פסקי דין על צבי יהודה לוין

8043/02 בש     28/11/2002




בש 8043/02 מדינת ישראל נ' צבי יהודה לוין




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בש 008043/02


לפני:
כב' השופטת בלהה כהנא


28/11/02



בעניין:
מדינת ישראל





המבקשת


נ ג ד



צבי יהודה לוין





המשיב

החלטה


בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום הליכים המשפטיים כנגדו.

1.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסגת גבול, הזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 24.11.02 נכנסו הנאשם ועוד שני קטינים למפעל הנעלים של מוחמד סהאר אבו אלמנעם בחברון, שלא כדין ובכוונה להקניט או לעבור עבירה.

המשיב והקטינים הכו בקירות החנות באמצעות מוטות ברזל ויצרו בקיר חור בקוטר 80 ס"מ.

לאחר שהמשיב נעצר הוא התנגד בכוח תוך שהוא קורא לאנשים שמסביב למנוע את נסיעתו לתחנת משטרה.

2.
המבקשת טוענת שהעבירות בוצעו על רקע אידיאולוגי ומשכך, קיים חשש כבד לביטחון הציבור וזאת תוך שימת דגש למקום ביצוע העבירה - העיר חברון.

מסוכנות המשיב מתחזקת לאור העובדה שתלויים כנגדו שלושה תיקים אשר ההליכים בשניים מהם הותלו בשל אי התייצבות לדיון.

עובדה זו, לטענתה,
מקימה עילת מעצר, גם בשל החשש להימלטות מאימת הדין.


עילת מעצר נוספת, היא החשש לשיבוש מהלכי משפט בשל סירובו של המשיב לתן ט.א ולהצטלם.


3.

קיומן של ראיות לכאורה


על פי עדות קצין אח"ק מרחב שלמה, שלמה אפרתי, במהלך סיור בחברון עם אחרים, נופפו לעברם אזרחים פלשתינים, הם עצרו לידם ואלו טענו שמתנחלים הורסים להם את המבנה של חנות הנעלים שנפרצה כבר יומיים קודם לכן.

הוא הגיע למקום וראה את המשיב ולידו קטין, שניהם אוחזים בברזלים ונותנים מכות בקיר, הקטין טען שהמשיב אמר לו לשבור את הקיר.


השוטר יעקב חיון מתאר בדוח הפעולה שפלשתינים סימנו להם שהם מבקשים לדבר אתם, הם ניגשו אליהם ואז שמעו דפיקות חזקות, שלמה אפרתי הלך לכוון מפעל הנעליים משם נשמעו הדפיקות, הוא הלך אחריו ושמע אותו צועק "מה אתה עושה", הוא נכנס פנימה וראה את הקטין עומד ליד אפרתי ובסמוך עוד קטין והמשיב.
אפרתי אמר לו שראה את המשיב והקטין שוברים את הקיר.


הקטין, נתנאל רוזן, מסר בעדותו שהוא הגיע למקום וראה את המשיב מכה במוט ברזל על הקיר, הוא עצמו, כך בעדותו, לא הכה על הקיר.


המשיב טוען שכל שעשה היה ניסיון למנוע מאחרים לפגוע במבנה. טענה, שאיננה מתיישבת עם הראיות כפי שהובאו לעיל.


ב"כ המשיב טען ארוכות בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, אלא שאיני סבורה שיש בטענות שנטענו להפחית ממשקלן של העדויות המצויות בתיק ותוארו לעיל, ב"כ המשיב טוען כדוגמא, שמר חיון שמע את אפרתי צועק "למה אתה שובר את הקיר" והוא ראה לידו את רוזן, ברם הוא מתעלם מהמשך דבריו של חיון שאומר שאפרתי סיפר לו, בזמן אמת, שהמשיב והקטין יחד שברו את הקיר.


סבורה אני שדי במה שהובא לעיל כדי לקבוע שיש ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום.




4.

התיקים הנוספים

4.1
ת.פ. 535/99 - בכתב אישום זה נטען שב- 8.10.98 בהיותו במערת המכפלה התנהג המשיב באופן העלול להביא להפרת שלום הציבור בכך שהוא רץ לתוך מערת המכפלה מבלי להיבדק וצעק "יחי ברוך גולדשטיין".

כשניסתה שוטרת לחייבו לעבור בדיקה, דחף אותה וכן דחף שוטרת אחרת שהגיעה לעזרת הראשונה.

בתיק זה המשיב לא אותר והותלו ההליכים כנגדו.

4.2
ת.פ. 14890/01 - בכתב אישום זה נטען שביום 9.6.00 בסמוך לשער קטנין בסמוך להר הבית הוציא המשיב ספר תורה והתכוון להתפלל, שוטר ביקש ממנו להפסיק כיוון שהוא עלול להביא להפרת שלום הציבור והוא סירב משעצר אותו השוטר הוא צעק לעברו שהוא לא מוכן להיעצר על ידי גוי (השוטר היה ערבי).

