Google

אורי שלו - ליאור - בני צדוק שיראזי בע"מ

פסקי דין על אורי שלו | פסקי דין על ליאור - בני צדוק שיראזי בע"מ

1310/02 בשא     16/04/2002




בשא 1310/02 אורי שלו נ' ליאור - בני צדוק שיראזי בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא001310/02


בפני
:
כב' הרשמת יפה שטיין
תאריך:
16/04/02




בעניין:
אורי שלו



ע"י ב"כ עו"ד
מאיר אבירם ואח'

מבקש

נ
ג
ד


ליאור - בני צדוק שיראזי בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
שלום קרמר ואח'

משיבה






החלטה

1.
זוהי החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה.

2.
להלן השתלשלות העניינים בתיק:
א.
ביום 2/10/01 הוגש כתב תביעה ולאחר קבלת כתב ההגנה (ונסיון גישור שלא צלח) קויים דיון מוקדם ב - 11/10/01. במועד זה גובשו מוסכמות ופלוגתאות וניתנה החלטה על תצהירי עדות ראשית, 45 יום לכל צד. תצהירי התובע היו אמורים להיות מוגשים עד ליום 26/11/01.
ב.
משתצהירי התובע לא הוגשו, נשלחה התראה לתובע ב - 31/1/02 על אי הגשת תצהירי עדות ראשית.
ג.
ביום 20/2/02 הוגשה לראשונה בקשה להארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית וכן בקשה לתיקון כתב התביעה.
ד.
ביה"ד ביקש את תגובת ב"כ התובע לבקשות, ולאחר תגובתו נותן החלטה זו.

3.
הנימוק לתיקון כתב התביעה, כפי שרשם בבקשה הוא כי:

"במהלך הכנת תצהירי התביעה התברר כי נפלו טעויות בסכום התביעה בכל הנוגע לרכיבי השכר של התובע הנתבעים לענין הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין. לבקשה לא צורף תצהיר.


לענין הבקשה להארכת הגשת התצהירים נאמר כי התובע לא מתגורר בירושלים והתעוררו קשיים במגעיו עם בא כוחו וכי לאור הטעויות דלעיל נבצר ממנו להגיע לפשרה בתיק (אף שלכאורה גובש הסדר).

4.
ב"כ הנתבעת מתנגד הן להארכת המועד להגשת התצהירים והן לתיקון כתב התביעה.

עיקרי נימוקיו:
א.
מועד הגשת התצהירים עבר ולמעשה איבד התובע את זכותו להגשת תצהירים, ובודאי שאין מקום, לאחר חלוף המועד לאפשר לו, לא רק להגיש תצהירים באיחור, אלא אף "לשדרג את התביעה".
ב.
לבקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגש תצהיר, ואין ביה"ד צריך להעתר לבקשה שלא ניתמכה בתצהיר, ולא פורט מה הסיבות שבעטיין התבקש התיקון, ומדוע לא חושבו הרכיבים כנדרש במועד הגשת כתב התביעה.

5.
בטרם יתייחס ביה"ד לבקשה יציין את עיקרי הפסיקות הקשורות לתיקון כתב תביעה, והרלבנטים לבקשה.
1. פסיקת בתי המשפט בכללותו לענין תיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, ובמיוחד כשמדובר בשלב בו טרם הסתיים שלב הדיונים המוקדמים. גישה זו בד"כ ליברלית עוד יותר בביה"ד לעבודה. ענין זה נובע הן מהשינוי בנוסח התקנות המתייחסות לתיקון כתב התביעה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, לעומת ס' 41 לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991,
והן בשל אופי ניהול הדיונים בביה"ד לעבודה.
לענין זה ר' דב"ע שן/2-23, שפירו יעקב נ' מד"י (לא פורסם), מיום 21/5/96 .

2.
יחד עם זאת, סמכותו של ביה"ד להתיר תיקון כתב טענות איננה בלתי מוגבלת, וגם ביה"ד נוהג בד"כ ע"פ עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקתו של ביהמ"ש בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות (דב"ע תשן/ 3-90, שופר סל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב' 21 ).

