פסקי דין על כ.כהן ובניו שיווק חקלאי | פסקי דין על כהן גד | פסקי דין על כהן כדיר | פסקי דין על ניסים עידן

5424/05 בשא     29/01/2006




בשא 5424/05 כ.כהן ובניו שיווק חקלאי בע"מ, כהן גד, כהן כדיר נ' ניסים עידן




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום באר שבע
בשא005424/05

בתיק עיקרי: א
007517/04

בפני
:
כב' השופטבאומגרט איל
תאריך:
29/01/2006





בעניין
:
1 . כ.כהן ובניו שיווק חקלאי בע"מ
2 . כהן גד

3 . כהן כדיר



ע"י ב"כ עו"ד
דובר רוני

המבקשים

נ
ג
ד


ניסים עידן


ע"י ב"כ עו"ד


ברקאי איתן

המשיב


החלטה
כללי


1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין המורה על פינויים של המבקשים מהמקרקעין הידועים כגוש 100342 חלקה 1 (להלן: "המקרקעין") בהם הם מחזיקים כעשרים ושבע שנים.

אלה הן העובדות הדרושות לענין


2.
המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר. בתביעה התבקש בית המשפט להורות על פינויים של המשיבים מהמקרקעין.
כנטען בכתב התביעה המשיב הינו בעל הזכויות היחיד במקרקעין, זאת על פי חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל").

3.
עוד נטען בכתב התביעה כי המבקשים פלשו למקרקעין בלא היתר ודרישת המינהל לפינוי לא נענתה על ידם. גם פניות המשיב כי יפנו את המקרקעין לא נענו.




4.
המבקשים הגישו בקשת רשות להגן בה טענו, בקליפת אגוז, כי:
א.
הם מחזיקים במקרקעין מזה כעשרים ושבע שנים ברשות ובזכות שניתנה להם בשנת 1978 ע"י חברת ארגון הקניות של הפועל המזרחי בע"מ, אשר הציגה מצג, בצוותא חדא, עם המינהל שהיא רשאית ליתן את הזכות במקרקעין למבקשים.
ב.
ברבות השנים השביחו המבקשים את המקרקעין, הכל בידיעה וברשות. על כן, יש להתנות הפינוי בתשלום של 1.5 מליון ₪.
ג.
המינהל פעל בסתר והיקצה את המקרקעין למשיבים.
ד.
הסכם, בעל פה, נכרת בין המבקשים והמשיב בחול המועד פסח 2004, לפיו המבקשים יהיו בעלי הזכויות של שליש מהמקרקעין.
נסיונות המבקשים לעגן את ההסכם בעל-פה להסכם בכתב, נדחו ע"י המשיב, אשר בסופו של יום התכחש לו.

5.
כב' הרשמת קויפמן אשר דנה בבקשת הרשות להגן, דחתה בהחלטה מנומקת את טענות ההגנה שהועלו כנגד ההסכם שנכרת בין המשיב והמינהל. כב' הרשמת קויפמן, קבעה שטענות אלה אין בהן כדי להועיל במערכת היחסים שבין המבקשים והמשיב.

לענין הטענה כי המבקשים מחזיקים בנכס שנים רבות – כב' הרשמת קבעה כי המינהל, הביע דעתו שעל המבקשים לפנות את המקרקעין והם לא עשו כך.
עוד נקבע בהחלטה כי המבקשים לא שילמו דבר בגין המקרקעין.
באשר לטענה כי המבקשים השביחו את המקרקעין ויש להתנות הפינוי בפיצוי – נקבע בהחלטה כי טענה זו הועלתה באופן סתמי וגורף. על כן, גם טענה זו נדחתה.

6.
יחד עם זאת, נתנה כב' הרשמת קויפמן רשות להגן בגין הטענה שבין הצדדים נכרת הסכם בעל-פה לפיו המבקשים יהיו בעלי זכויות של שליש מהמקרקעין.

