פסקי דין על כהן אלון | פסקי דין על כהן איריס | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

496/04 פשר     05/09/2006




פשר 496/04 כהן אלון, כהן איריס נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה




בעניין:

5



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
פשר 000496/04
פשר 507/04

בפני
:
כב' השופטת חני הורוביץ
תאריך:
05/09/2006



בעניין
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980
הפקודה


כהן אלון
ת.ז. 022886519
כהן איריס
ת.ז. 024337271



ע"י ב"כ עו"ד
פפרני טל

החייבים


נ
ג
ד


כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה






הכונ"ר


החלטה

1.
בפני
י בקשת החייבים, בני זוג, למתן צו כינוס.

החייב הגיש בקשתו ביום 2.8.04. החייבת הגישה בקשתה ביום 16.8.04.

רקע כללי

2.
החייב יליד 1967, הצהיר על חובות בסך 2,520,149 ₪ לכ-60 נושים. החייב טוען כי תלויים ועומדים נגדו 66 תיקי הוצל"פ, כי נערכה לו חקירת יכולת וכי תיקיו אוחדו.

החייבת ילידת 1969, הצהירה על חובות בסך 799,101 ₪ ל-25 נושים. החייבת טוענת כי תלויים ועומדים נגדה 33 תיקי הוצל"פ

3.
לחייבים 3 ילדים קטינים הסמוכים לשולחנם.

לטענת החייבים, עיקר הסתבכותם בחובות נובעת מקריסת עסק עצמאי למכירת אביזרי אופנה, שניהלו במגדל הנביאים בחיפה מאז שנת 1988 (להלן: "העסק"). לטענתם, העסק שרד שנה אחת בלבד, ולאחר מכן נקלע לחובות כבדים לספקים שונים, עד שחוסל סופית בשנת 1990.

טענות הכונ"ר
4.
הכונ"ר מתנגד לבקשת החייבים למתן צו כינוס, וזאת מהטעמים הבאים:
א.
חלק ניכר מהחובות שציין החייב בבקשתו, אינם קשורים כלל ועיקר לעסק אבזרי אופנה שניהל. כך, בין היתר, חוב לשני בתי מלון, חוב בגין רכישת מוצרי מזון, שכירת דירה, חוב לעורך דין שייצג אותם ומספר חובות הקשורים לעסקי הרכב שניהל החייב.
ב.
החייב הסתיר מהכונ"ר את עיסוקו כסוחר כלי רכב, לאחר סגירת העסק במגדל הנביאים. רק בעקבות דרישת הכונ"ר, המציא החייב את כתבי האישום והרשעותיו בשורה של עבירות, הקשורות לעיסוקו כסוחר בכלי רכב, ובכלל זה קשירת קשר למתן שוחד, מתן שוחד לעובדת משרד הרישוי, קבלת דבר במרמה, ניסיון שידול להונות אדם אחר ועוד.
ג.
מפרוטוקול דיון בהליך הפלילי מיום 28.4.03 עולה כי הנאשם עסק בעת ביצוע העבירות הנ"ל במסחר ברכבים ובחלקי רכב. יש לציין, כי לטענת התובע באותה פרשה, בחר הנאשם לעצמו קורבנות תמימים, אותם הונה לשם בצע כסף. עוד נטען, כי אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בשורה של עבירות שבוצעו על-פני תקופה, כשבמקביל ביצע גם עבירות דומות, בגינן הוטל עליו מאסר בפועל. בנוסף, הואשם החייב והורשע גם בנהיגה ללא רישיון, בתקיפה והעלבת עובד ציבור, בתקיפות חבלניות, בביצוע איומים ועוד. בגין הליך זה, נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. 6 מתוכם הומרו בעבודות שירות ובפיצוי כספי למתלוננים.
ד.
בגין עבירת השוחד שניתן לפקידת הרישוי ועבירות המרמה, הוטלו על החייב 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל. ערעורו על חומרת העונש נדחה, וביהמ"ש הדגיש כי נוכח חומרת העבירות היה מקום להטיל על החייב מאסר ממושך בהרבה.
ה.
כמו-כן הואשמו שני החייבים (ת"פ 1013/97), כי בין השנים 1994-1989 לא הגישו דוחות למס הכנסה ולא ניהלו פנקסי חשבוניות לגבי עיסוקם במסחר ברכב משומש. מפרוטוקול הדיון מיום 6.3.00 עולה כי החייבים הגיעו להסדר טיעון עם התביעה, לפיו תמחק שנת 1996-1995 מכתב האישום והעונש המבוקש יהיה מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪.
החייבים לא שילמו את הקנס.
ו.
נוסף על האמור, לחייב חובות בגין קנסות תעבורה בסך 158,000 ₪.

