פסקי דין על החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ | פסקי דין על חאג' יחיא שריף | פסקי דין על סופר כל 10 חאג' |

35850/06 א     17/09/2007




א 35850/06 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' חאג' יחיא שריף, סופר כל 10 חאג' בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 035850/06


בפני
:
כב' השופט תמיר מיכאל

תאריך:
17/09/2007



בעניין:
החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
רות ר. גבעון

תובעת

- נ ג ד -


1 . חאג' יחיא שריף

2 . סופר כל 10 חאג' בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
שוקי מורג

נתבעים

פסק דין


פסק דין
זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב, לרבות סיכומי השלמה, אשר הוגשו לאחר דיון הוכחות שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים, נציגי התובעת והנתבע 1 בעצמו, במסגרת תביעה שטרית שהגישה התובעת נגד הנתבעים בגין שטר חוב מספר 200504142 על סך 20,776.07 ₪ מיום 8/11/04, אשר מועד פירעונו ביום 13/8/05.

הנתבע 1, אשר הצהיר כי הוא משמש כמנהלה של הנתבעת 2, הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, בו טען כי שטר החוב אינו חתום על-ידי מי מהנתבעים והינו פגום על פניו.

לאחר שניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ליתן לנתבעים רשות להתגונן, התקיימה ישיבה מקדמית, ולאחריה הגיש הנתבע 1 ברשות בית המשפט תצהיר מתוקן מטעמו ומטעם הנתבעת 2 המשמש ככתב הגנה בתיק. הנתבע 1 חזר על טענתו בתצהיר המקורי, והבהיר כי גם החתימה המופיעה על גבי שטר החוב ליד חותמת הנתבעת 2 איננה חתימתו, שכן לו בלבד מוקנית זכות החתימה בשם הנתבעת 2. בנוסף נטען כי הנתבעת 2 אינה חייבת לתובעת את הסכום שדרשה, הואיל ומזה כשנה חדלה התובעת במפתיע מלספק סחורה לנתבעת 2, ואף לא נענתה לדרישותיה של הנתבעת 2 לזכותה בסך של 2,543 ₪ בגין סחורה פגומה שהצטברה אצלה. הנתבע 1 הודה שהנתבעת 2 מחזיקה במקרר השייך לתובעת, אך טען שהנתבעת 2 הודיעה לתובעת הן בעל-פה והן בכתב שהמקרר עומד לרשותה, והיא מוזמנת לשלוח נציג מטעמה על-מנת לבוא לקחתו. טענה נוספת הינה כי התובעת פרעה ביום 23/8/05 ערבות בנקאית שמסרה לה הנתבעת 2 בסך של 15,000 ₪, ויש להפחית סכום זה מסך החוב הנטען.
הנתבע 1 הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים הזהה בעיקרו לכתב ההגנה, ולאחר מכן הגישו מר האשם נטור והגב' אולגה ברודנר תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

מר נטור הצהיר כי הוא עובד כמקדם מכירות אצל התובעת, וכי הנתבע 1 חתם בפני
ו על גבי שטר החוב, הן באופן אישי והן בשם הנתבעת 2. עוד נטען כי הנתבע 1 סירב בתחילה להשיב את המקרר לתובעת, והוא הוחזר בסופו של דבר רק ביום 16/7/06, כאשר במועד זה הופחת סכום החוב בגין המקרר מהחוב בתיק ההוצל"פ. לטענתו של מר נטור, התובעת הפסיקה לספק סחורה לנתבעת 2 לאחר ששיק שניתן על-ידה חולל במהלך חודש מרץ 2005, ולאחר מכן אף חוללו שני שיקים נוספים בחודשים יולי ואוגוסט 2005. לבסוף נטען כי מבירור שערך מר נטור עלה כי סכום החוב בתיק ההוצל"פ הינו יתרת החוב של הנתבעת 2 לאחר חילוט הערבות הבנקאית.

הגב' ברודנר הצהירה כי הינה עובדת אצל התובעת בתפקיד ראש צוות גבייה, ובמסגרת תפקידה עוסקת בהתנהלות הכספית מול לקוחות התובעת, לרבות הנתבעת 2. לטענתה של הגב' ברודנר, מכרטיס הלקוח של הנתבעת 2 המתנהל אצל התובעת וצורף לתצהיר עולה כי לאחר חילוט הערבות הופחת סכומה מיתרת חובם של הנתבעים לתובעת. עוד הוצהר כי אכן בידי התובעת מצויים שני שיקים של הנתבעת 2, אשר הוצאו על-חשבון פירעון חובה ל"טרה", אולם שיקים אלה חוללו מהטעם שהחשבון הוגבל.

