פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ | פסקי דין על אלישיוב שמואל | פסקי דין על אלישיוב דוד | פסקי דין על אלישיוב משיח | פסקי דין על אלישיוב שלום חי |

160725/08 בשא     17/06/2008




בשא 160725/08 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלישיוב שמואל , אלישיוב דוד , אלישיוב משיח , אלישיוב שלום חי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא160725/08


בפני
כב' הרשם משה כהן






בנק מזרחי טפחות בע"מ
המבקש:



ע"י ב"כ עו"ד פיני יניב
ואח'





- נ
ג
ד -





1 .
אלישיוב שמואל

2 .
אלישיוב דוד
3.
אלישיוב משיח
4.
אלישיוב שלום חי

המשיבים:



ע"י ב"כ עו"ד יהושע דיאמנט
ואח'






החלטה


1.
השאלה שבמחלוקת והטעונה הכרעה היא האם יש מקום למתן צו עיכוב יציאת המשיבים מן הארץ.

2.
בתאריך 17.4.08 הוצא נגד המשיבים, במעמד צד אחד, צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במסגרת תביעה על סך 1,888,917 ₪ שהמבקש הגיש נגדם. המשיבים ביקשו לבטל את הצו.

3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדיהם ואת טיעוניהם הגעתי למסקנה שהדין עם המבקש וכי צו עיכוב היציאה מן הארץ ניתן כדין ויש להותירו על כנו.

4.
התנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ קבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") ועל-פיו נדרש המבקש להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה נגד המשיבים.

המבקש טען שהמשיבים רכשו 72 יחידות דיור בשלשה פרויקטים של חברת חפציבה, הידועים בתור פרויקט אלעד 60, פרויקט אלעד 90 ופרויקט מחסיה 109 בבית שמש. לצורך הרכישות נטלו המשיבים מהמבקש הלוואות בסכום כולל של 33,827,256 ₪. המשיבים שילמו החזרי ההלוואות ללא טענות, אולם חודשים אחדים לפני הגשת התביעה הם הפסיקו לשלם את החזרי ההלוואות ובכך הם הפרו את הסכמי ההלוואות.

המבקש סמך את בקשתו למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ על ראיות מהימנות לכאורה שכללו את הסכמי ההלוואות, אישורים על יתרות ההלוואות
ואישורים על גובה הריבית שחושבה לצורך קביעת החוב הנטען.

בכך עמד המבקש בקיום התנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיבים.

משעמד המבקש בנטל המוטל עליו, כאמור לעיל, על המשיבים המעוניינים לבטל את הסעד הזמני לטעת בלב בית המשפט ספק בדבר צדקת התביעה.

ראו לעניין זה רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 789.

לעניין זה טענו המשיבים שהם לא קיבלו בפועל את כספי ההלוואות ואלה הועברו ישירות לחשבון בנק של החברה המוכרת את יחידות הדיור ולא לחשבון הבנק של הבנק המלווה את הפרויקט. כמו-כן, המשיבים טענו עוד
שהמבקש לא דאג לקבל ערבות בנקאית ומשמעות הדבר, לטעמם של המשיבים היא, שהמבקש הפר הפרה יסודית את הסכמי ההלוואות וכן הפר את חובת הנאמנות שמוטלת עליו, הסתכן מרצון, התרשל כלפי המשיבים וגרם להם נזקים שאת סכומם יש לקזז מסכום החוב הנטען. כמו-כן נטען עוד שיש לייחס למבקש אשם תורם בקשר לחוב שנוצר.

המשיבים הוסיפו וטענו להעדר עילה משום, שלטעמם, למבקש אין זכות להעמיד את יתרת ההלוואות לפירעון מידי וכן משום שהמבקש ידע על קיום בנק מלווה לפרויקט ובכל זאת העביר את כספי ההלוואות לחשבון החברה המוכרת וכי כעת על המבקש להעביר מחדש לחשבון הבנק המלווה את כספי ההלוואות כדי שהבנק יוציא ערבויות מתאימות.

