פסקי דין על חן סיבי | פסקי דין על אורן יוסף |

2624/06 בש     29/03/2006




בש 2624/06 מדינת ישראל נ' חן סיבי, אורן יוסף




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום כפר-סבא
בש 002624/06

בתיק עיקרי: פ
001455/06

בפני
:
כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע

תאריך:
29/03/2006





מדינת ישראל

בעניין:




המבקשת


נ
ג
ד



1. חן סיבי

2. אורן יוסף



ע"י ב"כ עוה"ד קינן ורוזנבלום
המשיבים

החלטה

בפני
בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים בת"פ 1455/06, בו מיוחסות להם עבירות של סחיטה בכח ובאיומים בצוותא, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע.

על פי הנטען בכתב האישום, הלווה המשיב 1 למתלונן סך של 3,000 ₪, ומשבושש המתלונן להחזירו, איימו עליו המשיבים כי יבולע לו אם לא יחזיר את הכסף במועד, ובסמוך לאחר מכן תקפו אותו בצוותא חדא יחד עם אחיו של המשיב 1, בשם ערן, בכך שערן נתן לו אגרוף בפני
ם והמשיב 2 היכה בראשו באמצעות קסדה, ולאחר מכן הפיל ערן את המתלונן לקרקע והשלושה היכו אותו ובעטו בו בצוותא. למתלונן נגרמו סימני חבלה בראשו, אודם ומעט נפיחות בקרקפת, במרפק ובגב.

ב"כ המשיבים טוענים, כי אין מחלוקת שבמועד הנטען פרצה תגרת ידיים בין המתלונן למשיבים ולאדם נוסף (אחיו של המשיב 1), אך לטענתם נסיבות האירוע אינן כפי גרסתו של המתלונן, לא לגבי מקור היווצרות החוב הכספי ולא לגבי נסיבות פרוץ התגרה.

להלן אדון בטענות הצדדים.

הראיות לכאורה

לעניין מהות התלונה, יש לציין כי המתלונן לא התלונן כלל על סחיטה באיומים או בכח אלא על אירוע של תקיפה, וגם המשיבים נחקרו על תקיפה בנסיבות מחמירות ולא על סחיטה באיומים וו/או בכח. עוד יצויין, כי מדובר באירוע נקודתי שהתחיל והסתיים ביום 5.3.06, ולא במסכת ממושכת של "סחיטה באיומים ובכח", כך שנוסח כתב האישום ו"תרגום" העובדות לסעיפי החיקוק המיוחסים למשיבים, הינו "מנופח" ומוקצן למדי.

לעניין מטרת ההלוואה – המתלונן טוען כי מדובר בהלוואה שביקש

מהמשיב 1 לצורך תשלום שכ"ד, וכי המשיב 1, שהינו מכר שלו מהשכונה, הלווה לו את הסכום של 3,000 ₪ ללא ריבית, לחודשיים, כעזרה.
לעומת זאת, טוען המשיב 1 בשיחה (שבחלקה מוקלטת) עם החוקרים, כי ביקש מהמתלונן, הידוע כמי שידו בהשגת רשיונות נהיגה באופן בלתי חוקי עבור "לקוחות", ש"יסדר" לו רשיון נהיגה, ולמטרה זו שילם לו 3,000 ₪. משהבין כי המתלונן אינו עומד בהבטחתו אלא "עקץ" אותו, פנה אליו המשיב 1 וביקש את הכסף בחזרה. המתלונן הבטיח להחזיר לו את הסכום ששילם, אך חלפו חודשיים והוא לא עמד בהבטחתו ואמר שאין לו כסף להחזיר. המתלונן לא נחקר על גרסה זו.

