פסקי דין על עזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין ז"ל | פסקי דין על עזבון המנוח סלמאן אסעד סלאמה שיחאן ז"ל ואח'

1717/05 בשא     08/11/2006




בשא 1717/05 עזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין ז"ל נ' עזבון המנוח סלמאן אסעד סלאמה שיחאן ז"ל ואח'




בעניין:

3



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
בש"א 1717/05
בש"א 2161/05
בתיק עיקרי: א'
000513/02

בפני
כב' השופט ר. ג'רג'ורה

תאריך
08/11/2006





1. עזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין, ז"ל
,
ת"ז 103444

ע"י בנו יחיא חוסין חוסין

ת"ז 5700856

המייצג את כל היורשים:
2. יוסף מחמד קאסם יאסין

ת"ז 2002579
3. יאסין מחמד קאסם יאסין

ת"ז 2002582
4. חסן מחמד קאסם יאסין

ת"ז 2013539
5. קאסם מחמד יאסין

ת"ז 5076118


בעניין
:


ע"י ב"כ עו"ד א. כהן
רח' ירושלים 1
חיפה



המבקשים



- נ ג ד -



1. עזבון המנוח סלמאן אסעד סלאמה שיחאן, ז"ל
,

ע"י בנו שחאדה סלמאן אסעד סלאמה
ת.ז. 2095512

ע"י ב"כ עו"ד עבאס עבסי
ת.ד. 312
כפר ירכא 24967

2. מדינת ישראל
3. רשות הפתוח

ע"י פרקליטות מחוז חיפה
רח' פלי"ם 15
חיפה












המשיבים

החלטה

1
.

תחילתו של ההליך שבפני
בתביעה שהוגשה ביום 11/6/02, ובה עתרו המבקשים לביטול פסק הדין שניתן ביום 30.11.1970 בתיק הסדר 531/ירכא, בהעדר הנתבעים באותו תיק, להלן: "פסק הדין," אשר הסדיר את הזכויות בחלקה זמנית 17 בגוש 18909
(
שפוצלה לחלקה סופית מס' 15 וחלק מחלקה סופית מס' 14), להלן: "החלקות", וזאת בשל פגם בהליך, ולגופו של עניין, לפי ס' 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, להלן: "הפקודה", לבטל את הרישום של החלקות בפנקס החדש, ולהורות לרשמן על שם המבקשים בחלקים שווים ביניהם.


המבקשים הם התובעים בתיק העיקרי - ת.א. 513/02, להלן: "המבקשים", והמשיבים הם הנתבעים באותו תיק: המשיב מס' 1 ייקרא להלן: "המשיב", המשיבים מס' 2 ו-3 ייקראו להלן: "המדינה" ושלושתם ביחד ייקראו להלן: "המשיבים".

2.

בס' 3 לכתב התביעה, להלן: "כתב התביעה המקורי", טען ב"כ המבקשים כי "חלקה 17 זמנית בגוש 18909 היתה בסכסוך בתיק משפטי 531/ירכא וביום 30.11.70, בהעדר הצדדים, חולקה החלקה לחלקים שונים" ובית המשפט נתן את

פסק דין
על פי חלוקה זו.


בס' 4 לכתב התביעה טענו המבקשים כי "פסק הדין הינו בטל ומבוטל שכן התובע מוחמד קאסם, מורישם של התובעים, לא קיבל הזמנה לפי תיק הדיון - (כך במקור - ר.ג') מאחר וההזמנה נחתמה ע"י אדם בלתי מזוהה, לפי התצהיר מטעם היורש קאסם מחמד יאסין", הוא המבקש מס' 5, להלן:"קאסם", שהעתק ממנו צורף לכתב התביעה וסומן ת/2.

3.

בכתב ההגנה שהגיש ב"כ המדינה חלק על טענות המבקשים שבכתב התביעה וטען כי "דין התביעה להימחק על הסף או לגופו של העניין לאחר שהעניין נדון ע"י בית המשפט ובית המשפט נתן

פסק דין
על פי חומר הראיות שהיה בפני
ו". בס' 9 לכתב ההגנה טען ב"כ המדינה כי "פסק הדין שריר, תקף וקיים בהעדר כל עילה לבטלו על פי כל דין".
בהמשך התייחס ב"כ המדינה לטענות שהועלו נגד פסק הדין לגופו של העניין, חלק על טענות אלה, והוסיף כי טענות המירמה לא פורטו כראוי וכמתחייב. ב"כ המשיב אף הוא הכחיש את טענות המבקשים בכתב התביעה, צירף לכתב ההגנה מסמכים, שלטענתו, יש בהם כדי לדחות את
התביעה והוסיף כי החלקה נרשמה על שם מורישו לאחר שמיעת הראיות.

