פסקי דין על יונה לאה | פסקי דין על אבי לוי | פסקי דין על אהרון מרגלית |

14960/04 א     02/09/2007




א 14960/04 יונה לאה נ' אבי לוי, אהרון מרגלית




1


בתי המשפט
בית משפט השלום חיפה
א 014960/04


בפני
:
כב' השופטת כ. ג'דעון

תאריך:
02/09/2007


בעניין:
יונה לאה



ע"י ב"כ עו"ד
י. שחר

התובעת


נ ג ד



1. שי דדון (ניתן

פסק דין
)
2. אבי לוי

3. אהרון מרגלית
, עו"ד


ע"י ב"כ עו"ד
2 . י. ליבוביץ ואח'

3. א. מרגלית

הנתבעים

פסק דין


1. הנתבעים 1 ו-2 היו בעלי מניותיה ומנהליה של חברת רֶסטובר בע"מ, אשר ניהלה מסעדה בסמוך לקיבוץ בית השיטה ( להלן "החברה" ).

בחודש 3/03 הצטרפה התובעת כבעלת מניות בחברה.

בחודש 11/03 עזב נתבע מס' 1 מר שי דדון ( להלן " מר דדון" ) את הארץ , ומאז הוא שוהה בחו"ל.

לאור המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה החברה, החליט נתבע מס' 2 מר אבי לוי
, שהינו גיסו של מר דדון ( להלן "הנתבע" ), להעביר את ניהול החברה ואת מניותיו בה לתובעת.

בין הצדדים התנהל משא ומתן שבמהלכו הועברו טיוטות הסכם, כאשר התובעת היתה מיוצגת על ידי עו"ד רם סביר ז"ל, ומר דדון היה מיוצג על ידי עו"ד אהרון מרגלית
שהינו נתבע מס' 3 בתביעה ( להלן "עו"ד מרגלית" ), והנתבע היה מיוצג על ידי עצמו.

ביום 16.3.04 התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד סביר ז"ל בה נכחו עו"ד סביר ז"ל, עו"ד מרגלית, מר משה יונה בעלה של התובעת, התובעת והנתבע. בפגישה זו חתמו הצדדים על הסכם ( ת/1 ) שהסדיר את העברת המניות מהנתבעים 1 ו-2 לתובעת, ואת חלוקת חובותיה של החברה בין הצדדים ( להלן "ההסכם" ).

בסעיף 2 המקורי של ההסכם נכתב באותיות דופס כי צד א' שהינו הנתבע, יפרע על חשבונו את חובות החברה שפורטו בסעיף הנ"ל. הסעיף תוקן בכתב יד באופן שהאות "א" שהופיעה ליד "צד א'" נמחקה, ובמקומה נרשמה בכתב יד האות "ב" ומעליה בסוגריים נרשמו המילים "שי מאיר דדון", כלומר, שבסעיף 2 המתוקן נקבע כי צד ב' שהינו מר שי דדון יפרע על חשבונו את החובות המפורטים בסעיף הנ"ל. ליד התיקון הנ"ל הופיעו חתימותיהם בראשי תיבות של כל הצדדים המתקשרים.

כמו כן, בהסכם הופיעו תיקונים נוספים בכתב יד כפי שיפורט בהמשך.

בסעיף 7 להסכם נקבע פיצוי מוסכם בגובה של 20,000 דולר למקרה של הפרת ההסכם.

2. בתביעה זו טוענת התובעת כי הנתבעים 1 ו-2 עשו יד אחת עם נתבע מס' 3, ותיקנו את ההסכם באופן חד צדדי, ללא ידיעתה והסכמתה, במטרה להתחמק מהתחייבויותיהם על פי ההסכם המקורי, שכן לטענתה הטלת החובות המפורטים בסעיף 2 על מר דדון השוהה בחו"ל, מרוקנת את ההסכם מתכליתו, ולא יעלה על הדעת כי היא היתה נותנת את הסכמתה לכך.

3. נוכח הפרת הנתבעים את ההסכם, נדרשה התובעת לטענתה לשלם חלק מחובות החברה שלא היתה מחוייבת בתשלומם על פי ההסכם, ומשכך היא עתרה בתביעה זו לחייב את הנתבעים לשפותה בגין סכומים אלה, וכן לשלם לה את סכום הפיצוי המוסכם, וכן סכומים נוספים בגין נזקים שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם. את תביעתה העמידה על סכום של 188,276 ₪.

בנוסף עתרה התובעת למתן

פסק דין
המצהיר כי כל החובות המפורטים בסעיף 2 להסכם, חלים על הנתבע ואמורים להיפרע על ידו.

4. נתבע מס' 1 מר דדון לא הגיש כתב הגנה בהעדר המצאה כדין לידיו, ומשכך, התביעה נגדו נמחקה בשלב מקדמי של המשפט.

