פסקי דין על עומסי יזהר משולם | פסקי דין על חברת אמניר נייר

8302/04 דמ     01/07/2007




דמ 8302/04 עומסי יזהר משולם נ' חברת אמניר נייר




1


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 008302/04


בפני
:
כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ

נ.צ. (ע) גב' יהודית לנדאו
נ.צ. (מ) מר יעקב פרסול
תאריך:
01/07/2007


בעניין:
עומסי יזהר משולם



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד בר-זהר גיל

התובע
והנתבע שכנגד

נ ג ד


חברת אמניר נייר



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שדה יואב

הנתבעת
והתובעת שכנגד

פסק דין

התובע, הוא הנתבע שכנגד (להלן: התובע) הגיש כנגד הנתבעת, היא התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) תביעה לתשלום שכר עבודה, גמול עבודה בשעות נוספות, ודמי חגים. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה תבעה מהתובע סכומי כסף אשר שולמו לו ביתר וכן סכומים אשר שולמו לתובע בעקבות מעשה מירמה.

העובדות הצריכות לעניין
1. 1. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת החל מיום 20/09/00 כנהג משאית איסוף פסולת.

2. 2. ביום 12/06/03 נמסרה לתובע הודעת פיטורים אשר לפי האמור בה נכנסה לתוקף ביום 12/07/03.

3. 3. בעקבות זאת, הוגשו תובענות אלו.

טענות הצדדים
4. 4. התובע טוען כי במהלך כל תקופת עבודתו לא קיבל שכר עבור עבודתו בימי שישי. עוד מציין התובע כי בכל תקופת עבודתו לא שולם לו גמול עבודה בשעות נוספות הן עבור השעות הנוספות שביצע מדי יום והן עבור השעות הנוספות בסוף השבוע. לבסוף טוען התובע כי זכאי הוא לדמי חגים אשר לא שולמו לו.

5. 5. הנתבעת מציינת כי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה) אינו חל על התובע משלא ניתן היה לפקח על עבודתו. לחילופין, טוענת הנתבעת כי התובע קיבל תשלום גלובאלי עבור שעות עבודתו במסגרתו נלקחה בחשבון גם עבודה בשעות נוספות. הנתבעת מכחישה כי התובע עבד בימי שישי במתכונת אותה הוא מציין ומכחישה את העובדה כי עבד עבודת לילה. על כן סבורה הנתבעת כי אין הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות. באשר לדמי החגים הנתבעים, הנתבעת מציינת כי לתובע שולמו דמי חגים, עד כמה שהיה זכאי לכך, ומעבר לכך לא קמה לו כל זכאות שהיא.

הכרעה
6. 6. לאחר ששמענו את הצדדים ואת עדיהם ולאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות במלואה.

תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה
7. 7. סבורים אנו כי דין טענה זו של הנתבעת להידחות משהוכח בפני
נו כי ניתן היה לפקח על עבודתו של התובע.

8. 8. מעדותו של מר ישראל ינקוביץ', מנהל שירות ארצי בנתבעת, עולה כי לנתבעת הייתה אפשרות לפקח בפועל על עבודתו של התובע. מר ינקוביץ' מציין כי בפני
הנתבעת עמדה האפשרות לבדוק את דיסקות הטכגורף במשאיות החברה ובדיקות מעין אלו אף נעשו מדי פעם (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06 שורות 10-12). עוד מציין מר ינקוביץ’ כי הנתבעת שקלה מדי פעם את כמות הקרטונים אשר אסף התובע (עמ' 23 שורות 1-5 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06). מר ינקוביץ’ אף מציין כי הנתבעת קבעה לתובע את מסלול החלוקה תוך שהיה לה מידע מדויק למדי בנוגע למשך הזמן שאמורה להתבצע בו החלוקה (עמ' 24-25 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06).

9. 9. מעיון בתלושי השכר אשר נופקו לתובע עולה כי שכרו של התובע נקבע באורח מדויק למדי על פי מספר שעות, אשר אף הוא אינו תואם מתכונת גלובאלית.

