פסקי דין על אינג' יוסף זרניצקי | פסקי דין על עו"ד ברזל שמואל

34820/00 א     19/01/2003




א 34820/00 אינג' יוסף זרניצקי נ' עו"ד ברזל שמואל




בתי המשפט
א 34820/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
19/01/2003

כב' השופטת קוברסקי דורית

בפני
:
אינג' יוסף זרניצקי
התובע
ברוטפלד

ע"י ב"כ עוה"ד
-נ ג ד-
1 . עו"ד ברזל שמואל

2 . שטריקס חיים - ע"י ב"כ עוה"ד שיפר
3 . סוקולובסקי זאב - ע"י ב"כ עוה"ד אורבך

הנתבעים
פסק דין

בפני
תביעה לתשלום שכרו טרחתו הראוי של התובע, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין.

א. העובדות:
1. התובע הינו מהנדס בנין ושמאי מקרקעין, בעל משרד לשמאות מקרקעין בת"א.
2. נגד הנתבעים 3-1, ביחד עם אחרים, הוגש כתב אישום בת.פ. 849/95 שלימים נודע כ"תיק בזל" (נספח א' לת/1). בבסיס כתב האישום עמדה טענת הפרקליטות כי הנתבעים רכשו דירות ו/או מכרו מניות של חברה שהיתה הבעלים של נכס המצוי ברח' בזל בת"א, כאשר לא דיווחו כראוי שווי הסכומים לרשויות המס. המחלוקת היתה שווי הנכסים נשוא העסקאות.
3. בתחילת שנת 1994 פנו אל התובע הנתבע 1, עו"ד דינארי ז"ל, עו"ד פינחס רובין ועו"ד עברון וזאת על מנת שהתובע יסייע להם בהכנת הטיעונים השמאיים לצורך הליך השימוע שהתקיים אצל היוהמ"ש דאז, עו"ד מיכאל בן יאיר. התובע הסכים לבקשה וביום 13.03.94 הוצא דו"ח שמאי שעניינו שווי מחירן הסביר של הדירות בפרויקט נכון לספטמבר 1986 (להלן: "חוות דעת ראשונה" נספח ב' לת/1). הליך השימוע כשל והוגש כתב אישום נגד הנתבעים.
4. לצורך הכנת ההליך הפלילי הכין התובע חוות דעת נוספת (להלן: "חוות דעת שנייה" נספח ד' לת/1) דא עקא, שחוות דעת זו לא הבשילה לחוות דעת סופית וחתומה ובסופו של דבר פנו הנתבעים לשמאי אחר מר זאב כהן, אשר הכין חוות דעת מטעמו ואף נחקר עליה בבית המשפט (נספח ה' לת/1).
5. אין חולק שהנתבע 3 שילם לתובע סך של 12,870 $.

ב. בפתח הדברים אציין שאף לא אחד מן הנתבעים חלק על היקף עבודתו, יושרו או מקצועיותו של התובע. בטרם אתייחס לבחינת שכר טרחתו של התובע, אבחון טענות כל אחד מן הנתבעים.

ג.1. טענת הנתבע 1 היא כי יש לחלק כל סכום שיפסק בין כלל הנאשמים במשפט בזל
אני סבורה שאין ממש בטענה זו. בחקירה נגדית העיד התובע: "אתה הוא זה שניסח את שטר הבוררין הואיל ואמרת שאתה רוצה לצרף לשטר הבוררין עוד נאשמים נוספים ואני עניתי שלי אין יריבות איתם ואם אתה חושב שאתה מסוגל לצרף עוד אנשים שלי אין יריבות איתם שהסכום יתחלק אז אין בעיה ... אני שוב חוזר ואומר שלי אין יריבות לא יכולתי לפנות לברנוביץ' שישלם, זה פשוט אבסורד מה שאתה אומר לי" (עמ' 2 ש' 14-6).

לא מצאתי ולו פנייה אחת של הנתבע לתובע בעקבות דרישתו של זה האחרון לשכר טרחתו התומכת בגרסתו כי השכר צריך להתחלק בין כל הנאשמים פרט לשלב ניסוח שטר הבוררין על ידו (נספח י"ג לת/1).

