פסקי דין על אברהם בן יצחק אלימלך

1095/01 פ     20/01/2003




פ 1095/01 מדינת ישראל נ' אברהם בן יצחק אלימלך




1
בתי המשפט
פ 001095/01
בית המשפט המחוזי בירושלים
20/01/03

כבוד השופט עזרא קמא
, סגן נשיא
בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
מחוז ירושלים
ע"י פרקליטות
נ ג ד
אברהם בן יצחק אלימלך
הנאשם
יאיר גולן
ע"י ב"כ עו"ד
גזר דין

1. הנאשם, אברהם בן יצחק אלימלך
, הורשע ביום 23/12/2002, בתום דיונים שבהם נשמעו עדים והוגשו ראיות, בעבירות של סחר בסמים מסוכנים - 60 כדורי אקסטזי ובנסיון לסחר בסמים מסוכנים בכמויות גדולות - עבירות על סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ובסעיף 13 האמור בתוספת סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הנאשם זוכה בשל ספק מעבירת קשר לפשע וסחר ב- 2000 כדורי אקסטזי.

2. הנאשם היה אחד משבעה נאשמים שהואשמו בעסקות של סמים מסוכנים מסוג mdma - כדורי אקסטזי בכמויות גדולות. אחר שהעיד עד מדינה עדות שנמשכה ישיבות רבות של בית-המשפט, הודו ששת הנאשמים האחרים במסגרת הסדרי טיעון, ונדונו לתקופות מאסר שונות: מעשרים חודשים עד שבע שנים וחצי לריצוי בפועל.

בענינו של הנאשם התנהל "משפט הוכחות" שבסופו ניתנה הכרעת דין מפורטת.

3. בא-כוח המאשימה טען, כי נאשם זה הוא בכיר הנאשמים בפרשה שבגינה הורשע. הוא קנה מעמד זה, כך לדברי התובע, כי הוא מימן בסכום של כמאה אלף דולר, את רכישת הסמים באירופה - בין שכספי המימון הם שלו ובין שהם של אחרים שהוא נציגם בעסקה. אלמלא ההשקעה שהשקיעו הנאשם ואלה שעומדים מאחוריו באחת מקבוצות המימון, לא ניתן היה להתחיל בפעולות של רכישת הסמים במדינות אחרות והנסיון להעברתם לארצות הברית דרך קנדה. חומרת הדברים לא קהתה בשל הכשלון של העברת הסמים. בני החבורה העבריינית עשו כל לאל ידם להצלחת העסקה, אך הם נפלו ברשתו של סוכן משטרה קנדי, והם משכו את ידיהם מהעברת הסמים לארצות הברית אחר שהסמים נתפסו בידי רשויות המכס בקנדה. ועוד זאת: הנאשם היה "בעל המאה", ולכן, כך לדעת בא-כוח המדינה, יש לראות את מעשיו בדרגת חומרה גבוהה ביחס ליתר הנאשמים, ומכל מקום הוא כריש לעומת דגי-רקק.

4. בא-כוח המאשימה מבקש לזקוף לחובתו של הנאשם ניהול משפט הוכחות תוך העלאת גרסה מופרכת אך בשלב עדותו בבית-המשפט, לעומת חבריו שהודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון. עוד יש לזקוף לחובת הנאשם, את הרשעותיו הקודמות, את העובדה כי לחובתו מאסר על תנאי בר-הפעלה לתקופה ארוכה, כפי שנקבע בהחלטת חנינה, לפיה הוקל עונשו בתיקים אחרים, באופן שיתרת תקופת מאסרו תומר למאסר על תנאי שיצטבר לתקופת מאסר על תנאי של שנתיים שהוטלה עליו בתיק אחר.

בא-כוח המאשימה, הגביל את טיעוניו לעונש מאסר לתקופה של שבע שנים וחצי עד שמונה שנים, והסכים לחפיפה של תקופת מאסר של שנתיים בלבד מתוך תקופת המאסר על תנאי המצטברת, סבור כי יש למצות בענינו של הנאשם את מרב תקופת העונש כאמור, בגין חלקו בעבירות שבהן הורשע.

5. לעומתו, מעמיד הסניגור את נסיבות הנאשם ואת חלקו בביצוע העבירות כנסיבות מקלות באופן שהוא נמצא ב"מקום באמצע" בקבוצת הנאשמים הזו, אך לא ראש וראשון. הנאשם זוכה מן הקשר והתכנון של רכישת הסמים מחוץ לישראל והסלקתם ברגלי-שולחנות. הנאשם הורשע אך בנסיון לסחר בסמים וסחר בכמות קטנה של 60 כדורי אקסטזי, בעוד שנאשמים אחרים הורשעו ביבוא מאות אלפי כדורים או בהפצת הסם ומכירתו בישראל יצאו בחודשים מעטים של תקופת מאסר או בתקופת מאסר שלא עלתה על שבע שנים וחצי בענינו של העבריין העיקרי שהיה הציר המרכזי [רפי סיטון] או של עד המדינה אשר לאחר ערעור וחנינה יצא זה מכבר לחופשי.