10. 10. על כן סבורים אנו כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על יחסי העבודה בין התובע לנתבעת.

עבודת לילה
11. 11. המבקש לטעון כי עבד שעות נוספות עליו להוכיח כל שעה נוספת שלטענתו ביצע ובגינה הוא זכאי לגמול (דב"ע לב/32-3 מרלן פרוימוביץ - ישראל ודן בר אדון פד"ע ד, 39). סבורים אנו כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי עבד עבודת לילה.

12. 12. בחקירתו נשאל התובע באשר לשעות עבודתו (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 23/03/06 שורות 3-4):
"ש. מתי היית יוצא כל בוקר לאסוף אותם
ת. ארבע וחצי, ארבע ורבע, תלוי באותו יום."

13. 13. התובע לא הביא כל ראיה שהיא המוכיחה כי החל את עבודתו מדי יום בשעה 4:00 בבוקר או לפניה. לאור האמור בחקירתו, נוצר למעשה הרושם כי החל את עבודתו לאחר מכן. בוודאי שלא היה בידי התובע להוכיח כי קם מדי יום בשעה 4:00 או לפניה או להוכיח מתכונת העסקה שכזו.

14. 14. על כן קובעים אנו כי התובע לא הרים את נטל הראיה להוכחת טענתו כי עבד עבודת לילה ואין הוא זכאי לגמול שעות נוספות עבור שעות אלו.

עבודה בימי שישי
15. 15. באשר לעבודה בימי שישי, מקבלים אנו את טענות התובע בחלקן. כפי שניתן להיווכח מדו"ח הפרמיות אשר הציג התובע בפני
בית הדין, עבד הוא ב-97 ימי שישי בסך הכל. טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת ואנו מקבלים אותה כממצא עובדתי.

16. 16. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר לכמות השעות אשר עבד התובע באותם ימי שישי. בעוד שהתובע טוען כי עבד 8 שעות בימי שישי, הנתבעת טוענת כי מדובר בכמות שעות פחותה בהרבה.
17. 17. בחקירתו בפני
נו נשאל מר ינקוביץ’ באשר להיקף העבודה של התובע (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 19/06/06 שורות 5-7):
"ש. בס' 14 "ככל הידוע לי גם כאשר עבד עומסי בימי שישי...." מה הייתה כמות שעות שבועיות
ת. בסביבות 6,7 אולי שמונה ביום, ביום שישי משהו כמו 5 שעות."

18. 18. מכך למדים אנחנו כי בימי שישי בהם התייצב התובע לעבודה, עבד הוא 5 שעות לכל הפחות.

19. 19. התובע מציין כי לא שולם לו שכר עבודה עבור שעות עבודתו ביום שישי וכי עליו לקבל את השכר החוזי המוסכם וכן גמול עבודה בשעות נוספות. מחקירתו של מר ינקוביץ’ עולה כי אכן לתובע לא שולם שכר עבור עבודתו אלא שולמה לו פרמיה עבור העבודה, עבור המשקל ועבור מרחק הנסיעה שעבר (עמ' 23-24):
"ש. אתה יודע אם הוא עבד 5 או 6
ת. עומסי בחלק מהזמן עבד 6 ימים היו ימים שהוא לא עבד ימי שישי, בהתאם לצרכים של אמניר אם הוא היה צריך לעבוד היה עובד. ההסכם שלנו הוא בהתאם לצרכי העבודה אם יש צורך עובדים בימי שישי ואם אין לא, בין אם עבד 1 שעה או יותר בעצם הגעתו לעבודה קיבל סכום של 110 ₪ ובנוסף תגמול עבור פרמיה שמשקפת את התפוקות של העבודה שהן פונקציה של משקל, קלומטרים, כמות פינויים
ש. האם יש הבדל במצב בו הוא עובד בימי שישי או לא מבחינת המשכורת
ת. במידה והוא עבד בימי שישי היה מקבל נוסף לתשלום השכר תוספת של 110 ₪, פלוס פרמיה – שזה פונקציה של משקל, ק"מ, פינויי"

