – היינו להעביר את החלקה ע"ש המבקשת 2 כפי שנקבע בפסק, לשלם לאגודה את התמורה שנקבעה בפסק, בנוסף ולהמציא התחייבות אישית לתשלום כל הפרש שיידרש ויפסק, אם יוחלט על ביטול הפסק.

הבקשה הוגשה ביום 30/9/01 והוכתרה כ"בקשה דחופה" (הבקשה הובאה בפני
רק לאחר שהוגשה תגובת האגודה. גם תגובת הנאמן, אליה אתייחס בהמשך, הובאה בפני
רק היום, לאחר פגרת הסוכות).

הצדדים לבקשה ותרו על חקירות והסכימו שהכרעת בית המשפט תנתן על פי כתבי הטענות.

הדחיפות לדיון בבקשה עולה לטענת המבקשים עקב החלטת בג"צ שניתנה בצו ביניים בבג"צ 244/00 ביום 15/8/01, המקפיא כל ביצוע שנויי ייעוד קרקעות המדינה.

תקפו של הצו הינו שלושה חודשים מיום נתינתו, היינו 15/11/01, לפיכך מבקשים המבקשים לקבל הסעד הזמני בטרם יכנס הצו לתוקפו.

טעם נוסף להחשת ההליכים המצויין בבקשה, הינה העובדה שמנהל מקרקעי ישראל יצא במבצע כלכלי כלשהו בקשר לתשלום למנהל, שהינו כדאי למבקשים.

האגודה, המשיבה בבקשה, חוזרת על עמדתה שאין להזקק לבקשה, מאחר ומהותה הינה בקשת סעד בניגוד להסדר הנושים שהושג על ידי המשקם, ואושר על ידי בית המשפט.

גם הנאמן מצידו הגיש תגובתו והתנגד לבקשה.

אך בטרם אזקק לטענות לגופן, אציין מספר דברים:

בדיון הראשון שהתקיים בפני
, בבקשה לביטול פסק הבורר, הסכימו הצדדים לסכם בעניין סמכותם של הבוררים.

לאחר מכן הגישו המשיבים, המבקשים כאן, בקשה למחיקת הבקשה לביטול פסק הבורר, בטענה של חלוף המועד להגשת בקשת ביטול ובטענה של מניעות, ואילו האגודה הגישה מטעמה בקשה להארכת מועד.

הבקשה להארכת מועד נתקבלה על ידי, והבקשה למחיקת בקשת הביטול נדחתה על ידי, בהחלטתי מיום 6/9/01 (בבש"א 2078/01 יחד עם בש"א 2171/01).

אדגיש כי גם בבקשה הנ"ל שהגישו (המבקשים כאן) הם בקשו צו ביניים, ולמעשה אותו צו ביניים והתייחסתי לכך בהחלטתי דלעיל בצייני בין השאר, כי למעשה מבוקש ביצוע סופי של הפסק בטרם נדונה כלל שאלת כשרות הפסק.

ציינתי תאריכים והחלטות אלו על מנת להצביע על כך שכאשר ניתנה החלטת הביניים על ידי בג"צ ביום 15/8/01, היתה תלויה ועומדת בפני
בקשתם של המבקשים למחיקה על הסף, וכן בקשתם לחילופין לצו ביניים, והם לא עשו דבר בהקשר החלטת בג"צ, אלא לאחר שנתנה החלטתי ביום 6/9/01, הדוחה את בקשתם למחיקה על הסף .

אם המבקשים היו עומדים בסיכום שהושג בין הצדדים ביום 30/4/01, (לסכם בכתב את עניין סמכות הבוררים), ולא היו מגישים את הבקשות האחרות שנדחו כאמור, מן הסתם היתה בידם כבר היום החלטה בעניין זה, כך שכל עיכוב בתיק נופל על כתפיהם.

לא זו אף זו לו רצו המבקשים בהכרעה מהירה יכלו היו להגיש בקשה, לאחר החלטת בג"צ, לקציבת מועד לסיכומים בעניין סמכות הבוררים ולהפנות תשומת לב בית המשפט למועד כניסת תקפו של הצו, וגם כך היו משיגים הכרעה במועד.

מכל מקום, לגופו של עניין, הנאמן לביצוע הסדר הנושים הגיש גם הוא תגובתו לבקשה, הגם שאינו צד לבקשה ואינו צד לתיק.