טענות החייבים
5.
בתשובה לעמדת הכונ"ר מעלים החייבים הטענות הבאות:
א.
החייב סובל מזה שנים ממחלת הסוכרת. בשנת 1989 עבר החייב תאונת דרכים, לאחריה נותר נכה (נכות נפשית) בשיעור 10% לצמיתות. מצבו הנפשי הלך ונדרדר גם בשל נוכחותו בזירת פיגוע חבלני בחיפה. לנכותו הנפשית ולמצבו הרפואי הקשה הייתה השפעה מכרעת בקשר להסתבכותו בחובות ויכולתו להיחלץ ממצב זה.
ב.
החייבים לא הסתירו דבר מהכונ"ר, לרבות
הרשעתם בפלילים.
ג.
באשר לחוב למס הכנסה- לאחר סגירת החנות עבד החייב בעבודות מזדמנות, אך תיק העוסק נותר פתוח, כיוון שרוה"ח הבטיח לטפל בעניין. אי לכך הוגשה נגד החייבים תביעה בגין אי הגשת דוחות, התחמקות מתשלום מיסים ועוד. בגין אישומים אלו הוטל על החייבים קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי.
ד.
החייב פנה בלית ברירה לעסוק ב"תיווך רכב" כתוצאה ממצבו הכלכלי הקשה.
ה.
לאחר ששילמו את חובם לחברה, ולנוכח
מצבו הנפשי והפיזי של החייב, סבורים החייבים כי יש מקום לאפשר להם ליהנות מהגנת פקודת פשיטת הרגל ולפתוח דף חדש בחייהם.

דיון ומסקנות

6.
בבוא בימ"ש לדון בבקשת חייב למתן צו כינוס, שמטרתה בסופו של דבר להביא לכך שיוכרז פושט רגל, על ביהמ"ש ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169).


השיקולים שעל ביהמ"ש להביא בחשבון בהקשר זה הינם רבים. בין היתר, ישקול ביהמ"ש את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות נוצרו בדרך של רמייה או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני
נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד.

7.
על ביהמ"ש לשקול אף את התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, שכן ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מלמד מניה וביה על חוסר תום לב של החייב.


כך, נקבע כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחות שהגיש לכונ"ר; נמנע מהתייצבות לחקירה; נמנע מהצגת מסמכים ובין היתר דוחות כספיים; נמנע משיתוף פעולה עם הכונ"ר; צבר חובות נוספים במהלך הליכי הפש"ר; חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים; נמנע מלשלם התשלומים החודשיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס; נמנע מלהתפרנס ונוקט בשב ואל תעשה ועוד כיוצ"ב, כל אלה מעידים על חוסר תום לב של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל.

ראו לעניין זה: פש"ר 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871; ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח(1), 45; ע"א 5178/92

סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי,
פ"ד מט(1), 435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז(4), 197; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם) 03(1) 275; פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם) 02 (3) 207.

מן הכלל אל הפרט

8.
לאחר ששבתי ועיינתי בתצהירי החייבים, בתגובת הכונ"ר ובתגובת החייבים לעמדת הכונ"ר שוכנעתי, כי החייבים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי יצרו חובותיהם בתום לב ולפיכך, ומסיבות נוספות שאמנה, אין מקום לקבל בקשתם.