7.
ערעור שהמשיבים הגישו על החלטת כב' הרשמת קויפמן ליתן רשות להגן בגין טענת ההסכם בעל-פה, התקבל ע"י כב' סגן הנשיא (כתוארו אז), כב' השופט אברהם יעקב.
בהחלטתו התבסס כב' השופט אברהם יעקב על ע"א 986/93 קלמר נ' גיא פ"ד 185 (להלן: "פרשת קלמר"). לשיטת כב' השופט אברהם יעקב, לא התמלאה דרישת הכתב כנדרש בסעיף 8 לחוק המקרקעין. לא זו אף זו, גם אם יופעל עיקרון תום הלב ע"פ סעיף 12 לחוק החוזים, אין בכך כדי לסייע למבקשים, שכן לא הוחל בביצוע ההסכם שנטען לגביו שנכרת בעל פה.

8.
לפיכך,
נטל המשיב

פסק דין
כנגד המשיבים אשר הגישו ערעור על פסה"ד ובמקביל עתרו לעכב את ביצועו.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד


9.
הבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד הוגשה בחופזה רבה ואינה כוללת דבר לענין סיכוי הערעור. בעיקר מתמקדת הבקשה בנזק הבלתי הפיך שלטענת המבקשים יגרם להם באם יפונו מהמקרקעין.

10.
הבקשה נעתרה, במעמד צד אחד, בכפוף להפקדה של 50,000 ₪.

11.
רק בתשובתם לתגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד, נכנסו המבקשים לגופו של ענין וביצעו מקצה שיפורים. הגם שהדבר אינו תקין, יתייחס ביהמ"ש לתשובתם המפורשת של המבקשים, שכן כאמור אנו עוסקין בפינוי מקרקעין.

12.
לטענת המבקשים סיכוי הערעור טובים. למעשה הם חוזרים על הטיעונים שהעלו לפני כב' הרשמת וכב' סגן הנשיא השופט אברהם יעקב.


13.
מאידך, טען המשיב כי אין לערעור שהוגש סיכוי להתקבל. עוד הוא טוען כי לא יגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, שכן היה ויתקבל הערעור הוא ישיב את המקרקעין למבקשים בצירוף המבנים החדשים שיקים על המקרקעין.

ההלכה

14.
שעה שמוגשת בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד על בית המשפט לשקול את:
א.
סיכוי הערעור להתקבל.
ב.
אם הערעור יתקבל, האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

כאשר עסקינן בפסקי דין הקובעים פינוי מקרקעין הרי -

"בשל החשש שלא יהיה ניתן להחזיר את המצב הקיים לקדמותו נוטים בתי המשפט בדרך כלל לעכב את ביצוען של החלטות, שעניינן מכירת מקרקעין, כאשר מוגש ערעור עליהן".

(ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 524, ההדגשה שלי א.ב.)

מן הכלל אל הפרט
זכות הגישה לבית המשפט
15.
לטענת המבקשים לא ניתן להם יומם בבית המשפט שכן בקשת הרשות להגן שהגישו נדחתה. ככלל, לא בנקל ידחה בית המשפט רשות להגן. די לו למבקש רשות להגן, להראות ולו הגנה לכאורה בדוחק, על מנת ששערי בית המשפט
יפתחו לפניו. (ראה ספרו של כב' השופט בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית (2004) מעודכנת ומתוקנת, בעמ' 169).

יחד עם זאת, עצם הגשת בקשת הרשות להגן, אינה מעין מילת קסם הפותחת את שערי בית המשפט. (ר' סיפרו הנ"ל של כב' השופט בר-אופיר בעמ' 177).

סיכויי הערעור

16.
המקרקעין הינם בבעלות המדינה ומנוהלים ע"י המינהל. כעולה מנספח ז' אשר צורף לבקשת הרשות להגן (מטעם המבקשים), מציין ב"כ המינהל שבדעת המינהל לפנות את המקרקעין ולחילופין להסדיר השימוש בהם עפ"י נהלי המינהל.

