פסקי דין על אדר ארז | פסקי דין על איי.אי.ג'י | פסקי דין על ביטוח זהב |

159208/08 בשא     19/05/2008




בשא 159208/08 אדר ארז נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא
159208/08


א
014667/07

בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה
- ס' נשיאה

20/05/2008



בעניין:
אדר ארז



ע"י ב"כ עוה"ד
ח. זליכוב
ואח'
המבקש
התובע


-נ
ג
ד-


איי.אי.ג'י
, ביטוח זהב בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
ע. חרל"פ
ואח'
המשיבה
הנתבעת



החלטה

בפני
בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש"), למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

1.
עסקינן בתובענה המתנהלת על פי חוק לפיצויי נפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
כנטען בכתב התביעה, המבקש נפגע בגופו ביום 12.9.2003, עת היה מעורב בתאונת דרכים.

בהחלטתי מיום 9.9.2007, הורתי על מינויים של פרופ' מיכה נוימן כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה וד"ר טנצמן מיכאל, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה. ד"ר טנצמן התבקש לחוות דעתו באשר לצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.

בחוות דעתו המליץ ד"ר טנצמן על מינוי נוירולוג.

מאידך, העריך פרופ' נוימן, בסיכום חוות דעתו, כי הנכות הנפשית של המבקש הינה בשיעור 10%, כאשר נכות זו חופפת את הנכות הנוירולוגית כתוצאה מזעזוע המוח ממנו סבל בגין התאונה.

הצדדים העבירו אל פרופ' נוימן שאלות הבהרה, במסגרתן נשאל באם הערכתו כי הנכות הנפשית החופפת לנכות הנוירולוגית, התייחסה לתופעות נפשיות-קוגניטיביות הקשורות לתאונה ולא לתלונות אחרות של המבקש בתחום הנוירולוגי.

פרופ' נוימן השיב כי לדעתו אין צורך בבדיקה על ידי מומחה לנוירולוגיה שכן הנכות עליה המליץ כוללת כבר כל נזק נוירולוגי שעלול להימצא בבדיקה. כמו כן הוסיף פרופ' נוימן וציין כי לא התרשם מהפרעות בקשב, בריכוז או בזיכרון ואינו מעריך כי יש צורך שיעבור בדיקה נוירו-פסיכולוגית שהינה בדיקה ארוכה, מפורטת ויקרה.

כעת עותר המבקש, למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.


2.
טענות הצדדים

לטענת המבקש, עולה כי המומחה, פרופ' נוימן, התייחס למצבו הקוגניטיבי בלבד, בהתעלם מתלונותיו הנוספות בתחום הנוירולוגי.
משום כך, טוען המבקש כי על בית המשפט להעדיף המלצתו של ד"ר טנצמן, ולמנות מומחה כמבוקש.

זאת ועוד, לטענת המבקש, עיון במסמכים הרפואיים, אשר צורפו עוד לבקשה למינוי מומחים אשר צורפה לכתב התביעה, מעלה כי קיימת ראשית ראיה להיוותרות נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה, בגין התאונה.

הנתבעת (להלן: "המשיבה"), מתנגדת לבקשה.

לטענתה, המלצת ד"ר טנצמן על מינוי נוירולוג לא נסמכה על ממצאים ברורים בתחום הנוירולוגיה ומאידך, התייחס פרופ' נוימן לנזק הנוירולוגי וציין כי זה אכן קיים, אך שוקלל בנכות הפסיכיאטרית שנקבעה על ידו.
לטענת המשיבה, עת עומדות בפני
בית המשפט שתי המלצות מנוגדות אך רק אחת מהן מנומקת, כהמלצת פרופ' נוימן, יש להעדיף את זו המנומקת.

מה גם שלטענת המשיבה, יש להעדיף את המלצתו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה, על זו של המומחה בתחום האורטופדיה, שכן תחום התמחותו קרוב יותר לתחום הפגיעה הנוירולוגית.

בנוסף, טוענת המשיבה כי בחומר הרפואי אין כל ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית.


3.
דיון והכרעה

בהחלטתי מיום 9.9.2007, הורתי על מינוי מומחים בתחום הפסיכיאטריה והאורטופדיה. כן הורתי כי "יחווה המומחה דעתו בדבר הצורך במינוי נוירולוג". המומחה, כלשון ההחלטה, היה המומחה בתחום האורטופדיה, הוא ד"ר טנצמן.

הצדדים והמומחים פרשו החלטתי, כולם כאחד, כי על שני המומחים להעריך הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.
כתוצאה מכך, עומדות בפני
נו שתי המלצות, משני מומחים, המנוגדות אחת לשניה.

המבקש, עותר בבקשתו לעשות שימוש בהמלצתו של ד"ר טנצמן ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. מאידך, טוענת המשיבה כי יש לעשות שימוש בהמלצתו של פרופ' נוימן ולדחות הבקשה.

חוק הפיצויים אינו מציע כללים להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטתו אם למנות מומחה רפואי, לבקשת הנפגע, אם לאו. תקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986 (להלן: "התקנות") קובעות כי:

"7. מינוי מומחה בידי בית המשפט
(1) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בעניין שטרם הוסכם אליו;"
(ראה – ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, עמ' 553).