4
.

השאלה העיקרית והראשונה שיש להכריע בה בשלב זה היא אם הנתבעים בתיק הסדר 531/ירכא, זומנו כדין לישיבת ההוכחות שנתקבע ליום 30.11.1970. לשם הוכחת טענתם זו הגישו המבקשים ביום 6.2.05 בקשה, בש"א 2161/05, לתיקון ס' 4 לכתב התביעה המקורי וזאת, לטענתם, בעקבות הבירור החדש של העובדות הרלוונטיות. במסגרת התיקון ביקשו המבקשים להוסיף טענות ועובדות המבססות את טענתם בדבר הפגם בהליך, דהיינו העדר ההזמנה כדין, להלן: "הבקשה לתיקון". בגוף הבקשה לתיקון פירטו המבקשים את העובדות שהם מבקשים להוסיף לס' 4 ואף צירפו העתק מכתב התביעה המתוקן.

לפני הבקשה לתיקון, ועוד ביום 27.1.05, הגישו המבקשים בקשה, בש"א 1717/05 להגשת תצהירים: תצהיר משלים של קאסם ותצהיר נוסף של יאסין יאסין, הוא המשיב מס' 3, להלן: "יאסין". אדון להלן בשתי הבקשות, אך אקדים ואתייחס לטענת ב"כ המדינה בס' 4-6 בכתב ההגנה:
בסעיפים אלה סקר ב"כ המדינה את ההליכים שהיו בהסדר וציין כי יש עוד בעלי דין שלא צורפו ומכאן טענתו שיש לדחות את התביעה על הסף מאחר ולא צורפו כל בעלי הדין הרלוונטיים. אינני מקבל את הטענה ולו מהנימוק שב"כ המדינה לא פירט במידה מספקת מי הם בעלי הדין שלא צורפו. בעניין המנוח סלמאן אסעד סלאמה שיחאן, ז"ל
, הוצג ע"י מזכיר ביה"ד הדתי הדרוזי בדיון מיום 29/6/04, תיק קיום הצוואה של המנוח סלמאן - ת/1, ממנו עולה כי היורש היחידי הנהנה על פי צוואתו של המנוח, שנשא בחייו תעודת זהות מס' 20955084, ונפטר ביום 30.12.1982, הוא בנו, שחאדה סלמאן סלאמה שוחאן, הנושא תעודת זהות מס' 2095512 וכי אין יורש אחר זולתו.

ראוי לציין כי ב"כ המבקשים לא צירף צו ירושה ביחס לעזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין, ז"ל
. מיותר לציין כי אי צירוף צו ירושה פוגם בהליך לא רק מבחינה פרוצדורלית אלא גם לגופו של העניין, אך, מאחר ובשלב זה הדיון מצומצם לשאלה אם היה זימון כדין למנוח חוסיין לא אתייחס לפגם זה. ברור הוא כי על המבקשים להציג צו ירושה מבית דין מוסמך לקראת המשך הדיון בהליך זה, כפי שיוסבר בהמשך.

אסקור להלן את טענות ב"כ הצדדים בבקשה לתיקון ובבקשה להגשת תצהירים. ההדגשות בהחלטה הן שלי אלא אם נכתב אחרת.

5.

פסק הדין ניתן ע"י
כב' השופט ידיד הלוי, ז"ל
, ביום 30/11/70,
בהעדר הנתבעים באותו תיק שהם, על פי פסק הדין, מחמד קאסם חוסיין אסדי וסלמאן שיחאן - [אעיר כאן כי אין זהות בין השם של התובע מס' 1
בפני
הוא עזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין המופיע בכותרת התביעה שבפני
לבין השם של הנתבע מס' 1 המפיע בפסק הדין, אך מאחר וב"כ המשיבים לא עוררו עניין זה אני יוצא מתוך הנחה כי מדובר באותו איש], ועל פיו חולקה החלקה מס' זמני 17 לשני חלקים, קטע מזרחי, קיבל מס' סופי 15, נרשם בחלקים שווים על שם הנתבעים באותו הליך והקטע מערבי, קיבל מס' סופי 14, ונרשם על שם המדינה.

