פסקי דין על איצ'יציסי יהושוע | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי - סניף באר שבע

1014/00 בל     13/06/2002




בל 1014/00 איצ'יציסי יהושוע נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר שבע




בעניין:

1



בתי המשפט


בית-הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר - ש ב ע


בל 001014/00

בפני
:
כבוד השופט אילן סופר
נציג ציבור: גב' אסתר בכר


13/06/02




בעניין
:
איצ'יציסי יהושע



ע"י ב"כ
עו"ד ירון שחר

ה ת ו ב ע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי-סניף באר שבע



ע"י ב"כ
עו"ד פסה מרקוביץ

ה נ ת ב ע


פסק דין

1.
התובע הגיש
תביעה כנגד
הנתבע עקב דחיית
תביעתו לתשלום דמי פגיעה בשל ירידה בשמיעה.

2.
התובע עובד כקבלן לעבודות בנין ונגרות
מאז
1964.

3.
במסגרת עבודתו,
התובע הרכיב משקופים, דלתות וארונות מטבח.

4.
במהלך עבודתו משתמש
התובע
באקדח מסמרים,
משור יד חשמלי עגול,
מקדחה,
מברגה, פטישון.

5.
בממוצע
התובע מרכיב כ
20 משקופים ביום
המצריכים
6 יריות
לכל משקוף.

6.
במהלך
1992
עבד התובע
בקרני שומרון בהרכבת משקופים
כאשר הרכיב כ 100 משקופים
ביום אחד.

7.
לאחר
אותו יום החל
להרגיש זמזומים
באוזניים. הוא טופל בקופת-חולים
והמשיך לעבוד
כרגיל.

8.
ב
5/98 חזרו הצפצופים מהם סבל
והתובע החל גם לסבול מכאבי ראש.

9.
עד שנת 1993
עבד התובע כ 10 שעות ביום, ומ 1993 צמצם את שעות עבודתו ל 6-7
שעות ביום.

10.
התובע עבד
ועובד עם המכשירים
שפורטו לעיל
כשעתיים ביום עם כל אחד מהם.

11.
בתאריך
24.4.01,
מינה בית-הדין את דר' יורם גורביץ, כמומחה
רפואי מטעם ביה"ד אשר
התבקש
לענות
על השאלות הבאות:

"13.1
האם הירידה בשמיעת התובע נבעה
מהרעש אליו
נחשף במקום
עבודתו או שמא מדובר בתחלואה טבעית?
13.2
האם
הירידה בשמיעת התובע
הינה מחלת מקצוע ?
13.3
האם חשיפתו של התובע
לרעש הובילה
לסדרה של פגיעות זעירות החוזרות ונשנות, שכל
אחת מהן תרמה נזק משלה?
13.4
המומחה יתייחס לחוות הדעת של מומחים
המצויים בתיק."

12.
בתאריך 19.8.01, כתב דר'
גורביץ,
כי בשל חוסר
מהימנות
בבדיקות
השמיעה שהועברו
אליו,
על התובע לבצע
בדיקה אודיומטרית מדוייקת .
בשל הבעייתיות
בבדיקות השמיעה,
מצא דר'
גורביץ,
כי אינו מסכים לחוות
דעתו של דר' ברנר (מטעם התובע) והוא הסכים עם חוות דעתו של דר' ברמה (מטעם הנתבע).

13.
התובע ביצע בדיקות
שמיעה בבית החולים הדסה עין כרם בתאריך
4.12.01.

14.
בעקבות
כך, מסר דר' גורביץ
ביום
23.12.00 כדלקמן:

"ממצאי בדיקה
זו הינם כדלהלן:

- ליקוי
עיצבי בחומרה
של כ-
50
דציבל
בכל תדירויות
הדיבור שבין 2000-
250 הרץ.
- ליקוי
עיצבי כמעט מקסימלי בתדירויות שמעל
תדרים אלו, קרי,
3000-6000 הרץ.

ממצאים אלו,
של ליקוי כה רב בתדירויות הדיבור
אינו יכול לנבוע
מחשיפה לרעש
גם לא
אחרי שנים רבות.
רעש
אינו
פוגע בתדירויות
250-500 הרץ ונדיר בתדירות
1000 הרץ.

לפיכך -
אין לראות בליקוי השמיעה
ובטינטון
המלווה כנובעים
מחשיפה לרעש.

מדובר בתחלואה אינדיבידואלית. "

15.
לבקשת התובע הועברה
למומחה ביום
18.2.01,
שאלת
ההבהרה
הבאה:

"האם נכון,
כי ידועים
מחקרים המוכיחים, כי עבודה בעצמת רעש גדולה
במיוחד במשך
שנים רבות עלולה
לגרום במקרים
מסויימים ( אם כי לא רבים) לפגיעה
עצבית
בחומרה של
כ 50 דצ"ב בשמיעה וגם
בתדירויות הדיבור שבין 2000-250 הרץ ולליקוי עצבי כמעט מקסימלי
בתדירויות שמעל
תדרים אלה
קרי 6000-3000 הרץ? (על פי ממצאי הבדיקות שנערכו לתובע)".