במהלך הדיון נחקר מר נטור על תצהירו ואישר כי הנתבע 1 חתם על שטר החוב בפני
ו, בשמו ובשם הנתבעת 2. בהמשך העיד מר נטור כי ביקש לקחת את המקרר אחרי שחזרו השיקים של חודש אוגוסט 2005, אולם הנתבע לא הסכים להחזירו. מר נטור הודה כי בשלב מסוים סירב להחזרת סחורה מהנתבע 1 כיוון שהיה לקוח חסום. במהלך החקירה החוזרת העיד גם לגבי אופן מילוי הפרטים וההחתמה של הנתבע 1 על שטר החוב.

הגב' ברדונר נחקרה אף היא על תצהירה והעידה כי לפי הספרים, נוצר חוב של הנתבע 1 לתובעת בסך של 30,000 ₪, ולאחר חילוט הערבות נותר חוב בסך של 15,120 ₪. במסגרת החקירה החוזרת הבהירה הגב' ברודנר כי חילוט של ערבות איננו מופיע במפורש בתנועות הרגילות בכרטסת הנהלת החשבונות של לקוח, ושכך היה גם במקרה זה.

הנתבע 1 העיד בחקירתו כי חותמת הנתבעת 2 מוטבעת על גבי השטר. כמו-כן הודה שגם לאשתו ולבנו יש גישה לחותמת, וכי הם אלה שעובדים מול הספקים ולעיתים חותמים בשם הנתבעת 2. עם זאת טען הנתבע 1 כי רק הוא מורשה לחתום על שיקים ושטרי חוב. בהמשך העיד כי איננו זוכר האם הערבות הבנקאית חולטה לפני או אחרי שהשיקים שלו חזרו. הנתבע 1 טען כי לא חתם גם על שטר חוב נוסף שהוצג בפני
ו וסומן ת/1, ולשאלת בית המשפט העיד כי ייתכן שמדובר בחתימה של בנו. בהמשך העיד הנתבע 1 כי נגנבו ממנו 15,000 ₪ באמצעות הערבות הבנקאית וכי לגבי 15,000 ₪ הנוספים יש החזרות ויש כרטסת.

לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב, לרבות סיכומי השלמה מטעם התובעת.

דיון

טענת ההגנה המרכזית של הנתבע 1 במסגרת התצהיר המתוקן שהגיש הינה כי הוא והנתבעת 2 אינם חתומים על שטר החוב, וכי רק לנתבע 1 ישנה זכות חתימה בשם הנתבעת 2. טענה זו אינה מפורטת כנדרש, והנתבע 1 לא הכחיש באופן מפורש כי נתן הרשאה לאדם אחר לחתום בשמו על השטר. כמו-כן לא צוין האם החותמת המוטבעת על-גבי השטר היא אכן חותמת של הנתבעת 2, האם היתה לאנשים נוספים מלבד הנתבע 1 גישה לחותמת והאם נגנבה. רק במהלך הדיון בהתנגדות העיד הנתבע 1 לראשונה כי ייתכן שביקשו מאשתו או מבנו לחתום על השטר, ובדיון ההוכחות טען שאשתו ובנו נהגו להשתמש בחותמת של הנתבעת 2 ולחתום בשמה על מסמכים שונים, אם כי לא על שיקים ושטרות חוב. כמו-כן העלה הנתבע 1 השערה לפיה מי מטעם התובעת לחץ על מר נטור ושכנע אותו להצהיר כי הנתבע 1 חתם על השטר – טענה אשר אף היא נטענה ללא כל פירוט ולא הוזכרה כלל בתצהיר.

מנגד, מר נטור הגיש תצהיר לפיו הנתבע 1 חתם על השטר בפני
ו, וגרסתו נותרה עקבית ואמינה גם במהלך חקירתו הנגדית. אמנם מר נטור העיד כי מילא את הפרטים בשטר על-פי תעודת עוסק מורשה של הנתבעת 2, כאשר מהתעודה שצורפה לסיכומי הנתבעים ברשות בית המשפט עולה לכאורה כי הפרטים של הנתבע 1 אינם מופיעים בה, אך הואיל ותעודה זו לא הוצגה בפני
מר נטור במהלך חקירתו, ולא ברור האם זוהי התעודה אליה התייחס בעדותו – יש לייחס לה משקל מועט בלבד. עוד יצוין כי מר נטור העיד שנעזר גם בתעודת הזהות של הנתבע 1 לצורך מילוי הפרטים על שטר החוב.
בנוסף לכך, מהשוואת החתימות הנחזות כשל הנתבע 1 על-גבי שטר החוב לחתימותיו של הנתבע 1 על השיקים אשר צורפו כנספחים לתצהיר מטעם התובעת – אשר הנתבע 1 לא הכחיש שהן אכן חתימותיו - עולה על-פניו כי מדובר בחתימות דומות מאוד.