גם בתיק זה המשיב לא אותר, והתיק הותלה.

4.3
ת.פ 3830/02 - בכתב האישום נטען שביום 4.10.01, בחול המועד סוכות, המשיב עם אחרים חלפו על פני ה"כותל הקטן", המשטרה החליטה שלא לאפשר להם מעבר ליד שער המג'לס מחשש לעימותים ואולם המשיב עם האחרים לא שעו לדברי המשטרה, נסו לדחוף את השוטרים, הנאשמים ואותו תיק נלקחו לרכב משטרתי, אך סרבו לעלות, צעקו השתוללו וקראו קריאות גנאי לעבר השוטרים.

5.
הקו המשותף לכל האישומים הוא ביצוע עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העבירות בוצעו, כמתואר לעיל, על רקע אידיאולוגי, זולת נשוא ת.פ 353/99 שלא ברור לגמרי על רקע מה נעשתה.

6.
על יסוד המתואר לעיל, טוען ב"כ המבקשת שהמשיב מסוכן לציבור ויש לעצרו עד תום ההליכים כנגדו.



ב"כ המשיב טוען שניתן בנקל לבחון שהמשיב "איננו ככל האדם" ושביהמ"ש ודאי התרשם מכך במהלך הדיונים, המדובר בעבירות קלות שנראה שהמשיב נגרר אליהן ושאין בהן להצביע על מסוכנות.

דעתי היא שהמשיב מסוכן ואולם במקומות מסוימים ברורים ומוגדרים, איני סבורה שנשקפת ממנו סכנה לביטחון הציבור - באופן כללי.

7.
באשר לעילת המעצר של חשש להימלטות מהדין.

לאחד הדיונים אכן זומן המשיב כדין אך לא התייצב, לאחרים אין אישורי מסירה כדין. אמו של המשיב העידה שבעבר המשיב לא גר בבית, הוא למד בישיבה בקצרין ולא שמר על קשר רצוף עם הבית ולפיכך הם סרבו לקבל כתבי בית דין בעבורו.

אמו העידה עוד, שהמצב כיום שונה, המשיב חזר להתגורר בבית והיא ובעלה נכונים לשמש כתובת למסירת כתבי בית דין, להתחייב להודיע למשיב על זימונים לדיונם ולחתום ערבויות מתאימות לשם כך.

בנסיבות אלו, חשש ההימלטות, קיים אולי, אך ניתן לאיינו בערבויות מתאימות של הוריו.

8.
באשר לעילת המעצר של שיבושי מהלכי משפט עקב סירוב המשיב למסור טביעות אצבע ותמונות, לא נטען שהמשיב נתבקש למסור זאת לצורכי החקירה דנן, או חקירה ספציפית אחרת.
ואם כך, איני סבורה שיש בסירובו להקים עילת מעצר בשל שיבוש מהלכי משפט.

9.
כל האמור מביאני לידי מסקנה שיש במקרה זה מקום להורות על חלופה כזו שתבטיח שהמשיב לא יגיע לאותם מקומות בהם יש פוטנציאל להתפרצויות ולהפרות חוק מצדו.

בהתאם לכך, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

9.1
המשיב לא יכנס לשטחי יהודה ושומרון ולעיר העתיקה בירושלים עד תום ההליכים המשפטיים - על מנת שלא תהא אי הבנה בקיום תנאי זה - לא יעזוב המשיב את תחומי העיר ירושלים המערבית. למרות האמור לעיל, יהיה רשאי המשיב לעזוב
את תחומי העיר ירושלים בלוית אביו או מי מבני משפחתו הבגירים ובלבד שלא יעזוב את ירושלים לתחומי יהודה ושומרון והעיר העתיקה.

9.2
המשיב יתייצב לכל דיון שייקבע בעניינו בכל אחד ואחד מהתיקים התלויים כנגדו, מועדים הודעו לו על ידי כבר בישיבה קודמת.

כתובת המשיב תהיה כפי שהוצהרה בדיון בבית הוריו ברחוב כנפי נשרים 4 ירושלים, טל 6512497-02.

9.3
המשיב והוריו יחתמו כל אחד ערבות על סך 10,000 ₪ להבטחת מילוי התנאים האמורים לעיל.

9.4
יופר תנאי מהתנאים האמורים לעיל, ייעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה היום כ"ג בכסלו, תשס"ג (28 בנובמבר 2002) במעמד הצדדים.


בלהה כהנא
, שופטת








בש בית משפט שלום 8043/02 מדינת ישראל נ' צבי יהודה לוין (פורסם ב-ֽ 28/11/2002)