פסקי דין על קגנובסקי יבגני | פסקי דין על איילת השחר בטחון (1993) בע"מ- מוקד לי טל

2690/01 דמ     17/12/2002




דמ 2690/01 קגנובסקי יבגני נ' איילת השחר בטחון (1993) בע"מ- מוקד לי טל




1
בתי המשפט
דמ 002690/01
בית הדין האזורי לעבודה באר-שבע
17/12/02

כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן

נציג מעבידים - שלום בראשי
נציג עובדים - אברהם זבונט
בפני
:
קגנובסקי יבגני

בעניין:
התובע

נ ג ד
איילת השחר בטחון (1993) בע"מ- מוקד לי טל
הנתבעת
טרבלסי שלמה - מנהל הנתבעת
ע"י ב"כ מר
פסק דין
1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, יתרת פדיון חופשה, יתרת פדיון דמי הבראה ותמורת הודעה מוקדמת.

2. להלן העובדות:
התובע עבד כשומר מטעם הנתבעת במקומות עבודה שונים מיום 10.10.99 עד 5.7.01. לטענתו, פוטר מעבודתו. מקום עבודתו האחרון היה שומר במרכז האומנויות באשדוד. בלשון התובע, במוזיאון באשדוד. התובע טוען, כי לא מצא עצמו בסידור העבודה לשבוע הקרוב, התקשר למנהל העבודה יוסי וזה האחרון אמר לו שאין להם עבודה ליתן לו ושלא יטריד אותו ולא יתקשר אליהם. התובע ניסה להשיג את מנהל הנתבעת על מנת לברר התגובה ובמידת הצורך לבקש מכתב פיטורים, אולם נציגי הנתבעת סירבו להיפגש עימו, פשוט נעלמו, כך העיד. הפקידה במשרד אמרה שאינם נמצאים. התובע פנה להסתדרות לקבלת ייעוץ.

התובע פנה ביום 19.7.01 למנכ"ל הנתבעת בתביעה לקבלת זכויותיו בגין פיטוריו (ת/1). בתשובה הודיע לו מנהל הנתבעת, שלמה טרבלסי, כי לא פיטר אותו וכן מנהל עבודה בשם יוסי אף הוא אינו מאשר גירסתו. נטען כלפי התובע, כי נשלח לעבוד בקניון לב אשדוד, אולם סירב, ולאור זאת הסיקה הנתבעת כי אינו מעוניין לעבוד יותר בחברה. תביעותיו לתשלום תמורת הודעה מוקדמת ודמי פיטורים נדחו במכתב וצויין, כי גמר חשבון המחאה בהתאם תישלח לו באמצעות הדואר הרשום (ת/2).
בתשובה השיב התובע במכתב (ללא תאריך) וחלק על גירסת הנתבעת. לטענתו, פוטר מעבודתו. כן ציין, כי תגובת הנתבעת שיקרית, וכי מזה 3 שבועות אינו עובד וזקוק לעבודה (ת/3).

בתגובה שלחה הנתבעת לתובע מכתב ביום 5.8.01, כי תשמח להשיבו לאלתר לעבודה סדירה והפנתה אותו למנהל העבודה לשיבוץ (ת/4). התובע לא שב לעבודה.

3. גירסת הנתבעת, פורטה בכתבי ההגנה מטעמה, בדיון שהתקיים ביום 3.12.01 בפני
כב' השופט מ. כליף, במסגרת דיון מקדמי, והן בפני
נו ע"י מנהל הנתבעת, שלמה טרבלסי.