5. הנתבעים 2 ו-3 הכחישו בתוקף את טענותיה של התובעת, וטענו כי כל התיקונים המופיעים בהסכם המתוקן לרבות התיקון המופיע בסעיף 2 להסכם, נעשו בהסכמת התובעת ועל דעתה ודעת בא כוחה.

6. דיון

לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת ואת עדויותיהם של נתבעים 2 ו-3, ובחנתי אותם על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להרים את נטל הוכחת טענתה בדבר מעשה "המירמה" שיוחס על ידה לנתבעים, מהנימוקים שיפורטו להלן.

7. אין חולק כי חתימתה של התובעת מתנוססת ליד התיקון בסעיף 2 להסכם. טענתה כי נתבקשה על ידי בא כוחה לחתום ליד סעיף 2 מאחר ומדובר בסעיף מהותי כטענתה, לא עמדה בשורת ההיגיון, שכן, על פי גישה זו, חתימתה היתה אמורה להתנוסס גם ליד סעיף 3 הדן בהתחייבותה לסילוק חובות החברה, שהוא סעיף מהותי לכל הדעות.

א. הנתבע מסר בעדותו כי מעולם לא הסכים לשאת בהתחייבויות יחד עם נתבע מס' 1 מר דדון מול התובעת, וזו הסיבה שטיוטת ההסכם הראשונה שבה הופיע הוא ומר דדון כצד אחד בהסכם, שונתה לבקשתו באופן שכל אחד מהם הופיע כצד נפרד בהסכם, ודבריו הנ"ל נתמכו בטיוטות ההסכם שהוגשו, ולא נסתרו בחקירתו הנגדית.

ב. הוא הוסיף ואמר כי בעת ניהול המשא ומתן לקראת "פירוק השותפות" בחברה, סוכם בינו לבין התובעת על אופן חלוקת החובות באופן שכל צד יטול חלק בחובות החברה עד סכום של כ-70,000 ₪. בעדותו תיאר את הנסיבות שעמדו ברקע הסיכום הנ"ל כדלקמן:

"הם קראו לי לי אליהם הביתה, משפחת יונה. הם אמרו לי שהם רוצים לקחת את העסק, והוצאנו את רשימת החובות של כל החובות, ארנונה, 500,000 ₪ וכו'........ הם קיזזו מזה שווי של המסעדה, שאמרנו כמה היא שווה. החובות היו של כולנו. מזה אמרו שנקזז את המחיר של שווי המסעדה. את היתרה שנותרה ע"ס 200 אלף ₪ נחלק בין שלוש, וכל אחד ישלם את השליש. אני שילמתי את השליש: 30,000 ₪ מימשו לי את השכירות ועוד פבוריטה ע"ס 25,000 ₪ והוספתי לשכירות עוד 10,000 ₪. בשכירות היה חוב של 70,000 ₪.......... חילקנו את זה בצורה כזו שאני הייתי צריך לקחת סך של 70,000 ₪ עליי, ודדון היה לוקח על עצמו כ-60-70 אלף ₪ ואת השאר הם לוקחים." ( ראה עדותו בעמ' 32 ש' 21-30, ועמ' 33 ש' 3-4 לפרוטוקול).

גם עדותו הנ"ל עמדה בשורת ההיגיון והיא לא נסתרה.

ג. הנתבע פירט בתצהירו את הנסיבות בהם נעשה התיקון בסעיף 2 להסכם. לגרסתו, משהוקרא נוסח ההסכם הסופי בפגישה שנערכה במשרדו של עו"ד סביר ז"ל, הוא לא הסכים לנוסח סעיף 2 המקורי שהטיל עליו את החובות שהיו באחריותו של מר דדון, למעט החוב המגיע לחברת "פבוריטה" שהנתבע נטל על עצמו, ושלגביו הוכנס תיקון בכתב יד בהסכם.

לאור התעקשותו לא לחתום על ההסכם בנוסחו המקורי מחד, ולאור העניין שהיה לתובעת ברכישת החברה ובהעברת השליטה המלאה בה לידיה, הוסכם על תיקון סעיף 2 באופן שהחובות המפורטים בו יוטלו על נתבע מס' 1 מר דדון ( למעט החוב של חב' פבוריטה כאמור ). תיקון זה נעשה לגרסתו בנוכחות כל הצדדים לרבות התובעת ובא כוחה ובהסכמתם המלאה, ודבריו הנ"ל נתמכו בעדותו של נתבע מס' 3.

התיאור שנמסר על ידי הנתבע כמצויין לעיל קיבל חיזוק גם מעדותה של התובעת עצמה עת אישרה בחקירתה הנגדית כי הנתבע סירב לחתום על ההסכם עקב מחלוקת שהתעוררה סביב סעיף 2 להסכם. כשנשאלה מדוע עניין מהותי זה לא הוזכר כלל בתצהירה, לא היתה בפיה תשובה מניחה את הדעת, והדבר אומר דרשני.

