פסקי דין על בן משה אברהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
1727/04 בל 08/02/2006
בל 1727/04 בן משה אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי
בעניין:
1
בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה – חיפה
בל 001727/04
בפני
:
כב' השופטת עפרה ורבנר
08/02/2006
נציג עובדים: מר אלי נחמיאס
בעניין:
בן משה אברהם
ע"י ב"כ עו"ד
יונה סירוטה
התובע
נ
ג
ד
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד
מירב אבירם
ו/או אח'
הנתבע
פסק דין
1.
התובע עתר לבית הדין להכיר באוטם שריר הלב בו לקה בתאריך 18.8.99 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995.
2.
עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 1.8.05 והחלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מ
פסק דין
זה (להלן - ההחלטה).
ד"ר פרידמן מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והוא התבקש להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס לקשר הסיבתי בין התשתית העובדתית כפי שפורטה בהחלטת בית הדין, לבין אוטם שריר הלב בו לקה התובע.
3.
בחוות דעתו של ד"ר פרידמן, אשר התקבלה בבית הדין בתאריך 19.9.05, השיב המומחה כי הוא סבור כי קיים קשר סיבתי בין אירועי העבודה בתאריכים 13.8.99 ועד 17.8.99 לבין האוטם בגינו התאשפז התובע ביום 18.8.99.
ד"ר פרידמן בחוות דעתו מציין כי האינפורמציה בדבר המתח בו היה שרוי התובע עקב התנהגות הלקוח בעבודתו בימים שקדמו לבוא האוטם, מתועדת בסיכום המחלה מהיחידה לטיפול נמרץ וכי "היא נכתבה בזמן אמת ולכן טמון בה ערך רפואי ומשפטי רב".
ד"ר פרידמן הסביר את עניין סמיכות הזמנים באשר למרווח הזמן החולף בין השפעת
גורמים סביבתיים חיצוניים לבין המועד בו גורמים אלה מביאים לשינויים פיזיולוגיים ברובד הטרשתי.
ד"ר פרידמן חווה דעתו כי בנסיבות המקרה שבפני
נו המרווח של יומיים- יומיים וחצי בין האירוע החריג לבין בו האוטם, אינו בלתי סביר ועדיין מצוי בתחום מרווח ההשפעה ובתחום הקשר הסיבתי בין אותן שיחות טלפוניות לבין בוא האוטם.
ד"ר פרידמן חווה דעתו כי:
"השפעת אירועי העבודה על פרוץ האוטם היתה מכרעת. על כל פנים, לא היתה פחותה בהרבה מאשר השפעת מצב בריאותו של התובע טרם האוטם".
ד"ר פרידמן אף חווה דעתו כי אירועי העבודה החישו את בואה של המחלה וכי קיימת סבירות גבוהה שללא אירועי העבודה האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר.
4.
בתאריך 20.9.05 נתנה על ידנו החלטה כי חוות דעתו של המומחה תשלח לצדדים וכי צד המעוניין בכך יוכל לבקש להפנות שאלות הבהרה למומחה בתוך 15 יום.
הנתבע לא ביקש להפנות שאלות הבהרה אולם הגיש בתאריך 6.10.05 בקשה להארכת מועד להפניית שאלות הבהרה עד תאריך 15.11.05.
ניתנה לנתבע אורכה כמבוקש.
בתאריך 6.11.05 הוגשה על ידי הנתבע בקשה נוספת להארכת מועד ונתנה לו אורכה אחרונה עד ליום 30.11.05.
גם עד מועד זה לא הגיש הנתבע בקשה כלשהי להפניית שאלות הבהרה ולמעשה עד היום והגם שחלפו למעלה מ-4 חודשים מהמועד בו נשלחה חוות הדעת לצדדים, לא ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה.
5.
בתאריך 20.12.05 ולאחר שאף אחד מהצדדים לא ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה, והאורכות שניתנו לנתבע חלפו, ניתנה על ידינו החלטה על הגשת סיכומים בתיק.
התובע הגיש סיכומים בתאריך 1.1.06 ובהם ביקש כי בית הדין יקבל את התביעה על יסוד חוות דעתו של המומחה- יועץ רפואי מטעם בית הדין.
הנתבע אשר היה אמור להגיש סיכומיו עד ליום 30.1.06, לא הגיש סיכומים מטעמו ואף לא טרח לבקש אורכה.
6.
בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, הננו מקבלים את התביעה וקובעים כי אוטם שריר הלב בו לקה התובע בתאריך 18.8.99, הינו בגדר "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.
(עיין לענין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואים בבתי
הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994 וכן עיין בדב"ע נא/0/191
המוסד לביטוח לאומי
נ. נחתום פד"ע כד' 89, ועיין גם בדב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי
פד"ע ז' 374, ובדב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה נ. המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם)).
על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה – היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק. (ראה עב"ל 110/98 זאב מנדל נ. המוסד לביטוח לאומי
ועב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי
).
7.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,800 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.
8.
לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת
פסק דין
זה.
ניתן היום י' בשבט, תשס"ו (8 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.
נציג עובדים
אלי נחמיאס
עפרה ורבנר
- שופטת
הקלדנית: שביט י.
בל בית דין אזורי לעבודה 1727/04 בן משה אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/02/2006)