פסקי דין על טמרוב יעקב | פסקי דין על ישראל גבי | פסקי דין על חברת בטוח שירביט |

69413/06 א     22/05/2008




א 69413/06 טמרוב יעקב נ' ישראל גבי , חברת בטוח שירביט




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
069413/06


לפני:
כבוד השופטת מיכל ברקֿֿנבו
תאריך:
22/05/2008



בעניין:
טמרוב יעקב





התובע


-
נ
ג
ד
-


1 . ישראל גבי

2 . חברת בטוח שירביט




הנתבעים

ב"כ התובע: עו"ד כהנא
ב"כ הנתבעים: עו"ד דקל


פסק דין


התביעה שלפני מתייחסת לתאונת דרכים שאירעה ביום 13.12.05. אין מחלוקת בתיק דנן לגבי עצם הפגיעה של רכב הנתבעת 1 ברכב התובע, ואין מחלוקת שהאחריות לפגיעה, שהיתה פגיעה מאחור, כשרכב התובע עומד ברמזור אדום, מוטלת לפתחה של הנתבעת 1. המחלוקת היא בנוגע לשיעור הנזק בלבד.

בדיון ביום 14.5.08 העיד התובע. לטענתו, במועד האירוע סבר שלא קרה שום דבר משמעותי לרכב שלו, שכן לא היתה פגיעה חיצונית ממשית, הנראית לעין. כך סברה גם הנהגת, הנתבעת 1. לאחר התאונה, החליפו הנהגים פרטים, אך כאמור - התובע סבר שאין נזק משמעותי לרכבו. לדבריו, כעבור זמן מה נסע לכיוון קיבוץ מפלסים, כאשר נוצר תקר בגלגל של רכבו. הוא היה עם אשתו וילדיו ברכב, וכאשר ביקש להחליף את הצמיג התקור, ניסה להוציא את הגלגל הרזרבי מהחלק האחורי של הרכב, ואז התברר לו שיש כיפוף שאינו מאפשר הוצאת הגלגל ממקומו. אז הבין שהנזק שנגרם לרכבו בתאונה כנראה גדול מכפי שחשב. בעקבות זאת, לקח את הרכב למוסך והרכב נבדק, אבל גם אז לא תיקן את הרכב, אלא רק בסמוך למועד מבחן הרישוי השנתי לרכב, כאשר יכול היה להותיר את רכבו במוסך למשך מספר ימים, ב-23.6.06, כחצי שנה לאחר התאונה.

הנתבעת 1 לא הגיעה לעדות, אך הצדדים הסכימו שמכל מקום, לא היתה חשיבות לעדותה, שכן גם לגרסת התובע, במועד התאונה סברו הוא והנתבעת שלא נגרם נזק משמעותי לרכב התובע, ולכן, בהנחה שגם היא היתה מעידה שלא ראתה נזק, הדבר תואם את עדות התובע. לא התובע ולא הנתבעת 1 הינם אנשי מקצוע בתחום השמאות.

הספקות לגבי הנזק ברכב התובע נובעים ממספר עובדות:
1.
במועד האירוע, שני הנהגים סברו כי מדובר בנזק קל בלבד ולא ראו נזק חיצוני.
2.
לטענת התובע, גילה שהנזק רציני יותר רק במועד שהיה צריך להחליף גלגל, אך לא זכר אם הדבר קרה בדצמבר 2005, או בינואר או בפברואר 2006. מכל מקום, מדובר בשבועות או חודשים לאחר התאונה.
3.
אין כל אסמכתא לאותו "גילוי" והביקור הראשון במוסך, אשר לטענת התובע היה בסמוך לאחר אירוע התקר, אין לו כל תיעוד, וגם התובע עצמו לא זוכר בדיוק מתי זה היה.
4.
התיעוד הראשון שקיים לנזק המיוחס לתאונה הוא בבדיקת הרכב, חצי שנה לאחר התאונה.
5.
התובע לא הביא לעדות את אשתו שהיתה עמו ברכב בעת שהתרחש "סיפור התקר בצמיג", וגם לא חבר נהג בשם "מוטי", שסייע לו, על פי עדותו, להחליף את הצמיג, ואשר יכול היה להעיד על גילוי הנזק כבר בדצמבר או ינואר או פברואר, סמוך יותר למועד התאונה.
6.
התובע מסר הודעה לחברת הביטוח שלו (שהיא במקרה חברת הביטוח של הנתבע 1, ועל כן היא הנתבעת 2 בתיק זה) רק ביום 6.7.06 וגם בטופס זה (ת/3) אין תיאור של הנזקים, גם לא בתרשים שנועד לסימון היכן נפגע הרכב.

