פסקי דין על אברהם אריאל |

1154/01 בשא     31/01/2002




בשא 1154/01 אברהם אריאל נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא001154/01


בפני
:
כב' הרשמת יפה שטיין
תאריך:
31/01/02




בעניין:
אברהם אריאל



ע"י ב"כ עו"ד
יעקב אריאל

מבקש

נ
ג
ד


מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז ירושלים
משיב






החלטה

זוהי החלטה בשתי בקשות (שהוגשו בשנית לאחר תיקון כתב התביעה), לגילוי מסמכים ספציפיים וכן למתן צו למסירת שאלון.

ביה"ד יתייחס לבקשות אחת לאחת:
1.
גילוי המסמכים:
א.
שאלת גילוי המסמכים נדונה בין הצדדים, ואף היתה הסכמה לענין זה בדיון שקויים ב - 13/6/98. בהסכמה זו נאמר כי:

"לגבי מסמכים שיש לגביהם טענה של הגנת פרטיות - תימסור ב"כ הנתבעת רשימה של בעלי תפקידים שקיבלו תוספות מעבר למה שקיבל התובע. רשימה זו תפרט את בעלי התפקידים והתוספות שקיבלו, דרגתם בחו"ל, תוך השמטת שמות האנשים ופרטים מזהים וזאת עד סוף ספטמבר 99".
ב.
לאחר מתן החלטה זו הוגשה בקשה נוספת ע"י ב"כ התובע לגילוי מסמכים בטענה כי הגילוי שנעשה בהסכמה לא בוצע כלשונו. ביה"ד, בהחלטתו מיום 25/1/00 קבע כי הנתבעת מילאה את הצו כנדרש. על החלטה זו הוגש ערעור (כמו גם על ההחלטה לענין השאלון), אולם בנקודה זו של גילוי המסמכים לא התקבל ע"י ביה"ד (בניגוד להחלטה לענין שאלון, שהוחזר לח"מ לצורך התייחסות עניינית לאחר שהבקשה נדחתה על הסף).

ג.
ביום 19/3/01 הוגשה בקשה לתיקון כתבי התביעה (ובין השאר לצורך איחוד הדיון בכל תביעות התובעים). בתגובה לבקשה הודיעה ב"כ הנתבעת (בהודעתה מיום 3/4/01) כי:

"הנתבעת מסכימה לעצם בקשת התיקון, בכפוף לכך שלא יהיה בתיקון להקים עילה חדשה להליכי גילוי מסמכים נוספים. הליכי הגילוי ימשכו כפי שהחלו במסגרת ניהול התביעות במקורן, והנתבעת שומרת על כל טענותיה בענין הליכים מתנהלים אלה.

ב"כ התובע נתן הסכמתו לאמור לעיל - מצ"ב העתק מכתבו".


ואכן, במכתב שצורף (מיום 26/3/01), הסכים ב"כ התובעים לתנאי זה, ובהתאם לכך אישר ביה"ד את תיקון כתבי התביעות.

ד.
למרות האמור לעיל, הוגשה בקשה חדשה לגילוי מסמכים, ביום

9/7/01.

בקשה זו
סותרת את ההסכמות דלעיל ועל כן אין ביה"ד נעתר לה. (בהערת אגב ולמעלה מן הצורך יצויין שהגילוי המבוקש מתייחס גם לבעלי תפקידים בדרוג גבוה יותר מהתובעים (ולא ברור מכוח מה מבקש זאת), חלק מהגילוי המבוקש גורף מדי ובחלק מסעיפי הגילוי ההתייחסות היא למסמכים שכבר גולו).


מכל מקום ולאור האמור לעיל - אין ביה"ד נעתר לבקשה לגילוי מסמכים.

2.
שאלון:
א.
בניגוד לבקשה לגילוי המסמכים, ענין זה הוחזר חזרה על מנת שביה"ד יתייחס עניינית לשאלון.

היות וכתב התביעה תוקן בינתיים - התייחסות ביה"ד לשאלון היא ע"פ כתב התיעה המתוקן. (בהערת אגב יצויין כי בבקשה הראשונה לענין השאלון הוגשה תגובת ב"כ הנתבעת, ואילו עתה (כשביה"ד איפשר לה להגיב, לאור השוני בבקשות ובכתב התביעה) - לא הוגשה תגובה נפרדת. אעפ"כ, יתייחס ביה"ד גם לתגובה לבקשת המקורית (היות וחלק ניכר מהשאלות זהות).

ב.
ראשית יתייחס ביה"ד להלכות הנהוגות לענין שאלון
1.
נושא השאלון הוסדר בתקנה 46 (ב) לתקנות ביה"ד לעבודה, התשנ"ב - 1991. בעוד שתקנה 46 (א) קובעת כי ביה"ד רשאי ליתן צוים לענין פרטים נוספים וגילוי מסמכים "אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות", הרי שלענין שאלון נקבע כי ביה"ד יורה על מסירת שאלון "מטעמים מיוחדים שירשמו".

