פסקי דין על זקי לוי | פסקי דין על לוי יעל | פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על אילנית לוי |

4908/08 בשא     05/06/2008




בשא 4908/08 זקי לוי , לוי יעל נ' יצחק לוי , אילנית לוי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
בשא004908/08

בתיק עיקרי: תא
001560/08

בפני
:
כב' השופטת קראי-גירון ישראלה
תאריך:
05/06/2008




בעניין
:
זקי לוי

ת.ז. 069661304
לוי יעל
ת.ז. 022448286


ע"י ב"כ עו"ד
ה. גורביץ
ואח'

המבקשים



נ
ג
ד



יצחק לוי
ת.ז. 24435315
אילנית לוי
ת.ז. 0254442333


ע"י ב"כ עו"ד
י. ברינט
ואח'

המשיבים


החלטה
א.


רקע

1.
ביום הגישו
14.1.2008 הגישו התובעים (להלן: "המשיבים") תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 36,964 ₪.

2.
המשיבים רכשו מן הנתבעים (להלן: "המבקשים") עפ"י הסכם מכר שנחתם ביום 18.3.2001 דירה בת 3 חודרים ברח' הצנחנים 30 בקרית אתא המצויה בגוש 11011 חלקה 159. המשיבים מפנים בתביעתם לסעיף 7.ד. בהסכם המכר הקובע כי ככל שיחולו דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל, אלו ישולמו על ידי המוכרים, הם המבקשים בעניינו.
המשיבים טוענים כי בעקבות מבצע היוון שערך מנהל מקרקעי ישראל בשנת 2006 התברר להם כי הנתבעים חייבים למנהל 34,481.81 ₪. המשיבים טוענים כי פנו לאורך השנים מספר פעמים למבקשים על מנת שאלו יסדירו את חובם למינהל מקרקעי ישראל, ואולם לא נענו ולפיכך, נאלצו המשיבים לשלם את החוב בעצמם.
אשר על כן דורשים המשיבים כי המבקשים ישיבו להם את חובם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.

המבקשים הגישו את הבקשה דנן בה בקשו גם מתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. בית המשפט נעתר לבקשה וכעת נותר להכריע בבקשה למחיקת כל הסף.
ב.

טענות הצדדים
1.

i
.
העדר סמכות
המבקשים טוענים כי עילת התביעה הינה סכסוך בין קרובי משפחה ועל כן בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית משפט לענייני משפחה. המבקשים טוענים כי המשיבים הסתירו בתביעתם מבית משפט, בחוסר תום לב, את העובדה כי המבקש 1 והמשיב 1 הינם אחים הנשואים למבקשת 2 ולמשיבה 2 בהתאמה וכי הרקע לסכסוך נשוא התביעה נובע באופן ישיר מיחסי הקרבה בין הצדדים.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי ניאותו למכור את הנכס למשיבים רק לאחר שאמם
של המבקש מס'1 והמשיב מס' 1 ז"ל,
שכנעה אותם לעשות כן בשל מחויבותם המשפחתית.
המבקשים טוענים כי הגורם המשפחתי היווה את מקור הסכסוך הן כגורם להשתכללות העסקה, והן כגורם שהשפיע על מחיר העסקה ועל הבנות שונות בין הצדדים שלא מצאו את ביטוים בהם.
לטענתם, בשל האמור לעיל, יש "לסלק" את התביעה על הסף ולחילופין על העברתה לבית משפט לענייני משפחה.
המשיבים טוענים מנגד, כי לבית משפט זה קנויה סמכות עניינית מאחר ולטענתם בסיס התביעה הינו דיני החוזים ואינו סכסוך בתוך המשפחה. כן נטען כי הסיבה לעילת התביעה הינה אי החזרת חוב ששולם על ידי המשיבים למנהל מקרקעי ישראל ואשר נטען ע"י המבקשים כי נוצר ע"י הבעלים הקודמים של הדירה אשר אין מחלוקת כי אינו בן משפחה ולפיכך, אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה. נטען עוד, כי במועד בו נחתם החוזה התובעים טרם היו בעל ואשה. המשיבים מכחישים את הטענות בדבר לחצי האם ז"ל לביצוע עסקת המכר ופער בין מחיר הרכישה והמחיר המוסכם בחוזה וטוענים כי החוזה משקף נאמנה את פרטי העסקה הרצונית שנערכה בין הצדדים ודווחה כנדרש לרשויות המס. המשיבים אף צרפו תצהיר של המשיב מס' 1 התומך באמור לעיל.

2.

ii
.

העדר עילה

לטענת המבקשים, מכתב התביעה עולה כי על פי ההסכם בין הצדדים היה על המבקשים לשאת בתשלום דמי ההסכמה. לטענתם, בכתב התביעה המשיבים תובעים את השבת דמי ההיוון אשר שלמו למנהל מקרקעי ישראל. המבקשים טוענים כי בעוד שדמי ההסכמה הינם תשלום עבור הסכמת המנהל למכירת זכויות במקרקעין על פי מנגנון חישוב התלוי בשווי המקרקעין, הרי שדמי ההיוון
הינו תשלום עתידי
עבור דמי חכירה מהוונים אשר המשיבים צריכים לשאת בו. כן נטען כי התשלום נשוא התביעה ממילא היה מוטל על הדיירת הקודמת ועל כן החוזה בין הצדדים ציין מפורשות כי המשיבים יפתרו בעצמם את הבעיה במישור זה מול מנהל מקרקעי ישראל או אל מול הדיירת (ב

פסק דין
בעניינה של הדיירת - ת.א. 7473/00 שלום חיפה, מנהל מקרקעי ישראל נ' תרזה ליאורה שפורר, כב' השופט מ. רניאל מיום 2.7.2002).
לחילופין, נטען כי יש להפריד בין התשלום המהווה דמי הסכמה לבין התשלום המהווה דמי היוון שכן אין זהות בין השניים. כן נטען כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר
.
מנגד סבורים המשיבים כי יש לדחות טענות אלו. לטענתם עילת התביעה עומדת איתנה ומבוססת על הסכם המכר. כן נטען
כי משקבע כב' הנשיא רקם כי על אף שהמשיבה מס' 2 הינה עובדת בית משפט, כי התיק ישמע בבית משפט השלום לא ניתן להעביר עוד את התיק לבית משפט אחר בבחינת "לא יעבירנו עוד".

