פסקי דין על ח"כ אפי אושעיה | פסקי דין על ראש הממשלה-בתפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור

10134/02 בג"צ     05/01/2003




בג"צ 10134/02 ח"כ אפי אושעיה נ' ראש הממשלה-בתפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ ‎10134/02
בג"ץ ‎10315/02

בפני
:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים בבג"ץ ‎10134/02:
‎1. ח"כ אפי אושעיה
העותר בבג"ץ ‎10315/02:
‎2. עו"ד עדי הדר

ח"כ אופיר פז-פינס
נ ג ד

המשיבים בבג"ץ ‎10134/02
ובבג"ץ ‎10315/02:

‎1. ראש הממשלה-בתפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור
‎ 2. רשות השידור

‎ 3. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור - אברהם נתן

‎4. מנכ"ל רשות השידור - יוסף בראל

‎ 5. ועדת המכרזים שליד הוועד המנהל רשות השידור

‎6. היועץ המשפטי לממשלה - אליקים רובינשטיין

‎7. העיתונאים - יוני בן מנחם, דן סממה, שלומי
אלדר, מוטי עדן, רפיק חלבי

‎8. השר ראובן ריבלין וגדעון סער

עתירות למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: כ' בטבת התשס"ג 25.12.2002) )

בשם העותר מס' ‎1 בבג"ץ ‎10134/02 והעותר בבג"ץ ‎10315/02:

עו"ד אלדד יניב
; עו"ד אמנון לורך;
עו"ד יוני בן יהודה

בשם העותר מס' ‎2 בבג"ץ ‎10134/02:

בעצמו

בשם המשיבים בבג"ץ ‎10134/02 ובבג"ץ ‎10315/02:

עו"ד נורית אלשטיין

פסק-דין

הנשיא א' ברק
:

‎1. ביום ‎19.7.1999 נסתיימה תקופת כהונתו של מנהל הערוץ הראשון של רשות השידור (להלן: מנהל הטלויזיה). בעקבות זאת, הוחל בהליכי מכרז לשם איוש המשרה. נתפרסם מכרז פנימי ביום ‎12.7.1999, אולם בשל טעמים שונים התעכבה הבחירה ופורסם מכרז פנימי חדש ביום ‎26.6.2001. גם ההליכים על פי מכרז זה לא הושלמו, הן בשל החלטות של ועדת המכרזים עצמה והן בשל בעיות שהתעוררו בקרב רוב המועמדים לעניין תנאי המכרז. נוכח עיכוב זה, ולאחר פניה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בה הודגשה אי התקינות שבעיכוב הליכי המכרז למשרה זו, פורסם מכרז חדש למשרת מנהל הטלויזיה (ביום ‎10.5.2002). המועמדים זומנו להופיע בפני
ועדת המכרזים ביום ‎1.12.2002. אין חולק, כי הפועל היוצא של השתלשלות עניינים זו היא כי משרת מנהל הטלויזיה אינה מאויישת (על ידי מנהל קבוע) מעל שנתיים ימים והליכי המכרז לאיושה טרם נסתיימו עד לעת הזו. גם ההליכים למינוי מנהל חטיבת החדשות בטלויזיה מצויים בעיצומם. המכרז בנדון פורסם והמועמדים נתבקשו להופיע בפני
ועדת המכרזים ביום ‎8.12.2002.

‎2. ביום ‎5.11.2002 החליט ראש הממשלה מר אריאל שרון - בהסכמת נשיא המדינה - על פיזור הכנסת (סעיף ‎22 לחוק יסוד: הממשלה). הממשלה הפכה להיות "ממשלה יוצאת" (סעיף ‎32 לחוק יסוד: הממשלה). נקבע מועד לבחירות כלליות לכנסת (‎28.1.2002). ראש הממשלה היוצאת, מר שרון, הוא גם הממונה על ביצוע חוק רשות השידור (סעיף ‎1 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-‎1965 ולהלן: החוק). בסמוך להחלטה על פיזור הכנסת וקביעת מועד הבחירות, חזר היועץ המשפטי לממשלה על הנחיות שיצאו תחת ידיו, ועניינן "מינויים בתקופת הבחירות". עיקרן חובת הגופים הממנים לשקול בזהירות רבה מינויים בשירות המדינה בתקופת הבחירות על מנת, בין היתר, למנוע חשש למראית עין כאילו המינוי נעשה מטעמים פסולים ולמטרה זרה. אשר על כן נקבע בהנחיות, בין היתר, כי יש להקפיד במיוחד על סגולות המועמד וההתאמה לתפקיד וכן הצורך במינוי דווקא בתקופה זו. המשיבים החליטו כי למרות ההחלטה על פיזור הכנסת וקיום בחירות בקרוב, יש להמשיך בהליכי המכרז לתפקידי מנהל הטלויזיה ומנהל חטיבת החדשות. מכאן העתירות שבפני
נו.