מר טרלבסי אישר את תקופת עבודתו של התובע, והדגיש, כי התובע הועסק כשומר בקניון מרכז העיר באשדוד, אולם המכרז של הנתבעת הסתיים בסוף חודש אפריל 2001, לפיכך דאגה הנתבעת להפנות לעבודה חילופית את כל המאבטחים. התובע הופנה לעבוד במרכז האומנויות באשדוד במשך סופי שבוע.
התובע עבד במרכז האומנויות כחודש-חודש וחצי. במהלך חודש יוני 2001 נתבקש להגיע לקב"ט בקניון לב אשדוד לשיחה על מנת לשבצו בעבודה. התובע סירב והצהיר בפני
הקב"ט, כשהוא מלווה בשני עובדים נוספים, חבריו, כי לא משתלם לו מבחינה כספית לעבוד דרכו, שכן מבקש להמשיך לעבוד בסופי שבוע במרכז האומנויות.
עמדה זו הביעו גם שני העובדים הנוספים שהתייצבו עם התובע אצל הקב"ט.
הקב"ט, אלי עדן, דיווח לעד, כי השלושה מסרבים לעבוד וביקש להפנות עובדים אחרים. העד פנה לתובע דרך מפקח העבודה, יוסי גז, וביקש שיגיע למשרדו, אולם התובע לא הגיע כלל. לפיכך ומטעם זה לא שובץ לעבודה בחודש יולי.

לטענת הנתבעת התובע התפטר מעבודתו שכן, בתחילת חודש יולי כבר לא הגיע לעבודה, שכן לא רצה לעבוד בקניון לב אשדוד, כפי שהתבקש וכן לא התייצב לשיחה שנתבקש להגיע אליה לאחר מכן.
העד מאשר, כי לאחר שקיבל מכתב בו טען התובע, כי זקוק לעבודה, היה מוכן לקבלו לעבודה, אולם התובע לא התייצב.
הנתבעת ראתה אותו כמתפטר, שלחה לו גמר חשבון, לרבות תלוש שכר לחודש יולי 2001, בו שילמה הפרשי שכר ושעות שבת, וכן סך 1,194.08 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית ופדיון דמי הבראה בשיעור 1,000 ₪.

לטענת הנתבעת, יש לחשב זכויותיו של התובע עפ"י היקף משרה בשעור 52% בלבד, בשים לב להיקף שעות עבודתו של התובע ב-9 חודשים עובר לניתוק יחסי עובד-מעביד. החישוב נעשה על פי שעות העבודה שפורטו בטבלה שצורפה לתביעתו של התובע (דמ' 2690/01) תביעותיו של התובע על פי הטבלה הנ"ל חושבו עפ"י 76% משרה.

לטענת הנתבעת אינה חייבת לתובע פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה, לאחר ששולמו לו הסכומים בתלוש משכורת 7/01. עד הנתבעת טוען, כי גירסת התובע אינה אמינה, כי החליט לפעול יחד עם חבריו הנוספים (תובעים שהגישו תביעות בבית דין זה) לקבלת זכויות סוציאליות שלא כדין, למרות האמור לעיל הנתבעת הגיעה להסדר פשרה עם התובעים האחרים, אולם התובע הנוכחי התעקש לכל אורך הדרך להתפשר, ולפיכך ביקש, כי ינתן

פסק דין
עפ"י טענות הצדדים.

4. התובע בסיכום טענותיו טוען, כי דיבר אמת. כמו כן מודה, כי יש לקזז הסכומים שקיבל בתלוש משכורת 7/01 בגין פדיון חופשה והבראה, מסכום תביעתו. לטענתו, העובדה שעובדים נוספים תבעו את הנתבעת באותה עילה מובילה למסקנה, כי יש אמת בתביעתו, ומבקש לקבל התביעה.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו בפני
נו, לרבות התרשמותינו מהעדויות שנשמעו בפני
נו, להלן החלטתנו:

א. התביעה לפיצויי פיטורים
היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ נגד דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271).
הדיבור (או ההתנהגות - י.ה.), המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי.

מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר. כיצד "יראהו" הצד השני, או כיצד "יחשב" בעיני הצד השני, הוא חסר משמעות ונפקות (דב"ע נז/39-3 אליק בביוב נ' נפתלי גפן, לא פורסם).

בית הדין חייב להכריע מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיים, דהיינו אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, גם שעה שלדעתו אין נפקות לשאלה בקשר לחבות בפיצויי פיטורים. כשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה (דב"ע ל/18-3 נוח בנצילוביץ נ' אתא בע"מ, פד"ע ב', 41).

