פסקי דין על טניאני גבי | פסקי דין על אדרי יריב | פסקי דין על אשרם ענבל | פסקי דין על אשרם ברק ואח' |

5684/00 א     31/12/2001




א 5684/00 טניאני גבי, אדרי יריב נ' אשרם ענבל, אשרם ברק ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
א
005684/00


בפני
:
כבוד השופטת, חנה שניצר זאגא



31/12/2001




בעניין:

1 . טניאני גבי


2 . אדרי יריב


ע"י ב"כ עוה"ד
מכלוף אשר

התובעים

נגד




1 . אשרם ענבל


2 . אשרם ברק

3 . איילון בע"מ - חברה לבטוח


ע"י ב"כ עוה"ד
פיינגולד אברהם

הנתבעים




פסק דין

1.
התובענה הוגשה לפיצוי בגין נזקי רכוש בסך 44,978 ₪,
שנגרמו לטענת התובעים, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה בתאריך 8.9.98 ברחוב אלפסי בכפר יונה. (להלן:"התאונה").

2.
אין מחלוקת כי בכל הזמנים הרלבנטיים, רכב התובעים היה בבעלות התובע מס' 1- טניאני גבי
והיה מבוטח , ביטוח צד ג', על שם חברו, התובע מס' 2 – אדרי יריב
.
רכב הנתבעים היה בבעלות נתבע מס' 2- אשרם
ברק, נהוג בידי גיסתו, נתבעת מס' 1- אשרם ענבל
ומבוטח באמצעות נתבעת מס' 3 – איילון חברה לביטוח בע'מ.



3.
שאלת האחריות:
הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו תוכרע סוגיה זו לפי שיקול דעת בית המשפט, לאחר שמיעת עדותם של שני הנהגים המעורבים.


התובע מס' 1 העיד בעמ' 2 לפרוטוקול לעניין נסיבות הארוע:


"ביום התאונה אני הייתי לבד. אשרם נכנסה בי באוטו." (שם, שורה 11).

"התאונה קרתה בכפר יונה. אח שלי גר בכפר יונה ויש לי חברים בכפר יונה.

זה כפר יונה ב' אם אני לא טועה בסוף שלה.

נסעתי, באתי לפנות,לא יודע איך להסביר את זה. ואז היא נכנסה לי באוטו.

אני לא זוכר מאיפה היא הגיעה."
(שם, שורות 13 – 16 ).

"החלק הקדמי של האוטו קיבל את המכה.

החלק הקדמי של האוטו של הנתבעת פגע בי."
(שם שורות 22-23 ).



הנתבעת מס' 1 העידה בעמ' 6 לפרוטוקול:

"הגעתי מכיוון אלפסי המספרים הקטנים לכיוון הבית למספרים הגדולים.

יש שם צומת פניה שמאלה לא הבחנתי ברכב שבא מולי.
ביצעתי את הפניה שמאלה. הוא בא
מכיוון חד סיטרי ממולי. לי אין כניסה לשם.
פשוט התנגשנו."
(שם, עמ' 8-11 ).
"לי היה תמרור תן זכות קדימה".
(שם, שורה 16 ).

4.
הכרעה בשאלת האחריות:
מעדויות הנהגים עולה כי התאונה ארעה בצומת בצורת
t


, כאשר נסעו האחד מול השני. הנתבעת מס' 1 החלה בפני
ה שמאלה, בניגוד לתמרור "האט ותן זכות קדימה", חסמה נתיב נסיעת התובע מס' 1 שנסע מולה וכתוצאה מכך ארעה התאונה.
עיקר האחריות לארוע התאונה מוטל בנסיבות על הנתבעת מס ' 1, אשר לא נתנה זכות קדימה ולא נקטה באמצעי זהירות בעת ביצוע הפניה שמאלה.
יחד עם זאת, גם על התובע מס' 1 מוטלת חובת זהירות בהתקרבו לצומת שכן מעדותו ניתן להבין שלא הבחין בנתבעת מס' 1 כלל עובר לאירוע התאונה.
לפיכך ועל פי הסכמת הצדדים, מצאתי לחלק את האחריות בין הצדדים כך שעיקרה, בשיעור 90% מוטל על הנתבעים ואילו רשלנותו התורמת של התובע מס' 1 הינה בשיעור 10%.

5.
גובה הנזק:
לטענת ב"כ התובע נגרמו לתובעים נזקים בהתאם לחוות דעת השמאי, דויד בויקר, מיום 11.9.98 (ת/3), נזק ישיר בסך של 26,657 ₪ וירידת ערך בסך של 5,900 ₪.
כמו כן עותר ב"כ התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪
לטענת ב"כ הנתבעים יש לדחות את התביעה.
התובעים לא הוכיחו הנזק הנטען.
הרכב נרכש בסכום של 30,000 ₪ ונמכר לאחר התאונה בלא שתוקן בסך 21,000 ₪. לרכב היתה תאונה קודמת כמפורט בחוות דעת השמאי קל-גד
(נ/1).
לטענת ב"כ הנתבעים מדובר בנזק זהה, לא הוכח כי הוא תוקן וכי הרכב היה כשיר לנסיעה עובר לתאונה נשוא כתב התביעה.
לעניין ירידת ערך, שמאי התובעים הודה בחקירה נגדית כי לא ידע על קיומה של תאונה קודמת ועל העובדה שמדובר ברכב "שכור" ומכאן אין בסיס למימצאיו.

