פסקי דין על אלומה למעורבות חברתית ולזהות יהודית | פסקי דין על אברהם אורן | פסקי דין על מדינת ישראל |

6291/05 עא     19/01/2006




עא 6291/05 אלומה למעורבות חברתית ולזהות יהודית נ' אברהם אורן, מדינת ישראל




בעניין:

1



בית המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
ע"א 6291/05


לפני:
כבוד השופטת מרים מזרחי


19/01/2006



בעניין:
אלומה למעורבות חברתית ולזהות יהודית
ע"י ב"כ עו"ד ישעיהו אברהם ואח'





המערערת


נ
ג
ד



1. אברהם אורן
ע"י ב"כ עו"ד זאב דסברג

2. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים





המשיבים


פסק - דין

1.
לפני ערעור על החלטת כב' רשם בית משפט זה (כב' השופט י' שפירא, כתוארו אז), ליתן למשיב 1 פטור חלקי מאגרה (להלן – ההחלטה), בתביעה על סך של 6,288,673 ש"ח שהוגשה כנגד המערערת. ההחלטה נוסחה כדלקמן:

"לאור האמור בבקשה ובתגובות, אני נעתר חלקית לבקשה באופן שהפטור יהא עד לסך 2.5 מיליון ש"ח".


אף כי המדינה הביעה התנגדות לבקשת הפטור בפני
הרשם, עמדת המדינה בערעור היתה כי ההחלטה סבירה, ועל כן היא אינה מבקשת מבית המשפט להתערב בה.

2.
עיון בבקשת הפטור שעמדה לפני הרשם מגלה בקשה ערוכה כדין, מרובת מסמכים, העוסקת לכאורה ביסודות הנחוצים למתן הפטור. עם זאת, המשיבות לבקשה (המערערת והמדינה) הצביעו כבר לפני הרשם על קשיים הגלומים בה.



בתגובת המדינה לפני הרשם נטען, בין השאר, כי מבקש הפטור – משיב 1 - לא עמד בדרישת העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, וצוינה העובדה שהמבקש מתגורר בדירת יוקרה.

בתגובת המערערת לפני הרשם נטען כי המבקש לא פירט בתצהירו את הכנסותיו במחצית השנה האחרונה (ב-2003), והסתפק בפירוט התחייבויותיו, דבר שאינו מלמד על יכולתו הכלכלית. עוד צויין בה כי אין הצהרת משיב 1 בדבר הכנסותיו והכנסות משפחתו מתיישבות עם סכומי המזונות שהתחייב לשלם לאשתו ולילדיו, וגם אינה מתיישבת עם מגוריו בדירת יוקרה. המערערת צרפה דו"ח חקירה בנוגע לדירת המגורים בה מתגורר משיב 1, ממנו עולה כי הוא מתגורר יחד עם אשתו בדירה המוערכת על ידי מתווכים בסכום של כ-450,000 דולר. באותה תגובה גם הועלו טענות המקשות על קבלת הטענה שאין ביד אשת משיב 1, למצער, לסייע לו בתשלום האגרה, מה גם שהיא תהא על פי הדין זכאית למחצית הסכום הנתבע אם המשיב יזכה בתביעתו. לעניין זה המערערת הדגישה בתגובתה כי על פי ההלכה הפסוקה, על מבקש הפטור להראות כי מיצה את האפשרויות להיעזר בבני משפחה וידידים לצורך התשלום. המערערת גם ביקשה לקיים דיון בבקשה, כדי שניתן יהיה לחקור את המבקש על תצהירו, ברם, דיון כזה לא התקיים.

3.
משיב 1 טוען לפני כי דין הערעור להימחק על הסף משני טעמים מרכזיים. הטעם הראשון הוא חוסר סמכות לדון בו. ברם, בקשה שנשענה על טענת חוסר הסמכות נמשכה יותר מאוחר. אוסיף כי, בחנתי את נושא הסמכות, ולא ראיתי קושי לדון בערעור. הטעם השני הוא העדר המעמד של המערער בנושא האגרה. על פי טענת משיב 1, נושא הפטור מאגרה הוא עניין שבינו ובין המדינה.

4.
אכן, בפסיקה נוכל למצוא אמירות הממעיטות, בנושא האגרה, ממעמדו של בעל הדין שכנגד, כגון נתבע, שהחלטת הפטור יכולה להשפיע עליו, מהטעם שעניין הפטור הוא עניין שבין המדינה ובין מי שאמור לשלם את האגרה, כעולה מפסקי הדין שב"כ המערער הפנה אליהם בטיעונו. ואולם, מעמד זה לא נשלל כליל. הפסיקה הכירה בכך שיש לבעל הדין שכנגד למצער "עניין עקיף", כאשר שולמה אגרת יתר "אם בסוף ההתדיינות הוא יחויב לשפות את יריבו על האגרה שהלה שילם", ראו: ע"א 155/75, פקיד השומה נ' יצחק להד, פ"ד כט(2) 505. יתר על כן, ב-ה"מ 502/59, בנין וביצוע בע"מ נ' דוד קסתיאל, פ"ד יד, 675, 677, ציין כב' הנשיא זוסמן כי המחוקק סמך על יצרו האנוכי של הנתבע: "שיתכונן מפני סכנת התביעה הצפויה לו ויימנע בדרך זו, אמנם בעקיפין, גם מן המדינה נזק על ידי הגשת תביעות מופרכות ללא תשלום אגרה". מכאן, שהנתבע תורם לקידום עניין ציבורי.

