פסקי דין על מחאמיד מחמוד | פסקי דין על אלון בר בניין ופיתוח | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

4188/06 א     22/08/2007




א 4188/06 מחאמיד מחמוד נ' אלון בר בניין ופיתוח, שומרה חברה לביטוח בע"מ




1


בתי המשפט

בית משפט השלום חדרה
א 004188/06


בפני
:
כב' השופט חננאל שרעבי

תאריך:
22/08/2007


בעניין:
מחאמיד מחמוד
ת.ז. 031547722




התובע

נ ג ד


1. אלון בר בניין ופיתוח

2. שומרה חברה לביטוח בע"מ





הנתבעות

נוכחים:
ב"כ התובע: עו"ד מוחמד לוטפי

ב"כ הנתבעות: עו"ד חזי כהן


פסק - דין

1. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן

פסק דין
בתובענה זו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ובלבד שבמסגרת זאת יהיה רשאי ביהמ"ש גם לדחות את התביעה.
כן הוסכם בין הצדדים כי פסק הדין יהיה מנומק, וסכום הפיצוי לא יעלה על סכום כולל של 100,000 ₪ .
אישרתי הסכמה זו של ב"כ הצדדים, ובהתאם לכך הוגשו לי סיכומים בכתב.
היות והצדדים ביקשו כי אנמק את פסק הדין אעשה כן, אולם נימוקיי יהיו קצרים לנוכח אופי ההליך.

2. התובע, יליד שנת 1978, עבד ביום התאונה שתפורט להלן אצל הנתבע 1 שהינו על פי הנטען קבלן בנין (להלן: "הנתבע").
הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה לביטוח בע"מ, והיא ביטחה את הנתבע בפוליסה המכסה חבות מעבידים.

3. התובע מתאר את התאונה נשוא התובענה, בסעיף 5 לכתב התביעה כדלקמן:
"ביום 14.10.04 ו/או בסמוך לכך ארעה תאונת עבודה עת עבד התובע אצל הנתבע, ובמהלך עבודתו של התובע בסביבה מלאת מכשולים ובמיוחד גושי בטון יצוקים ואחרים, ועת התובע נשא בידיו דליי בטון, ותוך כדי הליכתו בסביבת עבודה מלאת המכשולים ושאריות בטון ובנייה כאמור, רגלו הימנית של התובע נתקלה בגוש בטון קשה שלא הוסר מבעוד מועד, ועקב כך התובע מעד ונפל על קרסול ימין, וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בקרסול ימין".

4. בסעיף 2 לסיכומיו מתאר התובע את התאונה כך:
"כמתואר בכתב התביעה, ביום 14.10.04, בשעה 14:00 לערך, נפגע התובע ברגלו הימנית לאחר שתוך כדי עבודתו אצל הנתבע ביציקת בטון בסביבת עבודה מלאת מכשולים, ובמיוחד גושי בטון גדולים ויבשים בנוסף לעוד שאריות בטון ובניה, רגלו הימנית של התובע נתקלה באחד מגושי הבטון היבשים שלא הוסר מבעוד מועד ושהיה בערך בקוטר של 30-35 ס"מ וגובה של עד 10 ס"מ, ועקב כך התובע שאותה עת נשא בשתי ידיו דליי בטון רך, סובב את הרגל, מעד ונפל על כל כובד משקלו על רגל ימין שלו וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בקרסול ימין".

5. התובע צירף לכתב תביעתו ולסיכומיו טופס 250, שם תוארה התאונה כדלקמן:
"נתקל בזיז בטון ברצפה וסובב את רגלו" .

6. בתעודת חדר המיון של מרכז רפואי העמק בעפולה, לשם פנה התובע למחרת יום התאונה, נרשמה תלונתו כדלקמן:
"לדבריו אתמול בזמן עבודתו נחבל בקרסול ימין".