זאת ועוד; הנתבע עו"ד ותיק ומנוסה, לו סבר כי אכן יש מקום לחייב את יתר הנאשמים, מן הראוי היה לפחות בהליך שלפני לשלוח הודעת צד ג', אך גם זאת לא עשה.
לפיכך אני סבורה שדין הטענה להידחות ועדיפה עלי גרסת התובע בענין זה.

ג.2. גרסת הנתבע 2 כי לא שכר שירותי התובע ולא התחייב לשלם כל שכר
בענין זה יש לאבחן בין שתי תקופות: הראשונה פנייה לתובע בשנת 1994 לצורך הכנת חוות הדעת הראשונה לפני הליך השימוע. התובע העיד בהקשר לכך: "לא היתה לי תקשורת ישירה עם עו"ד ויינשטין עד לשלבים יותר מאוחרים בשנת 1997, קרוב למועד מתן העדות שלי" (עמ' 4 שורות 5-4). ואילו הגב' גלית גרינברג העידה: "בהתייחס לסעיף 3 לת/2 אני נוכחתי בפגישה אצל עו"ד עברון. עו"ד עברון סיפר שהוא מייצג את אחד הנאשמים, את הנתבע מס' 1 ובאותה ישיבה הוא סיפר גם שעו"ד רובין יהיה בקשר איתנו לגבי המשך העבודה, עו"ד רובין ייצג את הנתבע מס' 3. באותו שלב הוא לא ביקש בשם הנתבע מס' 2. בהתייחס לסעיף 9 לת/2 - זכור לי שהעברנו טיוטה לעו"ד ויינשטין אשר הצטרף בשלב מאוחר יותר" (עמ' 6 שורות 21-14).

רוצה לומר: גם על פי עדות התובע והעדה מטעמו בשלב הראשוני, לצורך הכנת הליך השימוע לא היתה כל פנייה מטעם הנתבע מס' 2 ו/או מי מטעמו ולא נתבקשה כל עבודה עבורו ולפיכך גם לא ניתן לחייבו בגין חוות הדעת שניתנה על ידי התובע (נספח ב' לת/1) לצורך הליך זה.

יחד עם זאת, על פי עדות התובע (עמ' 4 שורות 2-1 עמ' 5 שורה 1) בשלב כלשהו לאחר שהליך השימוע כשל, הוכנס עו"ד ויינשטין לתמונה ואף השתתף בדיון בבית המשפט, שם טען כי התובע הינו עד הגנה מטעמו (נספח ג' לת/1). כמו כן היה נוכח בפגישה במשרדו של התובע בנושא שכר טרחתו (עמ' 4 שורות 6-4). למכתב שהופנה אליו בענין דרישת התובע לשכ"ט לא הגיב (נספח י"א לת/1).
הגב' גלית גרינברג מוסיפה ומעידה בסעיף 11 לתצהיר עדותה הראשית (ת/2) כי עו"ד ויינשטין נכח בזמן הפגישה במשרד התובע ובחקירתה הנגדית כי הועברה טיוטה לעו"ד ויינשטין וכי דובר אתו קודם לכן באמצעות ארז הראל ממשרד גורניצקי. מכל מקום כן הועברו אליו טיוטות (עמ' 6 שורות 19-21).

מנגד, העיד הנתבע כי התייעץ עם עו"ד ויינשטין בכל דבר וענין וכי דיבר איתו לפחות פעם ביום, או עם הגב' גלית לוי ממשרדו (עמ' 11 שורות 26-25).
לטענתו עו"ד ויינשטין לא עידכן אותו כי היה במשרדו של התובע בשנת 1997 וכי תיקן את הטיוטה של חוות הדעת.
"אני לא חושב שהוא היה שם אני לא שמעתי על הפגישה במשרדו של התובע" (עמ' 12 שורות 5-4).

בשוקלי עדויות התובע לעומת גרסת הנתבע, עדיפה עלי גרסת התובע כי עו"ד ויינשטין או מי מטעמו היו מעורבים בנושא חוות הדעת לטובת מרשם - הנתבע. לא סביר בעיני כי עו"ד ותיק ומנוסה המשוחח מדי יום עם בא כוחו לא מעודכן בנושא טיפולו ולא יודע כי בא כוחו היה נוכח במשרד התובע בנושא שכר הטרחה. מכל מקום, אילו רצה הנתבע לסתור מעורבותו של עו"ד ויינשטין, יכול היה להזמינו למתן עדות ומשלא עשה כן פועל הדבר לרעתו (ע"א 548/78 שרון נ' לוי פדי לה (1), 736, 760, ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר נ' מתיתיהו פדי מה (4), 651, 658, ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג ואח' פדי מז (2), 605, 615- 614).

נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי יש לחייב את הנתבע בגין עבודה שנעשתה עבורו לאחר הכנת חוות הדעת הראשונה.
3. לטענת הנתבע 3 הסכום ששולם על ידו מהווה סילוק מלא וסופי של חלקו
אף טענה זו דינה להידחות. התובע העיד בחקירתו הנגדית כי הסכים לקבל הסכום כמקדמה ועל חשבון (עמ' 5 שורות 21-22) וכי השכר של 80,000 $ לא הוסכם מעולם על ידי הצדדים, אך היתה הסכמה של כולם לשלם את
ה- 30,000 $ ועל היתרה לדון (עמ' 4 שורות 17-18). אף מכתבים שנשלחו בענין זה מדברים בעד עצמם (נספחים ז'-י"ב לת/1 ). מנגד טען הנתבע: "אני חושב שדברתי עם התובע או מישהו ממשרדו שבתשלום שלי החוב מסולק. בכל מקרה לפני ששילמתי וידאתי עם עו"ד צור ממשרד גורנצקי שהוא יוודא איתם שהתשלום מהווה סילוק סופי, שאם לא כן אני לא מתכוון לשלם אותו. אני צירפתי אסמכתא בענין זה" (עמ' 13 שורות 18-14).

הנתבע לא ידע לומר עם מי שוחח, ולא זימן כעד מטעמו את עו"ד צור על מנת שיתמוך בגרסתו והדבר כאמור לעיל פועל לרעתו.
לא מצאתי לנכון לייחס משקל לנספח שצורף לתצהירו שכן דרישתו של התובע לכל צדדים היתה זהה ולא ראיתי כל סיבה מדוע יפטור את הנתבע מיתרת חובו כלפיו בשל העובדה ששילם על חשבון סך של 12,870 $.