עיינתי בטענות המשיבים ולא מצאתי בהן כדי לחייב את ביטול צו עיכוב יציאתם מן הארץ.

המשיבים לא הצליחו לטעת בלבי ספק בדבר צדקת התביעה. המשיבים אישרו את קבלת ההלוואות באמצעות חתימתם על הסכמי ההלוואות ובאמצעות תשלום החזרי ההלוואות שביצעו עד למועד בו החליטו להפסיק את התשלומים. הפסקת התשלומים הייתה כתוצאה מקריסת החברה המוכרת ובשל כוונת המשיבים לבחון את מצבם כתוצאה מקריסה זו. כל עוד החברה המוכרת לא קרסה לא נשמעו מהמשיבים טענות נגד ההלוואות. בדברים אלה יש כדי לבסס, לפחות לכאורה, את הטענה שהמשיבים הכירו בקבלת ההלוואות ובתוקפן המחייב אותם.

כמו-כן, העברת כספי ההלוואות לחשבון בנק מסוים על-ידי המבקש בוצעה בהתאם לנספח עליו חתמו המשיבים עצמם. אין זה סביר, לפחות בשלב זה של הדיון, לקבוע שהעברת כספי ההלוואות לחשבון שצוין כאמור לעיל,
נעשתה על-ידי המבקש באופן שרירותי וללא הוראה כלשהיא מצד המשיבים.

יתרה מזאת, בשלב זה של הדיון נבחנת בקשת התובע למתן סעד זמני. הדיון בבקשה לביטול הסעד הזמני הוא המשכו הטבעי של הדיון בבקשה המקורית למתן צו זמני.
משום כך בשלב זה בוחנים את טענות המבקש והאם יש בהן כדי לקיים את התנאים למתן סעד זמני. טענות הגנה של המשיבים אינן רלבנטיות לדיון הנוכחי ואותן עליהם להוכיח בנפרד בדיון בישיבת ההוכחות. לא ניתן בשלב זה של הדיון להכריע בטענות הצדדים ובוודאי לא בטענות ההגנה של המשיבים והכול בכפוף לכך שהמשיבים רשאים לטעת בלב בית המשפט ספק בדבר צדקת התביעה כפי שציינתי לעיל.

ראו לעניין זה את רע"א 234/89 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עירית אום אל פחם, פ"ד מ"ג (2) 617
וכן את ת.א. (ת"א) 1781/03 חיים רבינוביץ נ' יוסף נאמן, [פורסם בנבו].

לאחר שהגעתי למסקנה שהמשיבים לא הצליחו לטעת בלבי ספק בדבר צדקת התביעה וזאת לנוכח חתימתם על הסכמי ההלוואות, ביצוע תשלומים להחזר ההלוואות ללא טענות מצדם, חתימת המשיבים על נספח ובו הוראה להעביר את כספי ההלוואות לחשבון בנק מסוים אליו הועברו בפועל, הרי שאין מקום בשלב זה להכריע בטענות ההגנה של המשיבים ואלה אמורות להידון ולהתברר כראוי בשלב הדיון בהוכחות.

יצוין שקשה לקבל את עמדת המשיבים גם משום שהמשיבים שהעידו לפניי לא היו בקיאים בפרטי הפרשה נשוא כתב התביעה. התברר שהמשיבים אינם יודעים ואינם בקיאים בשאלה האם אכן לא ניתנו ערבויות כנגד הכספים ששילמו ואולי רק ניתנו ערבויות על חלק מהכספים. עוד התברר שהמשיבים קיבלו מהחברה המוכרת יחידות דיור למרות שהמשיבים טענו בתחילה שלא ברור להם האם יקבלו את יחידות הדיור. כמו-כן, המשיבים טענו בתחילה שלא ברור להם אם יחידות הדיור בבעלותם ולאחר מכן התברר שהם השכירו אותן ואף קיבלו תשלומי שכר דירה. גם הטענה שכספי ההלוואות לא הועברו לחשבון הבנק המלווה התבררה כלא נכונה ביחס לכל הפרויקטים. בשל כל אלה לא ניתן להתבסס לצורך ביטול צו עיכוב יציאת המשיבים מהארץ על הטענות שהם פירטו בבקשה שהגישו.