16.
בתאריך
7.3.02,
ענה דר'
גורביץ
לשאלת ההבהרה כדלקמן:

"הרגשתי צורך
בהקדמה - וסליחה עמכם:
מדע הרפואה הינו
מדע
סטטיסטי. לא מדע מדוייק.
שאלה כגון: "האם לא יתכן
אף פעם"? תמיד
תעננה: "יתכן"
. כי ברפואה
(ובאהבה
-
אמרו
הצרפתים)
הכול יתכן.
המומחה צריך
להכיר את העקומות הסטטיסטיות ולדעת
מה מאד שכיח
ומה
מאוד נדיר.
מה חשוב
ומה תפל.
כל המחקרים הינם
סטטיסטיים.
פה ושם יש
אנקדוטות והן
תופעה בסיפרות במתכונת "
case report
" אם הן
תהיינה
מעניינות
את כלל הציבור.
ועתה לשאלה :

תדירויות
הדיבור
500-250 הרץ לא תפגענה
מרעש
אלא רק באופן
תאורטי אחרי
40 שנה
ויותר שנות
חשיפה
כשהתדירויות
הגבוהות
6000-4000 תפגענה קשות -
כלומר לפחות
80 דציבל, ואחריהן תפגענה
תדירויות הדיבור הבינוניות 2000-3000 לפחות עד 60 דציבל. או אז תתכן חריגה
גם לתחום נמוך יותר של התדירויות. וגם אז הליקוי עקב
רעש לא יהיה
מזוהה
ככזה
כי לאחר
40 שנות
עבודה, החולה הינו בן
60 או יותר ואז כבר
קיים תהליך ליקוי השמיעה
מחמת גיל באותם תדרים - ולא ניתן
לדעת
האם
10 דציבלים מכלל ה - 30
הלקויים (לדוגמא) שייכים לגיל
או לנזקי רעש. ככלל: תדרים
אלו מוגנים
מנזקי רעש.
אין כל מאמרים
הסותרים דברים אלו, אלא
יש מאות מאמרים התומכים
בצורת הופעת
הליקוי מחשיפה לרעש, ובאי הפגעות התדרים הנמוכים מאוד.
תדירות
1000 הרץ תיפגע באופן נדיר
ביותר במידה
קיצונית
של 40 שנות
חשיפה, רצופות,
ללא הגנת אוזניים
כלל, ובעוצמה
קבועה של רעש
של
120 דציבל. זו עוצמה
של צפירת מכונית!!! איש לא יכול
לעבוד בתנאים
כאלה שעה אחת, שלא לדבר
על 40 שנה.
2000 הרץ יכולים להפגע
אחרי 40 שנה
רצופות של חשיפה
לרעש מזיק נמוך מ 120 ומעל
85 .
6000-3000 יכולים להפגע
גם עד 80 דציבל.

מצ"ב גרף מוכר וידוע
שעל-פיו חונכו דורות רבים של רופאים. הוא
מדבר בעד עצמו."

17.
הכרעה

בתיק זה, מצא המומחה, שמונה
מטעם ביה"ד, בבואו להכין את חוות
דעתו, כי בדיקות השמיעה של
התובע מבלבלות
ובלתי מהימנות,
כפי שצויין
בחוות דעתו מיום 19.8.01 "בחלק
מוצג ליקוי שמיע מסוג הולכתי,
בחלקו עצבי, בחלקו אין
התאמה
פנימית
בחלקיהן השונים".

כך למשל בבדיקת השמיעה מיום
5.8.99 של בית חולים
פן א.ג.מ. נרשם :

"אגרבציה ברורה:
1. סף
srt

באותה רמה
כמו סף הדיסקרימנציה.
2. דיסקרימנציה טובה מאד ברמה של סף

ptr

?!?!
הומלצו בדיקה חוזרת".

(סימני השאלה במקור).

בבדיקת השמיעה
מיום
26.8.99 שבוצעה בבית חולים סורוקה נאמר:
"עדיין
אין התאמה
בין

p.t

ו-
s.r.t

(כמו
בשתי בדיקות קודמות).
דיסק: טובה בעוצמת סף לפי
p.t

- הכיצד???" (גם כאן
סימני השאלה והקריאה במקור
).

