פסקי דין על אברהם יחזקאל | פסקי דין על המועצה הדתית קריית שמונה

2336/05 דמ     21/02/2006




דמ 2336/05 אברהם יחזקאל נ' המועצה הדתית קריית שמונה




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
דמ 002336/05


בפני
:
כב' הרשמת סלווא שאמי


21/02/2006




בעניין
:
אברהם יחזקאל


ע"י ב"כ
מר דוד כהן - מזכיר איגוד מקצועי

התובע

נ
ג
ד


המועצה הדתית קריית שמונה


ע"י ב"כ
הרב יצחק קקון - יו"ר המועצה הדתית

הנתבעת


פסק דין

1.
עסקינן בתובענה של גמלאי של הנתבעת לתשלום פיצויי הלנת שכר עקב הלנת הגמלה המגיעה לו עבור התקופה מחודש 1/04 ועד לחודש 11/04.

2.
הצדדים הודיעו לבית הדין כי מסכימים הם כי בית הדין יפסוק בשאלת חיוב הנתבעת בפיצויי הלנת שכר על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, על סמך החומר המצוי בתיק ועל סמך סיכומים אשר יוגשו מטעם הצדדים.

3.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, ובתוקף סמכותי לפי סעיף 31 (ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, ולאור הסכמת הצדדים כי אפסוק לפשרה, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הסכומים כדלקמן:


א.
פיצויי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר (הגמלה) נטו, שאינו כולל החזר הוצאות או זכויות סוציאליות (כגון: דמי הבראה, ביגוד וכיוצ"ב).
פיצוי הלנה בשיעור האמור יחול על השכר בגבולות תקרת השכר הממוצע במשק הידוע ביום ביצוע התשלום בפועל. יתרת השכר המולן, שהיא מעבר לשכר הממוצע במשק, תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.
פיצויי הלנה כאמור יחולו מן המועד בו אמורה היתה הנתבעת לשלם לתובע את הגמלה בגין כל חודש וחודש ועד למועד תשלומה בפועל, כמפורט בטבלה אשר צורפה לסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת ובה פורטו המועדים בהם הועברו לנתבעת תקציבים הן מטעם הממשלה והן מטעם הרשות המקומית.

ב.
הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע תוך תקופה שלא תעלה על 45 יום מיום קבלת פסק הדין, שאלמלא כן – יישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 100 ₪. הוצאות המשפט ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום, אם לא ישולמו תוך 30 יום.

4.
בפסיקת שיעור פיצוי הלנת השכר נלקחו בחשבון השיקולים דלהלן:


א.
התובע הינו גמלאי של הנתבעת, והגמלה המגיעה לו בגין החודשים 1/04 עד 11/04
שולמה לו באיחור.

ב.
התובע הגיש תביעתו המתייחסת למספר רב של חודשים, במרוכז, אך ורק בחודש יולי 2005.

ג.
נלקחו בחשבון מכלול טענות התובע, לרבות הטענה כי תשלום הגמלה המגיעה לו הולן חדשות לבקרים (סעיף 3 לכתב התביעה);
כמו כן נלקחו בחשבון ההשלכות הכרוכות בהלנת תשלום השכר והנזקים הנגרמים עקב כך.

ד.
מאידך, נלקחו בחשבון טענות הנתבעת, כפי שפורטו בכתב ההגנה ובסיכומים אשר הוגשו מטעמה. בעיקר, שקלתי טענת הנתבעת לפיה האיחור בתשלום הגמלה יסודו בנסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן; כמו כן שקלתי הטענה כי הגמלה שולמה בסמוך לקבלת התקציבים מאת הרשות המקומית, משרד הדתות או משרד ראש הממשלה, לפי העניין.

ה.
סמכותו של בית הדין להורות על הפחתת או ביטול פיצויי הלנת שכר עפ"י סעיף 18 לחוק הגנת השכר, כפי שיפורט להלן.

ו.
פסיקת בית דין זה ופסיקת בית הדין הארצי וההלכות המנחות בנושא פסיקת פיצויי הלנת שכר, כמפורט להלן.

5.
זכותו של עובד לקבל שכרו, במלואו ובמועדו, הוכרה כזכות חוקתית אשר זכתה להגנה מפורשת בחוק הגנת השכר. על אופיים ותכליתם של פיצויי הלנת שכר עמדה כבוד השופטת נילי ארד בפסק דינה המאלף אשר ניתן בעניין ע"ע 1242/04 עיריית לוד נגד אבלין דהן ואחרים (להלן: "פרשת עיריית לוד"), בציינה כי חוק הגנת השכר נועד "להגן על נורמות מינימליות של התנהגות בין עובד למעביד" . . . "תשלום השכר במועדו נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד. אדם ששכרו הולן הוא אדם שכבודו כאדם וכעובד נפגע . . . " (ההדגשה שלי ס.ש.).

6.
למען להבטיח תשלום שכרו של העובד, במלוא שיעורו ובמועדו, קבע המחוקק בסעיף 17 לחוק הגנת השכר סנקציה המוטלת על המעביד בגין הלנת שכרו של העובד, לאמור: פיצוי הלנת שכר. המנגנון של פיצוי הלנה נועד לשרש את תופעת השכר המולן ופיצויי הפיטורים המולנים. ר' דברי כבוד הנשיא אדלר במאמרו "פיצוי הלנה: חוק ופסיקה" שנתון משפט העבודה, כרך ו' (1996) עמוד 5. סנקציה זו הוגדרה בפסיקה כ- "סנקציה דרקונית, כדור שלג, פיצויים

in terrorem
". ר' פסק דינה של כבוד השופטת ארד בפרשת עיריית לוד, שם. ר' ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נגד ג'וליה מימון (לא פורסם) (להלן: "הלכת מכון בית יעקב").

7.
כנגד אותה "סנקציה דרקונית", נתן המחוקק בידי בית הדין הסמכות להפחית את שיעור פיצוי ההלנה או לבטלו. סעיף 18 לחוק הגנת השכר המוכתר במילים "הפחתת פיצוי" מורה בזו הלשון:


בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו." (ההדגשה שלי – ס.ש.).

8.
על שיקול דעתו של בית הדין בפסיקת פיצויי הלנה או הפחתתם נאמר בהלכת מכון בית יעקב כי עצם העובדה שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר מוזכרים נימוקים שונים להפחתתם של פיצויי הלנה היא הנותנת שלבית הדין שיקול דעת להפחתתם. בפסק הדין בעניין מכון בית יעקב אנו מוצאים סקירה של ההלכה הפסוקה ולפיה נפסק, בעבר, כי מצב כלכלי קשה אינו נימוק להפחתת פיצוי הלנה, זאת מן הטעם שעל המעביד לתת עדיפות לתשלום שכרו של העובד ולהבטיח את מצבו הכספי של העובד לאחר פיטוריו. יחד עם זאת, נפסק, כי לבית הדין נתון שיקול דעת ועליו להפעילו, ובעשותו כאמור על בית הדין לבחון את תום לבו של העובד, תום לבו של המעביד ואת הנסיבות האובייקטיביות אשר הביאו להלנת שכרו של העובד, תוך התייחסות לפעולות אשר ננקטו על ידי המעביד על מנת להביא לתשלום שכרו של העובד, במועד. כמו כן, ייתן בית הדין דעתו לתכלית העומדת ביסוד הסנקציה, תוך איזון בינה לבין הפגיעה במעביד, באם יושתו עליו פיצויי הלנה, תוך התייחסות למידת הפגיעה. בית הדין ייתן דעתו, כמובן, לפגיעה בעובד והנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו.

9.
מעיון בכתב ההגנה ובסיכומים אשר הוגשו מטעם הנתבעת, לרבות במסמכים אשר צורפו להם, אנו למדים כי הנתבעת היא גוף ציבורי אשר היה מתוקצב הן על ידי הרשות המקומית – עיריית קריית שמונה, בשיעור של 40 %, והן על ידי משרד הדתות, בשיעור 60 %. עקב המצוקה הכלכלית והמשבר אליהם נקלעו הרשויות המקומיות, לא עלה בידי הרשות המקומית להעביר לנתבעת את התקציבים, וכשבסופו של יום התקבלו סכומים אלה או אחרים מאת הרשות המקומית כי אז הסכומים התקבלו באיחור. זאת ועוד, הקיצוצים בתקציבים המיועדים למשרד הדתות על ידי הממשלה נתן את אותותיו בהעברת חלקו של משרד הדתות בתקציבה של הנתבעת, דבר העולה מן המסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת ואשר לא נסתרו על ידי התובע, אשר כיהן, בזמנו, כיו"ר הנתבעת. במהלך שנת 2003 הוחלט על ידי הממשלה לפרק את המועצות הדתיות וביום 2/5/04 חדלה הנתבעת לתפקד במתכונתה הקודמת ועברה למתכונת חדשה, תחת פיקוחו של משרד ראש הממשלה. הנתבעת, במתכונתה החדשה, חזרה לתפקוד כעבור כחודשיים, ביום 1/7/04.

10.
סבורני כי הנסיבות המפורטות בכתב ההגנה ובסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת, מהוות "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", המצדיקות הפחתת פיצויי הלנת השכר, אך לא ביטולם. לפיכך, ולאחר ששקלתי את הפגיעה בתובע אל מול הנסיבות אשר הביאו להלנת הגמלה על ידי הנתבעת, ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום הגמלה המולנת נטו (שאינו כולל החזר הוצאות או זכויות סוציאליות), וזאת עד לגבולות תקרת השכר הממוצע במשק הידוע ביום התשלום, הכל כמפורט בסעיף 3 לעיל.

11.
הסכומים המגיעים לתובע עפ"י

פסק דין
זה ישולמו על ידי הנתבעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. היה ויתעוררו מחלוקות בין הצדדים לגבי חישוב הסכום המגיע לתובע,

יהיו הצדדים רשאים לשוב ולפנות לבית הדין בעניין זה בלבד, זאת לא יאוחר מתום 60 יום מיום קבלת פסק הדין.
במקרה זה, ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחוייבו בתשלום שכרו.

ניתן היום כ"ג בשבט, תשס"ו (21 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים

.



סלווא שאמי
, רשמת








דמ בית דין אזורי לעבודה 2336/05 אברהם יחזקאל נ' המועצה הדתית קריית שמונה (פורסם ב-ֽ 21/02/2006)