17.
המבקשים עצמם אינם טוענים להסכם כלשהו בינם ובין המינהל. לא זו אף זו, המבקשים אינם מעלים בבקשת הרשות להגן, כל טענה לפיה שילמו דמי שימוש בגין המקרקעין, לכל גורם שהוא.

18.
עוד ראה את הודעת המינהל בבש"א 1498/05 כי למבקשים אין כל זכויות במקרקעין ואינם משלמים דבר למינהל. המבקשים לא השיגו על הודעת המינהל.

19.
טענת המבקשים כי הם אוחזים בהסכם שכירות עם מי שנחזה להיות מורשה להשכיר המקרקעין ומכוחו הם יונקים את זכותם
במקרקעין, קרסה בחקירה הנגדית והתבררה כהגנת בדים.
ראה עדות המבקש 2 בעמ' 3-4 בפרוטוקול הדיון בבקשת הרשות להגן. שם הוא מאשר כי נחתם הסכם שכירות לשנה אחת אשר לא חודש ואף דמי שכירות לא שולמו.

20.
טענות המבקשים כנגד המינהל, מקומן אינו בהליך שבין המבקשים והמשיב. לכל היותר יש למבקשים טענות כנגד המינהל. אולם, אין בטענות אלה כדי להקנות למבקשים זכויות כנגד המשיב.

21.
עוד טענו המבקשים כי כב' השופט יעקב אברהם בהחלטתו שלא ליתן רשות להגן בגין טענת הסכם בעל-פה התבסס על דעת המיעוט בפרשת קלמר.

בכל הכבוד הראוי, אין כך הם פני הדברים. כב' השופט אברהם
יעקב קבע כי הן לשיטת דעת שופט המיעוט והן לשיטת דעת הרוב, יש צורך בהסתמכות הצד הנפגע ובביצוע ההסכם, כטעם ראוי לאכיפת החוזה.

בפרשת קלמר, החל הצד הנפגע לבצע את ההסכם ולהסתמך עליו, לאחר המועד בו לכאורה נכרת ההסכם בעל – פה.

דא עקא, שבענייננו, לא נטען כלל שהיתה הסתמכות וכי בוצע ההסכם הנטען ולו באופן חלקי. ההיפך הוא הנכון. המבקשים החזיקו במקרקעין, טרם שנכרת ההסכם שבין המשיב והמינהל וטרם שנכרת ההסכם בעל-פה לו הם טוענים.

אשר על כן, לא היתה, גם לשיטת המבקשים, כל הסתמכות ולא בוצעה כל השקעה על ידם, לאחר שלכאורה נכרת ההסכם בעל – פה.

22.
עוד טענו המבקשים כי אם תתקבל התביעה לפינוי, יש להתנותה בפיצוי של 1.5 מליון שקל בגין השקעות שביצעו במקרקעין. על כך, לא הוסיפו דבר. הכלל הוא שעל המבקש רשות להגן, להתכבד ולהיכנס לפרטי ההגנה.

בענייננו, לא הועלה כל פירוט בתצהיר לענין השקעות שבוצעו במקרקעין. אין ולו ראשית , הסבר כיצד ננקב הסך של 1.5 מליון ₪.





מאזן הנוחות – נזק בלתי הפיך

23.
כאמור, ככלל, כאשר עסקינן בפינוי מקרקעין יטה בית המשפט להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע. החשש הוא שהמצב הקיים ישתנה ולמבקשים יגרם נזק בלתי הפיך, אשר אינו ניתן להשגה.

24.
המשיב טוען כי אם לא יפונו המקרקעין, הרי שהוא ימצא בהפרה של הההסכם שכרת עם המינהל.

25.
המבקשים מנהלים במקרקעין עסק למסחר בדשנים, חומרי הדברה וכיו"ב. לשיטתם, מיקום בית העסק חשוב למוניטין ונוכח המוצרים היחודיים בהם עוסקים המשיבים, נדרש רישיון מיוחד מהמשרד לאיכות הסביבה.