3. חרף הליברליות בה נוהגים בתי המשפט ואף בתי הדין לעבודה, לאפשר לפלוגתאות השנויות במחלוקת לבוא אל שולחן הדיונים, תוך מתן היתר לתיקון כתבי טענות - אין נעתרים לבקשה לתיקון כתב התביעה גם בביה"ד לעבודה כדבר שבשיגרה (דב"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פד"ע לט (2), 556, 557 ) ויש להתייחס לכל בקשה - בהתאם לנסיבותיה.

4. ההלכה היא בבתי המשפט כי כאשר תיקון כתב התביעה משנה את יסוד התביעה ומחליף את העילה המקורית בעילה אחרת לגמרי, אשר מעלה
למעשה מחלוקת חדשה השונה בתכלית מזו שהתעוררה בתביעה המקורית, יסרב ביהמ"ש להענות לבקשת התיקון (ע"א 634/66, יאנקי נ' ברנסה פד"י כא', (1) 390, 392). כך גם קבע ביה"ד לעבודה כי משמשנה אדם לחלוטין את עילת תביעתו, כנגד נתבע חדש, אין ברגיל ביה"ד מתירו (דב"ע מח/ 3-166 פרידמן נ' תדיראן (לא פורסם)).



בנוסף יצויין כי ע"פ סדר הדין האזרחי, על מבקש התיקון לצרף תצהיר המפרט את הסיבה לתיקון ומאמת את העובדות נשוא הבקשה. ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי - בקשה שהוגשה ללא תצהיר - תידחה (וינוגרד, תקנות סדרי הדין, מהדורה שלישית, עמ' 206).

בביה"ד לעבודה, ואף שענין התצהיר לא נאמר במפורש כתנאי להגשת הבקשה, ואף שהפרוצדורות גמישות יותר, עומד ביה"ד על הגשת תצהיר לאימות העובדות שבשלן התבקש התיקון.


יש להוסיף ולציין כי ביה"ד מעיין בכתב תביעה מתוקן - בטרם אישורו - ובודקו בדיקה מדוקדקת יותר , על מנת שלא יהי צורך בתיקונים נוספים בהמשך, ועל מנת שכתב התביעה המתוקן, יכלול את מלוא הפרטים הדרושים לבירור התביעה.

6.
בהחלטת ביה"ד מיום 11/01/01 (עמ' 1 לפרוטוקול) הבהיר ביה"ד לתובע כי יהיה רשאי לבחור באחת משתי החלופות:

או לשלם את מלוא האגרה על מלוא הסכום הנתבע כשעות נוספות (תוך מחיקת הסיפא של ס' 18 ו' ו - 24 ה'), או לצמצם את התביעה לשעות נוספות, ל - 100,000 ₪, כמבוקש, אולם זאת תוך פירוט מדוייק בגין איזה שנים או רכיבים מוותר.


בכתב התביעה המתוקן שהוגש - לא נעשה דבר בענין זה - ובסעיפים 18 ו - 24 לא שונו ולא תוקנו (תוך חזרה על הטענה שלצורך אגרה יעמוד הסכום הנתבע כשעות נוספות על 100,000 ש"ח, מבלי שהסכום פורט).

7.
לאחר שביה"ד עיין בבקשה ובתגובה ולאור כל האמור לעיל, אין ביה"ד נעתר בשלב זה לבקשה לתיקון כתב התביעה, כפי שהוגשה.


במידה והתובע עומד על בקשתו, יצרף תצהיר מפורט מדוע נדרש התיקון, ומדוע לא נערך החישוב הנדרש במועד הגשת כתב התביעה המקורי. כמו כן, ענין השעות הנוספות - יתוקן אף הוא במסגרת כתב התביעה המתוקן.


במידה והתובע אינו עומד על בקשתו לתיקון כתב התביעה - יוגשו התצהירים עד ל - 5/5/02.


התיק יובא לעיוני ב - 5/5/02 למתן החלטה על אופן המשך ניהול התיק, ולענין הוצאות הבקשה (כולל הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין אי המצאת תצהירים במועד).

ניתנה היום ד' באייר, תשס"ב (16 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.



יפה שטיין
, רשמת









בשא בית דין אזורי לעבודה 1310/02 אורי שלו נ' ליאור - בני צדוק שיראזי בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/04/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים