פסקי דין על אהרון אזולאי |

2176/06 בש     21/05/2006




בש 2176/06 אהרון אזולאי נ' מדינת ישראל




בעניין:
6



בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה

בש 002176/06


בפני
השופט יצחק כהן
תאריך:

21/05/2006







אהרון אזולאי




ע"י ב"כ עו"ד ל' בר זוהר


העורר



נגד





מדינת ישראל




ע"י ב"כ עו"ד גב' אסס



המשיבה


החלטה


1.
ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא, השופט ח' שילוני) מתאריך 18.4.06 בתיק ב"ש 2750/06.


2.
העורר מתגורר בבית הוריו ואף אחיו רפאל מתגורר באותו בית. בערב ליל הסדר, בעוד המשפחה ממתינה לאורחים שהוזמנו לליל הסדר, פרץ ויכוח בין העורר ואחיו, ובסופו של הויכוח דקר העורר את אחיו.


3.
בעקבות הדקירה הוגש נגד העורר כתב אישום,
ובו מיוחסת לעורר עבירה של פציעת אחיו לפי סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שעניינו "חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות", בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, שעניינו ביצוע עבירה לפי סעיף 334 לחק העונשין כאשר העבריין נושא עמו נשק חם או קר.


4.
לצד כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.


בית המשפט קמא נעתר לבקשה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, ומכאן הערר שלפני.


5.
מחומר הראיות שנאסף במהלך החקירה עולה, כי הויכוח בין העורר ואחיו פרץ על רקע סרובו של האח רפאל לאפשר לבצע שיחת טלפון מהטלפון הנייד שלו, על מנת לברר מדוע האח צ'רלי טרם הגיע. סרובו של רפאל לאפשר את שיחת הטלפון זיכה אותו בכינוי "קמצן" שבא מפיו של העורר, ומכאן קצרה הייתה הדרך להתלהטות הרוחות. נוכחות ההורים בדירה והאורחים שהוזמנו וכבר הגיעו, ואף אווירת החג, לא מנעה משני האחים, אהרון ורפאל, להלחם על כבודם הפגוע. ככל הנראה, גם עבודתה הקשה והמאומצת של האם, שטרחה, ערכה, בישלה וניקתה, לא נחשבה בעיני השניים יותר מאשר כבודם שלהם, עליו מצאו מקום להתווכח ולהתכתש דווקא באותן דקות שהמשפחה עמדה לשבת ליד שולחן ליל הסדר.


האח רפאל טוען בהודעתו, כי העורר הלך לחדרו והביא עמו סכין "שנפתחת ומתקבעת", באמצעותה דקר אותו, ולעומת זאת, העורר טוען, כי האירוע אירע במקלחת, לשם פנה העורר לאחר שפרץ הויכוח. העורר טוען, כי חשש שאחיו יבוא לתקוף אותו במקלחת, ועל כן הכין לידו שבר זכוכית, ואכן, אחיו בא לתקוף אותו בהיותו במקלחת, ואף חנק אותו, ואז עשה העורר שימוש בשבר הזכוכית ודקר את רפאל, כדי להגן על עצמו.


אעיר, כי נראה שהיריבות בין העורר ואחיו היא ארוכת שנים, שכן האחות רונית מסרה בהודעתה, כי השניים "מאז ומתמיד לא מסתדרים ביניהם".


6.
מעבר לאמרות הכלליות שהנוכחים בדירה מסרו על האירוע, נראה כי אין על הדקירה ממש ראיה הבאה מפי אדם אובייקטיבי, ורק הודעותיהם של העורר ואחיו מדברות באירוע הדקירה ממש. בין הודעות אלה קיים פער, שהרי כל אחד מהשניים טוען "הוא התחיל", וכן קיים פער בנוגע לכלי הדקירה עצמו. האחד אומר סכין והשני אומר שבר זכוכית. אוסיף ואציין, כי חיפוש שנעשה בדירה לא הביא למציאת הסכין הנזכר בהודעת האח רפאל, ומאידך, אף לא הביא למציאת שבר הזכוכית הנזכר בהודעת העורר. הדבר היחידי הוודאי בכל הפרשה הוא, שליל הסדר הפך להיות לילה של אי סדר מוחלט.


7.
בית המשפט קמא קבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. קביעה זו נכונה ואין להתערב בה, שכן היא נתמכת בהודעה שמסר האח רפאל. עם זאת, ספק מתעורר בליבי האם יש בהודעתו של האח עוצמה מספקת להצדקת מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, שהרי הודעה זו באה על רקע יריבות ארוכה בין השניים, הסכין "הנפתחת והמתקבעת" לא נמצאה, וטענתו של העורר היא, כי דקר את אחיו אגב הגנה עצמית, לאחר שהאחרון הלך אחר העורר לחדר המקלחת.