אשר לנסיבות האיומים והתקיפה - לפי גרסת המתלונן, הוסכם ביניהם מלכתחילה כי הסכום יוחזר למשיב 1 ב-5.3.06, אך כבר מס' ימים לפני שהגיע מועד זה חיכו לו המשיב 1 וערן מתחת ביתו ואמרו כי אם לא יחזיר את הכסף במועד "הם ישלחו אלי אנשים שיפוצצו אותי והם יקחו לי את הרכב וימכרו אותו ויקחו לי דברים מהבית". יצויין, כי בעניין זה נפלה טעות בכתב האישום, והנוכחות במקום וכן האיום האמור בסעיף 4 מיוחסים ע"י המתלונן לערן, ולא למשיב 2. לגרסת המתלונן, הוא הבטיח להחזיר את הכסף במועד שנקבע. לגרסתו, ביום שהיה מיועד להחזרת הכסף, הגיעו אליו המשיבים, וכשאמר להם שלא הצליח לארגן את הכסף וביקש דחיה של מס' ימים, איים עליו המשיב 1 ש"ישלח לו אנשים" ו"זה הסוף שלו", ולאחר זמן קצר הגיע למקום גם ערן והחל לתקוף אותו, בסיועו של המשיב 2.
גרסת המתלונן תמוהה ואינה מתיישבת עם הלוואה ידידותית, מתוך גמ"ח למכר, שלפי הגרסה טרם חל כל עיכוב בהחזרתה בעת השמעת האיומים הראשונים ולאחר מכן התבקשה דחיה של ימים ספורים גרידא. אין זה סביר, כי מי שהלווה כסף לידיד כטובה אישית, וללא כוונת רווח, יאיים עליו עוד בטרם הגיע מועד הפרעון, ויתקוף אותו לאלתר, בסיוע אחרים, רק בשל בקשה לארכה קצרה בהחזרת הכסף. בנסיבות אלה, גרסת המשיב 1 נשמעת הגיונית יותר, ואין חולק כי המתלונן מוכר למשטרה ואינו "טלית שכולה תכלת", כדברי החוקר בשיחה המוקלטת.

לפיכך, נראה כי גרסת המתלונן מגלה טפח ומכסה טפחיים, לפחות בעניין נסיבות היווצרות החוב ונסיבות הסלמת הסכסוך הכספי.

לגבי החבלות – לפי מזכר שנערך ביום הגשת התלונה 5.3.06, נראו על גוף המתלונן שפשופים במרפק ימין, נפיחות במצח מצד ימין ונפיחות בשפה התחתונה מימין. סימני חבלה אלה תומכים בגרסת המתלונן לעניין האגרוף בפני
ם (המיוחס לערן), החבטה בראש (המיוחסת למשיב 2) וההפלה על הקרקע (המיוחסת לערן), אך לא נמצאו סימני חבלה נוספים התומכים בהמשך התיאור של מכות ובעיטות בגופו בעודו מוטל על הקרקע כשלדבריו ראשו מכוסה בחולצה.

סתירה מהותית נמצאה בגרסת המתלונן לעניין אופן התקיפה, כאשר בהודעתו טען כי הוכה בראשו באמצעות קסדה שהחזיק המשיב 2, ואילו בבית החולים טען כי הוכה במוט ברזל. המשיב 1 בשיחתו עם החוקרים כפר בשימוש בקסדה וטען כי היתה תגרת ידיים בלבד וכי המתלונן הוא שהחל בה.

לפיכך אני קובעת כי הראיות לכאורה אמנם מצביעות על השתתפות המשיבים ואחר באירוע אלים בו הותקף המתלונן בנסיבות של סכסוך כספי, אך אין בהן כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת להרשעה בעבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום, אלא בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. בגרסת המתלונן נמצאו סתירה משמעותית, תמיהות ופרכות, המטילים ספק במהימנותה בכל הנוגע לאיומים הנטענים ולפרטים המדוייקים של האירוע האלים.

עילת המעצר וחלופת מעצר


לעניין המסוכנות, למשיב 1 לא מיוחסת ע"י המתלונן מעורבות באירוע האלים, ולגרסתו הוא עצמו הותקף ע"י המתלונן. בנסיבות אלה, ולנוכח קביעתי כי אין תשתית ראייתית מספקת לקבוע כי האירוע האלים תוכנן מראש, וכי יתכן ויוכח כי מדובר בהתלקחות אלימה רגעית, שהמתלונן החל בה, הרי שמסוכנותו אינה מצדיקה השמתו במעצר עד תום ההליכים, בפרט לאור העובדה שאין לו עבר פלילי בעבירות אלימות.

לפיכך אני מורה על שחרורו לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בפיקוח אמו, בביתה ברח' ויצמן 21 רעננה. להבטחת תנאי השחרור יחתמו המשיב 1 ואמו על התחייבות עצמית וערבות צד ג' ע"ס 5,000 ₪ כל אחת.

לגבי המשיב 2 – מסוכנותו לכאורה רבה יותר, הן לנוכח עברו הפלילי המכביד בעבירות אלימות, והן לנוכח התערבותו האלימה בסכסוך כספי שאינו צד לו. לפיכך אני מורה על מתן תסקיר מעצר שיבדוק את חלופות המעצר האפשריות בעניינו, ואדון בחלופה המוצעת לאחר קבלת התסקיר.

ניתנה היום כ"ט באדר, תשס"ו (29 במרץ 2006) במעמד הצדדים.


ניצה מימון-שעשוע
, שופטת








בש בית משפט שלום 2624/06 מדינת ישראל נ' חן סיבי, אורן יוסף (פורסם ב-ֽ 29/03/2006)