פסקי דין על החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא | פסקי דין על (1995) | פסקי דין על אלי טביב | פסקי דין על אליעזר (לנרט) ספייר

2842/03 בשא     19/10/2003




בשא 2842/03 החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא, (1995) בע"מ, אלי טביב נ' אליעזר (לנרט) ספייר




בעניין:

1




בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו
בש"א 2842/03

בתיק עיקרי: עב
002031/03

בפני
:
כב' השופט שמואל טננבוים


27/10/2003





בעניין
:
1.
החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל
כפר סבא


(1995) בע"מ
2.
אלי טביב





המבקשים

נ
ג
ד



אליעזר (לנרט)
ספייר





המשיב


החלטה

1.
המשיב שחקן כדורגל במקצועו, הועסק על ידי המבקשת 1 מחודש יולי 2001 ועד לחודש ינואר 2003.
בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים, דורש הוא פיצויי הלנת שכר בגין תשלומי שכר ששולמו לו באיחור, תשלום שכר בגין חודש שלא שולם כלל, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת הסכם.

בבקשה שבפני
נו
טוענים המבקשים לסילוק את התביעה על הסף או לחילופין, לעיכוב ההליכים בתביעה בשל הנימוקים הבאים:
(א)
קיומו של הסכם בוררות כמו גם הוראה בדבר חובת הבוררות הכלולה בחוק הספורט, התשמ"ח – 1988.
(ב)
מניעות בשל הסכם ויתור עליו חתם המשיב.
(ג)
סילוק על הסף של התביעה נגד המבקש 2 בהעדר יריבות ועילת תביעה.

נדון בטענות אלו כסדרן.

עיכוב הליכים
2.
ביום 1.8.01 חתמו הצדדים על הסכם הקרוי טופס הסכם שחקנים (נספח א' 1 לתביעה). בסעיף 7 להסכם זה שכותרתו "בוררות" נקבע:
"א.
הצדדים מסכימים בזאת, כי חילוקי דעות שבין הקבוצה לשחקן או בין השחקן לקבוצה בכל הקשור להוראות הסכם זה. יובאו להכרעת בורר שימונה מכח תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות (ההתאחדות לכדורגל בישראל – ש.ט.).

ב.
הבוררות תתנהל בהתאם להוראות תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות".

לטענת המשיב אין לבורר סמכות לדון בסוגיות מתחום יחסי עובד ומעביד בעילות הנובעות מכח הוראות חוק קוגנטיות, ובמקרה דנן בתביעות להלנת שכר ולפיצויי פיטורים.

3.
מכח סעיף 3 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968, אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה נקבע, כי מקום שחוק מגן יוצר זכות שאינה יכולה לשמש נושא בין הצדדים כגון פיצויי פיטורים, דמי חופשה וכיוצא באלו זכויות, אין תוקף להסכם בוררות באותו נושא. (בג"צ 115/71 הסתדרות מכבי ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לב (1) 214. בג"צ 760/79 לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לד' (3) 820. דב"ע נב/ 163-3 הלסקו ישראל נ' עזבון אלי גל- און פד"ע כח' 66).

בסעיפים 10 ו- 11 לחוק הספורט התשמ"ח - 1988 נקבע, כי התאחדות או איגוד ספורט יתקנו תקנונים שיסדירו בין השאר, את נושא השכר והתשלומים לספורטאים וכי תקנונים אלו יחייבו את אגודות הספורט והספורטאים שבאותו ענף ספורט. עוד נקבע, כי הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון. בדב"ע 1020/00 אברהם (אבי) כהן נ' מכבי ת"א מחלקת הכדורגל באח' (פס"ד מיום 18.6.00) קובע בית הדין הארצי מפי כב' השופט רבינוביץ, כי קיימת מגמה חקיקתית ברורה להחלת בוררות חובה בכל הקשור לפתרון סכסוכים שבין ספורטאי וקבוצתו.
אף אם לא היה קיים סעיף
בוררות בהסכם שבין הספורטאי לקבוצה, היה מקום להעתר לבקשה להעברת הסכסוך הנובע מהסכם העבודה לבוררות מכח חוק הספורט.