יתרה מכך, בעדותה המשיכה ואמרה כי המחלוקת בין הצדדים סביב סעיף 2 הנ"ל יושבה לאחר שהיא והנתבע יצאו מחדר הפגישות, דיברו ביניהם וסיכמו את העניין כדבריה. לשאלה הכיצד חזר הנתבע מסירובו העקשן והסכים ליטול על עצמו את חובותיו של מר דדון, לא ניתנו על ידי התובעת תשובות משכנעות.

הסתרת נסיבות מהותיות אלה מתצהירה של התובעת, ואי מתן הסבר מניח את הדעת על ידה לגבי חזרתו של הנתבע מסירובו ליטול על עצמו את החובות שפורטו בסעיף 2 להסכם, חיזקו בי את הרושם באמיתות גרסתו של הנתבע.

ד. זאת ועוד, מהעדויות הוכח כי עותק מההסכם המתוקן והחתום על ידי כל הצדדים, ואשר כלל בין היתר גם התיקון בסעיף 2 כמתואר לעיל, נמסר לידיו של בא כוחה דאז של התובעת, עו"ד סביר ז"ל בסיום הפגישה, וצילום ממנו צורף לכתב התביעה.

עובדה זו משמיטה את הבסיס מתחת לטענת התובעת בדבר הכנסת שינויים בהסכם על ידי מי מהנתבעים לאחר חתימתה עליו ו/או במהלך החתימה. יצויין בהקשר זה כי התובעת הכחישה קבלת עותק מקורי של ההסכם המתוקן בסיום הפגישה הנ"ל, אולם עדותה הנ"ל הופרכה בחקירתה הנגדית.

עוד יצויין כי עדותה של התובעת בדבר המועד שבו נעשה התיקון במהלך אותה פגישה, לא היתה חד משמעית ולקתה באי בהירות, בניגוד לעדותם העקבית של הנתבעים בעניין זה. כך גם עדותה באשר להטלת החובות המפורטים בסעיף 2 על הנתבעים 1 ו-2 יחדיו, כשעניין זה לא צויין כלל בהסכם.

ה. בסעיף 2 להסכם הוכנס בין היתר תיקון נוסף בכתב יד שהתייחס לחוב של "פבוריטה". בתיקון זה נרשם כי חוב זה "ישולם על ידי צד א' בלבד" שהינו הנתבע. חתימתה של התובעת מתנוססת גם ליד התיקון הנ"ל.

ההוספה בכתב יד שלפיה הוחרג החוב לטובת "פבוריטה" באופן שיחול על הנתבע בלבד, כפי שמופיע בכתב יד על ההסכם כמתואר לעיל, אף היא מחזקת את המסקנה כי כל שאר החובות סוכם שיחולו על דדון.

התובעת התחמקה מלתת תשובות ישירות וענייניות לעניין החוב של "פבוריטה" ומי נשא בחוב זה, עד שבסופו של דבר הודתה כי חוב זה שולם על ידי הנתבע.

ו. בנוסף, הוכח כי התובעת לא הגישה תלונה למשטרה על מעשה "הזיוף" הנטען על ידה, דבר האומר דרשני. יתרה מכך, התובעת לא דאגה לזמן לעדות את בעלה שנכח במעמד החתימה על ההסכם ושהיה ביכולתו לשפוך אור על ההתרחשויות שהיו, דבר הפועל לרעתה על פי ההלכה הפסוקה.

8. לסיכום, איני יכולה להתעלם מההיגיון שעומד מאחורי טענתה של התובעת כי לא היתה מסכימה שמר דדון ישא בחובות המפורטים בסעיף 2 להסכם בהיותו נמצא בחו"ל, אך ממכלול הראיות שהוצגו בפני
י, ומהנימוקים שפורטו לעיל, שוכנעתי כי התיקון שנעשה בסעיף 2 להסכם ואשר חתימתה של התובעת מתנוססת לידו, נעשה בהסכמתה של התובעת, וככל הנראה, מתוך רצון להמשיך ולהפעיל את החברה ( המסעדה ) כשהשליטה הבלעדית בה נתונה בידיה.

9. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה בדבר הכנסת שינויים בהסכם על ידי מי מהנתבעים שלא על דעתה והסכמתה, ומשכך דין התביעה להדחות.

10. אשר על כן, הנני מחליטה לדחות את התביעה.

התובעת תשלם לנתבע מס' 2 שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ ₪ בתוספת מע"מ, ולנתבע מס' 3 שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ( בשל החריגה מהיקף הסיכומים ), והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום י"ט באלול, תשס"ז (2 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תדאג לשלוח

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.

כ. ג'דעון
, שופטת
הקלדנית: מירב כהן








א בית משפט שלום 14960/04 יונה לאה נ' אבי לוי, אהרון מרגלית (פורסם ב-ֽ 02/09/2007)