ד. נותרה לדיון שאלת שכרו של התובע
במסגרת תצהיר עדותו הראשית ת/1 פירט התובע בהרחבה היקף עבודתו והשקעתו החל משנת 1994, אז פנה אליו הנתבע 1 לצורך הכנת חוות הדעת לפני הליך השימוע. אף נספחים צורפו לתצהיר. אומר כבר עתה, כי עדותו של התובע לא הופרכה ולא נסתרה באופן כלשהו על ידי מי מהנתבעים, אשר נראה כי כלל לא חלקו על מקצועיותו והיקף עבודתו (חקירה נגדית לב"כ הנתבע 1 עמ' 2 שורות 27-20, עמ' 3 שורות 9-1, חקירה נגדית לב"כ הנתבע 2 עמ' 3 שורות 27-22).
בתמיכה לעדות זו העידה הגב' גלית גרינברג שמאית מקרקעין וכלכלנית שכירה במשרד התובע, אשר היתה מעורבת באיסוף החומר והכנת חוות הדעת ואף עדותה לא נסתרה באופן כלשהו. בנוסף לאמור לעיל, הוגשה חוות דעת מומחה מקרקעין א. ליפה (ת/3).
חוות הדעת מפורטת ומבהירה על סמך מה הגיע השמאי למסקנתו בדבר שכרו הראוי של התובע. מציין המומחה כי יש לקחת בחשבון בקביעת השכר את העובדה שהליך פלילי רבץ על כתפי הנתבעים, אנשים בעלי יוקרה ומעמד שמן הראוי היה ליתן בעניינם חוות דעת קפדנית ומפורטת וכי הנתבעים ידעו כי התובע הינו שמאי מוערך ובעל שנות וותק מרובות ולכן שפנו דווקא אליו ידעו כי לא מדובר "במשרד שמאים רגיל" ועל כן גם הסכימו מכללא לתשלום גבוה יותר בגין השירות שניתן.
נוכח האמור לעיל בהתחשב בשעות העבודה המפורטות בסעיף 5 לחוות הדעת ועל סמך כל החומר שהוצג לעיונו, קבע המומחה כי יש להעריך את שעת העבודה של התובע ב - 200 $ ואילו של עוזר במשרדו ב- 100 $ ובסך הכל יש לחייב את הנתבעים בתשלום של 70,000 $ בצירוף מע"מ כחוק.
אציין שקביעותיו של המומחה לא נסתרו באופן כלשהו במסגרת חקירתו הנגדית על ידי מי מהנתבעים, ומשלא הונחה בפני
י חוות דעת אחרת, נוגדת מטעמם, יש לקבל האמור בחוות הדעת ככתבה וכלשונה.
הבסיס הנורמטיבי לקביעת השכר הראוי מעוגן בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 הקובע: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".
הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט והגיונה הוא כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין.
קביעת השכר הראוי תעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי שיקול דעתו בלבד מבלי שקביעותיו תתבססנה על סמך חומר הראיות שהונח בפני
ו. ישנן אמות מידה שונות בקביעת השכר הראוי, אך בכל מקרה יש להוכיח את אמות המידה באמצעות מומחים, על סמך ניסיונם המקצועי, אשר יעידו על הנוהג הקיים באותו מגזר מקצועי. חוות דעת מומחה כמוה כדין כל ראיה ונתונה היא להערכה ולביקורת של בית המשפט. אין בית המשפט מחויב לקבל את חוות דעת המומחה על כל מרכיביה והוא רשאי לנפות מתוכה את אותם מרכיבים אשר אינם מתיישבים עם הממצאים העובדתיים לפי חומר הראיות שנפרס במהלך המשפט (ע"א 136/92 בייניש - עדיאל עו"ד ואח' נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ וע"א שכנגד פדי מז (5) 119).
אין בידי לקבל טענת הנתבעים כי לכל היותר יש לקבוע את השכר הראוי על פי שווי דירה אחת. עיון בחוות הדעת (נספח ד' לת/1) מלמד כי זו ניתנה בהתייחס לשווי הפרויקט בכללותו ולא נתבקשה שומה של דירה אחת. מדובר בחוות דעת רחבה בהיקפה הנשענת על חומר רב שנאסף על ידי התובע במשך תקופה ארוכה. לו סברו הנתבעים כי מסקנותיו של המומחה בדבר שעות העבודה מופרכות, או כי ניתן להגיע לסכום אחר בהתייחס לקריטריונים אחרים, מן הראוי היה שיצרפו לפחות חוות דעת מטעמם, אך משלא עשו כן אין להם אלא להלין על עצמם.
בשולי הדברים אוסיף כי התרשמתי מהגינותו וממקצועיותו של העד ואף אני אינני סבורה כי הסכום הנדרש בהתייחס לתקופה כה ארוכה מוגזם וזאת כאשר חרב פיפיות היתה מונחת על כתפי הנתבעים.
גם אין בעובדה שהנתבעים פנו בסופו של דבר לשמאי אחר, לו שילמו שכרו כדי לשנות ממסקנתי שכן התובע שמאי מוערך ובעל שנות וותק רבות, עשה את עבודתו ועל כך ראוי לשכרו.
ה. סוף דבר:
לפיכך פסק הדין נשען על חוות דעת המומחה לפיה יש לחייב את הנתבעים בשכר טרחה בסך 70,000 $ בצירוף מע"מ כחוק ובהתייחס לקביעותיי כאמור לעיל, כך שהנתבע מס' 1 ישלם סך 92,982 ₪ בצירוף מע"מ כחוק (לפי שער הדולר ביום הגשת התביעה- 3.985) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף החלק היחסי של האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

הנתבע מס' 2 ישלם סך 67,745 ש"ח (בשל ניכוי שליש מעלות שכר הטרחה בהליך השימוע בסך 6,333 $ על פי סעיף 5.2.1 לחוות הדעת) בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף החלק היחסי של האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 6,800 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבע מס' 3 ישלם סך 41,695 ₪ בצירוף מע"מ כחוק (לאחר ששולם על ידו כבר סך של 12,870 $) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף החלק היחסי של האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום _________
בנוכחות ב"כ התובע עוה"ד _______
בנוכחות הנתבע 1
בנוכחות ב"כ הנתבע 2 עוה"ד ______
בנוכחות ב"כ הנתבע 3 עוה"ד ________

קוברסקי דורית
, שופטת








א בית משפט שלום 34820/00 אינג' יוסף זרניצקי נ' עו"ד ברזל שמואל (פורסם ב-ֽ 19/01/2003)