6
.
בסעיף 4 לכתב התביעה המקורי טענו המבקשים כי "פסק הדין הנו בטל ומבוטל שכן המבקש מחמד קאסם "מוריש המבקשים", לא קיבל הזמנה לדין לפי תיק הדיון- ההזמנה נחתמה ע"י אדם בלתי מזוהה, לפי התצהיר מטעם היורש קאסם מחמד קאסם יאסין". מסקנתו של ב"כ המבקשים היא
כי
יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק, בהעדר הזמנה כדין.

7.

לגופו של העניין טענו המבקשים כי יש לבטל את הרישום לפי ס' 93 לפקודה, לאור השמטת זכות רשומה קיימת ו/או מרמה, לטענתם, גילו לאחרונה קיום כושאן תורכי הרשום ע"ש מוריש המבקשים, הסב קאסם חוסין יאסין, וכי פקיד ההסדר בדק את גבולות הכושאן ומצא שהוא מתאים לחלקה 17 זמנית, כפי שעולה מאישורו - נספח ת/9 לכתב התביעה. אעיר כאן כי לכתב התביעה לא צורף אישור כזה אם כי צורף לבקשה לתיקון. לטענת המבקשים זכות זו הושמטה שלא כדין, וקיים סיכוי טוב לזכות בתביעתם. צילום מאושר של הכושאן ותרגומו, צורפו, לטענת ב"כ המבקשים, לכתב התביעה,
כנספח ת/8 -
גם נספח זה לא צורף לכתב התביעה אם כי צורף לבקשה לתיקון.

עוד טען ב"כ המבקשים כי החלקה 17 זמנית נרשמה במרמה על שם המשיב, שהציג בפני
פקיד ההסדר מסמך לפיו, כביכול, רכש חצי מהזכויות בחלקה מדוד של המבקשים, ואולם המסמך עליו הסתמך אינו מתייחס לחלקה 17 זמנית כפי שעולה מתיק ירכא/146 ומאישור הפקיד המסדר, מיום 17/6/01,
שנשלח אל המבקש מר יחיא חוסין בתגובה למכתבו, ר' נספח 6 לכתב התביעה. בפועל לא צורף מסמך כזה לכתב התביעה. סקרתי את הטענות של הצדדים לגופו של העניין אך לא אתייחס לטענות אלה בשלב זה מאחר והדין צומצם אך ורק לשאלה אם היה זימון למורישם של המבקשים לדיון שהתנהל בפני
כב' השופט ידיד הלוי, ז"ל
.

8
.

לדעתי התיקון המבוקש לס' 4 לכתב התביעה המקורי הינו, למעשה, פירוט עובדתי נוסף לכתב התביעה ולתצהיר שצורף לכתב התביעה, עובדות, שלטענת המבקשים, התבררו להם רק לאחרונה, כתב התביעה המתוקן צורף לבקשה. נוסח התיקון מפורט גם בבקשה גופה. בסעיף החדש טענו המבקשים כי: "כפי שעולה מתיק ביהמ"ש ההזמנה שנשלחה למבקש מחמד קאסם חוסין אסדי ב-1970 נמסרה שלא כדין (כך במקור - ר.ג') לבנו יאסין מחמד יאסין חוסין, שלא התגורר עמו, אלא התגורר בבית נפרד מאז שנת 1967... דבר ההזמנה לא הובא לידיעתו של המנוח וכן לא נמסר לו פסק הדין במסירה כדין". לתמיכה בטענתם זו צירפו המבקשים אישור על מועד נישואיו של יאסין וכן היתר בניה לפיו הקים את ביתו וחי בנפרד מאביו.

9
.

כאמור עתרו המבקשים בבש"א 1717/05 לצרף תצהירים משלימים. המצהירים הם קאסם מוחמד קאסם חוסיין, החתום על התצהיר שצורף לתביעה, ואחיו יאסין מוחמד קאסם יאסין, (המבקש מס' 3) ומי שחתום על אישור המסירה של ההזמנה. לטענת המבקשים צילום
ההזמנות בתיק 531/ירכא
לא היה ברור, ועל כן ציינו בכתב התביעה המקורי כי "ההזמנה נחתמה ע"י אדם לא מזוהה...", בעוד מעיון בהזמנה המקורית בתיק ההסדר ואשר העתק קריא שלה צורף לבקשה, עולה כי מי שקיבל את ההזמנה הוא יאסין, אשר, כאמור, לא התגורר עם אביו בבית אלא גר בבית נפרד, ולא הביא את ההזמנה לידיעת אביו. לדעתי, התצהירים שמבקשים הצגתם באו לתמוך בטענה כי לא היתה הזמנה כדין למנוח וכי גם לא נמסר לו פסק הדין כמתחייב.


