פסקי דין על סרנת דן | פסקי דין על סרנת דרורה | פסקי דין על רשות המיסים בישראל

9290/07 א     16/06/2008




א 9290/07 סרנת דן , סרנת דרורה נ' רשות המיסים בישראל




בעניין:



בתי המשפט

1
בית משפט השלום ירושלים

לפני: כבוד השופטת אנה שניידר
א
9290/07




בעניין
:
1.
סרנת דן
2.
סרנת דרורה





התובעים

נ
ג
ד


רשות המיסים בישראל






הנתבעת


החלטה


1.
בפני
בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה של הנתבעת בשל אי קיום צו בית המשפט לגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים מיום 4.2.08 (להלן – הצו).

2.
עניינה של התביעה דנן חיוב יתר של מס בולים על ידי הנתבעת בגין לקיחת משכנתא.

3.
לטענת התובעים, ביום 4.2.08 ניתן צו לגילוי מסמכים ושאלונים הדדי תוך 30 ימים. התובעים קיימו את צו בית-המשפט והמציאו ביום 5.3.08 לב"כ הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים וכן שאלון. ביום 30.3.08, לאחר חלוף המועד, הגיש ב"כ הנתבעת מכתב שאינו מהווה תצהיר גילוי מסמכים ואינו ערוך בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן – התקסד"א).

כמו כן, לטענתו, הנתבעת לא הגישה תשובות לשאלון בהתאם לתקסד"א אלא הסתפקה בטענה כי השאלות דנן אינן באות לברר את המחלוקת העובדתית שבבסיס ההליך.

4.
ב"כ הנתבעת טוען בתגובה כי במכתב שנשלח לב"כ התובעים צוין במפורש כי אין בידי הנתבעת מסמכים מעבר לאלה שנמסרו לה מידי התובעים, כמו כן, נאמר במכתב זה מפורשות כי במידה והתובעים עומדים על הגשת תצהיר שיודיעו על כך בהקדם. משכך פני הדברים צירפה הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים לתגובתה.

לעניין מענה לשאלון טוענת הנתבעת כי מעיון בשאלון עולה שהשאלות בו לא נועדו לברור העובדות, לא לצמצום המחלוקת ואף לא לחיסכון בהבאת העדים והראיות מצד התובעים.

5.
בתשובתם לתגובת הנתבעת טוענים התובעים כי תכלית השאלות להוכיח כי לנתבעת אין מדיניות אחידה בכל הנוגע למיסוי הלוואות.

6.
יש לבחון האם הפרה הנתבעת את צו גילוי המסמכים בכך ששלחה מכתב שאינו ערוך כמצוות התקסד"א וכן אם היא הפרה את הצו מקום שלא השיבה על השאלות הספציפיות שנשאלה.

הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן (ראה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793 בע"מ 798).
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן:

"גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט וכן הוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה"

(רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' אזולאי הרי ואח' פד"י מט(4) 54).

עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. מולו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (ראה רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פד"י נו(5) 193, 195-196).

7.
באשר לשאלון - הלכה היא, כי מתן צו בעניין הצגת שאלון נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין יאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו.
מצד אחד, השאלון כפוף לתנאי שהשאלות המופיעות בו תהיינה נוגעות לשאלות השנויות במחלוקת; אולם מצד שני, יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מדי על הצד שכנגד (ראה בר"ע 2163/03 יוסף זיסמן נ' מרדכי פלד [פדאור (לא פורסם) 04 (8) 484].

8.
מחיקת כתב הגנה על פי תקנה 122 לתקסד"א, היא סנקציה שבית המשפט לא ימהר להשתמש בה, בית המשפט ימחוק כתב הגנה רק במקום שבו כלו כל הקיצין.
כדברי כבוד השופט מ' חשין בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ואח', פד"י מו(3) 793, 800:

"בתי משפט חזרו שוב ושוב על האזהרה כי אין מוחקים כתב הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט ... מכל מקום, הכלל הוא שמחיקת כתב הגנה - בשל אופייה הדרסטי - בית משפט לא ינקוט בה אלא אם שוכנע שכלו כל הקיצין ... מחיקת כתב הגנה אינה מסע עונשין נגד נתבע, ומקום שנתבע מילא חובתו, ולו באיחור, לא ימחקו את כתב הגנתו".

המקרה דנן אינו נופל בגדר אותם המקרים המצדיקים מחיקת כתב הגנה הואיל
ואין במקרה דנן זילזול או התעלמות מצד הנתבעת בצו ביהמ"ש.

9.
לעניין גילוי המסמכים – הנתבעת צירפה לתגובה תצהיר גילוי מסמכים, ודי בכך.
לעניין תשובות לשאלון מטעם התובעים – מקובלת עליי טענת הנתבעת כי מענה על השאלות לא יקדם את בירור המחלוקת שהיא אחת - האם יש למסות רק את סכום קרן ההלואה או שמא המס יחול גם על הריבית, שהיא שאלה משפטית בעיקרה.

10.
בתקנות 105 עד 111 לתקסד"א נקבעו ההוראות בנושא שאלונים ביתר פירוט. על פי תקנות אלה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו "המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון..." (תקנה 105). בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול בית המשפט או הרשם "כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה" (תקנה 107).
אם כן, בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות בשאלון שנשלח אליו על ידי בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן, ומתבקש מבית המשפט צו המחייבו לעשות כן, ואותן שאלות הן רלוונטיות למחלוקות שבין הצדדים , הרי שבהעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות - כגון שהשאלות מכבידות או שעומדת לבעל הדין טענות חיסיון - שומה על בית המשפט לחייב את אותו בעל דין לענות לשאלות. אי מתן תשובות מספקות על השאלות, על אף צו של בית המשפט, עלול לגרור, כאמור בתקנה 122 לתקסד"א, את מחיקת כתב טענותיו של אותו בעל דין.

בית המשפט נוטה להתיר את כל השאלות ביחס "לעניינים הנדונים" העומדים לפניו.
שאלות מותרות הן גם כאלה המתייחסות להתקיימותן של עובדות הנוגעות בעקיפין לאותם עניינים השנויים במחלוקת". (זוסמן עמ' 445, א' גורן ע' 153-152).



11.
אתייחס להלן לשאלות המופיעות בשאלון:
שאלות 12-1 – הדין עם הנתבעת. שאלות אלו אינן שאלות רלוונטית ו/או הנוגעת לעניינים הנדונים בתביעה בה עסקינן.
כמו כן, מידע על תיקים שונים שהתנהלו בבתי המשפט, למעט אלו שנשמעו בדלתיים סגורות, זמינים לכל באינטרנט ומאגרים משפטיים שונים.

שאלות 13-14 - שאלות אלו אכן רלוונטיות בעקיפין, שכן מדיניות הנתבעת בעניין דנן תוכל לסייע לבירור המחלוקת.

12.
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
(א)
הבקשה למחיקת כתב ההגנה נדחית.
(ב)
אני מורה לנתבעת לענות בתצהיר תוך 30 ימים על שאלות 13,14 לשאלון.
(ג)
שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל בסיומו של ההליך העיקרי.
(ד)
נקבע לקדם משפט ליום 23/9/08 בשעה 12:00.

המזכירות תעביר העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ג בסיון תשס"ח (16 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.


אנה שניידר
, שופטת








א בית משפט שלום 9290/07 סרנת דן , סרנת דרורה נ' רשות המיסים בישראל (פורסם ב-ֽ 16/06/2008)