‎3. בעתירות נטען כי אין להמשיך בהליכי המכרז והמינויים עד למועד הבחירות והרכבתה של הממשלה החדשה. לטענת העותרים, המדובר במשרות בכירות שבהיעדר הכרח, אין למנותן בתקפות בחירות. כך בייחוד נוכח ההשפעה הרבה שיש למשרות אלה - בכלי תקשורת מרכזיים - בתקופת הבחירות ובמסגרת התחרות בין המפלגות ורשימות המועמדים. בהקשר זה הדגישו העותרים כי אין ספק כי וועדת המכרזים - לפחות בחלקה - כוללת חברים בעלי שיוך מפלגתי ברור וכי נוכח זיהוי ברור זה והעובדה כי ראש הממשלה הוא הממונה על ביצוע החוק, הכרח הוא למנוע את המינוי בשלב זה עד לחלוף הבחירות, וזאת בכדי למנוע מינוי שהוא מזוהה פוליטית בעיקרו, כפי שאף עומד להתבצע בפועל, לטענת העותרים. משקל מרכזי בעתירות ניתן להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנדון. העותרים טענו כי הליכי המינוי ברשות השידור עומדים בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל כן דינם להתבטל.

‎4. המשיבים ‎1-5 ביקשו כי נדחה את העתירות. לשיטתם, ברור כי סמכות להמשיך בהליכי המכרז - כמו גם במינוי עצמו - קיימת גם בתקופה זו שערב הבחירות. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה מונעת מינויים בשירות המדינה אלא מחייבת הקפדת יתר שמתקיימת במקרה זה כמו גם נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי בעת הזו. נסיבות אלו מתקיימות שכן בייחוד לגבי משרת מנהל הטלוויזיה, מדובר בעיכוב של שנתיים ימים ומעלה שאינו תקין לכל הדעות. במובן זה, יש חשיבות לאיוש תקין של המשרה בהקדם בלא לעכבו עוד. המשיבים ‎1-5 טענו עוד, כי ועדת המכרזים מורכבת מנציגים שונים - עשרה במספר - ואין כל אישוש לטענה כאילו המועמד הנבחר "סומן" מראש על ידיה, מטעמים של השתייכות מפלגתית או פוליטית. הרכב וועדת המכרזים אף אינו צפוי להשתנות לאחר הבחירות וממילא ברור, כי אין טעם בעיכוב המינוי. המשיבים ‎1-5 אף ציינו כי מוסכם עליהם כי ימונה משקיף מטעם היועץ המשפטי לממשלה שילווה את הליכי המכרז. משיב מס' ‎7 (מר בן-מנחם) ביקש כי נדחה העתירה. הוא טען כי הגיש את מועמדותו למכרז על בסיס כישורים בלבד, וכל שנאמר בעתירה אחרת בעניין זה, במרומז או משתמע, הוא קנטרני.

‎5. בדיון בפני
נו מיקדו העותרים את טענותיהם והסכימו כי השאלה היחידה בה יש להכריע היא אם המינויים המוצעים לתפקיד מנהל הטלויזיה ומנהל חטיבת החדשות אינם ראויים להיעשות בעת הזו על פי הנחיית היועץ המשפטי, או שניתן לעשותם. גדר המחלוקת הוא, על כן, נסיבתי בעיקרו במקרה שבפני
נו, עניינו אם המשך הליכי המכרז עומד בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