6. הנאשם החל להסתבך עם החוק, בעבירות סמים, כבר בשנת 1979 ונדון בשל עבירות סמים לתקופות מאסר של שמונה חודשים ושל שבעה חודשים. ביום 25/12/1989 נדון בת"פ 104/98 בבית-המשפט המחוזי בתל אביב, בין היתר לחמש שנות מאסר ולשנתיים מאסר על תנאי, ובת"פ 11/93 בבית-המשפט המחוזי בירושלים, נדון ביום 24/3/1994 לשמונה שנות מאסר ולשנתיים מאסר על תנאי. הערעור על גזר דין זה נדחה. אולם, נשיא המדינה העניק לנאשם חנינה ביום 1/9/1998, באופן שהעונש של שמונה שנות מאסר שהוטל בת"פ 11/93, והעונש של שנתיים מאסר על תנאי שהוטל בת"פ 104/89 והופעל בת"פ 11/93 במצטבר, וכן מאסר של שמונה חודשים ושני ימים שהיה עליו לרצות עקב פקיעת רשיון אסיר, ירוצו באופן שהנאשם ישתחרר אחר ריצוי כשש שנות מאסר. יתרת תקופת המאסר הומרה כאמור למאסר על תנאי שיצטבר לתקופת מאסר על תנאי של שנתיים שהוטלה בת"פ 11/93.

מכאן שתקופת המאסר על תנאי שהצטברה וניתן להפעילה היום היא יותר משש שנים.

הנאשם נדון בת"פ 11/93 למאסר שמונה חודשים לריצוי בפועל, יחד עם אחיו, מרדכי אלימלך, בשל עבירות של החזקת סמים ב"כמויות נכבדות" שלא לצריכה עצמית, כאמור בגזר הדין של בית משפט זה. בת"פ 104/89 נדון כאמור לתקופת מאסר של חמש שנים בשל קשר לפשע. ביני לביני אף ביצע עבירות בהיותו אסיר ברשיון.

בבקשת החנינה שהגיש הנאשם עמדו במרכז הנימוקים "חזרה בתשובה" מעבירות ונסיון לעלות על דרך הישר, העדפת הנסיבות המשפחתיות ומתן הזדמנות נוספת לנאשם לתקן את דרכיו. אולם, הרשעתו דכאן, חרף הבטחותיו בבית-המשפט ובבקשת החנינה וחרטתו על מעשיו העברייניים, שב אל מעשים אלה ולא כקוטל קנים.

7. אכן, בית-המשפט מעניש את הנאשם על חלקו בפרשות שבכתב האישום, שבהן הורשע. אין בית-המשפט מעניש אדם או מחמיר בעונשו, אך משום שראה להתדיין בבית-המשפט ולנסות להוכיח את חפותו - בין שהוא מאמין בחפותו ובין שאינו מאמין בה. בית-המשפט עשוי להביא בחשבון שיקוליו לקולה כי נאשם פלוני הודה, בשלב מוקדם או בשלב מאוחר של משפטו, כדי לחסוך התדיינות מיותרת. אולם, נאשם שכפר בעובדות, כולן או מקצתן, וראה לנהל "משפט הוכחות" - לא יחמיר בית-המשפט עמו, אך בשל כך.

8. הנאשמים האחרים במשפט זה, שהודו והורשעו על-פי הודייתם, הגם שהודייתם באה אחר שעד המדינה העיד עדות ארוכה מאוד ואחר שהוגשו מסמכים ומוצגים רבים, התחשב בית-המשפט בהודייתם. זאת, מן הטעם שנחסך זמן רב שהיה דרוש כדי לסיים את ההליך, ובין היתר הזמנת עדים מחוץ לישראל ושמיעת עשרות עדים אחרים. אולם, גם נאשם זה, חרף כפירתו והעלאת גרסה כבושה ומאוחרת, לא הכביד על דיוני בית-המשפט יתר על המידה, והוא ויתר מראש על הזמנת עדי תביעה. בית-המשפט קבע בהכרעת הדין, כי הנאשם לא הביא עדים חיוניים והדבר נזקף לחובתו. סניגורו של הנאשם, עו"ד יאיר גולן
, חקר חקירות תמציתיות וקצרות, וחקירותיו היו יעילות ולענין.

9. בית-המשפט אינו יכול להתעלם מן העונשים שהושתו על יתר הנאשמים ועל עד המדינה. גם אם אין קדושה באחידות הענישה, ועונשו של נאשם בגדר העונשים של נאשמים בצוותא, ייבחן בין היתר, לפי חלקו במסכת העבירות שבוצעו ולפי מעמדו ונסיבותיו. עברו של הנאשם והרשעותיו הקודמות הם נתון נוסף וחשוב, כדי ללמוד ממנו על דרכיו ועל ההזדמנויות שניתנו לו לפני כן. גם חומרת העבירות שביצע ונסיבות ביצוען הם נתונים חיוניים נוספים.