7. בתעודה ראשונית ראשונה לנפגעי עבודה מיום 18.10.04, שצורפה לכתב התביעה ולסיכומיו של התובע, תוארה התאונה כך:
"סיבוב רגל בזמן עבודה".

8. בטופס הודעה על פגיעה בעבודה, עליה חתם התובע ביום 24.10.04 (צורפה לסיכומי התובע כנספח ג'), תיאר התובע את התאונה כך:
"בזמן הפגיעה עבדתי בטפסנות ובטונים, אז הלכתי עם שני דליים בטון ונתקלתי בזיז גוש בטון ברצפה וסובב לי את הרגל".

9. ייאמר גם כי התובע ציין בסיכומיו כי התאונה ארעה תוך כדי עבודה לחוצה מאוד ולקראת סיום יום העבודה. על כן, התובע המשיך לעבוד וסיים את יום העבודה לאחר התאונה הנטענת, ופנה רק למחרת היום לחדר המיון במרכז רפואי העמק (סעיפים 2, 3 לסיכומים).

10. לנוכח כל הנ"ל טוענת הנתבעת בכתב הגנה ובסיכומיה כי התובע לא מעד ו/או לא נפל במועד האירוע הנטען, וכי לא הוכיח את נסיבות התאונה הנטענות.

בנדון טוענת הנתבעת כדלקמן:
א. בעוד שבכתב התביעה טוען התובע כי נתקל בגוש בטון מעד ונפל, הרי בחדר המיון לא איזכר את גוש הבטון, ובתעודה הרפואית הראשונה לנפגעי עבודה מדובר על חבלה סיבובית בלבד, ללא הזכרת התקלות ונפילה.

ב. התובע בכתב התביעה כלל לא תיאר את מימדי גוש הבטון, ועשה כן רק בסיכומיו.

ג. התובע אף לא צירף צילום של מקום אירוע התאונה על מנת שנתרשם מזירת התאונה הנטענת, שכן נגדה טוען התובע טענות לענין בטיחות סביבת העבודה.

דיון והכרעה בשאלת הוכחת התובע את נסיבות התאונה, ושאלת האחריות.

11. בחנתי היטב את טענות התובע לעומת טענות הנתבעים מנגד, ונותר בי ספק בשאלה האם התובע הרים את נטל הראיה והשכנוע המוטל עליו להוכחת נסיבות התאונה.

12. יש חשיבות רבה לגירסה הראשונית של הנפגע בתאונה, אותה מוסר ברגיל לרופא במוסד הרפואי שטיפל בו לראשונה לאחר התאונה.
על חשיבות עובדה זו המשליכה על מהימנות הגירסה עמדתי בהרחבה בפסק דיני מיום 14.9.06 (פורסם במאגר המשפטי של נבו) בת.א. (שלום חדרה) 2132/05 תורג'מן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'.

13. במקרה הנדון התובע לא הזכיר בחדר המיון את עובדת ההיתקלות בגוש בטון (ראה סעיף 6 לעיל), וגם לא הזכיר זאת בפני
רופאו בקופ"ח ביום 18.10.04 (ראה סעיף 7 לעיל).

14. מאידך ומנגד יש את טופס 250 מיום 14.10.06, יום התאונה, בו לכאורה נרשם תיאור התאונה מפי התובע ובו כן מוזכרת עובדת ההיתקלות בזיז בטון (לא "גוש בטון"). גם בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה מוזכרת עובדה זו (ראה סעיף 8 לעיל).

15. לו רק אלו היו הנתונים, יתכן והספק היה נפתר לטובתו של התובע, ברם, מצטרפות לכך שתי עובדות נוספות שמגבירות את הספק, האם בכלל האירוע אירע בזירת התאונה, כדלקמן:
א. המשך העבודה לאחר התאונה ולא הפסקה מיידית, על אף שלכאורה מדובר בפגיעה שאינה קלה.
ב. פניה לחדר מיון רק למחרת יום התאונה בשעה 11:16 בבוקר ולא בערבו של יום התאונה.

