פסקי דין על צבי יהודה | פסקי דין על שמר יהודה |

3735/03 בש     17/08/2003




בש 3735/03 צבי יהודה, שמר יהודה נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי חיפה
בש 003735/03

בתיק עיקרי: עפ
003464/03

בפני
:
כב' השופטת שושנה שטמר
תאריך:
17/08/2003



בעניין
:
1. צבי יהודה


2. שמר יהודה


ע"י ב"כ עו"ד
ירון טיקוצקי

המבקשים


- נ ג ד -


מדינת ישראל




ע"י ב"כ עו"ד
הלשכה המשפטית - בית המכס

המשיבה


החלטה


1.
ביום 10/7/03 נגזר דינם של המבקשים (המשיבים בערעור שלפני), בין יתר העונשים גם לריצוי 6 חודשי מאסר בעבודות שירות החל מיום 3/8/03.
הערעור הוא ערעורה של המדינה על קולת העונש.

2.
המדינה הגישה ביום 27/7/03 בקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות, בטענה כי היא עומדת לבקש בערעורה מאסר בפועל, שהוא העונש הראוי לעמדתה.
באותו יום נתתי החלטה על-פי הבקשה, ובלא שהתבקשה תגובת המבקשים, נעתרתי לה והוריתי על דחיית ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות בלבד עד למתן פסק-הדין בערעור.

3.
עתה עומדת לפני בקשתם של המשיבים לבטל את החלטתי מיום 27/7/03 ולהורות על ביצוע עבודות השירות, כפי שגזר בימ"ש קמא, ולאלתר.

4.
בין נימוקיהם של המבקשים ישנם הנימוקים שלהלן, ובמצורף להם גם דיוני:

המדינה השתהתה בהגשת הבקשה, שכן גזר-הדין ניתן עוד ביום 14/5/03. נכון הוא כי גזר-הדין הושלם רק ב-10/7/03, לאחר שהתקבלה חוות-דעתו של הממונה, אך גם ממועד זה היה שיהוי בהגשת בקשתה של המדינה. לעמדת המשיבים יש לחשב את השיהוי מיום 14/5/03.
ההלכה היא, כי המועד לספירת התחלת התקופה, שניתן בה להגיש ערעור, הוא רק ממועד השלמת גזר-הדין לאחר שהתקבלה חוות-דעתו של הממונה, וביהמ"ש הורה סופית על כך שהנאשם ירצה עבודות שירות ומועד תחילת ריצוין
(וראו ע"פ 537/89 מדינת ישראל
נ' אברהמין, פ"ד מג(4) 772). מאז שהושלם גזר-הדין כנ"ל ועד להגשת הבקשה של המדינה לפני, עברו 17 ימים, ואינני סבורה, כי איחור זה מהווה שיהוי המצדיק דחיית בקשתה של המדינה על הסף.

5.
עוד טענו המבקשים, כי המדינה הטעתה את ביהמ"ש כאשר לא פירטה בבקשה נימוקים לזכות המבקשים, שפורטו בגזר-דינו של בימ"ש קמא, ואשר הביאו את השופט
להורות שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות.
בדקתי את גזר-דינו של בימ"ש קמא, וסבורה אני כי מכלול השיקולים בעד בקשתה של המדינה מצדיקים מתן עיכוב ביצוע על-מנת שערכאת הערעור תוכל לשקול את עמדות שני הצדדים ולקבוע מהו העונש הראוי, מבלי שריצוי עבודות השירות יהווה מניעה להטלת עונש אחר, אם תסבור ערכאת הערעור שיש לפעול כך. ההלכה נוטה, בכפוף לשיקולים של עינוי-דין וסיכויים לזכות בערעור, להורות על עיכוב ביצוע גם כאשר המדינה היא המערערת, ומבוקש על-ידה לעכב ביצוע עבודות שירות, מהנימוק, שלא יסיים הנאשם לרצות את עונשו, כולו או חלקו, ובנתון זה יהיה כדי להגביל את שיקול-הדעת של ביהמ"ש לשנות את העונש למאסר בפועל. כתב על כך ביהמ"ש העליון:

נוהג הוא בבית המשפט, כי אם הנאשם כבר סיים את ריצוי עונש המאסר שהושת עליו או אף אם רק מתקרב הוא לסיום תקופת המאסר שנגזרה לו, יש בכך כדי להשפיע, אם בהרבה ואם במעט, על שיקול-דעתו של בית המשפט שלא להחמיר בעונש - אף שמן הראוי היה לעשות כך - וזאת משום שהנאשם כבר הציץ וראה את אור החירות, ואין זה מן הראוי, בשלב כגון זה, לחזור ולשלול את חירותו. ודוק. נוהג זה נכון וטוב הוא, ומן הראוי שבית המשפט ידבק בו; אך מאחר שכך, יכול שעניין יש למדינה, במקרים שנראים חמורים בעיניה במיוחד והמצדיקים הגשת ערעור מטעמה על קולת העונש, שלא להביא לכלל ריצוי העונש שהושת על הנאשם בטרם יישמע הערעור, ולמנוע יצירת מצב של נוהג זה במקרים חמורים ושאינם ראויים (בש"פ 1691/92 מדינת ישראל
נ' ריבו, פ"ד מו(3) 332, 336).

6.
גם את הנימוק של עינוי-הדין לקחתי בחשבון, אולם שמיעת הערעור נקבעה לחודש נובמבר הקרוב, כך שניתן להניח כי עניינם של המבקשים יוכרע בסמוך למועד זה, והתיק יסתיים.

7.
גם טענותיהם של המבקשים, שהמדינה פעלה בחוסר תום-לב במהלך המשפט בבימ"ש קמא, ושהסיכויים לדחיית הערעור הם מרביים, אינם מכריעים את הכף בעד בקשתם.

8.
לסיכום סבורה אני, כי אין לקבוע עתה שאין למדינה סיכויים לשינוי גזר-הדין. עוד סבורה אני, כי יתר טענותיהם של המבקשים, לרבות מצבם הכלכלי הקשה, ייבדקו בערעור. דעתי היא, ש"מאזן הנוחות" במובן זה שהנזק שיגרם למבקשים בדחייה של מספר חודשים של ריצוי עבודות השירות אינו עומד מול האינטרס שלא לסכל את מטרת הערעור ושלא להעמיד את ביהמ"ש ב"סד" שהעונש על-פי גזר-דינו של בימ"ש קמא רוצה, והפגיעה הניכרת בנאשם בשינוי עונשו לאחר שריצה עונש אחר, ימנע ממנו לשנות את העונש או יהווה שיקול חשוב מדוע לדחות את הערעור.

לפיכך הבקשה נדחית, והחלטתי מיום 27/7/03, נשארת בתוקפה.


המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.


ניתנה היום י"ט באב, תשס"ג (17 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.


שושנה שטמר
, שופטת








בש בית משפט מחוזי 3735/03 צבי יהודה, שמר יהודה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/08/2003)