26.
מאידך, מציין המשיב בתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע כי בידי המבקשים מקרקעין נוספים, בהם ניתן לנהל את בית העסק. תשובת המבקשים היא -

"המגרשים השונים המפורטים בתצהיר המשיב, אינם ברשות

המבקשים או שלא ניתן להקים עליהם את בית העסק".

תשובה זו הינה סתמית וכוללנית. הרי גם לשיטת המבקשים הם המחזיקים של לפחות חלק מהמקרקעין הנוספים הנטענים בתגובת המשיב . לפיכך, כלל לא ברור מדוע לא ניתן להעתיק את בית העסק אליהם.

27.
עוד טענו המבקשים כי לא ניתן להעתיק בזמן סביר את בית העסק למקרקעין אחרים, שכן נדרש לשם כך רישיון.

28.
זאת גם זאת, כעולה מנספח י"ד לבקשת הרשות להגן, אין הם אוחזים, גם כיום, ברישיון כדין לנהל בית עסק במקרקעין. טענה זו שהועלתה על ידי המשיב, לא נסתרה על ידי המבקשים. כלומר, ממה נפשך? גם כיום מנהלים המבקשים בית עסק ללא היתר.

29.
יתרה מכך, בראשית תשובתו מתחייב המשיב כי אם יזכו המבקשים בערעור יוכלו לקבל המקרקעין לידיהם, שכן אין בדעתו להעבירם לצד ג'.

כך גם, במהלך הדיון, התחייב ב"כ המשיב, כי אם יהרס המבנה בו
עושים כיום המבקשים שימוש, יעמיד המשיב לרשותם מבנה באותו שטח במקרקעין נשוא המחלוקת.

30.
דומה שהנזק שיגרם למשיב עולה לאין שיעור על הנזק שיגרם אם יגרם – למבקשים. על פי חוזה הפיתוח (נספח א' לכתב התביעה) סעיף 12 והמבוא לו, על המשיב לעמוד בסד זמנים לביצוע עבודות הפיתוח. לא יעמוד המשיב בסד הזמנים, יהא צפוי לביטול הסכם הפיתוח. המשיב, כעולה מתצהירו, כבר השקיע מאות אלפי שקלים לצורך ביצוע חוזה הפיתוח.

31.
ובנוסף, למדנו מההסכם שבין המינהל והמשיב כי לשיטת המינהל אין למבקשים כל זכויות. ראה לענין זה עמ' 2 להסכם שם מצהיר המשיב כי ידוע לו שבמקרקעין נמצאים מטרדים פעילים ועליו הנטל לפנותם.

סיכום ותוצאה

32.
המורם מן המקובץ הוא, כי המבקשים לא השכילו לעמוד בנטל המוטל עליהם כי סיכוי הערעור טובים. כמו כן, שוכנע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב והנזק שיגרם למשיב עולה על הנזק שיגרם למבקשים.




33.
אשר על כן, מוחלט כלדקמן:

א.
ההחלטה המורה על עיכוב ביצוע פסה"ד מבוטלת.
ב.
ניתן צו האוסר על המשיב להעביר את המקרקעין לאחר וזאת עד למתן פס"ד בערעור.
ג.
משהה הפינוי למשך 14 יום, על מנת לאפשר למבקשים לפנות המקרקעין, ללא צורך בהליכי הוצל"פ.
ד.
המבקשים ישלמו, ביחד ולחוד, הוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בהליך זה בסך של 10,000 ₪. ניתן לחלט לשם כך את הערובה שהופקדה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום כ"ט בטבת, תשס"ו (29 בינואר 2006) במעמד הצדדים.




איל באומגרט, שופט

005424/05בשא134 ב. סיגל






בשא בית משפט שלום 5424/05 כ.כהן ובניו שיווק חקלאי בע"מ, כהן גד, כהן כדיר נ' ניסים עידן (פורסם ב-ֽ 29/01/2006)