8.
בית המשפט קמא קבע, כי קיימת בעורר מסוכנות, המצדיקה מעצרו עד לתום ההליכים, ואת קביעתו זו בסס בית המשפט קמא, בין היתר, על עברו הפלילי העשיר של העורר, הכולל עבירות אלימות רבות, לרבות עבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.


אכן בעורר קיימת מסוכנות המקימה עילת מעצר, ואף בעניין זה אין לדעתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.


9.
הן בפני
בית המשפט קמא והן במהלך הדיון שהתקיים בפני
טען ב"כ העורר, כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר.


שקלתי טענה זו, והנני סבור, כי למרות עברו הפלילי של העורר יש טעם בטענה זו, וניתן להשיג במקרה זה את מטרת המעצר בחלופה ראויה, אשר תביא להפרדת כוחות בין האחים, תוך שמירת מרחק גיאוגרפי מתאים בין השניים.


בבית המשפט קמא הציע העורר, כחלופת מעצר, את שחרורו למעצר בית בבית דודו, מר יצחק שבת, שבקרית שפרינצק. ואולם, הדוד עצמו העיד בחקירתו בפני
בית המשפט קמא, כי אינו יכול לפקח על העורר 24 שעות ביממה אלא רק "ברוב שעות היום והלילה". אוסיף, כי אפילו היה הדוד יצחק יכול לפקח על העורר 24 שעות ביממה ברציפות, הרי שחלופה זו אינה נראית בעיני משום המרחק הגיאוגרפי הקצר יחסית בין בית הדוד לבית הורי העורר, שברח' פועה בחיפה, שם מתגורר אחיו. זאת ועוד, מר שבת רשום כעד מטעם התביעה בכתב האישום, וקשה לקבל מצב בו ישוחרר נאשם לחלופת מעצר תחת פיקוח מי שאמור להעיד במשפט מטעם המאשימה.


במהלך הדיון שהתקיים בפני
הוצע, כי העורר ישוחרר למעצר בית בבית אחותו, הגב' רונית ועקנין, שבכרמיאל. דא עקא, שכאשר הובהר לגב' ועקנין שיהיה עליה לפקח על עורר 24 שעות ביממה, עוררה הגב' ועקנין את הספק, האם תוכל לעמוד במשימה זאת. על כן, גם חלופת מעצר זאת אינה נראית בעיני, ואוסיף, שאף הגב' ועקנין רשומה כעדה מטעם המאשימה בכתב האישום, אם כי שמה בכתב האישום הוא "מיכל אזולאי", והרי שמה המלא הוא כמופיע בהודעתה - מיכל רונית ועקנין. על כן קיימת בעיתיות גם בשחרור העורר לפיקוחה של הגב' ועקנין.


סופו של דבר הוא, שבשלב הנוכחי, גם אם סבור אני שיש מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר, בה ניתן להבטיח את מטרות המעצר באופן בו תגרם לחירותו של העורר פגיעה קטנה יותר, הרי אין בנמצא ברגע זה חלופה מתאימה.




10.
לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)
עד למתן החלטה אחרת או עד לסיום ההליכים בתיק פל' (בימ"ש השלום בחיפה) 1775/06 – לפי המוקדם, ישאר העורר במעצר על פי החלטת בית המשפט קמא מתאריך 18.4.06.

(ב)
הנני מורה לערוך תסקיר מעצר בעניינו של העורר, על מנת לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, ולכשיוכן התסקיר, יוגש לבית המשפט קמא.

(ג)
חלופת המעצר שתוצע, תבטיח פיקוח על העורר במשך 24 שעות ביממה מחוץ לעיר חיפה, וזאת על מנת להבטיח מרחק גיאוגרפי מספיק בין מקום החלופה לבית הורי העורר, שם מתגורר אחיו. בגדר שיקוליו ישקול שירות המבחן בתסקיר המעצר את האפשרות להבטיח את מטרת המעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני, וימנע מהמלצה למנות כמפקח על העורר מי שאמור לשמש כעד מטעם המאשימה כל עוד לא הסתיימה עדותו.

(ד)
לאחר שיוגש תסקיר המעצר לבית המשפט קמא, יקיים בית המשפט קמא דיון, וישמע טענות הצדדים, וישקול האם ניתן לשחרר את העורר לחלופת המעצר שתוצע.

ניתן היום, כ"ג באייר, תשס"ו (21 במאי 2006), והודע בפומבי.
מותר להפצה מהיום.


יצחק כהן
- שופט








בש בית משפט מחוזי 2176/06 אהרון אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 21/05/2006)