פסקי דין על בן עזרא יהודה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3247/07 בל     09/09/2007




בל 3247/07 בן עזרא יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 003247/07


בפני
:
כב' השופטת דוידוב מוטולה סיגל
תאריך:
09/09/2007






בן עזרא יהודה

בעניין
:

ע"י ב"כ עו"ד
הישראלי

המערער

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
ספורטה
המשיב

פסק דין

לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.2.07 (להלן – "הועדה")
אשר דחתה את ערר המערער והותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% החל מיום 4.9.06.



העובדות

המערער, יליד 1956, עובד צילום, נפגע בתאונת דרכים מיום 4.7.06 שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. ועדת רפואית מדרג ראשון מיום 23.1.07 קבעה כי למערער לא נותרה נכות בצוואר ובגב תחתון בגין התאונה הנ"ל, וקבעה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 0% החל מיום 4.9.06.

על החלטה זו הוגש ערר על ידי המערער. ועדה רפואית לעררים, שהתכנסה בעניינו של המערער ביום 20.2.07, דחתה את הערר, בקובעה:



"הועדה דוחה את הערר ומקבלת את מסקנות ועדה דרג
i
מבחינת ע"ש צווארי מדובר בנכות 20% לפי סעיף 37(5)ב'. יש לציין כי לתובע נכות זו נקבעה עקב תאונה קודמת משנת 1992. עקב כך יש לציין שהתאונה הנדונה לא גרמה לנכות נוספת בצוואר. מבחינת ע"ש מותני לא נותרו הגבלות המקנות אחוזי נכות. הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר קמחין מ-26.12.06 ואינה מקבלת את מסקנותיו כי בדיקתו אינה תואמת את הממצאים היום".

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

טענות הצדדים


המערער טוען כי החלטת הועדה שגויה ואינה מנומקת וכי יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שזו תדון ותכריע בו מחדש. המערער טוען כי הועדה קבעה בהחלטתה ממצאים ברורים המעידים על החמרה במצבו הרפואי בעקבות התאונה, וחרף זאת החליטה על נכות רפואית צמיתה בשיעור 0%.


לעמדת המערער, בדיקות אובייקטיביות שנערכו לו, החומר המצוי בתיקו הרפואי, וממצאי הועדה עצמה, מלמדים כי "בלטי הדיסק עם לחץ על השק הינם תוצאה של התאונה" וכי ממצאי הועדה בנוגע ל"טווחי תנועה בהטיה וסיבוב הגב" מצביעים על הגבלה המחייבת קביעת דרגת נכות בעקבות תאונת העבודה.

5.
עוד טוען המערער כי הועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעתו של ד"ר קמחין מיום 26.12.06, לפיה נגרמה לו נכות בגב תחתון בשיעור 10% לפי סעיף 37(7)א' עקב תאונת העבודה.

6.
המשיב סבור כי דין הערעור להידחות. לטענתו, החלטת הועדה מיום 20.2.07 מפורטת ומנומקת וניתנה לאחר שהועדה התכנסה בעניינו של המערער בהרכב מתאים, התייחסה למלוא טענותיו ותלונותיו בפני
ה, ערכה לו בדיקה רפואית מקיפה, עיינה במסמכים שהונחו לפניה, ושקלה את השיקולים הרלוונטיים.

הועדה החליטה בקביעה מפורטת ומנומקת ובהתבסס על בדיקה קלינית שערכה למערער כי "מבחינת ע"ש מותני לא נותרו הגבלות המקנות אחוזי נכות". המשיב הדגיש בעניין זה כי הממצאים הקובעים לעניין אחוזי הנכות הינם הממצאים אליהם הגיעה הועדה באמצעות בדיקתה הקלינית, ולא בדיקות העזר אליהן מפנה המערער בערעורו כדוגמת בדיקת
c.t.
.

7.
המשיב טוען עוד כי הועדה עיינה והתייחסה בהחלטתה לחוות דעתו של ד"ר קמחין מיום 26.12.06 שהוגשה על ידי המערער, אולם לא מצאה מקום לקבל את מסקנותיו מהטעם כי הממצאים אליהם הגיע ד"ר קמחין בחוות דעתו אינם תואמים את ממצאיה בבדיקתה הקלינית וכי "בדיקתו אינה תואמת את הממצאים היום".

המשיב טוען כי טענות המערער כנגד החלטת הועדה הינן טענות רפואיות היוצאות כנגד שיקול דעתה של הועדה, ומשאין בית הדין מוסמך להמיר את שיקול דעתה המקצועי של הועדה בשיקול דעתו הוא, ומשלא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה, הרי שדין הערעור להידחות.

הכרעה

8.
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (להלן – החוק), "החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי". סעיף 118 לחוק קובע כי הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה, אם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות, וככל שהתשובה חיובית – גם את דרגת הנכות, נתונה לוועדה הרפואית. סמכותו של בית הדין מוגבלת, אם כן, לשאלות משפטיות בלבד, והינו נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות או שאלות שבעובדה.

9.
במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, התעלמה מהוראה המחייבת אותה
וכיוצ"ב (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ל"ד 213),
אך כאשר נראה על פני הדברים שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה, לפי שיקול דעתה הרפואי, את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרם על ידי הפגימות, ואם לא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים-עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות.

10.
החלטת ועדת הערר בעניינו של המערער ניתנה לאחר שהונחו לפניה, בין היתר, כתב הערר, פרוטוקול הועדה מדרג ראשון, חוו"ד נוירולוג, וחוו"ד של ד"ר קמחין. בהתאם לפרוטוקול הועדה, הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה ולאחר שעיינה בממצאי בדיקת
c.t.
מיום 30.7.06 שנערכה לו, הגיעה למסקנה כי אומנם קיימת למערער נכות בעמוד שידרה צווארי לפי סעיף 37(5)ב' לתקנות בשיעור 20%, אולם מדובר בנכות שתולדתה בתאונה משנת 1992, בעוד שתאונת העבודה הנדונה לא גרמה למערער כל נכות נוספת. בנוגע לעמוד שידרה מותני, קבעה הועדה כי למערער "לא נותרו הגבלות המקנות אחוזי נכות".

11.
עיינתי בטענות המערער בכתב הערעור ובהודעה מיום 16.5.07, ולא מצאתי כי המערער הצביע על עילה משפטית כלשהי להתערבות בית הדין בהחלטת הועדה. טענות המערער מופנות, רובן ככולן, כנגד החלטות וממצאים רפואיים – מקצועיים שניתנו על ידי הועדה. בית הדין אינו משים עצמו מומחה לרפואה ואין הוא מוסמך ואף אין בידיו את הכלים לקבוע קביעה רפואית תחת הקביעה אליה הגיעה הועדה, אשר היא בתחום מומחיותה.

לאור האמור, ולאחר ששוכנעתי כי החלטת הועדה מנומקת ומעוגנת דייה בממצאים רפואיים, לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות של בית הדין בה.


12.
סוף דבר – הערעור נדחה. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ו באלול, תשס"ז (9 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים




דוידוב מוטולה סיגל
, שופטת
ק: נעמי ט.






בל בית דין אזורי לעבודה 3247/07 בן עזרא יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/09/2007)