לטענת קאסם, כשערך את התצהיר הראשון סבר אז כי השם שמופיע על ההזמנה הינו של אביו, והיות וכאמור אביו אינו חותם כך, ציין כי אביו לא קיבל את ההזמנה ולא ידע על הדיון מיום 30/11/70.

10
.

המשיב לא הגיש תגובה לבקשה לצירוף תצהירים ולא לתיקון כתב התביעה. בתגובתו לבקשה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 7.2.05 טען ב"כ המדינה, בין היתר, כי אמיתות הטענה בדבר תקינות ההזמנה לוקה בחסר, אם בכלל אמיתית היא, וזאת לנוכח תצהירים קודמים אשר הוגשו מטעם המבקשים. לעמדתו, בתצהירים הקודמים הציגו המבקשים גרסה עובדתית שונה בתכלית מגרסתם כעת, ויתרה מכך, בהשוואת טענותיהם החדשות לעומת הטענות הקודמות, עולה חוסר תום לב רבתי ותיתכן גם מרמה, דברים המחייבים בירור עובדתי קודם למתן החלטה בבקשה.


לנוכח זאת, מבקש עו"ד גוט לחקור את המצהירים על תצהיריהם, וכי לאחר מכן יותר למדינה להשלים את תגובתה לבקשה לתיקון.


11
.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984,
להלן:"התקנות", המסדירה את סוגית תיקון כתבי הטענות, קובעת :

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

השאלה בעניננו היא האם התיקון דרוש על מנת שהפלוגתא האמיתית תעלה לדיון וניתן יהיה לקבוע לאשורן את זכויותיהם של בעלי הדין. התנאי האחרון הינו העיקרי, ומשנתמלא, הגישה לבקשת התיקון הינה ליברלית, כפי שהודגש חזור והדגש בפסיקה, ור' למשל ע"א 400/70 ירקוני ואח'
נ' פרידמן, פ"ד כה (2) 175.

12.

כפי שעולה מן החומר שבפני
, התיקון והתצהירים הנוספים מיועדים, בעיקר, לבסס את טענתם של המבקשים שהעלו עוד בכתב התביעה המקורי, כי לא היתה הזמנה כדין. הטענות החדשות לעניין זהות החותמים על אישורי המסירה, אינן מהוות שינוי חזית. אותו הדין לגבי צירוף התצהיר המשלים והתצהיר הנוסף. תצהירו של יאסין, החתום על אישור המסירה, בא לתמוך בטענה שלא היתה
המצאה כדין, הן של הזימון לדיון והן המצאת פסק הדין.

13.

אין ספק ש"הגילוי" המאוחר בעניין החתימה על אישור המסירה מצביע על מחדל רשלני של המבקשים שהיו צריכים להזמין את תיק ההסדר המקורי או לעיין בו עוד לפני הגשת כתב התביעה, במיוחד כאשר אישור המסירה שהיה בידם היה בלתי קריא בכלל. המבקשים לא עשו את המוטל עליהם, הצורך בבירור עניין אישור המסירה הועלה ע"י
ביהמ"ש בישיבה מיום 22/12/04, אשר קבע בהחלטתו כי בשלב ראשון צריך לברר את עניין אישור המסירה, לאור העובדה כי "צילום אישור המסירה אשר צורף לתביעה אינו קריא בכלל, ולכן סבורני שהדרך הראויה היא להציג את תיק ההסדר או התיק המשפטי שבו הוצג אישור המסירה ורק לאחר בירור נקודה זו, אפשר יהיה לעבור לבירור יתר טענות הצדדים" - עמ' 14 ש' 20-27.

14.

סבורני שעל אף מחדלם של המבקשים, והגשת הבקשה לתיקון ולצירוף תצהירים רק לאחר מספר שנים מהגשת כתב התביעה המקורי, התיקון נחוץ וחיוני לבירור הפלוגתאות העולות מכתבי הטענות והמצאת ראיות התומכות בטענות אלה. יש
להדגיש עוד כי טרם החל שלב שמיעת הראיות והתיק הוא בשלב של קדמי משפט.