16. לא זאת אף זאת – תמוה מדוע לא צורפה תמונה של זירת התאונה, ואף תמוה מדוע בכתב התביעה לא תואר גוש הבטון בצורה מפורטת אלא בצורה סתמית, כשתיאור גוש הבטון נעשה רק בסיכומי התובע.

17. לנוכח כל הנ"ל נותר בי ספק האם התאונה אירעה בנסיבות הנטענות בכתב התביעה. ספק זה גורם למאזני ההסתברות להיות שקולים, באופן שמחייב את דחיית התביעה, כיון שנטל הראיה והשכנוע להוכחת נסיבות התאונה הנטענת, מוטל על כתפי התובע.
(כאן המקום לציין כי חתימת המעביד על טופס 250 איננה מהווה הודאת בעל דין, כפי שסבר התובע בטעות בסיכומיו, אלא בטופס זה מעלים על הכתב בלבד את תיאור התאונה, כפי שנמסר מפי התובע, ולא מעבר לכך).

18. על אף שבכך הייתי יכול לסיים את פסק הדין אמשיך ואבחן את סוגיית האחריות כאילו הוכיח לי התובע את נסיבות התאונה הנטענות.

19. התובע טוען כי מעבידו, הנתבע, התרשל, ואף ביצע כלפיו את עוולת הפרת חובה חקוקה, בכך שלא סיפק לו מקום עבודה בטוח.
מן העבר השני טוענים הנתבעים כי המצאותן של שאריות בטון מהווה סיכון רגיל לאתר בניה, במיוחד כשעובדים עם בטון, ולכן לא קמה אחריות בנזיקין של הנתבע.
לחילופין, לפתחו של התובע רובצת רשלנות תורמת בשיעור 100%.

20. דעתי בנדון כדעתם של הנתבעים בטענתם העיקרית.
אתר בניה מטבעו נושא בחובו שאריות בטון העלולים להיווצר בכל עת, במיוחד במקרה דוגמת המקרה דנן, בו התובע בעצמו מעיד כי בזמן אירוע התאונה נשא שני דליי בטון היינו - יתכן ושאריות הבטון נוצרו גם על ידי התובע עצמו במהלך עבודתו.
זאת ועוד, התובע בעצמו הגדיר את שארית הבטון בה נתקל, לא כ"גוש בטון", אלא כ"זיז בטון", (ראה סעיף 5 לעיל). להווה ידוע כי זיז בטון היא שארית קטנה של בטון (קטנה יותר מ"גוש בטון"), שסביר כי תימצא באתר בניה ההולך ונבנה.
לשון אחרת - המצאותו של זיז בטון באתר בניה לא הופכת את סביבת העבודה לבלתי בטוחה ו/או לא גורמת לסיכון בלתי סביר.
משכך – בעצם המצאותו של זיז בטון במקרה דנן, לא הפר הנתבע חובה חקוקה כלפי התובע, ואף לא ביצע כלפיו את עוולת הרשלנות.
בנדון, האמור בסעיפים 2 – 3 לסיכומי הנתבעים, על האסמכתאות שבהם, מקובל עליי.

21. משכך, דין התביעה להידחות גם בהעדר אחריות.

22. משאלה מסקנותיי - לא מצאתי לנכון לבחון את שאלת הנזק.

23. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה, ולנוכח ההסכמה להליך זה, איני עושה צו להוצאות ואף פוטר מיתרת אגרה (שכן התקיימה בתיק זה ישיבת קדם משפט אחת בלבד).



24. המזכירות תשלח עותק

פסק דין
זה בדואר רשום עם אישורי מסירה למשרדי ב"כ הצדדים.



ניתנה היום ח' באלול, תשס"ז (22 באוגוסט 2007) בהעדר.

חננאל שרעבי
, שופט


ויקי ב.








א בית משפט שלום 4188/06 מחאמיד מחמוד נ' אלון בר בניין ופיתוח, שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/08/2007)