לפיכך אני מגיע למסקנה שהמבקש עמד בתנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאת המשיבים מן הארץ.

התנאי השני למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ קבוע בתקנה 384 (א) לתקנות סד"א ועל-פיו על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שקיים חשש סביר שהמשיבים עומדים לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.


לשם ביסוס התנאי האמור לעיל די בכך שהמבקש יציג ראיות נסיבתיות לעזיבת המשיבים את הארץ ואין הוא נדרש להציג ראיות ישירות בלבד.

ראו לעניין זה את קביעת בית המשפט בת.א. (ת"א) 1781/03 חיים רבינוביץ נ' יוסף נאמן, [פורסם בנבו], שם נפסק כדלהלן:

"מטיבם של דברים, לא יימצא חייב או נתבע אשר ינפנף בכרטיס טיסה בחוצות העיר ואף ילווה את תנועותיו באמירה "אני נמלט לצמיתות מהמדינה". מטיבם של דברים אלה נלמד לרוב מנסיבות עקיפות."

בהקשר זה טען המבקש, שלמשיבים יש עסקים ענפים בחו"ל בתחום היהלומים והפיננסיים ובשל כך הם מרבים לשהות תקופות ממושכות בחו"ל. למשיבים יש חשבונות בנק בחו"ל ובמידה ויצאו מן הארץ תהיה להם אפשרות לבצע העברות של כספים בחו"ל ובכך להבריחם מהמבקש. למשיבים יש חובות לבנקים בסך כתשעים מיליוני שקלים ולמשיב 2 יש גם קשיים כלכליים כבדים בחברה שלו אשר נמצאת בחו"ל.

מנגד, טענו המשיבים שאין בכוונתם לעזוב את הארץ וכי המבקש מובטח באמצעות ערבויות שיש לו מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ובאמצעות דירות שבנייתן כבר הסתיימה ואף נמסרו למשיבים וכי אין חשש ליציאת המשיבים לצמיתות מן הארץ משום שמרכז חייהם וחיי משפחתם בארץ וכי הם ממילא נוהגים לצאת ולהיכנס לארץ ובכל זאת לא נמלטו ממנה.

שקלתי את טענות שני הצדדים והגעתי למסקנה שיש לאמץ את עמדת המבקש. בשלב זה לא ניתן לומר שקיימות למבקש בטוחות מספקות מהן יוכל להיפרע במידה ויזכה בתביעתו. לא הוכח על-ידי המשיבים מהו שווי יחידות הדיור שכבר נמסרו להם ואשר יכולות לכאורה לשמש למבקש כבטוחה לגביית החוב הנטען. כמו-כן, מסת הבטוחות והערבויות הינה מעורפלת ונמצאת בדיונים משפטיים ולא ברור כלל אלו ערבויות ואלו יחידות דיור ניתן יהא לממש לצורך פירעון החוב שייפסק, אם ייפסק.

כמו-כן, העדרם של המשיבים מן הארץ מבסס חשש סביר להכבדה באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין. אין די בטענת המשיבים ולפיה כל פרטי ההלוואות והמסכת העובדתית שקשורה אליהן נתונים בידיעת ובחזקת המבקש, כדי לקבוע שלא מתקיימת הכבדה על ביצוע ההליך.

