פסקי דין על אלקבס קארין | פסקי דין על טופזטורס - גב' חדד מריולנה | פסקי דין על אלאיטליה - גב' מרי טבראני |

2752/06 תק     23/09/2007




תק 2752/06 אלקבס קארין נ' טופזטורס בע"מ - גב' חדד מריולנה, אלאיטליה - גב' מרי טבראני




בעניין:
אלקבס קארין

התובעת

נגד
1 . טופזטורס בע"מ - גב' חדד מריולנה

2 . אלאיטליה - גב' מרי טבראני

הנתבעים
פסק-דין

1. התובעת היא סטודנטית אשר עמדה לטוס ממילנו לישראל ביום 11.4.06, ערב חג הפסח.
כרטיס הטיסה, כרטיס "אלקטרוני", נרכש בסוכנות הנסיעות טופז טורס בע"מ, הנתבעת מס' 1 (להלן: טופז), ומבצעת הטיסה היתה הנתבעת מס' 2, חב' אלאיטליה.

2. התובעת טענה והעידה כי היא התייצבה בדלפק אלאיטליה, בשדה התעופה במילנו, כשלוש וחצי שעות לפני שעת הטיסה. אך לתדהמתה נאמר לה, שכרטיס הטיסה שלה בוטל.
התובעת התקשרה ארצה אל אמה. האם פנתה אל סוכנות טופז, אך סירובה של אלאיטליה להעלות את התובעת על הטיסה היעודה - נותר בעינו.
התובעת קיבלה מנציגי אלאיטליה בשדה התעופה את המסמך ת/ 1, ולפיו היא לא הועלתה לטיסה בשל "תפוסת יתר" [overbooked].
בשלב זה סייעה סוכנת טופז, גב' חדד (שייצגה את טופז גם בביהמ"ש), במאמצים לאתר עבור התובעת טיסה חלופית, על מנת לאפשר את בואה ארצה לחג הפסח. טיסה כזאת אותרה בחב' סוויסאיר, כעבור כשבע שעות ממועד הטיסה המקורית. הטיסה החלופית לא היתה ישירה, אלא הצריכה את התובעת לטוס ממילנו לציריך, ורק משם לארץ.
התובעת תבעה פיצוי בסך 16,000 ₪ בגין הוצאות המחיה המיותרות שנגרמו לה כתוצאה מהתקלה; בגין קנס ששילמה עבור אי הצגת כרטיס בסוויסאיר; בגין תוספת תשלום שנשאה בה, לטענתה, עבור כרטיס הטיסה החלופית; ובעיקר - בגין עוגמת הנפש והלחץ שנגרמו לה בשל אי מימוש טיסתה המתוכננת, ערב החג.

3. טופז טענה בכתב הגנתה כי היא מצידה הזמינה את כרטיס הטיסה של התובעת אצל אלאיטליה וקיבלה אישור להזמנה. על פי כתב ההגנה, טופז אינה יודעת מדוע סירבה אלאיטליה להעלות את התובעת לטיסה, על פי הכרטיס שהוזמן ואושר. טופז טוענת כי בנסיבות אלה אין חלה עליה כל אחריות לתקלה שארעה, אלא האחריות היא כולה על אלאיטליה. בהתאם לכך, הגישה טופז הודעה לצד שלישי כנגד אלאיטליה.
טופז טענה עוד כי היא מצידה נתנה לתובעת שירות מעולה, ומתוך רצון טוב אף סייעה לה למצוא במהירות האפשרית טיסה חלופית, למרות שלא היתה אחראית כלל לתקלה שארעה.

4. אלאיטליה טענה בכתב הגנתה, כי כרטיס הטיסה של התובעת הונפק על ידי טופז בבוקר הטיסה, בשעה 7.19, אך בוטל על ידי טופז כשעה לאחר מכן, בשעה 8.14.
משטופז עצמה ביטלה את הכרטיס, אזי לא היה לתובעת כרטיס טיסה תקף, ועל כן לא הועלתה לטיסה.
אלאיטליה טוענת איפוא כי האשמה בתקלה שארעה לתובעת מוטלת אך ורק על טופז.
אלאיטליה מצידה אינה יכולה להעלות נוסע לטיסה, על פי כרטיס "מבוטל", וכאמור - טופז עצמה היא שביטלה את הכרטיס.