15.

כאמור, העלו המשיבים טענות נגד התביעה וביקשו לדחות אותה על הסף אכן טענות המשיבים כבדות משקל אך לא עד כדי כך לחסום את דרכם של המבקשים לברר בבית המשפט את השאלה הבסיסית והיא אם הדיון התקיים בעניינם בהעדר התייצבות לאחר זימון כדין. מכאן, יש צורך בראש ובראשונה לברר האם נפל פגם בהליך ההסדר אשר יצדיק הקביעה כי ההליך בטל מעיקרו, שהרי על כך מתבססת העילה העיקרית בענייננו. בירור טענות אלו אף ישליך לעניין טענות הסף שהעלו המשיבים:
שיהוי מניעות ומעשה בית דין.

16.

בשלב זה, וכל עוד לא נחקרו המצהירים על תצהיריהם, לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המדינה כי יש שוני בגרסאות של המבקשים, באופן המצביע על חוסר תום לב. לכאורה אין סתירה בין הטענות - אלה טענות עובדתיות משלימות. עמדתם של המבקשים, מלכתחילה, היתה כי לא היה זימון כדין להליך שהתקיים ובעקבותיו ניתן פסק הדין. כל מה שהם מבקשים להוסיף היום הן בתצהיר והן בכתב התביעה המתוקן עובדות וטענות כדי לבסס את טענתם העיקרית. אינני סבור כי יש לחסום את הדרך בפני
הם ויש לאפשר למבקשים את יומם בבית המשפט, שלא ניתן למורישם בהליך שהתקיים בשנת 1970. אין בכך כדי לחסום
את המשיבים מלהעלות את הטענה של חוסר תום לב או כל טענה אחרת שתצמח או תעלה כתוצאה מהחקירה הנגדית. כבר נקבע לא פעם בהתייחס בית המשפט להוספת סעדים שלא עלו בכתב התביעה המקורי מתוך רשלנות חמורה להבדיל מחוסר תום לב, כי אין בכך בלבד כדי להכשיל בקשה לתיקון, כפי שנקבע בר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ, פ"ד לח (1) 566.

17.

לפני מספר ימים נתן בית משפט זה החלטה בבש"א 14484/01, עזבון המנוח כרם קוסטנדי ע'רזוזי נ. מדינת ישראל,
שענינה פגם בהליך ההסדר כתוצאה מאי המצאת הזמנה כדין לבעל דין בהליכי הסדר שהתקיימו בשנות ה-70.
באותה החלטה קבעתי בע' 17 ש' 27 - ע' 18 ש' 2:

"ההלכה היא,
ואף אין צורך להפנות לאסמכתאות [ראה סקירה בהחלטת בית משפט זה שניתנה ביום 26.10.06, בבש"א 18271/05 ב.ת.א 31801/96, עזבון המנוח ראג'א מוחמד שואהנה ז"ל
נ. מדינת ישראל - טרם פורסם]. בבואו לדון בבקשה לביטול

פסק דין
לפי תקנה 201 לתקנות, על בית המשפט לבחון קודם אם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, הינו פגום במובן זה שלא היה זימון כדין של הצד שכנגד, ובמקרה זה למבקש זכות קנויה לביטול פסק הדין מחובת הצדק [בדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש]. אם פסק הדין ניתן בהעדר, לאחר זימון כדין של הצד שכנגד, על בית המשפט לתת את הדעת על שניים אלה: האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, והשני סיכויי ההצלחה של התביעה אם הבקשה לביטול פסק הדין תתקבל. "



בעניננו, לכאורה, קיים ספק אם הדיון שקדם למתן פסק הדין, התקיים בהעדר הנתבעים "שהוזמנו אך לא התייצבו כדין", כפי שקבע בית המשפט בפסק הדין. אם יוכח שפסק הדין ניתן בהעדר התייצבות הנתבעים מאחר שלא הוזמנו כחוק, ההליך פגום והביטול הוא "מחובת הצדק". עיינתי ב"תיק ההזמנות" שבתיק ההסדר ומצאתי אישור המסירה שנשלח למנוח מוחמד קאסם חוסיין אסדי. באישור מסירה זה נרשם כי הוא נמסר לאחד בשם יאסין קאסם חוסיין (ולא לנמען - ר.ג'),
שהוא, על פי המפורט באישור המסירה, "בן משפחתו הגר עמו".