למרות סימני השאלה האמורים, הרי שלא אוכל לומר כי התובע עשה רושם לא אמין בעדותו. שפתו אומנם לא היתה רהוטה, ועדותו, בהתאם, לא היתה "זורמת", אך אני מייחסת עובדה זו לכך שעברית אינה שפת האם של התובע, ועל כן אינני זוקפת את העדר הרציפות בדיבורו לחובתו בשום צורה. אל מול התהיות האמורות, אין כל ראיה לחובתו של התובע, ועל כן - בסופו של יום, אני מגיעה למסקנה כי נטל התביעה הורם, כאשר בצד השני של המאזניים מספר סימני שאלה, ותו לא.
אין בכך כדי להביא לדחיית התביעה.

התובע לא הגיש כל אסמכתא המתייחסת לתיקון הרכב בפועל. בנוסף, הוא הגיש רק עמוד אחד מתוך חמשת עמודי חוות הדעת של השמאי רפי ונציה ("עמ' 1 מתוך 5"). עמוד זה כולל אמנם את סיכום חוות הדעת, את השורה התחתונה, אך לא את הפירוט. גם דבר זה יוצר קושי בקישור בין הנזק הנתבע לבין הארוע, שכן אינני יודעת אם כל הנזק הכלול בדוח נמצא במוקד האחורי, המקום היחיד ברכב, שנפגע בתאונה, גם לדברי התובע. בנוסף, יש קושי באישור ראש הנזק של ירידת הערך, כשזו אינה מפורטת. בעמוד האחד שצורף מופיע רק השיעור של ירידת הערך, בסך 2%, שערכם 3,500 ₪. בכך לא די, שכן חוות דעת על ירידת ערך צריכה לכלול את המרכיבים שבגינם הוחלט שיש ירידת ערך, וכן את ערך הרכב, לרבות פירוט של המרכיבים לפיהם חושב אותו ערך (מספר בעלויות קודמות, קילומטרז', טיב בעלויות קודמות [פרטית? חברה?], וכו'). בנוסף, אין כל תמיכה לטענה שלתובע נגרם הפסד ימי עבודה בסך 1,200 ₪, ובחלק הדוח שהוגש אין ציון של מספר הימים שהרכב צריך היה לשהות במוסך לצורך התיקון.

למרות זאת, אם יציג התובע את הדוח המלא לב"כ הנתבעים בתוך 30 יום, אקבל את הנזק הישיר כאילו הוכח, וזאת בסך 7,503 ₪, אלא אם יתברר מהדוח המלא, כי כלולים בדוח רכיבים שאינם קשורים למוקד האחורי. במקרה כזה, יופחת מהסכום האמור כל סכום שקשור לחלקים שאינם בחלק האחורי של רכב התובע. פיצוי בגין ירידת הערך, בסך 3,500 ₪, ישולם בכפוף לכך שבעמודים האחרים של הדוח, שיוגשו כאמור לב"כ הנתבעים, קיים פירוט של מרכיבי ירידת הערך ומרכיבי חישוב ערך הרכב. לא ינתן פיצוי בגין הפסד ימי עבודה. פיצוי בגין תשלום שכ"ט שמאי ישולם בכפוף להצגת קבלה שנתן השמאי לפיה הסכום שולם בפועל (סך של 644 ₪).

אשר על כן, בכפוף לכל התנאים שקבעתי לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 11,647 ₪, כשסכום זה צמוד למדד מיום הצגת דוח השמאי המלא בפני
ב"כ הנתבעים, ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט, הכוללות אגרה כפי ששולמה, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 1,125 ₪ (שהם 15% מהסכום היחיד שהוכח עד כה - סכום הנזק הישיר) + מע"מ כדין.

ניתן היום, י"ז באייר, תשס"ח (22 במאי 2008), בהעדר הצדדים.

____________________
מיכל
ברקֿֿנבו,
שופטת
קלדנית: חן ג.






א בית משפט שלום 69413/06 טמרוב יעקב נ' ישראל גבי , חברת בטוח שירביט (פורסם ב-ֽ 22/05/2008)