התנהלות המשיבים במסגרת עסקיהם בארץ ובחו"ל, תנועתם הקלה והתכופה ביציאתם מהארץ וחזרתם אליה, ניהול עסקים בחו"ל, קיום חובות כבדים בארץ ובחו"ל וריבוי תביעות בארץ וגם בחו"ל מעלים חשש סביר לעזיבת המשיבים את הארץ לתקופה ממושכת ואף לצמיתות והעדרם מן הארץ יכביד באופן ממשי על בירור עובדות התביעה ועל קיום דיונים סדירים ומלאים בטענות הצדדים. לעניין זה יש השלכה גם על צבירת ריבית בסכומים גדולים ככל שהמשפט מתארך כשממילא קיים חשש להכבדה על גביית החוב מהמשיבים הנושאים זה מכבר בחובות כבדים. העדר המשיבים מהארץ יכביד בסופו של דבר גם על ביצוע פסק הדין לכשיינתן בשל החשש להעברת נכסי המשיבים בחו"ל, אשר שם הם שוהים בתכיפות ושם נוח להם לנהל את ענייניהם העסקיים.

מהאמור לעיל עולה שהמבקש קיים גם את התנאי השני למתן צו עיכוב יציאת המשיבים מן הארץ, הקבוע בתקנה 384 (א) לתקנות סד"א.

6.
תנאי נוסף למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ קבוע בתקנה 362 (ב) (1) לתקנות סד"א ולפיו יש לבחון את מאזן הנוחות של הצדדים ואת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו המבוקש לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הצו.

במקרה הנוכחי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. היעדרות המשיבים מן הארץ מבססת את החשש הסביר להיעלמות נכסיהם מהם ניתן יהא להיפרע ולא ניתן יהא לחקור את מי מהמשיבים אודות נכסיהם וקיומם. התוצאה היא פגיעה קשה וחמורה במבקש שלא ניתן למצוא לה תרופה משפטית. לעומת זאת למשיבים יש אפשרות לנהל את עסקיהם מהארץ ועומדת להם האפשרות להציע חלופות לביטול צו עיכוב יציאתם מהארץ בכפוף לתנאים שייקבעו.

7.
תנאי נוסף למתן צו עיכוב היציאה מהארץ קבוע בתקנה 362 (ב) (2) לתקנות סד"א על-פיו נדרש המבקש להגיש את בקשתו בתום-לב וכי על הסעד הזמני להיות ראוי וצודק בנסיבות העניין וכי הינו מידתי.

בנסיבות שתוארו בבקשה, לא היה מנוס מהגשתה על-ידי המבקש וזאת על-מנת שהמבקש יבטיח לעצמו ממי וממה להיפרע לכשיינתן לטובתו פסק-דין נגד המשיבים. לפיכך בקשת המבקש הוגשה בתום לב והסעד הינו ראוי וצודק בנסיבות העניין.

כמו-כן, בנסיבות המקרה דנן, הסעד הזמני הינו מידתי וניתן לאחר שנלקחו בחשבון ונערך איזון ראוי בין האינטרסים השונים והמנוגדים של שני הצדדים וכי המשיבים מובטחים באמצעות כתב ההתחייבות העצמית שהמבקש הפקיד לצורך פיצוי המשיבים
במידה ויהיה בכך צורך.

8.
מהאמור לעיל עולה שהמבקש מילא את כל התנאים הדרושים למתן צו עיכוב יציאת המשיבים מהארץ. לפיכך הצו יישאר על כנו ובקשת המשיבים לבטלו נדחית.

9.
כל אחד מהמשיבים ישלם למבקש 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

10. המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כוח הצדדים בדואר.


ניתנה היום י"ד בסיוון, תשס"ח (17 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.



משה כהן
, רשם
בית משפט השלום, ת"א-יפו

קלדנית: איריס ש.
















בשא בית משפט שלום 160725/08 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלישיוב שמואל , אלישיוב דוד , אלישיוב משיח , אלישיוב שלום חי (פורסם ב-ֽ 17/06/2008)