לאור האמור לעיל, הנני סבור כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני המוטל עליה על-מנת לסתור את טענת הזיוף הכללית והלא מפורטת שטען הנתבע 1, ובכך העבירה את הנטל לכתפיהם של הנתבעים להוכיח שאכן מדובר בזיוף שנעשה ללא הרשאה. לפיכך, בהעדר חוות דעת או ראיות אחרות מטעם הנתבעים בעניין זה, הנני קובע כי דינה של טענת הזיוף להידחות.

טענה נוספת שהעלו הנתבעים הינה כי יש לקזז מהשטר את סכום הערבות הבנקאית שנגבה מהם על סך של 15,000 ₪. התובעת מצידה טענה כי השטר הוגש לביצוע בגין החוב שנותר לאחר קיזוז סכום הערבות. מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה כנספח א' לתצהיר מטעם התובעת ומתצהירו של הנתבע 1 עצמו עולה כי הערבות הבנקאית חולטה כבר ביום 23/8/05, ומכאן שהחילוט בוצע ונרשם בכרטיס הלקוח עוד בטרם הגשת השטר לביצוע, כאשר דרישת החוב שיצאה בספטמבר 2005 מתייחסת לסכום של 15,120 ₪. כמו-כן לא נסתרה טענתם של העדים מטעם התובעת לפיה הערבות חולטה בעקבות ולאחר חילול השיקים של הנתבע 1, וכן לא נסתרה טענתה של הגב' ברודנר בתצהירה כי סכום הערבות הופחת מיתרת חובם של הנתבעים לתובעת. יתרה מזאת, כאשר נשאל הנתבע 1 על גובה החוב העיד: "15,000 ₪ גבו מהבנק ו- 15,000 ₪ נוספים יש החזרות ויש כרטסת" (עמוד 13 שורות 12 ו- 13 לפרוטוקול), ובכך הודה למעשה כי נותר חוב של כ- 15,000 ₪ מעבר לסכום הערבות שנגבה. לפיכך, הנני דוחה את טענתם הנ"ל של הנתבעים בעניין קיזוז סכום הערבות.

לעומת זאת, הנני מקבל את טענתם של הנתבעים בנוגע לקיזוז סחורה פגומה שקיבלו מהתובעת. הנתבע 1 הפנה בתצהירו המתוקן לרשימה מפורטת של מוצרים פגומים, תוך ציון כמויות ומחירים, וכן חזר והעיד במהלך הדיון כי התובעת סירבה לקבל את ההחזרות. אף-על-פי-כן, ב"כ התובעת בחרה שלא לחקור את הנתבע 1 על גרסתו בנידון. זאת ועוד, מר נטור מטעם התובעת הודה כי סירב לקבל מהנתבע 1 החזרות של סחורה כיוון שהיה לקוח חסום (עמוד 7 שורות 2 ו- 3 לפרוטוקול). יצוין כי אף אם במועד בו ביקש הנתבע 1 להחזיר את הסחורה נותר חוב של הנתבעים כלפי התובעת, אין בכך כדי להצדיק סירוב לקיזוז שוויה של הסחורה הפגומה מסכום החוב הכולל של הנתבעים. מכאן שיש לקזז מסכום החוב סך של 2,543 ₪ בגין הסחורה הפגומה.
אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנתבעים השיבו את המקרר שהיה ברשותם, ואשר החוב בגינו הסתכם בסך של 5,656 ₪. שטר החוב נשוא התובענה הוגש לביצוע בסך של 20,776.07 ₪, כאשר על-פי הפירוט שהציגה התובעת, סכום זה כולל גם את החוב הנ"ל בגין המקרר. אשר על כן, יש להפחית את הסך של 5,656 ₪ מסכום החוב המקורי בתיק ההוצל"פ – סכום אשר לטענת התובעת כבר הופחת הלכה למעשה.

לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכום הנקוב בשטר החוב נשוא התובענה בקיזוז הסכומים של 2,543 ₪ ו- 5,656 ₪ הנ"ל, דהיינו סך של 12,577 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12/12/05 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד.

בכפוף לתוצאה דלעיל, הנני מורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 34-07614-05-6.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' בתשרי, תשס"ח (17 בספטמבר 2007), בהעדר הצדדים.

_______________
מיכאל תמיר, שופט













א בית משפט שלום 35850/06 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' חאג' יחיא שריף, סופר כל 10 חאג' בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/09/2007)