פסקי דין על דוד סחייק | פסקי דין על אופיר ערן | פסקי דין על דורון בירו ואח' |

183/03 פ     02/09/2007




פ 183/03 מדינת ישראל נ' דוד סחייק,אופיר ערן,דורון בירו ואח'




66
בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
פ 183/03
לפני:
כב' השופט משה רביד
02/09/2007
בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ
משה סעדה

המאשימה
נ ג ד
1. סיסאי נוגה
2. חון יוספי
3. דוד סחייק

4. אופיר ערן

5. דורון בירו
6. איתן לייב
7. פקדו סמו
8. אסף גלוסקא
9. אשר אברהם
10. יעקב בן שלוש
11. מקסים קרבצוב
ע"י ב"כ
נאשם 3 - עו"ד רון אבנר

נאשם 4 - עו"ד מיכאל הורוביץ

הנאשמים

גזר דין נאשמים 3 ו-4
האישום
1. נאשם 3 הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בחמש עבירות של שוד ובחמש עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה. נאשם 4 הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשתי עבירות של שוד ובשתי עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה. שני הנאשמים שירתו בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כשוטרי חובה במשמר הגבול, אשר פעלה באותה עת בגזרת העיר חברון. עבירות השוד ועבירות השימוש לרעה בכוח המשרה בוצעו כאשר הנאשמים, במקום לאכוף את החוק והסדר הציבורי בעיר חברון, נכנסו לחנויותיהם של המתלוננים ושדדו מהם רכוש, תוך שימוש באיומים, והתחלקו בו עם נאשמים אחרים, הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן.

הטיעונים לעונש
2. נאשם 3: ב"כ המאשימה, עו"ד משה סעדה
, ציין כי לא רק שהנאשם איים על המתלוננים בביצוע מעשי אלימות, אלא באחד המקרים הנאשם אף הכה בראשו של אחד מבעלי החנויות שעה ששדדו אותו. עוד ציין ב"כ המאשימה לחומרה, כי באירוע נוסף, שבו שימש הנאשם 3 כמפקד צוות בעיר חברון, הוא ניצל את תפקידו וסמכותו כדי להוביל את פקודיו לבצע מעשי שוד נוספים. אין לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, מאחר שהודאתו באה רק לאחר שהעיד מפקדו, סיסאי נוגה (הנאשם מספר 1), עדות שהתייחסה לאישום הראשון ופָקודו, איתן לייב (הנאשם מספר 6), העיד נגדו בהתייחס לעובדות האישום השני. בנוסף העידו במשפטו מספר מתלוננים, בעלי חנויות, שתיארו את מעשי השוד. הנאשם, במעשיו אלה, לא רק ששדד את כספם של אזרחים תמימים, אלא גם השפיל אותם ורמס את כבודם ללא סיבה ותכלית. מדובר במעשים המכוונים לפגוע ולהשפיל את המתלוננים. העונש בגין כל אחת מהעבירות הינו 20 שנות מאסר. מדובר בעבירות שנעברו בידי שוטר, ולכן יש בהן חומרה יתרה. הנאשם פגע לא רק בקורבנות, אלא פגע גם פגיעה קשה ומשמעותית במנגנון אכיפת החוק, באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ובשמם הטוב של ציבור לובשי המדים בכלל ואנשי משמר הגבול בפרט, אשר עושים ימים ולילות בעבודת קודש בהגנה על גבולות המדינה ובטחונה. לכן, על בית המשפט לשדר מסר חד וברור של הוקעת מעשים כגון אלו באמצעות ענישה מרתיעה. אין להתעלם מגילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי, שירותו הצבאי ונסיבותיו האישיות. ברם, באיזון שבין ההגנה על אינטרס הציבור הכוללים הרתעה ותגמול, לבין שיקולי השיקום וההתחשבות במצבו האישי של הנאשם, יש לבכר את השיקולים של אינטרס הציבור, המטים את הכף לחומרה, שכן על בית המשפט לתת את דעתו לא רק על הנאשם אלא גם על אותם הקורבנות, שבעה במספר, על חשיבות ההרתעה למניעת הישנות מקרים כאלה, ועל הנזקים החמורים שגרם הנאשם במעשיו שפגעו בתדמיתה של מדינת ישראל
ובתדמיתם של לובשי המדים.

3. נאשם 4: ב"כ המאשימה טען, כי הנאשם הורשע בשתי עבירות של שוד מזוין ובשתי עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה. מדובר במעשים שנעשו בקור רוח, תוך תכנון מוקדם, מעשים שלא היו צריכים להיעשות במסגרת תפקידו של הנאשם כשוטר, אשר מטרתם הייתה לפגוע במתלוננים וברכושם, ולהתעמר בהם. אף כאן אין להכביר מילים על הפגיעה במתלוננים ועל ההשפלה שעברו, במיוחד כשמדובר במקרה שבו השודד הוא שוטר, שאמור להגן על האזרח. הנאשם ניצל את הסמכויות שהיו לו כשוטר לאכוף את החוק, על מנת לפגוע בחוק ולרומסו בריש גלי. כאמור, מעשים אלה פוגעים במדינה. אין להתעלם מגילו הצעיר של הנאשם ומנסיבותיו האישיות, אך כפי שנאמר לעיל, השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבור מטים את הכף לחובת הנאשם.

4. בא-כוח נאשם 3, עו"ד רון אבנר
, ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן, לפיה יוטל על הנאשם צו מבחן ושל"צ לתועלת הציבור. יציין, כי ניסיון לעשות הליך של צדק מאחה בין הנאשם והמתלוננים לא צלח.
לטענתו, מדובר בעבירות שנעשו על ידי שוטרים מיואשים ומתוסכלים, אשר חבריהם נהרגו בפיגוע שאירע בחברון. אין טענה, כי הנאשם איים בנשק על המתלוננים. מאז המקרה חלפו 4 שנים. הנאשם התחתן, נולדה לו תינוקת והוא עומד לקבל קביעות ברשות הדואר. הנאשם נמצא כיום במקום אחר ומנהל חיים נורמטיביים. עוד יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה, כי הביע חרטה על מעשיו. עונש מאסר לא ילמד את הנאשם לקח, ולא עוד אלא שעונש זה עלול לפגוע בחיי משפחתו.

5. נאשם 3 בדברו האחרון אמר, כי הוא מתחרט על מה שעשה וכי העבירות שעשה לא נעשו מתוך חמדת ממון. עוד ציין כי היום הוא נשוי, יש לו בת והוא קיבל קביעות בעבודתו ברשות הדואר.

6. בא-כוח נאשם 4, עו"ד מיכאל הורוביץ
, ציין כי יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, וכי המתלוננים שהעידו העידו רק ביחס לאישום הראשון, המיוחס לנאשם 3, ולא ביחס לאישום השני שבו הנאשם מואשם. מדובר במעשים מינוריים ואין טענה, כי הנאשם הפעיל כוח פיזי כלפי המתלוננים. הנאשם היה רק שותף למעשי שוד שבוצעו בידי אחרים. יש לקבל את המלצת שירות המבחן, לפיה הנאשם יועמד בפיקוח שירות מבחן ויבצע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות. מדובר בנאשם שנסיבותיו האישיות הינן קשות ועונש מאסר בפועל יקטע את התהליך שבו החל לשקם את עצמו.
7. נאשם 4 בדברו האחרון אמר, כי הוא מתחרט על מה שעשה, וכי בדיקות השתן שעשה בפיקוח שירות המבחן, בעקבות עבירה של שימוש בסמים מסוכנים, הינן תקינות.

תסקירי שירות המבחן
8. תסקיר שירות המבחן לגבי נאשם 3 מציין, כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד וזכאי לבגרות חלקית. במהלך שירותו הצבאי עבר הנאשם קורס חובשים ומתעודה שהציג עולה, כי היה חניך מצטיין בהכנה לקורס חובשים. לאחר שחרורו מהצבא החל הנאשם לעבוד ברשות הדואר. בשנים האחרונות עבר תהליך חזרה בתשובה עם בת זוגו, ובמקביל לעבודתו הוא לומד בישיבה. שירות המבחן מציין, כי הנאשם קיבל אחריות למעשיו והביע אחריות וחרטה עליהם. בסמוך לאירועים מושא כתב אישום, התקשה הנאשם לראות את חומרת מעשיו ולהבין לעומק את הבעייתיות החוקית והמוסרית המתבטאת בתִפקודו באירועים אלה. חזרתו של הנאשם בתשובה חיזקה את חומרת התמודדותו עם סוגיות אתיות אלה. הנאשם חווה טראומה לאחר הפיגוע ב"ציר המתפללים" בעיר חברון ותחושותיו הקשות עקב מותם של חבריו באותו אירוע וזכר גוויות חבריו המוטלים לפניו אינו מש מזיכרונו. הנאשם הביע בפני
שירות המבחן נכונות להמשיך ולהעמיק בהתנהגותו באירועים שהיה שותף להם, משמעותם והשלכותיהם על עולמו האישי. שירות המבחן המליץ על עונש, המאפשר העמדתו של הנאשם בפיקוח במשך שנה.

9. תסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם 4 מתאר משפחה החיה במצוקה. אף הנאשם תיאר את אירוע הפגיעה ב"ציר המתפללים" כאירוע טראומטי, שהוא מתקשה לשכוח עד היום. הנאשם קיבל על עצמו אחריות ערכית לביצוע העבירות המיוחסות לו. לדבריו הוא הושפע ממציאות בה הכאת פלשתינאים ללא סיבה היתה נורמת התנהגות מקובלת במשמר הגבול. על מנת להיות כשאר הפלוגה היה על הנאשם לנהוג כמותם, וביצע את העבירות המיוחסות לו עקב לחץ חברתי. לדעת שירות המבחן, יש לאפשר לנאשם להשתלב במערך הטיפולי שבשירותו ולפיכך המליץ להטיל על הנאשם פיקוח למשך שנה ושל"צ למשך 300 שעות.
דיון
10. כפי שציינתי בגזר דינו של הנאשם מספר 10, שני הנאשמים היו שוטרים בעת ביצוע העבירות המיוחסות להם. שניהם נשאו את דגל שמירת החוק באשר הלכו ולאן שפנו. הם היו אמורים להיתפש בעיני הציבור הרחב כמי שיוכל לשים בהם את מבטחו בעת צרה. היה עליהם להגן על החלש מפני האלים והבריון. אם הנאשמים, שהם שוטרים, הופכים לבריונים, כלו כל הקיצים ואין תקומה לשלטון החוק. לפיכך, על בתי המשפט להעביר מסר ברור, צלול, חד-משמעי ושאינו משתמש לשתי פנים, למען ישמעו ויראו. כפי שציינתי באותו גזר דין, אין מקום לבטל את הרשעתם של הנאשמים. אציין, כי בע"פ 1795/06, רון יוספי נ' מדינת ישראל
, תק-על 2006(3), 1004 (2006), נדחה ערעורו של הנאשם 2 (רון יוספי) על גזר הדין שהוטל עליו - בגין הרשעה בארבע עבירות של שוד, ארבע עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות - מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על-תנאי של שמונה חודשים ופיצוי בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים. בית המשפט העליון הדגיש, כי מדובר בעבירות קשות ומכוערות המוציאות את דיבתה של מדינת ישראל
רעה. המדים והנשק שנתנה המדינה נוצלו לרעה בדרך המצביעה על אובדן מוחלט של ערכים. יתרה מזו, מעשים אלה גורמים לאובדן האמון בציבור לובשי המדים וגם מקשים על עבודתם של שוטרים וחיילים שמבצעים את עבודתם כחוק.
לא התעלמתי מנסיבותיהם האישיות של כל אחד מהנאשמים ומן העובדה שנקפו מספר שנים מאז ביצוע העבירות וכן מחזרתם מהכפירה ומהודייתם בעובדות כתב האישום, אם כי הדבר נעשה בשלב מאוחר לאחר שהעידו חלק מעדי התביעה. יחד עם זאת, כפי שציינתי וכפי שציין בית המשפט העליון, יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבור, כפי שפורט להלן. כל תוצאה אחרת תשדר מסר שלילי לציבור ותפגע באמון הציבור בשלטון החוק.

11. לאור האמור, אני דן את הנאשמים לעונשים כדלקמן:
נאשם 3:
1. 20 חודשי מאסר בפועל;
2. שבעה חודשי מאסר על-תנאי והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירות של שוד, או עבירות אלימות, למעט תקיפה סתם, או שימוש לרעה בכוח המשרה;
3. פיצוי כל אחד מהמתלוננים בסך של 3,000 ₪.

נאשם 4:
1. 9 חודשי מאסר בפועל;
2. שישה חודשי מאסר על-תנאי והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירות של שוד, או עבירות אלימות, למעט תקיפה סתם, או שימוש לרעה בכוח המשרה;
3. פיצוי כל אחד מהמתלוננים בסך של 3,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום י"ט באלול, תשס"ז (2 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים.
משה רביד
, שופט








פ בית משפט מחוזי 183/03 מדינת ישראל נ' דוד סחייק,אופיר ערן,דורון בירו ואח' (פורסם ב-ֽ 02/09/2007)