פסקי דין על אחוד ארגזי ישראל בע"מ | פסקי דין על דב סדן

4420/02 בשא     01/09/2003




בשא 4420/02 אחוד ארגזי ישראל בע"מ נ' דב סדן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית דין א.לעבודה ת"א
בשא004420/02

בתיק עיקרי: עב
001676/01

בפני
:
כב' השופטת נטע רות


01/09/2003




בעניין
:
אחוד ארגזי ישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אוסלנדר שמואל
ועו"ד דניאלה אברמוביץ
המבקשת


- נ
ג
ד -


דב סדן



ע"י ב"כ עו"ד
שץ אבי ועו"ד אפרת בוסני

המשיב

החלטה

בפני
נו בקשה לצוות על המשיב (הנתבע והתובע שכנגד) להחזיר למבקשת (התובעת והנתבעת שכנגד), לאלתר רכב המוחזק על ידו השייך למבקשת מסוג שברולט מליבו מ.ר. 18 – 474 -
43 (להלן: "הרכב") כשהוא
תקין וכשיר לשימוש (להלן: "הבקשה").

א.
רקע כללי

1.
המבקשת שהיא כאמור התובעת בתיק העיקרי הגישה ביום 31.1.01 תביעה כנגד המשיב
לתשלום סך של 779,575 ש"ח.

2.
המשיב הגיש ביום 5.4.01 תביעה שכנגד כנגד המבקשת.

3.
הרכב השייך למבקשת הועמד לרשות המשיב בעת תקופת העסקתו במבקשת. עם סיום העסקתו של המשיב אצל המבקשת בשלהי שנת 98' לא השיב המשיב את הרכב לידי המבקשת והוא המשיך להחזיק בו ואף לעשות בו שימוש. זאת על אף שאין חולק על כך שרכב זה שייך למבקשת.



ב.
טענות הצדדים

4.
המבקשת טוענת כי היא פנתה למשיב ביום 15.10.98 (מועד סיום יחסי העבודה הנטען) ולאחר מכן גם ביום 26.11.98 וביום 16.15.99 על מנת שישיב לה את הרכב השייך לה אך ללא הועיל.

5.
המבקשת טוענת, כי המשיב עושה שימוש ברכב בניגוד לדעתה וכי ערכו הולך ופוחת.

6.
המשיב טוען, כי הוא מחזיק ברכב כבעל זכות עיכבון עד לפרעון מלוא חובות המבקשת ומשכך אין להורות על השבת הרכב לידי המבקשת. המשיב מוסיף וטוען, כי למבקשת חובות כבדים כלפיו, שבחלקם היא אף מודה, אותם תבע במסגרת תביעתו הנגדית וכי "בנסיבות האלה זכאי המשיב להמשיך ולהשתמש ולהחזיק ברכב ולעכבו בידו עד לפירעון מלוא חובות המבקשת"
(ר' סעיפים 9 ו- 10 לתגובת המשיב).


7.
כמו כן, טוען המשיב, כי הבקשה לוקה בשיהוי ובחוסר ניקיון כפיים ויוצרת השתק ומניעות. זאת לנוכח הזמן הרב שחלף מאז סיום עבודתו ולאור העובדה שהמצב הקיים לפיו הרכב מעוכב בידיו נמשך מזה ארבע שנים.

ג.
הכרעה

8.
זכות העיכבון
מעוגנת בחוקים שונים ובכללם גם
בסעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970,
בו נקבע כך:

"19. קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות-עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה."

בזכות זו ובאופן מימושה עוסק גם סעיף סעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א - 1971
לאמור :

11.
(א)

עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד
שיסולק החיוב.
(ב)

עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים.
(ג)

החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב.
(ד)

הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו,
יפקע העיכבון.
(ה)

מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם, כשאין בהסכם
הוראות אחרות לענין הנדון."

9.
ראשית ובהתייחס לטענת המשיב הטוען כי אין לשעות לבקשה במסגרת הליך ביניים ושעה שהסעד המבוקש הוא זהה לאחד הסעדים שבתיק העיקרי יאמר, כי טענה זו נדחתה ע"י בית הדין הארצי שקבע כי "הטענה לפיה אין לשחרר עיכבון בהליך ביניים, אינה תואמת את דברי בית המשפט העליון."
(ר' דב"ע שן/ 3-172 חיים קמיניץ נ' ארגמן תעשיות בע"מ עבודה ארצי כרך ל"ו (89)
24,
להלן: "עניין ארגמן").
עוד נפסק שם, כי לשם כך נועד גם סעיף סעיף 11(ג) לחוק המטלטלין המאפשר לבעל המטלטלין המעוכבים לשחררם, לפני סיום ההתדיינות המתמשכת.
תוצאה זו היא המתחייבת אף משורת ההגיון לנוכח העובדה שזכות העיכבון מופעלת לא אחת, כמו גם במקרה זה,
ביחס לנכס מתכלה כאשר חלוף הזמן מביא לירידת ערכו.

בעניין ארגמן נפסק עוד, כי אין לנקוט במדיניות המועדדת עובדים לעשות שימוש בזכות העיכבון לאחר פיטוריהם.

10.
מעבר לכך יאמר, כי במסגרת התגובה לבקשה וכן בכתב ההגנה גילה המשיב דעתו כי ההגנה היחידה שיש לו ביחס להחזקה ברכב
היא טענת העיכבון.

