פסקי דין על ברק יואב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5493/02 בל     11/03/2004




בל 5493/02 ברק יואב נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 005493/02


בפני
:
כב' השופטת חגית שגיא
תאריך:
11/03/2004




בעניין
:
ברק יואב



ע"י ב"כ
עו"ד ספינרד אלכסנדר
המערער

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ
עו"ד א. דקל
המשיב



פסק דין

1.
המערער מערער על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 19.11.02 אשר קבעה לו נכות בשיעור 19%.

2.
נימוקי הערעור:

א.
טעתה הועדה כאשר קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בגובה 19.00% בלבד, בעוד שהיה עליה לקבוע למערער דרגת נכות צמיתה כדלקמן:

את מלא אחוזי הנכות בהתאם לתקנה 72 (1) (ו') 6 לתקנות הביטוח הלאומי בשיעור של 25% בגין ירידה בשמיעה, את מלא אחוזי הנכות בהתאם לתקנה 72 (4) (ד')
ii
לתקנות הביטוח הלאומי בשיעור של 10% בגין טינטון, וכן לקבוע נכות נוספת בגין סחרחורות ותחושת חוסר שיווי משקל בשיעור 10% על פי תקנה 72 (4) (ב')
i
לתקנות הביטוח הלאומי.


ב.
טעתה הועדה בהפחיתה משיעור אחוזי הנכות שנקבעו למערער בגין שמיעה ירודה 15% נכות בגין "מחלה שאינה מחלת מקצוע".

ג.
טעתה הועדה כאשר קבעה כי חשיפה לרעש לעולם אינה פוגעת בתדירויות 500-250 הרץ, וזאת ללא הנמקה ובניגוד לחוות דעת פרופ' שדה.

ד.
טעתה הועדה כאשר הפחיתה למערער אחוזי נכות בגין "מרכיב נוסף" שמהותו אינה ברורה.

ה.
טעתה הועדה משלא התייחסה ענינית לחוות דעת המומחה הרפואי מטעם המערער, ולא פירטה מדוע אינה מקבלת אותה.

ו.
טעתה הועדה טעות משפטית כאשר כלל לא התייחסה לתלונת המערער אשר טענה לא רק לטינטון בלתי פוסק ולירידה בשמיעה, אלא גם לתחושת חוסר שיווי משקל.

3.
טענות המשיב:

עיון בדו"ח הועדה מעלה שהועדה התייחסה הן לענין הסחרחורות, הן לענין שווי משקל ולענין הטנטון, כאשר בענין הסחרחורות ואי שיווי משקל שוללת קשר סיבתי לתנאי עבודתו.
כל המסמכים שהמציא המערער הם מסמכים מאוחרים לועדה ולכן אין מקום להחזיר אותם כדי שהועדה תתייחס אליהם וההסכמה שניתנה על ידי ב"כ המשיב ב- 27.5.03 לא חייבה את המשיב לקבל מסמכים מאוחרים.

כל הטענות לגבי פגיעה וסטיבולרית בכלל לא נשמעו מפי הועדה וב"כ המשיב נתן הסכמה לבדיקה בענין זה רק אם היה איזה שהוא חומר או מסמכים רלבנטים לאותה תקופה אך זה לא מה שהומצא היום למשיב.
לענין הטענה בדבר תלונות סובייקטיביות, הועדה מוסמכת לבחון את אותן תלונות ובמקרה שלנו היא לא מקבלת את זה ושוללת בקשר הסיבתי, דבר שבסמכותה.

4.
לאחר שעיינתי בחומר שבפני
אני קובעת כלהלן:

א.
ענינו של המערער הוחזר לועדה מכח

פסק דין
מיום 24.6.02, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה "ענינו של המערער יעבור לועדה רפואית על מנת לברר ולהחליט בנוגע לסחרחורות, אי שיווי משקל וטנטון". (להלן: פסק הדין).

ב.
פסק הדין תחם את הנושאים בהם היה על הועדה לדון, ולכן לא היה על הועדה להזקק לנושאים אחרים מעבר לאלה שפורטו בהודעת הצדדים נשוא פסק הדין.

ג.
הועדה אכן דנה בנושאים שפורטו בפסק הדין.

ד.
לעניין הטינטון – הוענקה למערער נכות בשיעור המקסימלי שנקבע בתקנות.


ה.
לענין הסחרחורות וחוסר שיווי המשקל קבעה הועדה:

"התלונות הסובייקטיביות האלו אין לקשור אותם לחבלה אקוסטית ואין לקשור אותם לתנאי עבודתו".

ו.
לכאורה, מילאה הועדה אחר הוראות פסק הדין, דנה והתייחסה לנושאים שפורטו בפסק הדין.

ז.
עם זאת, אני מוצאת שקביעות הועדה לקוניות וההנמקה אינה מספקת.

אין די באמירה כללית השוללת קשר בין חבלה אקוסטית לתלונות המערער בדבר סחרחורת ואי שיווי משקל, ויש להרחיב ולפרט לעניין זה, על מנת שניתן יהיה לבחון את מסקנות הועדה.

5.
לפיכך, יוחזר ענינו של המערער לועדה הרפואית על מנת שתפרט את קביעותיה ותבהיר מדוע נשלל הקשר הסיבתי בין תלונות המערער בדבר סחרחורות ואי שיווי משקל לבין הליקוי בשמיעתו.

6.
המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 1,000 ₪ + מ.ע.מ.


ניתן ביום י"ח באדר, תשס"ד (11 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

ח. שגיא – שופטת

005493/02בל 720 בת-שבע.ד






בל בית דין אזורי לעבודה 5493/02 ברק יואב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/03/2004)