פסקי דין על קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות - אגודה שיתופית בע"מ | פסקי דין על יצחק פטל | פסקי דין על מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של | פסקי דין על העובדים |

2896/05 עב     02/02/2006




עב 2896/05 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות - אגודה שיתופית בע"מ נ' יצחק פטל, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של, העובדים בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א.לעבודה ת"א
עב 002896/05

בפני
:
כב' השופט אילן איטח


02/02/2006





קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות -
אגודה שיתופית בע"מ
בעניין
:

התובעת
בן ארי שטיין מיכל
ע"י ב"כ עו"ד




- נ
ג
ד -



הנתבע

1. יצחק פטל


ע"י ב"כ עו"ד שרון פטל
2. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של





העובדים בע"מ

נתבעת פורמאלית





פסק דין

העובדות הרלוונטיות
1.
התובענה שבפני
נו עוסקת בשאלה מהו השכר הקובע לפיו על התובעת להשתתף (עם הנתבעת הפורמלית) בתשלום קצבת זיקנתו של הנתבע. העובדות הרלוונטיות לעניננו ועליהן אין חולק הן:
1.1.
התובעת (להלן: הקרן) הנה קופת גמל כמשמעותה בחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, אשר מנהלת, בין היתר, תכנית פנסיה מקיפה.
1.2.
הנתבע 1 (להלן: הנתבע), בהיותו פועל בנין בוטח בקרן בתכנית פנסיה מקיפה החל מחודש יוני 1950 ועד לחודש אוקטובר 1967.
1.3.
החל מחודש ינואר 1968 ועד לחודש יוני 1997 בוטח הנתבע אצל הנתבעת 2 (להלן: "מבטחים").
1.4.
בחודש יולי 1997 פרש הנתבע לפנסיה והחל לקבל ממבטחים (להלן גם: הקרן המשלמת) גמלה חודשית. בגמלה זו משתתפת הקרן (פועלי בנין) (להלן גם: הקרן המשתתפת).
1.5.
הקרן קבעה את שכרו הקובע של הנתבע לפנסיה ע"ס 2772.32 ₪. הנתבע ערער על קביעת הקרן בפני
ועדת הערעורים לענייני רציפות זכויות וטען כי על הקרן לקבוע את שכרו הקובע על סך של כ-3,855 ₪.
1.6.
ועדת הערעורים קיבלה את ערעורו של הנתבע. הקרן לא הסכימה עם קביעת ועדת הערעורים ומכאן תובענה זו.

2.
בין הצדדים מתנהלת תביעה נוספת בבית דין זה הנוגעת גם כן לאופן חישוב שכרו הקובע של הנתבע ע"י הקרן אולם בעוד שבתביעה הנוספת נדונה שאלת היחס בין תקנות הקרן לבין הוראות הסכם רציפות הזכויות הרי שבערעור זה נדונה אך ורק שאלת פרשנות תקנות הקרן לצורך קביעת שכרו הקובע של הנתבע. עמדת הקרן היא כי שכרו הקובע של הנתבע צריך להיקבע, לכל היותר על פי דרגת השכר המרבית בסולם הדירוג אליו השתייך הנתבע עת עזב את הקרן, דהיינו שנת 1967, וזאת כפי ערכה במועד הפרישה. עמדת הנתבע היא כי שכרו הקובע צריך להיקבע לפי דרגת השכר המרבית בסולם הדירוג אליו השתייך הנתבע עת פרש לגמלאות, דהיינו בשנת 1997.

התשתית המשפטית
3.
כאמור בתקנות הקרן, הקרן משלמת גימלת "רציפות זכויות" שהיא גמלה המשולמת לחברים שעוברים "מקרן לקרן". על פי סעיף 1 בפרק התשיעי ("שונות") לחלק הראשון של התקנות "חבר שצבר ימי עבודה גם בקרן אחרת ... יהיה דינו כאמור בכללים להבטחת רציפות הזכויות לפנסיה". הוראה דומה מצויה בסעיף 1 לפרק עשירי לחלק השישי. אלא שבסעיף 2 לפרק העשירי הנ"ל נקבע כי שבמקרה של סתירה בין "כללי הרציפות" (להלן -
תקנות הרציפות)
להוראות התקנות "הוראות התקנות גוברות". כך או כך, שאלת היחס בין התקנות אינה רלוונטית לעניננו.