המערערת מפנה גם לרע"א 1550/05, בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל בניה ויזמות בע"מ (נבו), שבו הורחב הפתח בכל הנוגע לפעילות נתבע בענייני האגרות, ובכלל זה כדי לתת "תמריץ לתובע לקבוע את תביעתו מלכתחילה על סכום ריאלי". בית המשפט (כב' השופט א' רובינשטיין) הוסיף שם, תוך הפניה לפסיקה נוספת, כי: "הגשתה של תביעה בסכום מופרז יכולה לנבוע משיקול קר ומניפולטיבי של התובע. אפשר שהתובע מעריך כי תביעה בסכום גדול תטיל אימה על הנתבע".


גם המדינה טוענת כי אין להתעלם מאינטרס לגיטימי של המערער בהקשר לאגרה, ומפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 1944/96, שפירא נ' כהן, פ"ד נ(1) 253, שגם המערערת נשענה עליו. באת-כח המדינה הביעה דעתה שיש להתייחס לטענות הנתבעים לגופן ולא לדחות את ערעורם על הסף.

אוסיף כי, המערערת צורפה על ידי המשיב מלכתחילה לבקשה לפטור מאגרה והיתה צד להליך לפני כב' השופט שפירא. שיקול זה תומך בראיית בעל דין שאינו המדינה כבעל דין נכון גם לעניין האגרה. ראו: רע"א 1944/96, שפירא נ' כהן הנ"ל.

5.
אוסיף כי, מתן פטור ללא הקפדה על בחינת תנאי הפטור, ובכללם חוסר היכולת הכלכלית, פוגע בשוויון, מאחר שהוא מביא להפלייתו לטובה של מי שקיבל פטור בדרך זו לעומת אחרים, שלגביהם הבדיקה היא מוקפדת. על מידת ההקפדה תלמד העובדה – המוכרת לי מתקופת עבודתי הממושכת כרשמת – שרוב בקשות הפטור נדחות בפועל, כשהטעם העיקרי לכך הוא העדר עמידה בתנאי חוסר היכולת הכלכלית.

6.
טענה נוספת שמעלה המערערת בערעור מתייחסת לעילת התביעה. גם לפני כב' הרשם טענה המערערת כי הסכומים שנדרשו ע"י המשיב בגין הנזק הנטען על ידו השתנו באופן מוזר – בתוך שלוש שנים הגדיל המשיב את הסכום פי עשרים ויותר, באופן שהתביעה הועמדה על הסכום הנזכר, וזאת למרות שכל עילות התביעה וכל הנזקים הנטענים היו ידועים מלכתחילה. גם אם קושי זה נבחן ע"י כב' הרשם, לא ניתן לכך ביטוי בהחלטה.

7.
לאור האמור, מסקנתי היא שלמערערת מעמד בערעור והיא מעלה בגדרו שאלות רציניות לעניין זכאות משיב 1 לפטור שניתן.


חשיבותם של נושאים אלו – שהועלו גם לפני הרשם – מובילה למסקנה שמן הראוי היה לברר את הנחוץ למתן הפטור גם על דרך החקירה הנגדית. חשיבות זו מובילה גם למסקנה שההחלטה היתה צריכה להתמודד – בהנמקתה - עם הקשיים שצוינו בתגובת המדינה ובתגובת המערערת. דא עקא, שההחלטה אינה מנומקת.


ב"כ המשיב 1 טוען כי מתקנה 13(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987, נובע שהרשם אינו חייב לקיים דיון תוך הזמנת בעלי הדין, מאחר שלפיה רשאי בית המשפט להזמין את בעלי הדין "אם ימצא לנכון לעשות כן". ברם, השאלה אינה שאלת סמכות ליתן החלטה ללא קיום חקירה על התצהיר, אלא שאלת הפעלת שיקול הדעת באופן הנכון, הן לעניין אופן בירור השאלות שבמחלוקת והן לגוף העניין. בהעדר הנמקה, לא ניתן לומר כי הקשיים שצוינו ע"י המשיבות
בנוגע לבקשת הפטור נבחנו ע"י כב' הרשם והוא מצא להם תשובות הולמות.

8.
לאור האמור, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את ההחלטה, וקובעת שהתיק יוחזר לכב' הרשמת של בית משפט זה לבחינת קיום הדרישות למתן הפטור.

9.
המשיב 1 ישלם למערערת הוצאות הערעור, וכן שכר טרחת עורך דין, בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.


ניתן היום, י"ט בטבת תשס"ו (19 בינואר 2006).

המזכירות תשלח ע ותקים לצדדים.


מרים מזרחי
, שופטת


הוקלד ע"י נעמי ביטון






עא בית משפט מחוזי 6291/05 אלומה למעורבות חברתית ולזהות יהודית נ' אברהם אורן, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 19/01/2006)