דיון בטענה, כי גם בבוררות מכח חוק הספורט, אין לעכב את ההליכים בעילות שעניינן זכויות מכח משפט העבודה המגן, מצויה בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (תב"ע נא/202-15 סספורטס נ' התאגדות לתרבות גופנית הפועל פד"ע כה' עמ' כט'). בית הדין האזורי מפי כב' השופט אזולאי קובע:
" באשר לטענה שהתביעה נוגעת לזכויות שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם, ולכן אינן ניתנות לדיון בבוררות, כלל זה נכון ביחס לבוררות על פי חוק הבוררות, לאור סעיף 3 לחוק, לפיו אין תוקף להסכם בוררות על פי חוק זה, לענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. אך הוראה זאת אינה חלה על סמכות שיפוט בלעדית שנקבעה בחיקוק מיוחד המקנה את סמכות השיפוט הבלעדית למוסדות שיפוט פנימיים, לא מכח הסכמת המתדיינים אלא מכח הוראת החוק המיוחד".

דעה דומה מביעה ד"ר דרורה פלפל בספרה הספורט בראי המשפט (הוצאת פרלשטיין גינוסר 1994), לדעתה של המחברת (עמ' 169-168) מגמתו של חוק הספורט היא להעביר להכרעת המוסדות הפנימיים של האיגודים או ההתאחדויות את מכלול הסכסוכים הקשורים בספורט לרבות בנושאי שכר, הלנתו ותשלומים אחרים הנובעים מיחסי עובד ומעביד.
המחברת מסכמת, כי לדעתה על פי חוק הספורט ניתן להעביר לבוררות נושאים מתחום משפט העבודה המגן אף אם הצדדים אינם רשאים להתנות עליהם.

4.
מקובלת עלי גישתו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כמו גם מסקנתה של ד"ר פלפל. סעיף 3 לחוק הבוררות עניינו "הסכם בוררות" היינו הסכמה בין צדדים להעביר סכסוך להכרעה בבוררות. הסכמה זו, על פי סעיף 3 לחוק הבוררות, אין לה תוקף ככל שמדובר בעניינים שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. אולם מקום שהמחוקק ציווה, גם בהעדר הסכם בוררות, כי נושאים כלשהם ימסרו לבוררות הרי שגם נושאים בתחום חוקי המגן ידונו בבוררות.

ערים אנו לגישות אחרות בפסיקה של בתי הדין האזוריים לעבודה אולם לשיטתנו, יש לאמץ את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בסוגיה זו.

נוכח מסקנתנו זו יש לעכב את ההליכים בתביעה ולהעביר את הסכסוך להכרעה במסגרת הגופים המוסמכים בהתאחדות לכדורגל בישראל.


כתב ויתור
5.
ביום 22.1.03 חתמו הצדדים על מסמך הקרוי "כתב סיום התקשרות" (נספח ח' לתביעה) על פיו, אין לצדדים דרישות ותביעות זה כלפי זה. באותו יום חתם המשיב על מסמך נוסף תחת הכותרת "סיום התקשרות" (נספח ב' לבקשה). במסמך זה מאשר המשיב, כי קיבל סכום של 48,960 ₪ ברוטו ואין לו כל תביעות כלפי המבקשת 1. המבקש אף מוותר על פיצויי פיטורים וכל פיצויי נוסף מעבר לסכומים שקיבל במסגרת אותו הסכם.


המבקשים טוענים, כי מכח מסמכים אלו
מנוע המשיב מלתבוע סכומים כלשהם ועל כן, דין תביעתו להדחות על הסף.

