פסקי דין על גולן מלכה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6419/04 בל     24/10/2005




בל 6419/04 גולן מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 006419/04


בפני
:
כב' השופטת שרה מאירי


22/11/2005




בעניין
:
גולן מלכה



ע"י ב"כ עו"ד ט. נוי
המערערת

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד נ. קפשוק
המשיב

פסק דין

1
.
ביום 8.9.04 הגישה המערערת כתב ערעור בלתי מנומק, כנגד החלטתה של הועדה הרפואית לעררים מ - 2.8.04 שקבעה למערערת 0% מ - 17.11.03 בגין פ"ע מ- 25.10.98 (להלן: "הועדה").
דיון שנקבע ל - 11.1.05 נדחה לבקשת ב"כ המערערת.

ביום 5.4.05 הוגשה הודעת ערעור מפורטת:

*
מדובר בהליך בדיקה מחדש לפי תקנה 37. ביום 14.3.04 התקיים דיון בלא
נוכחות המערערת, דבר שאינו מתיישב עם כללי הצדק הטבעי. המערערת מפנה לתקנה 38.

*
הכיצד המחלה ביד שמאל שנקבעה כנכות רציפה מ - 2.11.01 נעלמה כלא
היתה (40% בתוספת תק' 15).

*
מדוע ביטול הנכות הוא רטרואקטיבי מ - 17.11.03, שעה שהבדיקות שהיו
בפני
דרג ראשון היו מ- 26.1.04.

*
מדוע סבורה הועדה קלינית כי לא נותרה נכות ביד שמאל, מה גם
שבראשית הבדיקה ציינה כחלון ביד שמאל, מול דבריה כי תוך כדי הבדיקה נעלמו כל הסימנים.

*
המערערת עתרה לביטול החלטת הועדה, להחזרת העניין לדרג ראשון
בהרכב שונה, לשמירת זכות הערר בפני
ועדת ערר בהרכב שונה, בלא שיונחו בפני
הן הדוחות הנדונים.

2.
בדיון מ - 10.5.05 המליצה כבוד הרשמת ש. ולך על החזרת העניין לדרג ראשון שיזמן המערערת וידון בהליך מלכתחילה.
ב"כ המערערת הסכים להצעה וביקש כי דרג ראשוני ישב בהרכב אחר.

המשיב לא קיבל ההמלצה וטען כי הערעור בפני
ביה"ד מתמצה בהחלטת הועדה, שסמכותה אינה בביה"ד, אלא ועדה רפואית לעררים בודקת המערערת בעצמה ובכך מרפאה הפגם שבדרג ראשון.
משהועדה בדקה המערערת באופן יסודי ומקיף – אין מקום לטענת המערערת, אחרת אוטומטית במקרה של העדר בדיקה ע"י דרג ראשון לא היה מקום להגיש ערעור והיה ענין מוחזר לדרג ראשון.

המערערת לא טענה בענין זה בפני
הועדה, והעובדה שהמערערת אינה מתמצאת –
אינה רלוונטית. ל? היתה נקבעת לה נכות כרצונה בועדה, לא היתה המערערת מתייחסת לכך.
משפעלה הועדה כראוי, נרפא הפגם מהותית ומשפטית.

ב"כ המערערת הפנה לתקנה 38, לפיה לכל היותר ניתן להפסיק תשלום גמלה והוסיף וטען כי משנקבע המנגנון בתקנות ודרג ראשון לא פעל עפי"ו, מדובר בהליך פגום מבסיסו.
ודאי כך, כשלמערערת נקבעו 40% מ - 2.11.01, דבר המחייב הנמקה כשקובעים 0% נכות.

3.
לאחר עיון בכל החומר שבפני
י - להלן הכרעתי:
א.
נסיוננו להבהיר מדוע דן דרג ראשון בהעדר המערערת הניב הודעת המשיב מ- 2.8.05, לפיה נבדקה המערערת ע"י דרג ראשון ב- 4.1.04.
בהקשר זה ולאחר שדו"ח זה הומצא (ביום 22.9.05), אין מקום לטענות המערערת בכתב הערעור המנומק. המערערת נבדקה גם נבדקה ע"י דרג ראשון בישיבתו הראשונה.