20. 20. הנתבעים מציינים כי התובע קיבל שכר גלובאלי עבור עבודתו ועל כן לא היה הוא זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו ביום שישי. טענה זו אין בידינו לקבל. כפי שניתן להיווכח מתלושי השכר של התובע, שכר היסוד אשר שולם לו השתנה מחודש לחודש, בהתאם לשעות עבודתו. למעלה מכך השכר החוזי "הגלובאלי" החודשי, המופיע בחוזה שנחתם עם התובע שולם לו רק כאשר עבד 208 שעות בחודש.

21. 21. טענות הנתבעת אינן מתיישבות זו עם זו ועם חומר הראיות. מחד טוענת הנתבעת כי לא ניתן היה לפקח על התובע ומכיוון שכך, בין היתר, נקבע בין הצדדים שכר גלובאלי אשר לקח בחשבון עבודה נוספת. אלא שבניגוד לכך בתלושי השכר אשר נופקו לתובע מצוין סכום מדויק של שעות עבודה ובהתאם לסכום זה שולם לתובע שכרו.

22. 22. אם לא יכולה הייתה הנתבעת לפקח על התובע ולשם כך נקבע לו שכר גלובאלי מדוע לא קיבל שכר זה בכל חודש ללא שייכות לכמות השעות שעבד?

23. 23. מנגד התובע לא הרים את נטל הראיה בכדי להוכיח מה הייתה מסגרת עבודתו, כמה שעות עבד מדי יום ומדי שבוע.

24. 24. אלא שכפי שניתן להיווכח מתלושי שכרו של התובע, ברובם המכריע של חודשי העבודה עבד הוא בהיקף הגדול מהיקף משרה מלאה. מכיוון שכך, ולאור העובדה כי הנתבעת הודתה כי לתובע לא שולם שכר עבור יום שישי סבורים אנו כי שומה עליה לשלם את שכרו עבור עבודה זו.

25. 25. התוצאה הינה כי הנתבעת תשלם לתובע שכר עבור עבודתו ב-97 ימי שישי, כאשר היקף העבודה מחושב לפי 5 שעות עבודה. עבור שעות אלו ישולם לתובע גמול שעות נוספות בהתאם לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה. לתובע שולמו 19.9 ₪ לשעת עבודה, סכום זה במכפלת חמש שעות העבודה ביום שישי ובתוספת גמול השעות הנוספות עבור 97 ימי שישי מביא לסך כולל של 13,512 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 12/07/03.

דמי חגים
26. 26. טענה זו של התובע נזנחה בסיכומיו של התובע ועל כן אין אנו נזקקים לה. למעלה מן הצורך נציין כי לאחר ששמענו את עדותו של התובע סבורים אנו כי טענה זו לא היה לה על מה שתסתמך.

התביעה שכנגד
27. 27. בתביעה שכנגד טוענת הנתבעת לשורה של מעשי תרמית אשר ביצע התובע. הנתבעת טוענת כי התובע דיווח דיווחים שיקריים באשר לתוכניות השירות אשר ביצע. בנוסף על כך הנתבעת מציינת כי התובע הרטיב את הקרטונים אשר אסף עבורה ובכך עיוות את נתוני המשקל. בעקבות זאת, שולמה לתובע פרמיה הגבוהה מהפרמיה אשר הייתה אמורה להיות משולמת לו בפועל. לבסוף טוענת הנתבעת כי התובע נתן שירותי איסוף ללקוחה לשעבר של הנתבעת. על כן, שולמה לו פרמיה גבוהה יותר, בעוד שהנתבעת לא קיבלה כל תמורה עבור קרטונים אלו ומבלי שהתובע קיבל הוראה לעשות כן.

28. 28. הנתבע מכחיש את טענות התובעת ומציין כי מעולם לא רימה את התובעת וכי מדובר בטענות שווא.