‎6. על רקע זה, ובשים דעתנו להנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, נחה דעתנו כי דין העתירות להידחות. אכן, כעולה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם ב"תקופת בחירות", אף אם הם בכירים באופיים. השאלה היא שאלה של שיקול דעת, והיא כוללת את הצורך וההכרח במינוי ואת החשש לפגיעה באמון הציבור והחשש ממינוי על בסיס שיקולים לא ענייניים. מכאן עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהנחייתו, לפיה "ככל שהמדובר במשרות בכירות בשירות המדינה, בתקופה זו ראוי ככלל להימנע מאיושן על דרך של מינוי קבע לתפקיד אלא אם כן המדובר במינוי מקצועי מובהק הנדרש בעת הזו במהלך הדברים הרגיל" (סעיף ‎4 להנחיות). בבחינת נסיבות העניין שבפני
נו, הרי שאשר לצורך במינוי, שוכנענו כי צורך זה קיים זה זמן רב וכי המצב הקיים בו תפקידים שהם תקופתיים (קדנציאליים) באופיים אינם מאויישים על דרך מכרז בתום תקופת הכהונה - או סמוך לה - אינו ראוי. המינוי לתפקידים אלו נדרש, על כן, "במהלך הדברים הרגיל". המדובר במינויים מקצועיים מובהקים. עיקר המחלוקת בפני
נו הוא, על כן, בשאלת החשש כי הליך המינוי יהיה פגום ויכלול שיקולים לא ענייניים של זיקה פוליטית בייחוד ערב בחירות ועוד בגוף שתפקידו במסגרת התחרות הפוליטית רב ביותר. אכן, תפקידם של אמצעי התקשורת בעת בחירות ובסמוך להן הוא חשוב (ראו למשל: בג"ץ ‎372/84 קלופפר נוה נ' שר החינוך, פ"ד לח(‎3) 233) כמו גם חשיבות ההקפדה על כללים מנחים המבטיחים גישה נייטרלית, איזון בין דעות וויכוח חופשי (השוו: בג"ץ ‎1/81 ויקי שירן ואח' נ' רשות השידור, פ"ד לה(‎3) 365). ברורה, על כן, החשיבות של ההקפדה על תקינות הליך המינוי של מנהלים בכירים ברשות השידור. בה בעת, לא שוכנענו מטיעוני העותרים כי קיימת עילה להתערב בהחלטה להמשיך בהליכי המינוי.

‎7. אכן, העותרים שבו וטענו כי קיים חשש למינוי "פוליטי" לתפקיד מנהל הטלוויזיה ולתפקיד מנהל חטיבת החדשות ומכאן הסיקו כי המינוי אסור לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. כבסיס לטענות אלו נסמכו העותרים על שניים: ראשית, היותו של ראש הממשלה השר הממונה על ביצוע החוק. שנית, הרכב וועדת המכרזים שהוא, לטענתם, פוליטי בעיקרו. לא מצאנו בטענות אלו, כאמור, בסיס להתערבותנו בהחלטת המשיבים להמשיך בהליכי המכרז. אכן, ראש הממשלה ממונה על ביצוע החוק, אולם כעולה מעמדת המשיבים אין לראש הממשלה - כשר הממונה - כל מעמד או תפקיד במסגרת הליכי המינוי, לא סטטוטורית ואף לא מעשית. העותרים לא סתרו טיעון זה, לבד מציטוטים מכתבות עיתונאיות שאין בהן כדי לשמש תשתית ראייתית מספקת בהקשר זה (ראו: בג"ץ ‎2148/94 גלברט נ' כב' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(‎3) 573). אשר להרכב וועדת המכרזים, הרי שזו מונה (לפחות באשר למינוי מנהל הטלוויזיה) עשרה חברים. הוועד המנהל של הרשות (הכולל - על פי סעיף ‎14 לחוק - את יושב ראש הרשות ומשנהו ועוד חמישה מחברי המליאה), ועוד שלושה חברים, והם מנהל הרשות ושני נציגי אגודת העיתונאים. העותרים טענו כי שלושה מבין חברי הוועדה הם בעלי זיקה אישית או פוליטית לראש הממשלה. טיעון זה לא בוסס בראיה כלשהי וממילא לא בוססה הטענה כי המינוי בוועדת המכרזים "סומן" כבר מראש, כטענת העותר. אפילו אם הממשלה מינתה - כאמור בחוק (סעיפים ‎7 ו-‎14) - חברים במליאת רשות השידור ובוועד המנהל, החברים ממילא גם בוועדת המכרזים, אין בכך עדיין כדי להצביע על אי תקינות הליכי המינוי בועדה עצמה, בייחוד שעה שהרכב הוועדה לא אמור להשתנות לאחר הבחירות. זאת ועוד: כעולה מעמדת המשיבים, קיימת כוונה למנות משקיף נייטרלי מטעם היועץ המשפטי לממשלה שילווה את דיוני וועדת המכרזים ויבטיח את תקינות פעולתה. בנסיבות אלו, בהן הונחה תשתית לצורך במינוי (מזה) ולא בוסס החשש למינוי פסול (מזה), נחה דעתנו כי אין עילה להתערבותנו בהחלטה להמשיך בהליכי המינוי, כשזו עולה בקנה אחד עם האמור בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

אשר על כן, דין העתירות להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ה נ ש י א
השופט י' טירקל
:

אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' א' לוי
:

אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק
.

ניתן היום, ב' בשבט התשס"ג (5.1.2003)
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. ‎02101340_a03.doc/דז/
מרכז מידע, טל' ‎02-6750444 ; אתר אינטרנט, ‎www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 10134/02 ח"כ אפי אושעיה נ' ראש הממשלה-בתפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, [ פ"ד: נז 2 49 ] (פורסם ב-ֽ 05/01/2003)