על פי אישור המסירה המתייחס להמצאת פסק הדין נרשם כי המעטפה, (הכוללת לכאורה את פסק הדין - ר.ג') נמסרה לאחד בשם חסן קאסם אסדי "שהוא בן משפחה הגר עמו" (של הנמען - ר.ג').


אין מחלוקת שקאסם, המבקש מס' 5, ויאסין, המבקש מס' 3, הם בניו של המנוח מוחמד, שעזבונו הוא המבקש מס' 1, והשאלה היא אם בתקופה הרלוונטית לביצוע המסירה התגוררו יחד עמו. שאלה זו תתברר לאחר החקירה הנגדית של המצהירים.

סוף דבר
18.

אני מקבל את שתי הבקשות. הבקשה, בש"א 2161/05, לתיקון ס' 4 לכתב התביעה וכן צירוף שני התצהירים כמבוקש בבש"א 1717/05. ב"כ המבקשים יגיש כתב תביעה מתוקן בנוסח הזהה לחלוטין להעתק כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון תוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו לידיו, עם העתק ישירות לכל אחד מב"כ המשיבים, אשר יגישו, אם רצונם בכך, כתב הגנה תוך 30
יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

מיותר לציין שאין בהיתר זה כדי לקבוע עמדה לגבי קבלת התביעה לגופו של העניין. לאחר חקירת המצהירים בית המשפט שישמע את התיק, יחליט אם היתה המצאה כדין או לא וידון ביתר הטענות שהועלו בכתב התביעה המתוקן, לרבות הטענה בעניין קיומו של הכושאן התורכי וביטול פסק הדין מכוח ס' 93 לפקודה.


לא אוכל לסיים את ההחלטה מבלי להביע את מורת רוחי על אופן ניסוח כתב התביעה והבקשות שהוגשו כמפורט לעיל. אסביר את דברי - שמות הצדדים לא נרשמו בצורה מדוייקת ותעודות הזהות נרשמו כל פעם בצורה שונה, פעם עם ספרת ביקורת ופעם בלעדיה. כפי שידוע השמות של האנשים בסקטור הערבי מורכבות, בדרך כלל, מארבעה שמות, או לפעמים יותר. המבקשים בענייננו בחרו לפעמים בשם המלא ולפעמים בשם מקוצר, והדבר גרם לאי בהירות והקשה על בית המשפט להגיע לבעל הדין הרלוונטי. התנהלות זו אינה ראויה. לא רק זאת אלא בכל בקשה משתי הבקשות חזר ב"כ המבקשים וצירף מסמכים לא רלוונטיים לבקשה, מצד אחד, אך לא צירף מסמכים רלוונטיים לכתב התביעה שאמור היה לצרפם, כפי שציין בגוף כתב התביעה, מצד שני. אילו המבקשים או בא כוחם בדקו מלכתחילה את תיק ההסדר בצורה יסודית, היה מתייתר הצורך בהגשת הבקשות ומייתר את הצורך במתן החלטה זו, ואולי גם חקירת המצהירים בשלב יותר מאוחר. התנהלות בלתי אחראית זו גרמה לבזבוז זמנו של בית המשפט ועבודה מיותרת לב"כ המשיבים, אשר יצטרכו גם להגיש כתב הגנה מתוקן. בנסיבות אלה מן הדין לחייב את המבקשים בשכ"ט עו"ד, ללא כל קשר לתוצאות המשפט.

אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם לב"כ המשיב שכ"ט עו"ד בסכום של 2000 ₪ להיום ולב"כ המדינה, שטרח והגיש תגובה בשתי הבקשות, שכ"ט עו"ד בסכום של 4000 ₪ להיום. לשני הסכומים יתווסף מע"מ כחוק. אם הסכומים לא ישולמו לכל אחד מב"כ המשיבים תוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ המבקשים, ישאו הסכומים ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל .


לאור יציאתי לגימלאות המזכירות תעביר את התיק לשופט אחר בהתאם להנחיותיה של כבוד הנשיאה.

ניתנה היום י"ז בחשון, תשס"ז (8 בנובמבר 2006) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.


ר. ג'רג'ורה
, שופט
מאירה ב.ג. נחימוב






בשא בית משפט מחוזי 1717/05 עזבון המנוח חוסיין מחמד קאסם יאסין ז"ל נ' עזבון המנוח סלמאן אסעד סלאמה שיחאן ז"ל ואח' (פורסם ב-ֽ 08/11/2006)