במקרה הנדון, גירסת הנתבעת כפי שהוצגה על ידי מר טרבלסי בפני
נו, עדיפה ומהימנה עלינו מגירסת התובע. מדובר בגירסה מול גירסה. התובע לא השכיל להוכיח, כי הנתבעת בהתנהגותה פיטרה אותו. הגירסה שהובאה בפני
נו מעוררת ספקות, וספק זה פועל לחובתו של התובע. גירסת הנתבעת סבירה ומהימנה מגירסת התובע. לא הוכחה כל עילה או סיבה אשר בגינן ניתן להסיק, כי לנתבעת היתה סיבה כלשהי לפטר התובע. מאידך, גירסת מנהל הנתבעת, כי התובע ביקש להמשיך לעבוד בסופי שבוע וסרב לעבוד כפי שהתבקש, תומכת בגירסתה.

התובע לא השכיל להוכיח טענתו, ולפיכך תביעתו לפיצויי פיטורים, לרבות תמורת הודעה מוקדמת - נדחית.

ב. התביעה ליתרת פדיון חופשה
הצדדים אינם חלוקים על תקופת העבודה.

נטל הראיה מוטל על הנתבעת להוכיח, כי התובע ניצל מלוא ימי החופשה בגין תקופת עבודתו בין בקבלת דמי חופשה ובין קבלת פדיון דמי חופשה.

מדובר בעובד ששכרו שולם לו על פי שעות עבודה, כפי שעולה מתלושי השכר (ת/5).

עובד המקבל שכר לפי שעה ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב שכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורים לפי שכרו הממוצע ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים, וזאת בהיקש לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד - 1964 (דב"ע נו/57-3 סנונית, הדגמות וקידום מכירות בע"מ - שולמית פרץ, פד"ע ל 364).

לאחר חישוב ממוצע שעות עבודתו של התובע עפ"י האמור בפסק הדין הנ"ל, ובטבלה שצרף לתביעתו, המסקנה, כי התובע עבד במשרה בשיעור 76%. לפיך יש לחשב זכויותיו על פי היקף משרה זה. התובע תבע סך 1,399.18 ₪ יתרת פדיון חופשה לאחר שקיזז מתביעתו את פדיון החופשה שקיבל בתלוש שכר 6/01 (842.88 ₪).

התובע זכאי בגין כל תקופת עבודתו ובשים לב להיקף משרתו לפדיון חופשה בשעור 2,250 ₪. התובע קיבל (דמי חופשה ופדיון חופשה בחודשים 6/01 ו- 7/01 2,036 ₪), לפיכך נותרה הנתבעת חייבת לתובע יתרת פדיון חופשה בשעור 214 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מ- 6.7.01 ועד לפרעון המלא בפועל.

ג. התביעה ליתרת דמי הבראה:
התובע תבע יתרת פדיון בשעור 2057.70 ₪ . הנתבעת שילמה לתובע סך של 1,000 ₪ פדיון דמי הבראה אולם לא פירטה כיצד נערך החישוב.

בנסיבות אלה זכאי התובע ליתרת פדיון דמי הבראה בשעור 1,057 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 6.7.01 עד לפרעון המלא בפועל.

6. לסיכום:

א. תביעת התובע לפיצויי פיטורין ולתמורת הודעה מוקדמת נדחית מהטעמים שפורטו בסעיף 5 א' לפסק הדין.

ב. התובע זכאי לפדיון חופשה בשעור שנקבע בסעיף 5 ב' לפסק הדין ולפדיון דמי הבראה בשעור שפורט בסעיף 5 ג' לפסק הדין.

ג. מאחר וחלק מתביעות התובע נידחו - כל צד ישא בהוצאותיו.

7. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום י"ב בטבת, תשס"ג (17 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים

___________________ ______________ ______________
י. גלטנר-הופמן - שופטת נציג ציבור נציג ציבור










דמ בית דין אזורי לעבודה 2690/01 קגנובסקי יבגני נ' איילת השחר בטחון (1993) בע"מ- מוקד לי טל (פורסם ב-ֽ 17/12/2002)