4.
בסעיף 9 (ג) (2) לתקנות הרציפות נקבע כי:

"אם החבר צבר וותק פנסיוני מזכה בקרן המשתתפת
(לענייננו, קרן בנין – א.א.) מעל 10 שנים ייקבע השכר הקובע בקרן המשתתפת על פי השכר הקובע של החבר בקרן המשלמת (לענייננו, מבטחים – א.א.) אך לא יותר מהשכר המירבי הנהוג בקרן המשתתפת." (הדגשה הוספה – א.א.)

5.
בשנת 1989 ביצעה הקרן תיקון בתקנותיה על ידי הוספה של הגדרת "שכר לצורך תקנות הרציפות". על פי ההגדרה:

"שכר לצורך תקנות רציפות הזכויות לפנסיה (להלן ה"רציפות") –

השכר המירבי שלפיו תשתתף האגודה בגימלה,
שתשולם על ידי קרן פנסיה אחרת, הכלולה בהסדר הרציפות, או ע"י גוף אחר שעימו הגיעה האגודה להסדר רציפות זכויות,
יהיה השכר המירבי בסולם הדירוג שאליו השתייך החבר, כשסיים חברותו באגודה."
(הדגשה הוספה – א.א.)

6.
בקרן נוהגים שני סולמות דירוג: הראשון, סולם הדירוג לעובדים יומיים. השני, סולם הדירוג למנהלי העבודה ולעובדים חודשיים. אין חולק כי הנתבע השתייך לסולם הדירוג הראשון בעת שסיים את חברותו בקרן. המחלוקת היא כיצד יש לפרש את המשפט "שכר מירבי בסולם הדירוג שאליו השתייך החבר (סולם הדירוג של העובדים היומיים – א.א.), כשסיים חברותו באגודה".

7.
האופן בו פרשה הקרן את המשפט הנ"ל הביא אותה לחשב את השכר הקובע כדלהלן: בדיקה מה היתה דרגת השכר של הנתבע במועד פרישתו מהקרן. נמצא כי היתה זו דרגת "מעולה", שהיתה הדרגה המירבית בתקופה ההיא; ברבות השנים דרגה זו "נעלמה" והקרובה ביותר אליה ש"צמחה" בסולם הדירוג היא דרגת מעולה 1, שעד עצם הימים הללו היא הדרגה הראשונה בסולם; לפיכך לשיטת התובעת השכר הקובע צריך להגזר מדרגת השכר "מעולה 1". הילוכה של הקרן מצביע על כך שהיא קוראת את המשפט הנ"ל שבהגדרת 'שכר מירבי' באופן הבא: השכר הקובע הוא השכר המירבי, בעת שהחבר "סיים חברותו באגודה". שכר זה יש לשערך למועד הפרישה.

8.
לעומתה, טוען הנתבע כי את המשפט הנ"ל יש לקרוא באופן הבא: השכר הקובע הוא השכר המירבי בסולם הדירוג אליו השתייך החבר. מהו אותו סולם דירוג – הסולם אליו השתייך החבר במועד הפרישה מהקרן. דהיינו, את המילים "כשסיים חברותו באגודה" יש לקרוא כמתייחסות לא למילים "שכר מירבי" אלא כמתייחסות לסולם הדירוג.

9.
במחלוקת שבין הצדדים פסקה ועדת הערעורים בהתאם לעמדת הנתבע. אף דעתנו כדעתה של ועדת הערעורים. עמדת הקרן מופרכת על פניה והיא אינה מתיישבת עם ההסטוריה שעמדה ביסוד התיקון משנת 1989 ועם התכלית של תקנות הרציפות. ונסביר:

10.
בסעיף 9 (ג) (2) לתקנות הרציפות נקבע כי במקרה של חבר "ותיק" (צבר מעל 10 שנות חברות) הקרן המשתתפת תשתתף בתשלום הפנסיה על פי השכר הקובע בקרן המשלמת. על מנת "להגן" על הקרן המשתתפת מפני העלאת שכר לא מבוקרת בקרן המשלמת הוסכמה 'תקרת שכר' והיא "השכר המירבי הנהוג בקרן המשתתפת". ברבות הימים התעוררה בעיה עם קרן פועלי הבנין זאת משום שבקרן נהגו שני סולמות דירוג – הסולם הזוטר יותר לעובדים יומיים והסולם הבכיר יותר למנהלים ועובדים חודשיים. כתוצאה מכך, כאשר קרן פועלי הבנין נדרשה להשתתף בפנסיה של גמלאי טענו הקרנות המשלמות כי את השכר המירבי יש לגזור מהסולם הבכיר גם כאשר דובר בגמלאי שהיה בסולם הזוטר (עובדים יומיים). מכתבו של עו"ד דוד גורביץ משנת 1989 אל מר אברהם אחיעזרא, סגן יו"ר האגף לביטחון סוציאלי בהסתדרות, מדבר בענין זה בעד עצמו (צורף כנספח ד' לכתב ההגנה של הנתבע). מפאת חשיבות ההבנה של הרקע יובא המכתב בשלמותו:

"1.
כידוע לך, ישנה פלוגתא בשאלה, מהו השכר, שעפ"י הקרן צריכה להשתתף בשכר המירבי, כאשר היא תקופה המשתתפת בגימלה במסגרת הסדר רציפות הזכויות.
2.
גירסת הקרן היתה, שבדיבור "שכר מירבי" חייב להתייחס בנפרד למסלול השכר היומי או למסלול השכר החודשי (לרבות מנהלי עבודה), ואין לעבור מטבלה לטבלה.
לדוגמא
: עובד בנין בדרגה מעולה, החל לקבל גימלה ממבטחים עפ"י שכר גבוה יותר, תשתתף קרן הבנין בגימלתו על יסוד שכר מעולה 3 שהוא המקסימום בסוג המקצועי היומי ולא בשכר מנהלי-עבודה 5, שהוא המקסימום בטבלת מנהלי עבודה.
שלושה נימוקים עמדו אחר ההגיון של גירסה זו של הקרן:
א.
אין שום ודאות, שעובד יומי יהפוך למנהל עבודה, ההפך הוא הנכון, מקרים הם בודדים.
ב.
הדבר יביא להפלייה חמורה כלפי חברי הקופה הנשארים בה עד לפרישתם לגימלאות.
ג.
הדבר מביא להכבדה כספית במימדים, שאין להם כיסוי.
בימים אלה הובא מקרה בנושא זה בפני
ועדת השיפוט לענייני רציפות זכויות והיא פסקה בניגוד לדעתה של הקרן. בעקבות התפתחות זו ועל יסוד החלטת ההנהלה, בוצעו שתי פעולות:
א.
הוגש ערעור לרשות השיפוט העליונה.
ב.
הוטל עלי להביא לידיעת האגף, בישיבה הקרובה של הנהלת הקרן, יוצע שינוי של תקנות הפנסיה והתאמתם לגירסתה של הקרן.
אני מוצא לנכון להביא את הנושא בפירוט לפניך, הן מפאת היותך חבר ההנהלה המורחבת של הקרן והן כמחזיק התיק במרכז לביטחון סוציאלי."

11.
בהמשך לפניתו של מנכ"ל הקרן דאז אישרה הנהלת האגודה בישיבתה מיום 9.11.89 את הוספת ההגדרה האמורה בסעיף 5 לעיל והגדרות נוספות שנועדו לחדד את האבחנה בין סולמות הדרגות – הזוטר והבכיר (נספח ז' לסיכומי הנתבע). בפיתחה של אותה ישיבה חזר המנכ"ל דאז על "ההגיון" של התיקון והוא:

"בישיבתה מס' 5/89 מ-4/9/89 ייפתה ההנהלה את כוחי לשלב בתקנות הפנסיה המקיפה סעיף, שיגן על הקרן מפני דרישות של קרנות אחרות להשתתף בגימלאות (במסגרת רציפות הזכויות), עפ"י הדירוג של מנהלי-העבודה, כאשר החבר היה בדירוג העובדים היומיים."

12.
לאור ההסטוריה "החקיקתית" ברור שהתיקון לא בא לסייג את העיקרון הקבוע בתקנות הרציפות לפיו בעת ההשתתפות של הקרן המשלמת תקרת השכר הקובע היא "השכר המירבי" בסולם. כל שנועד לעשות התיקון היה לחדד את עמדת הקרן לפיה 'השכר המירבי' יבחן לגבי כל חבר קרן פועלי בנין בהתאם לדירוג הרלוונטי שלו (שהוא מן הסתם הדירוג שלו במועד הפרישה). אם יכול להיות ספק שכך הוא, דווקא הדוגמא המובאת בסעיף 2 למכתבו של המנכ"ל (שכאילו התייחס למקרה שבפני
נו) מעלימה את אותו ספק ומצביעה על כך שעמדת הקרן דהיום אינה יכולה להתקבל.

13.
צודק ב"כ הנתבע כי הפירוש האמור מתיישב גם עם עיקרון הפרשנות בתביעות
לביטחון סוציאלי ולפיו במקרה של ספק יש לפרש את הוראות התקנון לטובת המבוטח

[1]



דב"ע לט/3-6 אבניאלי – קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע יא 209.






עב בית דין אזורי לעבודה 2896/05 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות - אגודה שיתופית בע"מ נ' יצחק פטל, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של, העובדים בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/02/2006)