2.
בדב"ע 3-398/97 גי טי אי תקשורת נ' קרוגליאק (תקדין ארצי 98 (1), 232) נקבע ע"י כב' סגן הנשיא אליאסוף כי: "הדרישה כי החלטה בדבר שאלון תינתן 'מטעמים מיוחדים שירשמו', משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן ההחלטה ... אין להפעיל סמכות זו בענין שבשיגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".

3.
בספרו של לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה (מהדורה 2000, ניצן), פרק 11 עמ' 14-16 נכתב כי: "בהתחשב בעובדה כי הפרקטיקה הנוהגת בביה"ד היא הגשת עדויות ראשיות בתצהיר, הרי במרבית המקרים התרת השימוש בשאלון מיותרת היא, ועלולה לסרבל את הדיון ולהאריכו שלא לצורך. עם זאת ישקול ביה"ד בחיוב להתיר מסירתו של השאלון במקרים שיש חשיבות ל"גילוי נאור" של העובדות המדוייקות עוד לפני שלב הראיות .... הליך מסירת שאלון עשוי להואיל גם לצורך הוכחת "נוהג" שביחסי עבודה או בתובענה הקשורה בטענה בדבר אפליה בעבודה".

ג.
לאור האמור לעיל, היות ועיקר הטענות בכתב התביעה המתוקן הן לענין אפליית התובעים לעומת עובדים אחרים, יש מקום להעתר, עקרונית, לבקשה לשאלון. יחד עם זאת, אין מדובר בהחלטה גורפת על כל השאלון, וביה"ד יתייחס לשאלות באופן פרטני, כפי שיוסבר להלן:
1.
התביעות הן למספר תוספות מסוימות להן: תוספת בוררות, תוספת מקצוע ומיסים, מענק יובל, הגדלת שיעור דמי היצוג ל - 17%, השתתפות באחזקת בית ובחשבונות הבית.

לפיכך בתשובות לשאלון לא יהא על הנתבעת לפרט תוספות יחודיות או תוספות אחרות אלא אך ורק בגין התוספות הכלולות והנתבעות בכתבי התביעה.
2.
היות טענת האפליה יכולה להיות רק בין שווים, הרי שאין אפליה כלפי מי שדרוגו או תפקידו הוא מעל התובעים. כאשר לאור זאת אין ביה"ד מורה להשיב על שאלות הנוגעות לתנאי העסקתם של צירים. כך גם לגבי ראשי נציגות. ביה"ד יחזור ויפנה לאמור בהחלטה מיום 25/1/00 לענין צירים (החלטה שהתייחסה אמנם לגילוי מסמכים, אך רלבנטית גם לשאלון) כי במידה וביה"ד יקבע כי יש להשוות בין תפקידי התובעים (או מי מהם) לדרגת ציר - הרי ממילא יחולו כל תנאי העסקה אלו על התובעים, אולם כל עוד לא נקבע כי יש להשוותם - אין מקום לחייב את הנתבעת לגלות מסמכי הצירים. כך גם סבור ביה"ד כי יש לנהוג לגבי ראשי נציגויות. כיום, במסגרת השאלון, אין רלבנטיות לתנאי העסקתם של צירים וראשי נציגויות, כל עוד לא נקבע כי יש להשוותם לעובדים אלו וכל שיש לבדוק - האם הופלו התובעים לרעה לעומת מי שמשמש בדרגה המקבילה להם ומטה.
3.
ביה"ד לא יאשר שאלות בעניינים שאינם רלבנטים לכתב התביעה ואינם באים כדי "לאפשר לביה"ד להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" - כלשון תקנה 46 ב'.
4.
בבואו להחליט אם להשיב על שאלות מסויימות מתייחס ביה"ד גם לרוחב היריעה ולכמות הטירחה הקשורה בהשבה לשאלון. ככל שהשאלות גורפות יותר ופחות ממוקדות - יטה ביה"ד פחות לאשרן.

ד.
לאור ובכפוף לאמור לעיל תשיב הנתבעת לשאלות הבאות:

1, 2, 5 (ג), 6 (ג), 7, 10 ו - 12.


ביה"ד אינו נעתר לבקשה להשיב על שאלות אלו:

שאלה 3 - אינה רלבנטית לתביעה, היות וסמכויות הועדה אינם חלק מעילות התביעה. כך גם לגבי שאלה 11.

שאלה 4 - גורפת מדי ומתייחסת לכלל עובדי המדינה, ואין ביה"ד סבור כי יש להרחיב את היריעה תוך הטלת עומס בלתי סביר של הנתבעת להתייחס לכלל עובדי המדינה. כך גם לענין שאלה 8 ולענין שאלה 10 א'.
שאלה 5
א-ג, 6 א-ב ו - 9 - היות ומדובר בדרגות שאינן דרגות התובעים - אין מקום להעתר ולהורות על מסירת תשובות.


הנתבעת תשיב לשאלון תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

מצ"ב החלטה על תצהירי עדות ראשית, בתיק העיקרי.

ניתנה היום י"ח בשבט, תשס"ב (31 בינואר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


יפה שטיין
, רשמת







בשא בית דין אזורי לעבודה 1154/01 אברהם אריאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 31/01/2002)