פסקי דין על גבריאל כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5523/01 בשא     31/03/2002




בשא 5523/01 גבריאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א - יפו
בש"א 5523/01
(בל
0699/98)

בפני

כבוד השופטת שרה מאירי


20/05/2002




בעניין
:
גבריאל כהן



ע"י ב"כ עו"ד
א. ליברמן
המבקש

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
א. רייכנברג

המשיב

החלטה

1.
ביום 25.11.01 הגיש המבקש בקשה לפסילת המומחה ולחלופין, להפנות אליו השאלה כיצד מתיישבת, אם בכלל, קביעתו בתשובות לשאלות ההבהרה (להלן: "חווה"ד השניה"), עם קביעתו בחווה"ד המקורית (להלן: "חווה"ד").


טוען התובע כדלקמן :

*
קביעת המומחה בחווה"ד לפיה ניתן לייחס 1/3 מההחמרה לעבודתו אין בה כדי "השפעה פחותה בהרבה".
*
עוד טען כי בחווה"ד השניה נקבע כי נפט, שמנים וריחות במוסך אינם גורמים לרגוש הסמפונות, אלא לכל היותר לגרוי חולף, וזאת עפ"י החומר הרפואי.

מנגד בחווה"ד לא נאמר כך. ודאי כך, כשאין שינוי בתיעוד הרפואי והמומחה ציין הקושי בשל העדר תיעוד רפואי הקודם ל-1994.
*
בחווה"ד השניה קבע המומחה כי אין מקום לייחס לעבודה חלק כלשהו במחלה הואיל וכולה על רקע קונסטיטוציונלי, שלא כמסקנתו בחווה"ד.
2.
בתגובתו לבקשה מיום 31.12.01 טוען הנתבע כי אין סתירה בין 2 חווה"ד, שכן המומחה הביע חוו"ד נחרצת בחווה"ד ולפיה מדובר ב"מחלת אסטמה על רקע קונסטיטוציונלי שלא נגרמה עקב העבודה".

עוד טען כי בחווה"ד השניה הופנה המומחה לשאלות שהוצגו לו בראשונה, אליהן לא התייחס ואז השיב לשאלות ביה"ד לפיה השפעת העבודה פחותה בהרבה, כשבחווה"ד טען לייחוס "חלק מההחמרה" לעבודה, שהינה אמירה שאין בה כדי מידת הוודאות המינימלית הדרושה להוכחת קשר סיבתי (דב"ע לב/104-0 משולם נ' המל"ל, דב"ע מח/170-0).

לאור כל האמור - עתר הנתבע לדחיית הבקשה.

3.
לאחר עיון ב-2 חווה"ד ובטיעוני הצדדים – להלן הכרעתי :

א.
יצויין ראשית כי בחווה"ד קבע המומחה כי העבודה לא גרמה למחלת האסטמה ממנה סובל התובע, אלא יש לבחון האם עבודתו החמירה את מחלתו, וכן האם מדובר בהחמרה קבועה או חולפת, או שמא עסקינן רק במהלך טבעי של מחלתו הקונסטיטוציונלית.


עוד ציין המומחה בחווה"ד כי עפ"י הספרות הרפואית נפט אינו גורם לאסטמה, אך ריחות המוסך, כולל הנפט, יכולים להחמיר מחלה קיימת.

עוד הסביר כי העובדה שלאחר הפסקת עבודתו (כשהופסקה חשיפתו) עדיין יש לו התקפים משמעותיים - מלמדת על מחלה שהעבודה לכל היותר גרמה להחרפה חולפת.
המומחה הבהיר עוד, כי בהעדר מסמכים רפואיים – קיים קושי לקבוע חומרת ההחמרה, ולטעמו מדובר ביחס של 1/3 (לעבודה) ו-2/3 (למחלתו הטבעית).

משלא השיב המומחה על השאלות שהוצגו לו, ככתבן, הופנו אליו שאלות ג'-ו' בשנית ונתבקשה עמדתו.
כן הופנה המומחה לכך כי אין ההליך דן בנכות אלא בקשר בין העבודה למחלה (החמרתה).
המומחה שב ומסביר כי החומרים להם נחשף התובע בעבודתו – אין בהם לגרום לריגוש דרכי הנשימה (נזק קבוע), אלא, לכל היותר לגירוי חולף.
המומחה מבהיר כי לפי הבנתו המקצועית ומסמכי התובע מצה"ל – מדובר באסטמה על רקע קונסטיטוציונלי ולא תעסוקתי, ומשכך, קבע כי אין קשר בין תנאי העבודה למחלה, שהתפתחה באופן טבעי.

ב.
חווה"ד וחווה"ד השניה אינן סותרות זו את זו אלא תשובותיו מסתברות זו עם זו, כמובהר לעיל. המומחה לא שינה דעתו, אלא שב והבהיר מדוע לדעתו אין מדובר באסטמה תעסוקתית, מדוע חשיפת התובע לריח נפט וריחות מוסך, שאינם מוכרים בספרות המקצועית כחומרים הגורמים לריגוש סימפונות, יכול שיגרמו אך לגירוי חולף.

ג.
נסיון ביה"ד להציג בפני
המומחה חומר רפואי נוסף לא נשא פרי, ובמגבלות החומר הרפואי שהונח בפני
ו – חיווה המומחה דעתו.

אין בפני
י סטייה של המומחה מהעובדות שנקבעו, המומחה אינו מסיק מסקנות עובדתיות, או מסקנות עובדתיות השונות מאלה שנקבעו בהחלטה על מינויו ואינו מתעלם מהעובדות שבפני
ו – בנסיבות אלה אין מקום לפסילת חווה"ד.

ד.
באשר לבקשה החלופית – כמדומה, שיש בשאלה יותר מהתרסה ל"יכולתו" של המומחה, ודי בכך לפסילתה. אזכיר כי אין סתירה בין השתיים, ואף לשיטת התובע (שמא, לא הייתה בפני
המומחה חוות הדעת הראשונה) – משלא נהפכה הקערה על פיה אלא עמדת המומחה אחת היא לגופא – ממילא, אין מקום לשאלה.

ה.
יצויין כי בבואי ליתן החלטה הופנה המומחה לכך כי שמא נפלה טעות סופר בחוו"ד ואכן אישר המומחה כי נשמטה המילה "הפסקת" החשיפה מחווה"ד ואף צירף עותק מתוקן. אבהיר כי כך עולה מקריאת חווה"ד.

ו.
לאור כל האמור – איני נעתרת לבקשה.

אין צו להוצאות.

ז.
החלטה על סיכומים – רצ"ב.

ניתנה היום י"ח בניסן, תשס"ב (31 במרץ 2002) בהעדר הצדדים.


שרה מאירי
, שופטת


קלדנית : אפרת זוהר








בשא בית דין אזורי לעבודה 5523/01 גבריאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 31/03/2002)