6.
בסעיף 22 לתביעה מתייחס המשיב לנסיבות החתימה על נספח ח' לתביעה וטוען, כי התחייבותו על פי מסמך זה בטלה שכן חתימתו עליו נעשתה באילוץ וכפיה.


משהתייחס המשיב מפורשות לנסיבות סיום העסקתו וחתימתו
על נספח ח' לתביעה, מן הדין לאפשר לו להוכיח את טענתו בדבר אילוץ וכפיה וזאת במסגרת ההליך לגופו. משכך, אין מקום לדחיית התביעה על הסף.


הרמת מסך
7.
מוסיפים המבקשים וטוענים, כי יש לסלק את התביעה על הסף נגד המבקש 2 וזאת בהעדר עילה.

8.
נקודת המוצא בסוגיית הרמת המסך הינה, כי יש ליתן תוקף לקיומה המשפטי הנפרד של החברה. עם זאת קיימת דוקטרינה המאפשרת להרים את מסך ההתאגדות. סעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 מאפשר הרמת מסך בהתקיים תנאים מסויימים המפורטים בו.


בית הדין הארצי לעבודה התייחס לסוגיה זו במספר פס"ד שניתנו לאחרונה. נקבע בפסיקה כי חברה שנוסדה למטרות תרמית, ערבוב נכסי החברה עם נכסיהם הפרטיים של בעלי המניות או
הברחת נכסים של החברה לבעלי המניות כל אלו נחשבים ל"שימוש לרעה" במסך ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך (דב"ע לח/ 52-3 ברגר ואח' נ' אמיל פד"ע י' 435. ע"ע
001170/00
פרידמן נ' יוניוב ירחמיאל בע"מ ואח' פס"ד מיום
27.11.02). בהתייחס לתביעות של עובדים קובע בית הדין הארצי, כי קיימת קירבה מיוחדת בין מעסיק לעובד היוצרת אחריות מוגברת וחובת אימון מיוחדת ביחסים שביניהם. מכח עקרונות תום הלב ותקנת הציבור יש להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמיתי שמפעיל למעשה את החברה (ע"ע 001201/00 זילברשטיין נ' ערב חדש (עיתונות) אילת בע"מ ואח', פס"ד מיום 17.12.02). מקום שנוכו כספים מהעובד לצורך העברתם לקרן פנסיה ולא הועברו, הורם המסך ובעל המניות חוייב אישית בפיצוי לעובד (ע"ע 1137/02, ע"ע 1147/02 אדיב נ'
החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ פס"ד מיום 19.1.03).

9.
במקרה דנן, כל שנטען בכתב התביעה נגד המבקש 2 הינו, כי הוא הגורם העיקרי להלנת השכר והוא שגרם למשיב לעזוב את הקבוצה (סעיפים 34-35 לתביעה). אין באמור בסעיפים אלו כדי להניח תשתית עובדתית ומשפטית בסיסית על מנת לחייב אישית את המבקש 2 בחיובים כלשהם כלפי המשיב. משלא עולה מהעובדות הנטענות בכתב התביעה, עילה להרמת מסך ולחיובו האישי של המבקש 2, דין התביעה נגדו להמחק על הסף (דב"ע נא/ 156-3 סימה נ' יוחננוף פד"ע כב' 199).


סיכום
10.
מסקנתנו הינה איפוא כדלקמן:
א.
התביעה נגד המבקש 2 נמחקת על הסף.
ב.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף נגד המבקשת 1 בשל חתימתו של המשיב על כתבי ויתור – נדחית.
ג.
התביעה נגד המבקשת 1 מעוכבת מכח סעיף 5 לחוק הבוררות.

המשיב ישא בהוצאות המבקשים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ בצרוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ד (19 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.


נ.צ.

נ.צ.

ש.טננבוים, שופט

אתי/







בשא בית דין אזורי לעבודה 2842/03 החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא, (1995) בע"מ, אלי טביב נ' אליעזר (לנרט) ספייר (פורסם ב-ֽ 19/10/2003)