פסקי דין על ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ | פסקי דין על נון אייל אברהם

28779/05 א     02/06/2008




א 28779/05 ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ נ' נון אייל אברהם




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
028779/05


בפני
:
כב' השופט מנחם קליין
תאריך:
02/06/2008




בעניין:
ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ

התובעת



נ
ג
ד



נון אייל אברהם

הנתבע


פסק דין
רקע


מונחת בפני
תביעה שטרית.

ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ
(להלן: "התובעת"),הגישה ביום 21/12/04 בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל בתיק
8-74-24477-01 לאור העובדה כי אחזה בשיק בחתימתו של אייל נון (להלן: "הנתבע") אשר הוצג לפירעון כדין אולם לא נפרע.

הנתבע, אשר הינו עו"ד במקצועו ובעליו של משרד עורכי דין, טען שאין עליו חובה לפרוע את השיק. עד סוף שנת 2003 פעל משרדו של הנתבע בסמוך למשרדו של עו"ד רונאל הלר (להלן: "הלר"). לאור ההכרות המוקדמת בין השניים עוד בתקופת השירות הצבאי ולאחר מכן בסמיכות המשרדים נוצרו ביניהם
יחסים חבריים.

לאורך השנים נהג הלר לפנות לנתבע לצורך קבלת הלוואת אשר ניתנו ללא כל תמורה או ריבית. לגישת הנתבע בעת מסירת ההמחאה לידי הלר לא היה מודע להסתבכותו הכלכלית שכן עו"ד הלר היה מוכר כעו"ד מצליח מאוד. הדבר נודע לנתבע רק כאשר הלר הודיע כי ההמחאות הנגדיות אשר ניתנו בתמורה לא יכובדו על ידי הבנק. מאידך,
התובעת או מי מטעמה, ידעו על הסתבכותו הכלכלית של הלר כבר בשלב בו נוכה השיק נשוא התביעה.

לטענת הנתבע אין התובעת זכאית לפירעון השיק וזאת מאחר ולא נתקבלה כל תמורה בעבור השקים וכן חל עליה כשלון תמורה מלא, נוסף
על כך טוען כי התובעת איננה אוחזת בעד ערך בשטר ואיננה אוחזת כשורה, לדידו מאחר והתובעת הייתה מודעת למצבו הכלכלי של הלר הרי שהאחיזה איננה בתום לב.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

דיון


לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

אחיזה כשורה


סעיף 29(ב) לפקודת השטרות קובע:

כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.

לטענת הנתבע התובעת אינה אוחזת כשורה וזאת בהתאם לסעיף 28 לפקודת השטרות:



"
(א)אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא
שלם
ותקין


לפי מראהו

ובתנאים אלה:
(1)נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

על פניו השטר אשר נטלה
התובעת מידי הלר היה שלם ותקין על פי מראהו. תנאי זה מהווה נגזרת של חובת תום הלב אשר תידון בהמשך וטומן בחובו סממנים אובייקטיבים אשר הינם מאפיינים תום לב חוזי. עיקרו של הכלל "בנוהג הסוחרים" אשר חסרונו הויזואלי והצורני, מעידה עליו כי הנו "עוף מוזר" בבחינת תוכנו ומראהו, ומשכך יש בו כדי לעורר את חשדו של האוחז, אשר על אף תום ליבו הסובייקטיבי, מוטלת עליו החובה לדרוש היטב, על שום מה ולמה חסר הוא השטר את אותם הפרטים החיוניים הדרושים להגדרתו ככזה (ראה ע"א (ת"א) 18/81 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן ואח', פ"מ תשמ"ב(א) 376,385).

בסיכומיו מעלה הנתבע טענה לפיה:

"התובעת קיבלה השיק נשוא דיון זה כאשר חסר בו שמו של הנפרע ומלאה אותו בעצמה משכך אין היא יכולה להיות אוחזת כשורה..."

אולם טענתו זו אינה עולה בקנה אחד עם תשובתו לשאלת ב"כ התובעת (חקירה נגדית - הנתבע דיון מיום 13/03/08 עמוד 12 שורות 1-6):

"ש. כאשר אתה כעו"ד נותן שיק, ואני מפנה אותך לשיק נשוא כתב התביעה כל הפרטים המופיעים על השיק הם שלך?
השיק נשוא התביעה מוגש ומסומן ת/1
ת. כן כל הפרטים המופיעים בכתב יד הם שלי."

מכל מקום, הנתבע על פי בחירתו, לא הגביל את סחירותו של השטר על פי התנאים הקבועים הפקודה. יתירה מזו, מסירת השטר בחתימתו נתן הרשאה מכללא למילוי שם הנפרע.


העדר תום לב
מצד התובעת

29
.חזקה על תמורה בתום לב
(ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.


לעניין זה נקבע כי בהישמע טענת הגנה בתצהירו של הנתבע אשר יש בה לפגום, לכאורה בזכות הקניין בשטר, כוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא זה האחרון
וירים את נטל השכנוע המוטל עליו על-פי ב' 29 (ב) לפקודת השטרות (ראה: ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה. פ"ד לח
(4), 281 עמ' 291-292 וכן ע"א 218/66 חביה נ' גליק, פ"ד כ(4) 67,63 וכן ש'.לרנר דיני שטרות מה' שנייה,עמ' 233 ).