6.
נזק ישיר:
בתום שמיעת הראיות; עדות התובע מס' 1 לעניין הנזק וחקירתו הנגדית של השמאי - לא שוכנעתי לקבל טענת ב"כ הנתבעים.
התובע מס' 1 העיד כי רכש את הרכב לאחר תאונה, תיקן את הליקויים במוסך בטול-כרם ועובדה זו לא הוסתרה מחברת הביטוח.
(ראה סעיף 4 לתצהיר עדות ראשית ת/1).
עדותו לא נסתרה בחקירה נגדית.
השמאי מטעמו בחן את הנזקים הנטענים בתאונה הקודמת, כפי שהוצגו לו במהלך חקירה נגדית וטען כי:
"הרכב ניזוק בחזיתו וקבעתי בחוות דעתי שחלקים ברשימה הם ברי החלפה, ולא הייתי משנה מאומה מחוות הדעת גם אם הייתי יודע שיש נזק קודם באותם חלקים, היתי בודק אם החלק תוקן או הוחלף ...
... לא הייתי מאשר החלפה לארוע שלא רלוונטי.
הארוע שבדקתי בחוות הדעת היה ארוע מיום 9.9.98"

(ראה עמ' 16 לפרוטוקול שורות 10-4).


לא הובאה חוות דעת שמאי נגדית וממצאיו של השמאי מטעם התובעים לא נסתרו, לפיכך
הנני
קובעת כי הנזק הישיר המפורט בחוות דעת השמאי
(ת/3), נובע מהתאונה נשוא כתב התביעה.

7.
ירידת ערך:
לא הובאה חוות דעת נפרדת של שמאי ו/או מומחה בתחום זה אלא בשולי חוות דעת השמאי שהתייחס לנזק הישיר (ת/3) נכתב:

"ערך רכב דומה מסוג הרכב הנדון בשוק הרכב המשומש נכון לחודש ספטמבר 98 בגבולות 59,000 ₪.

במידה והרכב הנדון יתוקן במקצועיות סבירה כמקובל, צפויה ירידת ערך נסחרת להערכתי בשיעור של כ- 10% המהווים כ- 5,900 ₪."
(ראה עמ' 4 לחוות הדעת).




הערכה זו ניתנה כאמור בטרם תוקן הרכב והינה במידה רבה השערה חסרת בסיס.
בחקירתו הנגדית מודה השמאי כי לא היו בידיו פרטים עובדתיים לגבי עברו של הרכב בגין תאונה קודמת והיותו בבעלות חברת השכרה, פרטים אלו יש בהם כדי לשנות את הערכתו כדלקמן:
"ש. אני שואל אותך על בעלות אחת והיא חב' השכרה, בכמה זה מוריד את ערך הרכב.
ת. בסביבות 7% עד 8%."
(עמ' 14 לפרוטוקול שורות 2-3).
בהמשך החקירה נשאל השמאי בדבר הנזק הישיר שנגרם בתאונה הקודמת.
"ש. האם לאור כך יש מקום לשנות את חוות דעתך בכל הקשור בשויי הרכב אותו ציינת בגבולות 59,000 ₪.
ת. בוודאי, יש לכך השפעה, אם הייתי מודע שהרכב הזה עבר תאונה קודמת, לא הייתי מציין את המחיר כפי שציינתי, לא יכול להגיד כמה הייתי כותב, הייתי צריך לחשוב על מהות הנזק וכמה היה קודם."

(עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 2-6).
בהמשך נשאל השמאי לגבי מרכיב של רווח בקניית רכב מסוחר מכונית ורכישת מכונית שניזוקה בתאונה קודמת ומודה בקיומו של מרכיב זה בלא שיכול להעריכו ולכמתו בכסף. (ראה עמ' 15 לפרוטוקול שורות 7-9).

8.
לסיכום סוגית ירידת הערך אין להתייחס אליה במנותק מהעובדות לפיהן עוסק התובע מס' 1 בסחר מכוניות. הרכב נרכש לאחר תאונה, תוקן לפני אירוע התאונה נשוא כתב התביעה ונמכר לאחר התאונה בלא שיתוקן במחיר של 21,000 ₪ (ראה סעיף 23 לתצהיר ת/1).

מתברר עוד כי אין ממש בטענה בסעיף 24 לתצהיר התובע מס' 1 (ת/1) לפיו ערך הרכב היה 59,000 ₪, שכן גם השמאי מטעם התובע נסוג מקביעה זו כמפורט לעיל.

במכלול מצאתי לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך בגבולות 2,000 ₪ בלבד.

מעבר
לכך ובנתונים – לא מצאתי לפסוק נזק נוסף כלשהו.



9.
סוף דבר, בהתאם לחלוקת האחריות, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשאת ב- 90% מהנזקים שהוכחו כדלקמן:
נזק ישיר (בהתאם לדו"ח השמאי) 26,657 ₪, ושכ"ט שמאי 1,521 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.9.98.
ירידת ערך בסך 2,000 ₪ נכון ליום מתן פסק-הדין.
כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בשיעור 15% ומע"מ.

ניתן היום ט"ז בטבת, תשס"ב (31 בדצמבר 2001) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 31.12.2001.










_____________________

חנה שניצר זאגא
, שופטת







א בית משפט שלום 5684/00 טניאני גבי, אדרי יריב נ' אשרם ענבל, אשרם ברק ואח' (פורסם ב-ֽ 31/12/2001)