בענין זה נזכור, כי הנאשם זוכה בשל הספק מעבירת הקשר ומעבירה של סחר באלפיים כדורי אקסטזי. הוא הורשע בסחר בסמים מסוכנים של 60 כדורי אקסטזי ובנסיון לסחר בסמים מסוכנים בכמות גדולה ועצומה.

10. הנה כי כן, לנאשם עבר פלילי מכביד. הוא הורשע בעבירות סמים חמורות ונדון לתקופות מאסר ארוכות. אלמלא החנינה שהעניק לו נשיא המדינה, היה מרצה תקופת מאסר של יותר מעשר שנים רצופות.
בנסיונו להיכנס שוב, למעגל הסחר בסמים, הוא הפר אמון שניתן בו, והוא מעל גם בחובותיו כלפי בני משפחתו. יש להצטער על כי טובת בני משפחתו לא עמדה מול עיניו כאשר ביצע את העבירות שבהן הורשע. מכל מקום, הנאשם כשל במילוי הבטחותיו כלפי מעניקי החנינה, כלפי בית-המשפט וכלפי החברה.

11. מדובר בעבירות חמורות. אם הנאשמים היו מצליחים להעביר את הכמויות הגדולות של הסמים למדינות חוץ כפי שהתכוונו, היו נפגעים אנשים רבים, ואין נפקא מינה שהנפגעים או הנפגעים הפוטנציאליים - אינם ישראלים.

מימון עסקת סמים חמור שבעתיים, שאלמלא המימון כאמור, קשה לבצע עסקת סמים. המשקיע בעסקת סמים מצפה לרווחים הרבה ולרווחים קלים. הוא אינו עושה דבר בעוד "נחילי השטח" עושים את העבודה הבזויה. אף אם הכספים לא באו מכיסו של הנאשם, הרי היה בעיני חבריו המשקיע ונציג המשקיעים.

12. נחלקו דעות בא-כוח המדינה והסניגור בענין תקופת המאסר על תנאי שיש להפעיל ותקופת המאסר שיש להפעיל במצטבר למאסר שישית בית-המשפט בגין העבירות שבהן הורשע הנאשם.

אין יכול להיות ספק, כי התקופה המצטברת של מאסר על תנאי לפי החלטת החנינה מיום 1/9/2002 היא חמש שנים ו-11 חודשים ועוד שנתיים מאסר על תנאי שהוטלו בת"פ 11/93. לפיכך, המאסר על תנאי המצטבר הוא יותר משבע שנים. בא-כוח המדינה מבקש כי אך תקופה של שנתיים מתוך תקופה מצטברת זו תהיה בחופף. הסניגור סבור כי יש לבחון הטלת תקופת מאסר על תנאי במצטבר - במידתיות ראויה, ובכל מקרה עונש המאסר הכולל צריך להיות מאוזן וביחס לעונש שהוטל על יתר הנאשמים.

בא-כוח המדינה מציע למעשה להטיל על הנאשם לפחות שלוש עשרה שנות מאסר במצטבר.

13. שקלתי כל אלה: מידת האיזון בין עונשיהם של יתר הנאשמים, חלקו של הנאשם בעבירות ביחס לחלקם של האחרים, עברו הפלילי של הנאשם והמשך דרכו, חרף החנינה והאמון שניתנו לו, וכן נסיבות בני משפחתו, מצב אשתו ובנו. כל אלה, ובהתחשב בחומרת העבירות, מביאים לקביעת עונשים אלה:
(א) בגין העבירות שבהן הורשע הנאשם בתיק זה יידון הנאשם לשבע שנים וחצי מאסר - מהן חמש שנים לריצוי בפועל ושנתיים וחצי על תנאי, והתנאי שלא יעבור עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 בתוך 3 שנים מגמר ריצוי עונש המאסר לפי גזר דין זה, לרבות נסיון לעבור עבירה כאמור;

(ב) המאסרים על תנאי בת"פ 104/83 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ובת"פ 11/93 בבית-המשפט המחוזי בירושלים, כפי שנקבעו ונצברו בהחלטת החנינה מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998) יופעלו כולם באופן ששלוש שנים וחצי מן התקופה המצטברת יהיו במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ויתרת התקופה תהיה חופפת.

לפיכך, תקופת המאסר המצטברת לגבי הנאשם תהיה שמונה שנים וחצי שתחילתה ביום מעצרו של הנאשם - ביום 29/5/2001. כאמור, יתרת התקופה תהיה במאסר על תנאי לשנתיים וחצי במשך שלוש שנים, כאמור בסעיף קטן (א) דלעיל.
ניתן היום י"ז בשבט תשס"ג (20 בינואר 2003), בנוכחות בא-כוח המאשימה, הנאשם וסניגורו.

הודעתי על זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

עזרא קמא
, סגן נשיא
הוקלד ע"י: לימור








פ בית משפט מחוזי 1095/01 מדינת ישראל נ' אברהם בן יצחק אלימלך (פורסם ב-ֽ 20/01/2003)