5. רק בדיון בביהמ"ש הסתבר כי האמור בכתב ההגנה של טופז מנוגד למה שהעידה נציגתה בביהמ"ש.
הנציגה, גב' חדד, מסרה כי היא היתה סוכנת טופז שטיפלה בטיסתה של התובעת, על פי הזמנת אמה. גב' חדד העידה כי ביצעה הזמנה ואף "כירטוס" של הכרטיס, אך ביום 6.4.06 היא ביטלה את הכרטיס, כיוון שלטענתה שולם רק חלק ממחירו.
על כן צודקת אלאיטליה בטענתה, כי כאשר התובעת הגיעה לשדה התעופה, היה רשום במחשב, לגבי כרטיסה: voided, דבר שמשקף את ביטול הכרטיס על ידי טופז (עדות גב' חדד, בעמ' 2 לפר').
גב' חדד העידה כי הביטול נעשה בשל אי תשלום מלוא המחיר של הכרטיס בעוד מועד, וכי הודעה על ביטול הכרטיס נמסרה לאמה של התובעת. למותר לומר כי בכתב ההגנה אין כל זכר לטענות כאלה, אלא להיפך: הטענה שם היא כי טופז הנפיקה עבור התובעת כרטיס טיסה, שהיה שריר ותקף, ואין לה מושג מדוע אלאיטליה סירבה לכבד אותו.
עוד העידה גב' חדד, כי כאשר אמה של התובעת הגיעה אליה נסערת, לאחר שאלאיטליה סירבה להעלות את התובעת לטיסה, ערב החג, היא כירטסה מחדש את הכרטיס שבוטל, לאחר שבדקה ונוכחה כי יש מקום פנוי במטוס.
זו היא פעולת ה"כירטוס" אשר על פי כתב ההגנה של אלאיטליה בוצעה ביום הטיסה, בשעה 7.19, אשר במילנו היתה אותה עת שעה 9.19.
גב' חדד העידה כי נציגי אלאיטליה בשדה התעופה סירבו לכבד את הכירטוס החדש שביצעה ועמדו בסירובם להעלות את התובעת לטיסה המתוכננת, למרות קיומו של מקום פנוי במטוס. גב' חדד העידה כי פנתה למרכז אלאיטליה בארץ ושוחחה עם אדם בשם אורן,

כאשר שניהם מתבוננים באותו מסך-מחשב שבו ניתן לראות כי בוצע כירטוס עבור התובעת וכי המקום של אותו כרטיס במטוס הוא פנוי.
גב' חדד טוענת כי אותו אורן היה שותף לתמיהתה ולדעתה, כי היה על אלאיטליה לכבד את הכירטוס החדש ולהעלות את התובעת לטיסה, אך אף ידו-שלו קצרה מהושיע, ולא היה ביכולתו לגרום לכך שנציגי אלאיטליה בשדה התעופה במילנו ישנו את דעתם.
בשלב זה נענתה גב' חדד לבקשתה של אם התובעת למהר ולמצוא עבורה טיסה חלופית, ועל כן שבה וביטלה את הכרטיס, שכירטסה כשעה קודם לכן, והשתמשה במחיר ששולם לטופז עבורו, לתשלום עבור הטיסה החלופית (זה הוא פשרו של רישום הביטול של הכרטיס בשעה 8.14, אשר צויין בכתב ההגנה של אלאיטליה).

6. עולה, איפוא, כי בניגוד לאמור בכתב ההגנה של טופז - טופז כן ביטלה את כרטיס הטיסה של התובעת. נציגת טופז ניסתה, זמן קצר לפני הטיסה, לבצע כירטוס מחדש של אותו כרטיס, אך אלאיטליה סירבה לכבד כרטיס זה.

7. נציגת אלאיטליה, גב' טאבאראני, טענה כי לדידה של אלאיטליה, כאשר התובעת הגיעה לשדה התעופה בבוקר יום 11.4.06 - היה רשום לצד כרטיסה: voided, ולא עמד לרשותה כרטיס תקף.
דברים אלה תואמים את האמור בכתב ההגנה של אלאיטליה, וכפי שצויין - נציגת טופז הודתה במהלך הדיון כי דברים אלה נכונים.
[גב' טאבאראני הגישה את המסמך נ/ 1, ממנו עולה כי נציגי אלאיטליה דיווחו, שהתובעת לא התייצבה לטיסה, אך על פי הראיות ששמעתי, דיווח זה הוא שגוי. הא ראייה, התובעת קיבלה מאותם נציגים, בשדה התעופה, את המסמך ת/1].

8. לאחר ששמעתי באריכות את נציגות הנתבעות, בניסיון להבין את פשר התקלה שארעה, הסתבר כי המחלוקת האמיתית ביניהן נעוצה בעניין הכירטוס של "הרגע האחרון" אשר נציגת טופז ניסתה לבצע ביום הטיסה, בשעה 7.19, ואשר אלאיטליה לא כיבדה.
המחלוקת היא: נציגת אלאיטליה טוענת כי רשימת הנוסעים נסגרת שעה לפני הטיסה, ומרגע זה אין עוד אפשרות לבצע כירטוס חדש, גם אם יש מקום פנוי במטוס, כפי שאמנם היה במקרה זה (כמתועד במסמך נ/ 2, בצירוף הסברה של גב' טאבאראני, בעמ' 4 לפר').
פעולת הכירטוס, שביצעה נציגת טופז בשעה 7.19 (9.19 במילנו), בוצעה פחות משעה לפני ההמראה. גם אם פעולה זו נרשמה במחשבים, הן של טופז והן של אלאיטליה - כפי שראו
גב' חדד ואורן מאלאיטליה - הרי בפועל, לא היה ניתן לממש כרטיס זה, בשל כירטוסו פחות משעה לפני ההמראה.
מנגד טוענת נציגת טופז כי דברים אלה אינם נכונים. לטענתה, כל עוד יש במטוס מקום פנוי, ניתן לבצע כירטוס אפילו חצי שעה לפני ההמראה, ואלאיטליה היתה חייבת לכבד את הכירטוס כפי שבוצע.
על כך חלקה נציגת אלאיטליה בתוקף רב.
מחלוקת זו, כפי שהסתברה להיות בעת הדיון בביהמ"ש, לא הוצגה כלל בכתבי ההגנה של הנתבעות, ואף לא בהודעה לצד השלישי.
על קו ההגנה בכתב ההגנה של טופז עמדתי כבר לעיל. כתב ההגנה של אלאיטליה תאם טוב יותר את דברי נציגתה בביהמ"ש, אך גם בו לא נטען כי אלאיטליה סירבה לכבד את הכירטוס, שנעשה בשעה 7.19, בשל כך שנעשה פחות משעה לפני זמן ההמראה. הטענה היתה כי טופז ביטלה אותו כירטוס כשעה לאחר שנעשה, ועל כן אין לבוא בטרוניה אל אלאיטליה. דברים אלה מרחיקים ומטשטשים את המחלוקת האמיתית בין שתי הנתבעות, כפי שנתבררה בעת הדיון.
למותר לומר כי אף אחת משתי הנתבעות לא המציאה ראיות שיאפשרו להכריע במחלוקת זו שביניהן, והיא נותרה בעינה.