18.
בדיקות השמיעה
האלו לא היו
בפני
המומחה
מטעם התובע,
דר' ברנר , אולם ברור, כי
הבעייתיות בבדיקות השמיעה של התובע לא נולדה רק
בחודש אוגוסט 99'
אלא עוד לפני
כן כפי שמצויין בבדיקה
של
בי"ח סורוקה
מיום 26.8.99, כי התעוררה בשתי בדיקות קודמות .

19.
בנסיבות אלו, ברורה
דרישתו של המומחה לקבל
בדיקת שמיעה
מדוייקת
ועל רקע
זה ברורה מסקנתו מדוע אינו יכול לקבל
את חוות דעתו
של דר' ברנר,
שגם אם התבסס
על בדיקת שמיעה
אחת מיום
21.6.99, שעל פרשנותה חלוקים דר'
ברנר ודר' ברמה,
עדיין לא היו
בפני
ו בדיקות שמיעה מאוחרות יותר.

20.

לאחר קבלת בדיקת
השמיעה מיום
4.12.01, מצא המומחה,
כי ליקוי
בכל תדירויות הדיבור, כפי
שנמצא אצל התובע, אינו יכול לנבוע
מחשיפה לרעש , גם לא אחרי שנים רבות.
בתשובה לשאלת ההבהרה
הסביר המומחה,
כי
תדירות של
1000
הרץ
תפגע
כמו אצל התובע,
רק אם
היתה חשיפה
רצופה
במשך
40 שנה לרעש
בעוצמה קבועה
ש ל 120 דציבל. המומחה מציין,
כי איש אינו יכול
לעבוד כך
במשך שעה אחת,
שלא לדבר
40 שנה.
בענייננו, יש לזכור,
שהרעש אליו
נחשף התובע
הוא רעש של יריות אקדח מסמרים, שהוא
אמנם רעש
מזיק
אבל הוא אינו
מתמשך
וודאי לא ברציפות על פני שעה (עוצמת הרעש היא בשעור 117 דציבל).
בסעיף 10 לפסק הדין אשר מבטא
את העובדות
המוסכמות צויין, כי
התובע עבד
עם
המכשירים כשעתיים
ביום עם כל
אחד מהם.
מדובר במכשירים כ- משור יד חשמלי עגול,
מקדחה חשמלית ומקדח עץ, שעוצמת הרעש
שלהם הוא בין
92 דציבל
ל 102 דציבל.
באותו אופן הסביר
דר' גורביץ, לגבי
פגיעה בתדירויות דיבור
של 2000 הרץ, כאשר שם
נדרשת עבודה במשך
40 שנים רצופות
עם חשיפה לרעש
מזיק בשעור
שבין
85 דציבל ל 120 דציבל, כדי שתחשב כנובעת מתנאי העבודה.

21.
אין ספק, שגם
גילו של התובע
מוסיף
גם למסקנה - הוא
כבר למעלה מ 60 ולכן גם קיים
כבר תהליך
תחלואתי טבעי.
אולם בכל מקרה,
כפי
שציין דר'
גורביץ, נתוניו של התובע אינם נכנסים
לתוך אותם מקרים
נדירים, שבהם פגיעה
בתדירויות הדיבור, כמו
אצלו, יכולה להחשב
כתוצאה
מחשיפה לרעש.
אין מדובר בגדר
האפשרות או
ההיתכנות כפי שמציג זאת התובע בסיכומיו, כאמור לנוכח
העדר
בסיס
עובדתי
לקיום
החריג.

22.
על פי הפסיקה, בית הדין מייחד
משקל מיוחד
לחוות דעת שמוגש על ידי
מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם
אחד הצדדים.
ראה:

דב"ע תשן/48-0 המוסד
נ' עמירם
פיאלקוב, פד"ע
321.

23.
בית הדין יסמוך
את ידו על חוות דעת
המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,
אלא אם
קיימת
הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן
לעשות כן.
ראה
:

דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק
פרבר, (לא פורסם).

24.
בית הדין
נוהג לייחס משקל רב
לחוות הדעת
של
מומחה
מטעם בית
הדין וזאת
מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה
מטעם בית הדין
גדולה יותר
ומובטחת
במידה מירבית
מעצם העובדה,
שאין הוא מעיד
לבקשת צד ואין הוא מקבל
שכרו מידי
בעלי
הדין.
ראה:


דב"ע
411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום
2.11.99.

25.
בנסיבות אלו, לא
מצאנו
מקום
לחרוג
מקביעתו
של המומחה, אשר
מונה ע"י ביה"ד,
ועל כן, אנו מורים על
דחיית
התביעה
ללא צו להוצאות.


ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ב (13
ביוני 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


_______________
נ.צ. - גב' אסתר בכר
_____________
אילן סופר
- שופט







בל בית דין אזורי לעבודה 1014/00 איצ'יציסי יהושוע נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר שבע (פורסם ב-ֽ 13/06/2002)