ג.
חוסר סמכות
i
.
חוסר סמכות
בכלל המבחן לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט בתחום האזרחי, הינו מבחן הסעד. ראה,
ע"א 2846/03 ריצארד באלדרמן, עו"ד נ. דן ארליך פ"ד נ"ט (3) 529 בעמ' 533-534 והאסמכתאות שם.
מאידך, מקום בו מדובר בסמכות בית משפט יחודי כדוגמאת בית המשפט לענייני משפחה, המבחן הקובע הינו מבחן העילה כנדרש בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1985 (להלן:"החוק"). דהיינו, החוק קובע שני תנאים להיווצרות סמכות יחודית לבית משפט לענייני משפחה: קיומה של תובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו כהגדרתו בחוק ועילתה - סכסוך בתוך המשפחה. ראה,
רע"א 6588/99 חבר נ. חבר פ"ד נד (4) 337; 342-344.
אשר על כן, תובענה אזרחית תחשב כסכסוך בתוך המשפחה רק אם סיבת הסכסוך מקורה הינו ביחסי משפחה.
ראה,

בר"ע ת"א-יפו 14/96 פלונית נ. אלמונית פ"מ תשנ"ו (ג) 173.

בר"ע ת"א-יפו 48/97 ציוני נ. ציוני (לא פורסם).

המבחן לקיומו של קשר הכרחי כזה הינו פרטני עפ"י נסיבות כל מקרה ומקרה. כן יש לבדוק עד כמה תרם הסכסוך המשפחתי משמעותית לגיבוש עילת התביעה.

במקרה דנן, לא שוכנעתי כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם משמעותית לגיבוש העילה. במקרה דנן, דווקא נחה דעתי, כי הסכסוך האזרחי קדם לסכסוך המשפחתי ואף לבה אותו ובעיקרו הסכסוך בין הצדדים הינו סכסוך אזרחי פשוט המבוסס על עסקת מכר. איני רואה כל יתרון לבית משפט למשפחה דווקא בפתרון המחלוקת שבפני
, נהפוך הוא הפרדה בין סכסוך אזרחי והעובדה כי זה ארע בין קרובי משפחה תביא אולי למציאת פתרון הולם מבלי שיפגע המרקם המשפחתי. לטעמי, דווקא בית משפט שלום ייטיב להתמודד
עם סכסוך מהסוג דנן.
אבהיר כי לא מצאתי תימוכין בשלב מקדמי זה, לטענה כי פרטי העסקה סוכמו כפי שסוכמו רק משום הקשר המשפחתי בין הצדדים וכי העסקה בין הצדדים הושגה רק בשל לחץ משפחתי.
עוד אציין כי במקרה דנן מדובר בתובענה אשר הוגשה גם בין שתי גיסות אשר אינן עונות להגדרת "בן משפחה" שבחוק.
כך או כך, נחה דעתי, כי במקרה דנן לא הוכחו התנאים המחייבים קביעה כי בית משפט זה חסר סמכות וכי רק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בסכסוך אזרחי שעילתו הסכם מכר דירה בין צדדים אשר חלקם עונים להגדרת "בן משפחה" שבחוק.

ii
.
העדר עילה
אין מחלוקת כי מדובר בסעד מבוקש קיצוני משום שאין זה דרכו של בית משפט לחסום דלתות בית המשפט בפני
מתדיין. בהתאמה ינתן סעד קיצוני שכזה רק במקרים חמורים בו אין לבית המשפט דרך אחרת לרפא פגם שנפל בתביעה שהוגשה ע"י מתדיין.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים לענין זה נחה דעתי, כי אין מקום להעניק הסעד המבוקש בטרם נשמעו ראיות לגופו של ענין. טענת המבקשים מחייבת בירור עובדתי הן בשאלה אלו כספים שולמו, ובגין מה ועל ידי מי והאם שולמו כספים כדמי הסכמה, דמי היון או שניהם יחדיו משום שדמי הסכמה כוללים בחובם גם דמי הסכמה מהוונים.
כל אלו עובדות שנויות במחלוקת בין הצדדים, הטעונים ליבון ובירור ואין מקום בשלב זה, עפ"י ההלכה הקיימת להוכיח כי אין התביעה, לו כל האמור בה יוכח כנדון, אינה מגלה כל עילה כנגד המשיבים.

אשר על כן, אני דוחה הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.
התיק יוחזר לרשמת כדי לדון בבקשת רשות להתגונן אשר הוגשה בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לידי הצדדים.


התיק יוחזר למזכירות לקביעה בפני
שופט.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
.

ניתנה היום ב' בסיון, תשס"ח (5 ביוני 2008)
קראי-גירון ישראלה
שופטת

004908/08בשא110 דורית וסרמן






בשא בית משפט שלום 4908/08 זקי לוי , לוי יעל נ' יצחק לוי , אילנית לוי (פורסם ב-ֽ 05/06/2008)