הכרעה
29. 29. סבורים אנו כי אין בטענות המועלות בתביעה שכנגד ממש. טענות הנתבעת בתביעה שכנגד הועלו כלאחר יד וללא כל פירוט ראוי.

30. 30. באשר לטענה הנוגעת לדיווחים המוטעים לא הובאה כל ראיה שהיא ממנה ניתן ללמוד כי יש ממש בטענות אלו. באשר לדיווחים השקריים לכאורה, מלבד טענות בעלמא בתצהירו של מר ינקוביץ’ אין ולו בדל של ראיה התומך בטענה זו. בוודאי שאין בטענה זו כדי לבסס נזק בסך 9,000 ₪.

31. 31. באשר להרטבת הקרטונים, מר ינקוביץ’ מפנה בתצהירו לדו"ח שקילה לחודשים אפריל-מאי 2003. מדוחות אלו ניתן ללמוד כי בחלק מהימים בחודשים אלו הקרטונים אשר אסף התובע היו לחים יותר מן הממוצע. אלא שהנתבעת מפנה לדו"ח שקילה הנוגע לתקופה מסוימת מבלי להביא כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי אכן מדובר בחריגה מהנורמה. הנתבעת לא ציינה מה היה אחוז הלחות בקרטונים אשר נאספו על ידי נהגים אחרים, האם מדובר בתקופה גשומה אם לאו ועד כמה תיתכנה סטיות שכאלו כדבר שבשגרה.

32. 32. למעלה מכך, הנתבעת איננה מציינת האם הסכום הנתבע בגין הרטבת הקרטונים, לכאורה, מחושב לכל תקופת עבודתו או לתקופה קצרה מזו. הנתבעת אף איננה מציינת כיצד חישבה סכום זה ועל מה התבססה.

33. 33. גם באשר לשירות אשר ניתן ללקוחה לשעבר של הנתבעת אין אני סבורה כי יש ממש בטענות הנתבעת. הנתבעת לא הביאה כל ראיה ישירה אשר ממנה ניתן ללמוד כי יש ממש בטענותיה. הנתבעת אומנם צירפה הסכם שירות עם אותה לקוחה, אלא שמהסכם זה לא ניתן ללמוד דבר מלבד העובדה כי בשנת 1998, נחתם הסכם שירות בין הנתבעת ובינה - הא ותו לא.

34. 34. כאמור, טענות אלו הועלו מן השפה ולחוץ מבלי להביא כל ראיה שהיא המוכיחה כי התובע גרם לנתבעת נזק ומה שיעורו של אותו נזק. מר ינקוביץ', אשר העיד מטעם הנתבעת, לא היה מנהלו הישיר של התובע ולא היה ביכולתו למסור מידע מידיעה אישית באשר להתנהלות התובע. הנתבעת לא זימנה לעדות את מנהליו הישירים של התובע ולא הביאה כל ראיה אחרת אשר יש בה כדי לתמוך בטענות חמורות כל כך. הרושם שנוצר בפני
נו כי הנתבעת לא היססה מלהאשים את התובע בהאשמות משמעתיות חמורות למדי וזאת ללא ביסוס ראייתי הולם.

35. 35. התוצאה הינה כי דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.

סיכומו של דבר
36. 36. התביעה הראשית מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 25 לעיל. התביעה שכנגד נדחית במלואה.

37. 37. הנתבעת תישא בשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובהוצאות התובע בסך 1,000 ₪. הוצאות אלו לוקחות בחשבון את ההוצאות אשר נפסקו לחובת התובע ביום 22/03/06 כן את התנהלות התובע כפי שניתן לה ביטוי בהחלטה מיום 03/08/06 ובאיחור בהגשת סיכומי התשובה מטעמו.

ניתן היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (01 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.


__________________ __________________ ___________________
נ.צ. (מ) מר יעקב פרסול אריאלה גילצר-כץ
, אב"ד נ.צ. (ע) גב' יהודית לנדאו








דמ בית דין אזורי לעבודה 8302/04 עומסי יזהר משולם נ' חברת אמניר נייר (פורסם ב-ֽ 01/07/2007)