פסקי דין על קפלן עמיקם | פסקי דין על אמיר פלג | פסקי דין על פרי קשאני | פסקי דין על אילנה פלג ואח' |

10876/08 א     22/06/2008




א 10876/08 קפלן עמיקם נ' אמיר פלג, פרי קשאני, אילנה פלג ואח'




בעניין:
1


בתי-המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
010876/08


א 010880/08

א 010879/08

א 010878/08
לפני:
כבוד השופט עודד מאור

תאריך:

22/06/2008




בעניין
:
קפלן עמיקם


ע"י ב"כ עו"ד
ויסמן גיל
תובע

נ
ג
ד



1.
אמיר פלג
2.
פרי קשאני

3.
אילנה פלג
4.
מרי ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
גפני
נתבע
פסק דין

ראשיתו של תיק זה שטר שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הנתבעים הגישו התנגדויות לביצוע השטר.
הצדדים הגישו להסכמות לפיה הנתבן רשות להתגונן. הדיון בתיקים אוחד.

בדיון שהתקיים לפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").


בת"א (מחוזי ירושלים) 5303/03 רדיו קול רגע-שירותי העמקים בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.12.07, פורסם במאגר נבו) אמר כבוד השופט שפירא דברים אלו באשר לפסיקה לעניין סעיף 79א לחוק בתי המשפט:
"רעיון הפשרה הינו עתיק יומין, כמו שאמרו חז"ל: "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', טו).
דווקא הרעיון של חלוקת הסיכון באופן של מיצוע הסכום הנתבע, בבחינת "הפשרה הקלאסית" ("משפט שלמה"), לעיתים נושא אופי לגנאי, באשר כשדיינים, בזמנו, לא היו בקיאים בדין, היו מציעים לחצות את הסכום. מכאן המושג "דיינו בחצצתא", אותו מפרש רש"י: "אין בקיאין בדין וחוצצין מחצה לזה ומחצה לזה" (בבא בתרא קלג, ב).
לעיתים העידוד לעשות שימוש בכלי זה של פסיקה לפשרה, נובע מטעמי יעילות, במטרה להקטין את העומס הרובץ על בתי המשפט, על מנת להתרכז בסכסוכים הקשים (ראו יעקב טירקל, אחד לדין ואחד לפשרה, שערי משפט ג', תשס"ב, 15). אולם לעיתים שני הצדדים נוטים לסיים את ההליכים ביניהם בדרך זו מסיבות השמורות עימם. ישנם מקרים שהצדדים יפנו להליך זה בסוף ההליך, לאחר שכל העדים העידו והראיות הוגשו, זאת מן הטעם שכל צד חושש שמא לא הוכיח, או לא הדף את טיעוני הצד שכנגד, ועתה מבקש הוא שלא ליטול סיכון לתוצאה.


כך גם בהליך לפי סעיף 79א לחוק. בית המשפט אינו מוגבל לד' אמותיו של הדין המהותי, אלא שת לבו גם לעקרונות ושיקולי מוסר, חירות, צדק ושלום בין בעלי הדין (ראו א' ברק, על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).
מכאן נקבע בפסיקה שבהליך זה אין חובה לנמק את קביעת הסכום שנפסק.
בע"א 1639/97 איגירפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1), 337), נקבע כי בית המשפט רשאי בגדרו של סעיף 79א לקבל עמדת צד אחד במלואה ולדחות את עמדת הצד השני.

"

על סמך כל החומר שלפניי,
תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכום של 12,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעות נשוא התיקים שבכותרת, שישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יימשכו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 0178922072 כסדרם על סכום זה, ולסכום יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪ + מע"מ.
78313
יצוין שהסכום שנפסק משקף את עמדת בית המשפט ביחס לטענות הצדדים השונות, הן במישור המהותי והן במישור הדיוני, ומהווה שקלול של הערכת סיכונים והאיזון שבין הטענות ההדדיות. פסק הדין ניתן ללא נימוקים וללא קביעות שבעובדה או שבמהימנות. הצדדים הסכימו לכך, וזוהי גם הדרך המקובלת והראויה בפסיקה על דרך הפשרה, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, על מנת שפסק הדין יהיה סופי, ויסיים את הסכסוך באופן סופי ותוך פרק זמן קצר.

ניתן והודע היום, י"ט סיון תשס"ח (22.6.08) * בלשכתי, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.


עודד מאור
, שופט








א בית משפט שלום 10876/08 קפלן עמיקם נ' אמיר פלג, פרי קשאני, אילנה פלג ואח' (פורסם ב-ֽ 22/06/2008)