ב.
ראוי לציין כי בחוו"ד שנתן כירורג-וסקולר עוד ביום 14.11.00, הגם שבדיקות דופלר לא הדגימו הפרעה בזרימה – ראה להעניק נכות זמנית לפי פריט 11 (5) ג', עד לבדיקה מחדש, לאחר ניתוח שתעבור המערערת.
מועדה מ - 18.11.02 (בערעור המשיב) עולה כי המערערת לא עברה ניתוח, והועדה, לאחר בדיקת המערערת, מצאה להותיר לה נכות מותאמת באותו שעור (ולא לנכות מצב קודם). זוהי הועדה שקבעה נכותה, כנכות יציבה.

ג.
הועדה דנא בדקה המערערת, עיינה בבדיקות דופלר,
c.t. ,e.m.g.

ומציינת כי אין עדות קלינית לפגיעה בכלי דם, אין
rsd
או תסמונת רנו ובהעדר ממצאים והגבלה, אישרה קביעת דרג ראשון, תוך שציינה שלממצאי ה-
c.t.
אין משמעות קלינית.

בעניין זה מוצאת אני טעם בערעור, משאין בפני
נו הנמקה לפער הקביעות בין 2 הוועדות (זו שבפני
י וזו מ- 2002), ודאי על בסיס העובדה כי העניין בא בפני
הועדה בבקשה לדיון מחדש שהוגשה ע"י המשיב, תוך שהוא נסמך על יעוץ משנת 2000.

אין בועדה קביעה, ע"י כירורג-כלי דם, לפיה הוטב מצבה של המערערת וכשברי כי המערערת לא עברה ניתוח, אלא מסקנת הועדה נדמית יותר כנסיון לערער על החלטה מ- 18.11.02.

ד.
אין עניין לנו עם תקנה 38 – הועדה בדקה המערערת וכך גם דרג ראשון, בישיבתו הראשון.

אציין כי המערערת, בערעורה לועדה, אף ביקשה להבדק ע"י הועדה, ובפועל, אינה מלינה בהקשר זה כנגד הועדה.

ה.
לטעמי, משעסקינן בהליך בדיקה מחדש, ביזמת המשיב, שאינו מתבסס על בדיקות חדשות, המאוחרות לועדה החלוטה (מ- 11.02) – ומשאין כל אינדיקציה לשינוי במצבה (שוב, כזה המאוחר לועדה מ- 11.02!) ומשעסקינן בהפחתת אחוזי נכות (רפואית) מ- 40% ל- 0% - על הועדה לנמק באופן מפורט וברור עמדתה וקביעתה.


ערה אני לכך, כי בהודעת פ.ת. מ- 17.11.03 הובאה בפני
המערערת האפשרות כי נכותה תופחת, אך אין בכך דבר למצב המשפטי-מהותי, שהרי רופא המל"ל מתבסס על המלצתו של ד"ר אמסטרדם (מ- 3 שנים קודם לכן), כשבין לבין דנה ועדה לעררים בעניינה של המערערת, קבעה לה נכות צמיתה וציינה כי המערערת לא עברה ניתוח.


ובהקשר זה – נכון פעלה הועדה בקביעת תחולת הנכות, שהרי זו נקבעת לפי סוג ההליך, שבענייננו, קרי: הפעלת תקנה 37 (ראה גם תקנה 37א').

ו.
בנסיבות אלה – ולא מהנמקות המערערת – מוחזר עניינה לועדה בהרכב אחר. משמדובר בהליך בדיקה מחדש – תבדוק הועדה את המערערת, תקבע ממצאיה ותקבל החלטתה המנומקת, תוך התייחסות לכך כי בועדה חלוטה מ- 11.02 נקבע אחרת. בפני
הועדה לא יונח דו"ח הועדה. אם תמצא הועדה לקבוע דרגת נכות כלשהי – תפרט במנומק מדוע ראתה לשנות דרגת הנכות, שנקבעה בועדה מ- 11.02.


אין צו להוצאות.


ניתנה היום כ"א בתשרי, תשס"ו (24 באוטובר 2005) בהעדר הצדדים.


שרה מאירי
, שופטת








בל בית דין אזורי לעבודה 6419/04 גולן מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/10/2005)