9.
החייבים כשלו בניהול עסק - חנות שניהלו במשותף, לממכר אביזרי אופנה. בתוך תקופה קצרה יחסית של כשנתיים, כבר נרשמו כנגדם חובות בסכום קרן של כ-120,000 ₪ לספקים, כטענתם.
חרף החובות הרבים שרבצו על העסק, המשיכו החייבים ליצור חובות נוספים וחמור מכך, יצרו חובות לרשויות המס כתוצאה מאי דיווח על עסק לממכר חלקי רכב ורכבים משומשים שניהלו בין השנים 1989-1994.

אי הגשת הדוחות בגינם אף הצטברו לחובתם חובות לרשויות המס, מצדיקה קביעה של התנהלות בחוסר תום לב ביצירת החובות.

בפש"ר (מחוזי-חי') 85/03 טבה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2004(1) 2978, עמ' 2980 נפסק מפי כב' השופט סוקול, כך:

"...החייב נמנע מלמלא את חובותיו לשלטונות המס, לא הגיש דו"חות וכתוצאה מכך הוצאו לו שומות בסכומים נכבדים. החייב לא שילם את המס המתחייב. בדרך כלל כאשר נישום נמנע מהגשת דו"חות במועד הדבר מעלה חשד שמא ברצונו להסתיר הכנסות ולהמנע מתשלום מס אמת. יתירה מזו, עיכוב רב בהגשת הדו"חות לשלטונות המס מונע מהשלטונות לבצע מעקב ראוי על הדיווחים ומונע מהם בירור ההכנסות האמיתיות של הנישום. לפיכך, יש חומרה רבה בביצוע עבירות המס.

גם כאשר בודקים את התנהגות חייב המבקש צו להכרזתו כפושט רגל יש ליתן ביטוי למחדליו כלפי שלטונות המס. אי הגשת הדו"חות מעלה חשדות כבדים שהחייב לא הצהיר גם בפני
בית המשפט של פשיטת הרגל, על מלוא הכנסותיו ונכסיו. זאת ועוד הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס".
(ההדגשה שלי - ח.ה.).

ראו והשוו עם פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם).

10.
בבקשתו הצהיר החייב על חוב בסך 276,121 ₪ לרשויות המס. נוסף על כך, הצהיר על קנסות בסך 218,228 ₪ - בגין דוחות משטרה שלא שולמו, קנס שהטיל עליו בימ"ש וקנסות תעבורה. בגין חובות אלה אין החייב יכול להיות מופטר בפשיטת רגל; לגבי החוב למס הכנסה, מדובר בחוב בסכום ניכר שעשוי להיתבע בדין קדימה. אי לכך, יש לדחות את הבקשה אף מהטעם של העדר תועלת לנושים בניהול ההליך. הלכה היא כי נימוק זה איננו יכול לעמוד לבדו, אך ברור שהוא מצטרף לכל יתר השיקולים ששוקל בימ"ש בבואו להכריז על חייב פושט רגל, ואף קודם לכן בעת מתן צו כינוס, בפרט מקום בו נקבע כפי שקבעתי בסעיף 9 לעיל.

11.
לא זו אף זו, הובהר, מעל לכל צל של ספק וכבר בשלב מקדמי זה, כי החייבים חסרי תום הלב הנדרש על מנת לחסות תחת הגנת פקודת פשיטת רגל. כך למשל, בתגובת הכונ"ר נרשם: "החייב לא זו בלבד שיצר את חלק מחובותיו בעסקי סחר מכוניות בחוסר תום לב מובהק ותוך ביצוע עבירות פליליות, אלא ניסה להעלים את עובדת היותו סוחר רכבים מעובדי הכונ"ר". כמו-כן, הוכח שהחייב לא דיווח כאמור על הכנסותיו לרשויות המס, עבר עבירות של מתן שוחד, איומים, תקיפת והעלבת עובד ציבור, תקיפות חבלניות ועוד כהנה וכהנה. אומנם עבר פלילי כשלעצמו, איננו מהווה חסם בפשיטת רגל, אך בשים לב לאופי העבירות שבהן הורשע החייב, חומרתן והקשר ביניהן לבין עיסוקו והחובות שנוצרו, וודאי שכל אלה נלקחים בחשבון על ידי ביהמ"ש בעניין תום ליבו של החייב. זאת ועוד, בעניינו הורשע החייב בהונאת אזרחים תמימים בעסקאות למכירת וקניית רכבים. כלומר, תיקו הפלילי של החייב נוגע ישירות לתיק הפש"ר; קורבנותיו התמימים של החייב, הם נושיו בהליך זה. חייב שכזה לא יכול לזכות בצו כינוס, שכן ממילא לא יכול להוכיח תום לב במעשיו, לעניין יצירת החובות, נשוא הליך פשיטת הרגל.