לגישת הנתבע
יש להסתמך בעניין זה על עדותו של הלר בסעיף 3 לתצהירו :

" 3. אצל חברת ג'קרטה ביצעתי ניכיונות שקים במספר הזדמנויות. הם ידעו על מצבי הפיננסי הקשה וידעו, כי יתכן ששקים שונים שאעביר לידיהם, לא יכובדו."

יתירה מכך, לגירסת ההגנה,
התובעת הפרה את חובת תום הלב בכך שכאשר קיבלה לידיה את השיק נשוא התביעה לא יצרה עימו קשר לבדיקת טיבו של השיק.

מעדותו של אלבו יעקוב אשר משמש מנהלה של הנתבעת עולה כי עד להסתבכותו הכלכלית של הלר ניתנה תמורה בעבור השקים שנוכו. לשאלת ב"כ הנתבע (חקירה נגדית מיום 21/01/07 עמוד 6 שורות 22-24):

"ש. היה מקרה שבו ניתן לך שיק על ידי רוני הלר ובסופו של דבר לא ניתנה לך כל תמורה על ידו?
ת. לא. אין מצב כזה. פרט לשיק ביטחון שנחתם עליו ל"ביטחון בלבד" והוא היווה ביטחון לכל האשראי שהוא לקח.
נראה כי במצב דברים בו היה ידוע לתובעת כי הנתבע אינו יוכל לפרוע את חובותיו לא הייתה ממשיכה ופורעת שקים אשר ניתנו על ידי הלר וזאת מחשש שלא תוכל להיפרע.

עצם העובדה שהתובעת המשיכה להזרים כספים להלר, היא המוכיחה כי על אף בעיותיו הכלכליות, היא האמינה שהשיקים שנמסרו לה ייפרעו, במיוחד אלו שניתנו להלר על ידי צדדים שלישיים כגון הנתבע דכאן.

תמורה


סע' 28(א)(2) לפקודה קובע כי אוחז עשוי להיחשב כאוחז כשורה אם זה נטל את השטר תוך שנתן בעדו תמורה בעל ערך. תמורה זו השתוותה בפסיקה ובספרות המשפטית לערכה של תמורה המועילה לשכלולה של תקנת השוק הקניינית ולא מסתפקת בתמורה החוזית שאין בה ממש.

ס' 26 לפקודת השטרות קובע מהי תמורה
בת ערך.

"

(א) תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא –
(1)
כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות

פשוטה;

(2) חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא בר פרעון עם דרישה ובין שהוא בר פרעון בזמן עתיד.
(ב)
משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן."

במקרה דנן, נראה כי התקבלה תמורה בת ערך (ראה פרוטוקול הלר דיון מיום 13/03/08 שורות 10-11).

יתירה מזו, הלר עצמו לא העלה כל טענה בדבר אי קבלת תמורה הן בתצהירו והן בעדותו. לשאלת ב"כ הנתבע
(חקירה נגדית מיום 21/01/07 עמוד 6 שורות 7-11):

"ש. כשאתה אומר ניכיתי, אתה אומר שתמורת השיק הזה, שהוא נשוא תיק ההוצל"פ, ניתנה תמורה לרוני הלר?
ת. כן.
ש. היכן ההוכחה לכך?
ת.פעם רוני טען שלא קיבל תמורה? הוא טען הוא הסתבך כלכלית.

נראה כי אכן ניתנה תמורה כנגד השטר להלר אשר מסר את השטר לידי התובעת במסגרת של עסקת ניכיון.



הוצאות


בהתאם לתקנות 511 ו-512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע ועיין בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן צו להוצאות.

בין שיקוליו אלו ייבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המינימאלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין, והדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין, 1990) בעמ' 508-507 וכן: ע"א 1986 ,1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין . פ"ד מו(4), 822 ,עמ' 829-830). וזאת בהתחשב בהליכי התנהלות המשפט ובהתנהגות הצדדים עובר וטרם להליכים אלו.

התנהלותו של הנתבע הייתה מנוגדת להנחיות בית המשפט. החל
מהגשת הסיכומים באיחור ניכר וכלה מהתעלמות מהנחיית בית המשפט על כי הסיכומים לא יעברו 5 עמודים, תוך הגשת סיכומים שנפרסו על כשמונה עמודים.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מורה אני על הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,600 ₪
בעבור שכ"ט עו"ד
והוצאות משפט.



סוף דבר


אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל אני מקבל את התביעה במלואה ומורה על חידוש ההליכים בתיק 8-74-24477-01 בלשכת ההוצאה לפועל.

כמו-כן, הנתבע ישא בהוצאות משפט וכן סך של 3,600 ₪+מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.


המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום



ניתן היום, כ"ח באייר, תשס"ח (2 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.


מנחם קליין
, שופט

קלדנית:
שלומית נחום-שלום






א בית משפט שלום 28779/05 ג'קרטה יזום והשקעות בע"מ נ' נון אייל אברהם (פורסם ב-ֽ 02/06/2008)