בפסיקה ובספרות המשפטית עמדו על כך כי השימוש בזכות העיכבון כסעד עצמי כפוף לסייגים. לעניין זה נכתב על ידי המלומדת פרופ'
נינה זלצמן לאמור:

" גם כאשר קיימת הצדקה חברתית להתיר עשיית דין עצמית, שיקולים של סדר ציבורי ושלום החברה מחייבים לעצב את התנאים להענקת הזכות לסעד עצמי ולקבוע את הכללים למימושה. הגדרת התנאים והצבת הכללים יאפשרו פיקוח והשגחה של המערכת השיפוטית על חוקיות הפעלתו של הכוח העצמי בנסיבותיו של המקרה
."

(ר' נינה זלצמן עיכבון הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב תשנ"ט 1998 להלן: "נינה זלצמן").

בהמשך הדברים מפרטת פרופ' זצמן מהם הסייגים לשימוש בזכות העיכבון שעוגנו בפסיקה ובספרות המשפטית בכותבה כך:

" כמחזיק מכוח עיכבון בנכס של החייב, אין הנושה רשאי לעשות כל עיסקה בנכס או בפירותיו ואינו ראשי להשתמש בו לצרכיו או להפיק ממנו הנאה אחרת כלשהי לעצמו, אלא אם קיבל לכך את הסכמת החייב. זכות העיכבון מתירה לנושה רק לעכב את הנכס אצלו עד ליסולק החיוב וכל פעולה בקשר לנכס שאינה מתיישבת עם הזכות או עם תנאי מימושה היא שימוש שלא כדין בזכות ועל כן תגרום לאובדנה.

בהקשר זה
יש להתייחס גם לאפשרות שבשל התנהגותו בכל הנוגע למימוש הזכות, לא יוכל הנושה לטעון כנגד תביעת החייב
למסירת הנכס, אפילו כאשר אין התנהגותו מלמדת
שויתר על הזכות. הכוונה היא למצבים בהם נימצא הנושה כמי שנהג כלפי החייב בחוסר תום לב בעת הפעלת הזכות. עיקרון תום הלב כעיקרון על במשפט, מיתווסף אל ההסדר הנורמטיבי של העיכבון במשפט הישראלי ומתווה לנושה דרך התנהגות על פי אמות מידה של יושר והגינות בעת שהוא משתמש בזכותו לעכב נכס ומפעילה הלכה למעשה כלפי החייב"

(ר' נינה זלצמן עמ' 348 וכן עמ' 119, ועמ' 259 שם).

11.
בבואי ליישם עקרונות אלה על המקרה דנן, נראה לי כי יש
מקום לקבוע כי המשיב נהג ברכב באופן החורג מן המימוש הלגיטימי של זכות העיכבון. שכן אין חולק על כך כי עד ליום 18.5.03 עת ניתנה הודעת המשיב לבית הדין עשה המשיב שימוש ברכב לצרכיו ללא אישור וללא הסכמת המבקשת . במועד זה ניתנה על ידי המשיב הודעה
לפיה, הוא העמיד את הרכב ללא שימוש
וכי הוא מוחזק בידיו כעיכבון עד לפרעון חובות המבקשת.
משכך ולאור הכללים עליהם עמדתי לעיל, יהיה זה נכון לקבוע כי זכות העיכבון של המשיב פקעה בשל השימוש שעשה ברכב, משמע – בשל התנהגות החורגת מהפעלה כדין של זכות העיכבון. משכך על המשיב להשיב
מיידית את הרכב למשיבה כשהוא תקין וכשיר לשימוש.

12.
כסרח עודף אציין, כי אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה העובדה שהמבקשת פנתה בבקשה להשבת הרכב לאחר מספר שנים שבמהלכן הוחזק הרכב בידיו, יוצרת כלפיה השתק ומניעות.

ראשית יאמר, כי המשיבה כופרת בטענה העובדתית של המשיב שעה שהיא טוענת כי היא שבה ודרשה ממנו להשיב


את
הרכב אך ללא הועיל.

שנית ומבלי להכריע במחלוקת העובדתית הנ"ל יאמר, כי העובדה שהמשיב עשה במשך שנים שימוש ברכב תוך חריגה מזכות העיכבון הנטענת, צריכה להיזקף לחובת המשיב
ולא- לחובת המבקשת. שאם לא כן יהווה הדבר הכרה בעיקרון לפיו גם "בעבריינות קונים חזקה"
( ר' דב"ע לב3-3/ מרכז החינוך העצמאי – שוורץ פד"ע ג 318, 325).

13.
לאור האמור אנו מורים למשיב להשיב את הרכב למבקשת וזאת תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו כשהוא תקין וכשיר לשימוש.

14.
הוצאות הבקשה תישקלנה במסגרת פסק הדין הסופי.

15.

החלטה זו ניתנה על ידי כדן יחיד שכן נציגי הציבור שזומנו כדין לדיונים
לרבות הדיון
בו נדונה הבקשה לא הופיעו והוחלט לדון בהעדרם, על מנת שלא לדחות את הדיון.

ניתנה היום ד' באלול, תשס"ג (1 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים.


נטע רות
, שופטת


004420/02בשא720 נטע רות
ציפורה דוידי








בשא בית דין אזורי לעבודה 4420/02 אחוד ארגזי ישראל בע"מ נ' דב סדן (פורסם ב-ֽ 01/09/2003)