יפים הדברים שנאמרו בהקשר זה ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810, עמ' 814-815, מפי כב' השופטת חיות:

"מידת חוסר תום הלב לעניין סעיף 18ה לפקודה, נגזרת משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל. אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה 'עיר מקלט' מפני הנושים".


ראו גם: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55; ע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197, עמ' 208-209; וכן פש"ר 376/01 מזרחי דוד נ' הכונס הרשמי (לא פורסם), שם נפסק, כי:

"עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על חייב כפושט רגל. אולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב"

12.
אשר לחייבת, בתצהיר התומך בבקשתה טענה, כי "במהלך השנים שלאחר נפילת העסק אני הייתי בעיקר עקרת בית ומדי פעם עלה בידי לעבוד בעבודות שונות למספר חודשים כל פעם" (סעיף 5); ובהמשך: "במהלך התקופה האמורה בעלי עבד גם הוא בעבודות מזדמנות במשכורת מינימום ולתקופות קצרות יחסית. בעלי ריצה עונש של 7 חודשי מאסר בפועל... בגין הרשעתו בפלילים על עיסוק בתיווך רכב בשנים 1992-1993. באפריל 2003 בעלי נשפט במסגרת תפ 6192/05 ונידון ל-6 חודשי עבודות שירות אותם הוא מרצה החל מחודש 9/03.
בכל
אותה תקופה אני נותרתי לדאוג לבד לילדינו" (סעיף 6).

13.
אומנם לא הוכח כי החייבת היתה שותפה לעסקי ההונאה של בעלה במסגרת העסק למכירה ולקנייה של רכבים משומשים וחלקי רכב. עם זאת, החייבת שותפה בחבות לספקים בסך מאות אלפי ₪ שצבר העסק הראשון, החנות לאבזרי אופנה, וכן בקנסות הכבדים ובחובות לרשויות המס בגין אי דיווח. יש לציין, שכמו בעלה, החייבת הורשעה (תפ 1013/97) באי דיווח לרשויות המס.

14.
ולבסוף, החייבים הצהירו כי הם מתגוררים בדירה שכורה ומשלמים סך של 800 $ בעבור דמי שכירות חודשיים. משפחתם מונה 5 נפשות וילדיהם קטינים, אך לטעמי מדובר בדמי שכירות גבוהים ביחס לחייבים במצבם ולעלויות בדמי השכירות בחיפה. כמו-כן, יש לדחות בשתי ידיים את הטענה כי אינם יכולים למנוע מילידיהם "צרכי חיים בסיסיים ככבלים או הנאות אחרות" (סעיף 14 לתצהיר החייבת התומך בבקשה). טלוויזיה בכבלים איננו צורך בסיסי בגידול ילד. מן הראוי כי החייבים, כמי שצברו חובות בסכומים נכבדים לעשרות נושים, ישכילו לנהל אורח חיים צנוע יותר, כמצופה ממי שחייב סכומי עתק לנושים תמימים.

סוף דבר
15.
מכל אחד מהנימוקים דלעיל, וודאי מצירופם, יש לדחות את הבקשה כבר בשלב זה.

הבקשה לצו כינוס נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ב באלול, תשס"ו (5 בספטמבר 2006).
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

חני הורוביץ
, שופטת
גלית ב.







פשר בית משפט מחוזי 496/04 כהן אלון, כהן איריס נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 05/09/2006)