נוכח העובדה שהמבקשים אינם מכחישים את עובדת קיומם ומעמדם של הנאמנים, סבורני כי אכן הנאמנים הינם צד דרוש, ואני מצרפת אותם על כן להמרצת הפתיחה ולבקשה הנוכחית בהתאמה כמשיבים, ומקבלת את תגובתם.

מאחר ולא הוגשה כל תגובה לדברי הנאמן על ידי מי מהצדדים ומאחר ובבקשה לצו ביניים מדובר ומבלי להכנס לטענות הנאמן לגופן, אתייחס רק למסמכים המצורפים עליהם אין מחלוקת - פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, פסק הדין המאשר את הסדר הנושים, וכן ואישור מנהל מקרקעי ישראל.

אין מחלוקת כי פסק הבוררים ניתן ביום 13/8/01, ואין מחלוקת כי פסק המשקם המאשר את הסדר הנושים ניתן בתאריך 8/7/99. היינו הסדר הנושים קודם לפסק הבורר.

נכון אמנם כי הסדר זה קיבל תוקף של

פסק דין
ביום 14/9/00, לכאורה אחרי מתן פסק הבוררים, אך אין מחלוקת כי כיום יש הסדר נושים מעוגן ב

פסק דין
, וכי המשקם פרש חסותו על האגודה ונכסיה בטרם ניתן פסק הבוררים.

ברור כי בית משפט זה לא יכול ליתן כל צו ביניים הנותן תוקף לפסק בורר שעל תקפו חולקים הצדדים, בלא ברור ענייני האם היו הבוררים מוסמכים אם לאו.

מהמסמכים אלו עולה כי במסגרת הסדר הנושים, העמידה האגודה לרשות הנושים מגרשים בהרחבת המושב שיהוו בסיס להחזרת החוב. אופן ביצוע פרוייקט ההרחבה נדון על ידי כב' השופטת אליעז, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 9/3/00 שצורף לבקשה לביטול הפסק, ונקבעו אף הסכומים שישולמו.

כאמור ברור שפסק הבוררים ניתן לאחר שכבר ניתן פסק המשקם המאשר את הסדר הנושים.

אין ספק כי שאלת סמכותם של הבוררים ליתן פסק בורר בין המבקשים ובין האגודה, פסק שיש לו השלכות כספיות על מצבה הכספי של האגודה, ללא שניתן פתחון פה לנושי החברה, מעלה שאלה כבדה בעניין סמכותם של הבוררים, שלא לומר כי כאמור כל נושא קרקעות האגודה להרחבה וחובותיה נמצאים תחת פיקוחו של המשקם ושל בית המשפט המחוזי בת"א. וודאי שלא ניתן ליתן צו ביניים, אשר למעשה הינו צו סופי המקיים את פסק הבוררות, שאין ממנו דרך חזרה.

ב"כ המבקשים מציין בבקשתו כי מרשיו מוכנים להפקיד התחייבות לתשלום כל הפרש שידרש, אולם נקודת המוצא של הצהרה כזו הינה כי החלקה כפי שהיא תועבר לידי המבקשת 2, היא תבנה עליה, ולכל היותר תהא חייבת כסף לאגודה או לנושיה.

לא ניתן לאפשר תוצאה כזו.

אציין גם כי העובדה שנתן צו ביניים על יד בג"צ אף היא אין בה הצדקה לעשות קיצורי דרך משפטיים, וודאי לא הנימוק הכלכלי של "מבצע" התשלומים למינהל.

אם אכן המחלוקת הינה כספית בעיקרה, כפי שטוענים המבקשים, יכולים היו המבקשים לנקוט בדרך אחרת, בין אם לשלם את הסכומים הנדרשים ולקבל את המגרש בכפוף להכרעות בית משפט, או להגיע להסדר בדבר המצאת ערבות בנקאית על כל הסכום, או כל הסדר אחר שיבטיח בשלב הזה את נושי האגודה, הסדר שיכרוך את כל הגורמים המעורבים.

מכל מקום לבקשה כפי שהיא לא ניתן להעתר, והיא על כן נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה – האגודה שכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 5,000 ₪.




המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לצדדים.
ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ב (11 באוקטובר 2001) בהעדר הצדדים.





_________________

גבריאלה (דה-ליאו) לוי


שופטת
002789/01בשא054 רחל +ורד






בשא בית משפט מחוזי 2789/01 אבי קירשנבאום,גילה כהן,טיראן כהן נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/10/2001)