9. מחלוקת כזאת אינה יכולה להתנהל על גבה של הנוסעת. היא הגיעה לשדה התעופה בידיעה שיש לה כרטיס תקף, וזו היתה אף עמדתה של טופז בכתב ההגנה.
יש להצטער על כי טופז בחרה לנקוט בכתב ההגנה קו-הגנה שאינו מתיישב עם העובדות, אשר נציגתה-שלה הציגה בעדותה בביהמ"ש.
הנוסעת נתקלה בסירוב לכבד את הכרטיס שלה, בטענה שבוטל, וכאשר ביקשה מסמך-הסבר, נמסר לה המסמך ת/ 1, שבו הסבר שונה: "תפוסת יתר".
מה אמורה הנוסעת להבין מה"הסברים" הסותרים הללו?
למותר לומר כי הנוסעת אינה יכולה, וגם אינה צריכה, להיכנס לעניינים שבין סוכנות הנסיעות לבין חברת התעופה.
התובעת לא הועלתה לטיסה שנרכשה עבורה, ואשר לפי מה שהיה ידוע לה עמד לרשותה כרטיס טיסה תקף אליה.
כל אחת משתי הנתבעות: סוכנות הנסיעות וחברת התעופה, מגלגלת את כדור האחריות לפתחה של רעותה, והמחלוקת היא: האם היתה אלאיטליה חייבת לכבד את הכירטוס שביצעה טופז פחות משעה לפני ההמראה; אם לאו.
כאמור, לא הובאו כל ראיות שיאפשרו להכריע במחלוקת זו, וזאת - בשל הניהול הלקוי של הגנת הנתבעות (או אולי זלזולן בתביעה הקטנה).

כך או כך, התובעת-הנוסעת לא הועלתה אל הטיסה, שאליה רכשה כרטיס. בשדה התעופה נמסרו לה הסברים סותרים לסיבת הדבר, ובדיון בביהמ"ש הסתבר כי הסיבה היא מחלוקת בין סוכנות הנסיעות לבין חברת התעופה.
מחלוקת "פנימית" זו אינה יכולה, כאמור, להתנהל על גבה של התובעת, ועל כן אני מקבלת את תביעתה לפיצוי בגין ביטול טיסתה היעודה.

10. התובעת העריכה את הוצאות המחיה שנזקקה להן בסך כ- 200 אירו (כולל הוצאות נסיעה). סכום הקנס שחוייבה בו על ידי חב' סוויסאיר הוא 100 דולר.
התובעת טענה עוד כי שילמה 350 אירו עבור כרטיס הטיסה בסוויסאיר, אך לעניין זה מקבלת אני את דבריה של גב' חדד, כי טופז הסדירה את התשלום עבור טיסה זו באמצעות הכסף ששולם עבור הכרטיס באלאיטליה, וכי התובעת לא הוכיחה ששילמה מכיסה סכום נוסף, עבור הטיסה בסוויסאיר.
הסכום בשקלים של הוצאות התובעת, כאמור ברישא של סעיף זה, הוא כ- 1546 ₪ (על פי השער היציג).
מקובל עלי כי מגיע לתובעת, במקרה זה, פיצוי בגין עוגמת הנפש והלחץ שנקלעה אליו, בחשש פן לא תספיק להגיע ארצה לפני החג, לבד מעצם השיבוש ועוגמת הנפש שנגרמים לכל נוסע שמפסיד את הטיסה שתכנן.
עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעות כי סכום הפיצוי שנתבע הוא מופרז, ואני מעמידה אותו על סך 5,000 ₪. בתוספת ההוצאות שנגרמו לתובעת, יועמד סכום הפיצוי הכולל על סך 6,546 ₪.
תשלום הסכום האמור מושת על הנתבעות, בחלקים שווים.
טופז לא הוכיחה את ההודעה לצד השלישי, ועל כן אני דוחה אותה. בנסיבות העניין ולנוכח
קבלת התביעה כנגד שתי הנתבעות, לא מצאתי לחייב את טופז בהוצאות כלפי אלאיטליה בשל דחיית ההודעה לצד השלישי.

11. אני מחייבת איפוא את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 6,546 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 5.11.06, ועד לתשלום בפועל.
עוד ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות המשפט בסך 500 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
12. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.
ניתן היום י"א בתשרי, תשס"ח (23 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

יעל קלוגמן
, שופטת
002752/06תק 332 פ.ש.
??

??

??

??
1
בתי משפט
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
תק 002752/06
בפני
:
כב' השופטת, יעל קלוגמן

תאריך:
23/09/2007








תק בית משפט לתביעות קטנות 2752/06 אלקבס קארין נ' טופזטורס בע"מ - גב' חדד מריולנה, אלאיטליה - גב' מרי טבראני (פורסם ב-ֽ 23/09/2007)