כאמור בברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד(ד) 216, בעניין מינוי מומחים רפואיים:

"משהדרך היחידה להוכחת עניין שברפואה על פי חוק הפיצויים היא באמצעות מינוי מומחה רפואי, יש למנות מומחה כל אימת שקיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. וכאשר הדברים אינם ברורים ייזהר ביהמ"ש לבל תקופחנה זכויות הנפגע".

(רע"א גם 349/98 רזין נ' המגן חב' לבטוח ואח', דינים עליון, נה, 86; ראה גם – בר"ע (מחוזי-ת"א), כב' הש' גרסטל 1768/01 פינטו אורית נ' סהר חב' לבטוח בע"מ ואח', טרם פורסם).


4.
עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי לאחר התאונה הלין המבקש על הפרעות תחושה בגפה העליונה השמאלית. בבדיקתו נמצא כי אכן סובל מתחושה שונה באזור זה.
המבקש הופנה על ידי הרופא המטפל, ד"ר זלמן חפץ, לייעוץ אצל מומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר עידית ורבר. בפני
ה התלונן על כאבי ראש, סחרחורות, הפרעת שינה, יקיצות מרובות, קושי בריכוז ועצבנות יתר. לאחר בדיקה, העריכה ד"ר ורבר כי מדובר בתופעת
post concussion
והמליצה על טיפול תרופתי ומעקב.

בהמשך, המליצה הנוירולוגית המטפלת, ד"ר ורבר, על העלאת מינון התרופות עקב החמרה במצבו והפנתה להערכה על ידי נוירופסיכולוג וטיפול עקב הפרעת הריכוז.

בעקבות ההמלצה, פנה המבקש למרכז יום לטיפול בנפגעי ראש בבית החולים לוינשטיין. ד"ר ירמי הראל, פסיכיאטר מומחה, העריך כי למבקש סימפטומים קוגניטיביים האופייניים למצב שלאחר חבלת ראש ולשם העמקת הבנת קשייו, זקוק המבקש לאבחון נוירופסיכולוגי שלם.


לאחר הערכתו במרכז לנפגעי ראש, שב וביקר אצל ד"ר ורבר ביום 20.6.2005, אז התלונן בעיקר על כאבים והפרעות תחושה בידיים, יותר משמאל. בתגובה, המליצה המומחית על התייעצות עם נוירוכירורג.


5.
מהמסמכים הרפואיים דלעיל עולה, ללא ספק,
קיומה של ראשית ראיה להיוותרותה של נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה, כתוצאה מהתאונה. מאידך, עולה השאלה, האם אכן שוקללה הנכות הנוירולוגית כאמור, במסגרת הערכת הנכות על ידי הפסיכיאטר, ד"ר נוימן.

בצדק טוען המבקש כי מחוות דעתו וממענה לשאלות ההבהרה, עולה כי הנכות הנוירולוגית אשר שוקללה על ידי פרופ' נוימן נוגעת לקשיים קוגניטיביים מהם סובל המבקש. אינני סבורה כי פרופ' נוימן שיקלל כל נכות נוירולוגית אפשרית, שאינה נוגעת לקשיים קוגניטיביים כדוגמת קשיי ריכוז, עצבנות יתר וכאבי הראש. המבקש הלין בפני
הרופא המטפל והנוירולוגית, ד"ר עידית ורבר, על הפרעת תחושה בשכם שמאל ובידיים. לא נראה כי הפרעה זו, באם עולה כדי נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה, נלקחה בחשבון
בחוות הדעת הפסיכיאטרית.

זאת ועוד, בית המשפט העליון ברך לא פעם על השימוש שבפני
ה לרופא שנתמנה בשטח רפואי מסוים לחוות דעתו ולהדריך את בית המשפט אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר בר"ע 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פ"ד מ"ד(2) 261).

"ראשית בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחים בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינויו של מומחה לפסיכיאטריה, או להפנות שאלה לאורטופד אם ראוי למנות גם נוירולוג" (א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, תשנ"ג, עמ' 342).

יחד עם זאת, המלצת המומחה האחד הינה רק שיקול אחד במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול אם למנות מומחה רפואי, והמלצה לכשעצמה אינה יכולה להשלים החסר במסמכים רפואיים. ההחלטה נתונה לעולם בידי בית המשפט.

נוכח המסמכים הרפואיים המעידים על ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה שאינה נוגעת לליקוי קוגניטיבי-פסיכולוגי, ולאור המלצת ד"ר טנצמן, הנני סבורה כי יש מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. כדי למנוע כפילות בנכות, חוות דעתו של פרופ' נוימן, ביחד עם שאלות ההבהרה והתשובות שנתנו על ידו, יועברו למומחה המתמנה בתחום הנוירולוגי.

כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה הנני ממנה את ד"ר קוריצקי.

אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק ההחלטה.

ניתנה היום, י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008), בהעדר הצדדים



זהבה אגי, שופטת

ס. נשיאה
הקלדה: פנינה ש.







בשא בית משפט שלום 159208/08 אדר ארז נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/05/2008)